תראו, אתם כנראה לא צריכים אותי בשביל לראות את הטריילרים החדשים של "קינגסמן: מעגל הזהב", "מלחמת הכוכבים: אחרוני הג'דיי" או "קפטן תחתונים: הסרט". זה לא שאין מה להגיד עליהם, אבל לי אין הרבה מה להגיד עליהם שלא תקראו במקום אחר. אז בואו במקום זה נתמקד הפעם בטריילרים לסרטים קצת פחות מדוברים: סרטים שיצאו או יוצאים בזמן הקרוב ושאולי עוד לא ידעתם, אבל אתם רוצים לראות אותם. או לפחות את הטריילרים שלהם.
Okja
הנה טילדה סווינטון מדברת על חלומות של חזירים.
לא, גם לי אין מושג על מה היא מדברת וכן, אני הולך להיות הראשון בתור לראות את הסרט הזה.
הסרט הזה הוא "Okja", סרטו החדש של בונג ג'ון-הו ("רכבת הקרח", "המארח" , "זיכרונות מרצח"), שעל סמך השם שלו בלבד כבר קניתי כרטיס דמיוני לסרט הזה, אבל הטריילר גרם לי להזמין אותו דמיונית מהאינטרנט. הסרט יתחרה בפסטיבל קאן הקרוב, נכתב בשיתוף פעולה עם הסופר ג'ון רונסון (שעל בסיס ספרו יצא הסרט "גברים שבוהים בעזים") והוא מתהדר בקאסט בינלאומי שכולל את טילדה סווינטון כמנכ"ל ארגון שמתמחה בפתרונות אורגניים ולמי עוד אכפת מי עוד בסרט כשיש את טילדה סווינטון בעוד תפקיד קריפי למהדרין, כפי שעשתה ב"רכבת הקרח" . טוב, נו: פול דיינו, ג'ייק ג'ילנהול, לילי קולינס, השחקן של גאס פרינג מ"שובר שורות" ועוד שחקנים דרום קוריאניים שאני לא מכיר נמצאים שם בתפקיד כלשהו. ג'ייק ג'ילנהול כנראה בתפקיד מטופש להפליא, על סמך התמונה הזאת.
האתר שאליו הטריילר שולח לא ברור בהרבה מהטריילר, אבל מבהיר שOkja הוא שמו של סופר-חזיר כלשהו שאמור להאכיל את כל העולם כי הוא עושה פחות צרכים, אוכל פחות וכנראה גם מעלה גירה, אם הם מצפים שיהודים יאכלו אותו. ושהסרט ככל הנראה יסוב סביבו. למרבה הצער, הסרט נקנה על ידי נטפליקס, כך שאומנם נוכל לראות אותו ביחד עם כל העולם, אבל הסיכוי שנראה אותו על מסך נראה קלוש נכון לעכשיו.
Baahubali 2 – The Conclusion
תינוקות מורמים באוויר! לוחמים שמרפדים את עצמם עם פודרה! סצנות קרב בשילוב הנכון בין אפקטים נהדרים למגוחכים! הכינו עצמם לטריילר שהוא ערימה מרהיבה של שטויות.
"באאהובאלי 2: הסיום" הוא המשך של "באאהובאלי: ההתחלה" (רגע, כבר סיימתם? להוליווד לוקח 8 סרטים עד שהם מכריזים על קיפול של סדרה!) , פרויקט שאפתני שצולם יחדיו של הבמאי המוערך של "איגה", הסרט המופלא ההוא עם הזבוב. אין לי מושג במה "באהובאלי" עוסק: ניסיתי להבין מה העלילה, אבל פרט לכך שמישהו נלחם במישהו אחר לא הבנתי כלום. מצד שני, אני לא בטוח שאני צריך יותר מזה: עבר לא מעט זמן מאז שראיתי אקשן כל כך מפואר ומטורף ואני צריך את מנת ה"פשיטה" השנתית שלי בצורה כלשהי.
אתם עלולים לטעות ולחשוב, מצפייה בטריילר ומהעובדה שהוא סרט מאוד הודי, שמדובר במשהו שהוא אולי להיט בהודו, אבל אף אחד לא שמע עליו חוץ מזה. ולמרבה ההפתעה, אתם תטעו: הסרט יצא לאקרנים ברחבי העולם, כולל ארצות הברית, בסוף השבוע האחרון, ונהיה הסרט השלישי הרווחי ביותר בקופות ארצות הברית בסופ"ש האחרון. ואם זה נשמע לכם מרשים, עדיין לא דיברנו על כך שהוא הגיע למקום השלישי הזה עם פחות מ-500 מסכים, עם ממוצע של כ-25 אלף דולר בכל מסך שהוא מופיע בו – הממוצע הטוב ביותר באותו השבוע בהרבה מהמתחרים האחרים. בקיצור – הסרט להיט. גם אצל המבקרים.
אנחנו, ככל הנראה, נוכל לראות אותו על מסך גדול אף פעם כי סרטים הודיים מטורפים זה לא משהו שנמצא על מסכי ישראל. אוף.
שלושה שלטי חוצות מחוץ לאבינג, מיזורי
"שלושה שלטי חוצות מחוץ לאבינג, מיזורי" הוא השם הארוך מאוד של הסרט החדש של מרטין מקדונה – היוצר הזכור לטובה מ"ברוז'" וקצת פחות לטובה מ"שבעה פסיכופטים" (למרות שאני נורא אהבתי). עלילת הסרט נוגעת לאימא שכאשר חקירת הרצח של ביתה לא מתקדמת מקימה שלושה שלטי חוצות נגד המשטרה המקומית ומעוררת מהומה, אבל על פי הטריילר זה פשוט סיפור כיסוי ל"פרנסס מקדורמנד מגיעה למקומות, מעליבה ומרביצה לאנשים" ותכלס? זה נראה כיפי להחריד ואני לא צריך יותר מזה. תוסיפו את סאם רוקוול ווודי הארלסון, ומדובר בעוד סרט שלא הייתי צריך לראות את הטריילר כדי לדעת שאני רוצה לראות אותו, אבל הטריילר רק שכנע אותי שאני רוצה לראות אותו עוד יותר.
זהו סרט בפרופיל קצת יותר גבוה, ביחס למיינסטרים האמריקאי: "דטרויט" הוא סרטה החדש של קתרין ביגלו, הבמאית היחידה שזכתה באוסקר עד כה ("מטען הכאב", "כוננות עם שחר") ובכיכובו של ג'ון בויגה (פין מ"הכוח מתעורר"). הסרט עוסק באחת מהמהומות הגדולות ביותר שפרצו בארצות הברית בעקבות מתח בין קהילת השחורים בעיר והמשטרה. המהומה נהייתה אלימה מהר מאוד, נמשכה למשך חמישה ימים, גררה התערבות של המשמר האזרחי ויחידות הצנחנים האמריקאיות שהוזנקו על ידי הנשיא ונגמרה במספר הרוגים דו ספרתי ומספר פצועים באלפים. עם סיפור פוליטי טעון שכזה, בתקופה פוליטית טעונה שכזאת – זה צפוי להיות אחד הסרטים הבולטים של הקיץ, וככל הנראה של עונת האוסקרים. מהטריילר, נראה שכמו בשני הסרטים האחרונים שלה, ביגלו משלבת בחוכמה בין הפוליטיקה,המתח והאקשן – וזה נראה נהדר.
Ingrid Goes West
אוברי פלאזה היא חידה שאני עדיין לא לחלוטין הצלחתי לפצח מה בדיוק היא רוצה. היא שחקנית טובה בלי עוררין אבל על כל סרט מעניין שהיא עושה, היא עושה 2 קומדיות גסויות חסרת כל פאנץ' שבהן היא משחקת את התפקיד של הנערה הפרועה וחולת המין. דוגמה טובה לכך הם שני הטריילרים ששוחררו לסרטים שייצאו השנה בכיכובה. אחד, "The Little Hours", מספר על נזירות במנזר שעל פי הטריילר בעיקר מקללות כל מי שבא לידם ושוכבות עם דייב פרנקו וזה מצחיק כי נזירות לא אמורות להתנהג ככה! הסרט הזה נראה טוב יחסית למי שזה סוג הסרטים שהוא נהנה מהם, אבל הוא עדיין דומה מאוד לתפקידים האחרים שלה שהיא עשתה בסרטים כמו "סבא בהפרעה". הסרט השני, לעומת זאת, נראה מגניב ממש: "Ingrid Goes West" נראה כמו טיפול מעניין ברשתות החברתיות של היום וההשפעה שלהן על אנשים במצבי קיצון, בשילוב הומור שחור ובימוי נהדר. העריכה הנהדרת של הטריילר, שגורמת לפוסטים של אינסטגרם להיראות מאיימים בצורה פסיכוטית, ביחד עם ההומור השחור שבא לאחריו גורם לסרט להיראות כמו סרט מסקרן ומרענן, וגם אלזיבת' אולסן שנמצאת בסרט זה לא רע.
It Comes At Night
במעגלי האינדי, אחד הסרטים הבולטים של השנה שעברה היה "Krisha" . לכאורה עוד סרט שמספר על איחוד משפחתי שנהרס כמו אלפי סרטי אינדי אחרים, אבל ל"קרישה" היה אס בשרוול בזכות הבימוי שלו: במקום להתייחס לארוחה המשפחתית במגבלות הז'אנר של סרטי אינדי על ארוחות משפחתיות, "קרישה" היה מצולם וערוך כמו סרט אימה מלחיץ מהמדרגה הראשונה.
הסרט לא מושלם והטוויסט הזה לא לחלוטין מחזיק סרט שלם, אבל אני בספק שהיה איזשהו סרט שנה שעברה שהיה בו סצנה מלחיצה כמו סצנת הכנת העוף לקראת חג ההודיה. ובכך הבמאי, טריי אדוארד שולץ, הזניק את עצמו קדימה וגרם לאנשים לשים לב אליו. עכשיו מגיע הסרט השני שלו, והוא עוד פעם על משפחה, אבל הפעם זה כבר לחלוטין סרט אימה מא' ועד ת'. ג'ואל אדגרטון מכבב כאדם שסוגר את המשפחה שלוו בתוך בקתה בגלל איום מבחוץ, וזה נראה קריפי בצורה הנכונה:
אפילו יותר טוב מהטריילר של הסרט הוא הפוסטר שלו, שעושה את כל מה שהטריילר עשה אבל כמעט בלי מילים בכלל.
A Ghost Story
פסטיבל סאנדנס בא והלך לו אי אז בינואר, וכל מיני סרטים קיבלו שם תשבחות. אחד מהסרטים האלה היה "סיפור רוחות" מאת דיוויד לאורי, הבמאי של הרימייק הנפלא ל"חברי הדרקון אליוט" והחיקוי טרנס מאליק החביב בעל השם הגנרי "נאהבים מחוץ לחוק". הסרט מספר על קייסי אפלק, שמת אבל חוזר כתור רוח לצפות בחייה של רוני מארה בת זוגתו, ולשם כך קייסי אפלק מסתובב עם סדין לבן ענקי ובו שני חורים גדולים לעיניים. לא , ברצינות:
להבהרה: הסרט אינו קומדיה. הביקורות שהסרט מקבל הם בסגנון " מדיטציה פואטית על זמן, זכרון והקשר הרוחני" ולא "חחח ווטפ למה קייסי אפלק מסתובב עם סדין על הגוף כל זמן" . והטריילר בהחלט מנסה להשרות אווירה פואטית – אבל כל פעם שקייסי אפלק מופיע אני מתחיל לצחקק לעצמי כי מה נסגר יש שם מישהו שמסתובב עם סדין ענקי על עצמו. זה כמו המערכונים האלה שמראים סצנה רצינית מאוד ואז מאחורה יש מישהו מגוחך שרוקד, רק עם קייסי אפלק שמסתובב כמו נבל סקובי דו לכל מקום ועוקב אחרי רוני מארה, וזה אמור להיות פואטי. טוב, אין ספק שהקולנוע מוצא דרכים חדשות להפתיע אותנו כל פעם מחדש.
אם כבר טריילרים, אני אפרסם את זה פה שוב:
Werk Ohne Autor ("יצירה ללא מחבר"), הוא הסרט החדש של פלוריאן הנקל פון דונרסמרק ("חיים של אחרים") ואפשר לנחש שהוא יהיה אחד המתמודדים החזקים של אוסקר הסרט הזר. מהטריילר שלו לא הבנתי ממש מה קורה בסרט, אבל הטריילר מצוין בלי קשר:
https://www.youtube.com/watch?v=ydiOjug2YhM
יש סיבה שכתוב ששם הסרט בעברית הוא "דטריוט"
אם באנגלית כתוב Detroit (שזה בעצם- דטרויט, על שם העיר שבמדינת מישיגן שבארצות הברית)?
טעות, ותוקן.
תודה
דווקא היה יכול להיות שם מעולה
Detriot
טריילר ראשון ל-The Big Sick
אולי *ה*זוכה של סאנדנס האחרון, שאחרי ביקורות נלהבות במיוחד מהצופים בפסטיבל התחיל קרב הצעות מחיר ענק בין המפיצים השונים, ולבסוף נמכר לאמאזון בסכום מטורף של 12 מיליון דולר (לשם השוואה, בסאנדנס 2016 אמאזון קנו את ״מנצ׳סטר ליד הים״ ב-10 מיליון, ועם הבאזז האוסקרי זה התגלה כהשקעה חכמה).
היה אפשר להניח מהמחיר הפסיכי שמדובר פה במתמודד ודאי לאוסקר, או לחילופין כמו סרט מטורף שמסוגל להכניס המון כסף, אבל במקום, הטריילר מאשר את מה שנראה שהסרט היה מהתחלה – קומדיית אינדי סאנדסית רגילה שנכתבה ומשוחקת על ידי קומיקאי לא מאוד גדול על פי חייו האישיים ומופקת על ידי ג׳אד אפאטו. באמת שהטריילר לא מציג שום דבר יותר מזה, וזה חבל, כי ציפיתי.
https://www.youtube.com/watch?v=PJmpSMRQhhs
בדיוק.
(ל"ת)
עוד טריילר - The Recall
בהתחלה נראה כמו עוד סרט אימה בסגנון ה"בקתה מפחידה בעיר" אבל באמצע מקבל תפנית…מד"בית.
https://www.youtube.com/watch?v=EG0CqFkGNsQ
"ביקתה ביער" עם חייזרים?
והנה טריילר ל"מגדל האפל"
עם אידריס אלבה (יס!) ומת'יו מקונוהי (לא!).
https://www.youtube.com/watch?v=GjwfqXTebIY&feature=youtu.be
אפשר לשאול למה לא?
דווקא אני חשבתי שמת'יו מקונוהיי זה ליהוק מעולה, הוא יוסיף מעט זדוניות לדמות מעט חסרת האופי שבספר..
רק לי מתיו מקונוהי נראה כאן כמו כריסטופר ווקן?
(ל"ת)
אין ספק שמרטין מקדונה אוהב את הF-Words שלו.
מכל אלה, שלושה שלטי חוצות נראה לי הכי מהנה ופוטנציאלי לצפיות חוזרות ונשנות (ע"ע ברוז').
מקליק על טילדה סווינטון.
מחכה לחלומות של חייזרים.
ומחכה.
נגמר.
חוזר לכתבה של רד פיש.
אופס.
הכתבה היא לא שלי.
(ל"ת)
אופס בריבוע.
(ל"ת)
טילדה סווינטון מדברת על חלומות של חזירים!!
לא חייזרים!
איך הדיסגרפיה שלי עברה מכתיבה גם לקריאה? לא יודע.
בכל אופן, כל כך התאכזבתי:((
It Comes At Night לא יגיע לארץ, מה?
נראה מסקרן לאללה וקריפי סטייל "דרך קלוברפילד 10", "המכשפה מבלייר" ועוד מיני טריילרים שעושים בול את מה שהם אמורים לעשות- לגרום לי לרצות לראות את הסרט. עכשיו. בלי לספר לי כמעט כלום על העלילה. ובטח שלא להראות את "המפלצת".
ואז אני מגלה שאין תאריך הפצה בארץ, ולפי היחס של המפיצים לסרטים מהסוג הזה, לא בטוח שאפילו יהיה.
סרט אימה בלי שמות גדולים חייב הצלחה קופתית.
תשאל את Get Out.
לצערי, בהערכה הכי אופטימית שלי אני חושב שבערך שלושה סרטים כאן יגיעו לארץ
דטריוט ושלושה שלטי חוצות די בוודאות יגיעו על סמך הבמאי שלהם, ו"A Ghost Story" עלול גם להגיע בעקבות החיבוק הביקורתי והבמאי.
לגבי כל השאר אני לא רואה את זה קורה. "אוקיה" היה יכול לקרות, אם הוא לא היה בנטפליקס. והסרטים האחרים אינדי או הינדי מדי.
איך עושים טריילר טוב
נראה לי שזה המקום הנכון –
https://www.youtube.com/watch?v=V502wOke9xE&feature=share
סרטון קצר וחמוד שמסכם את שלושת כללי היסוד לטריילר טוב.
לא משהו שרדפיש לא אמר כבר בעבר, אבל עדיין חמוד בעיני.
מה שכן, אחת הנקודות שלו היא טריילרים שמספיילרים את הסרט למוות, והוא דיבר על הטריילר של ספידרמן homecoming כדוגמא. כך שאם נמנעתם מהטריילר של ספיידרמן כדי שלא יספיילר לכם את הסרט למוות – אז תמנעו גם מזה (או לפחות תעבירו דקה קדימה בשנייה שהוא מתחיל לדבר על הטריילר)…
ייפ.
(ל"ת)
ממש לא מסכים
טריילרים בסגנון "הנוסע השמיני" עושים לי כאב ראש ולא מושכים בכלל לראות את הסרט.
כמו שהוא בעצמו ציין, הם לא גורמים לסרט לבלוט אלא להיות אחד ממליון.
גל גדות בפניה אישית לישראל על הסרט וונדר וומן:
https://youtu.be/fwooQ-QqAMo
בין אם הסרט יהיה מוצלח או לא, אין ספק שהיא מייצגת את הישראלי היפה (והחמוד).
איזו מקסימה!
אני מקווה שהסרט יצליח.
ראיתי את זה לפני שומרי הגלקסיה 2
מודה שלמרות שהרגשתי קצת מגוחכת ופרובינציאלית להתלהב כל כך מהסרטון הזה, ממש כיף לראות את גל גדות מככבת בתפקיד הראשי בסרט הוליוודי גדול באמת.
מקווה בשבילה שהוא מוצלח יותר מהסרטים הקודמים ביקום הקולנועי של DC.
חייב להגיד שלא ראיתי פרסומת ל"וונדר וומן" לפני שום סרטשראיתי בחודשים האחרונים
מישהו ראה פרסומת לסרט לפני סרט כלשהו שהם ראו?
אממ…היה יילר לוונדר וומן לפני ההרנה של קינג ארתור,ובתחשב בזה שלמיטב זיכרוני קיבלת כרטיסים להקרנה,זו שאלה מעט מוזרה
לפני כל סרט שראיתי בקולנוע בחודשים האחרונים
עם יוצא דופן אחד – הוא לא הוקרן לפני Get Out. במקום קיבלתי רצף של טריילרים לסרטי אימה.
וונדר וומן זה אחד הסרטים שראיתי את הטריילר שלו הכי הרבה פעמים בקולנוע.
פרובינציאליות שמובינציאליות.
אנחנו מדינה קטנה ורחוקה (משאר המערב). זה שיש לנו מישהו שמצליח ברמה הזאת זה מגניב ואין שום דבר מגוחך בלהיות מוגנב (?) מזה. אותו דבר היה קורה בארמניה (מדינה שגאוותה הגדולה היא החבר'ה של סיסטם אוף א דאון שמייצגים אותם בחו"ל והם אפילו לא נולדו בה) אם הייתה שחקנית ארמנית בתפקיד הזה. או אסטונית. או נורבגית. בכלל, אם מדינה מתקדמת בת 40 מיליון תושבים כמו דרום אפריקה מרשה לעצמה להתפאנגרל באופן לאומי על שרליז ת'רון, למה אצלינו זה נחשב מגוחך.
דרום אפריקה מתפנגרלת באופן לאומי על שרליז ת׳רון?
מאיפה המידע הזה מגיע?
כמות הצפיות שיש לסרטון קצרצר שבו היא סה"כ אומרת שני משפטים בשפה המקומית
https://www.youtube.com/watch?v=m3TTi_gAS5c
ותראה את תגובת הקהל כשהיא נושאת נאום וומשחילה במקרה כמה מילים באפריקאנס במהלך ביקור מולדת (4:32).
https://www.youtube.com/watch?v=FvEFB34z70g
ובאותו נושא, טריילר חדש לוונדר וומן!
https://www.youtube.com/watch?v=UAC9tg3-d1M
בחירת שיר קצת תמוהה בסוף, אבל אולי זה בגלל שהוא הוקרן בטקס פרסי MTV לקהל די צעיר.. חוץ מזה לא מחדש כל כך הרבה מעבר לקצת פרטים על האישה עם המסיכה. ומחזק, לפחות אצלי, את התחושה שהולך להיות סרט סולידי, אולי לא מאסטרפיס, אבל כזה שרוב האנשים יהנו ממנו, ויחסית לסרטי DCEU ו/או גיבורות על קודמים זה סבבה.
טריילר מעולה
כמובן, מה חדש. הוא לא נותן הרבה שלא ראינו קודם (וזה טוב, כי לסרט הזה אשכרה אנחנו לא יודעים את כל העלילה בשלב זה) אבל העריכה והשילוב עם השיר בסוף – נהדרים. וזה די מדהים כמה שגל גדות נראית טוב בתפקיד. אני יודע שמוקדם לנבא, והעסק עוד בהחלט יכול להיכשל, אבל יש מצב שהיא תהפוך לאייקונית בתור וונדר וומן כמו שכריסטופר ריב הוא סופרמן.
זה לא שהעסק יכול להיכשל.
זה שברירת המחדל היא שהסרט יהיה קטסטרופה, כי הוא של DC, ואם יהיה לנו הרבה מזל הוא יהיה מוצלח וישרוד את החיסול שסניידר יעשה לייקום של DC עם ליגת הצדק.
אני עדיין מקוה שבDC יתעשתו ויתנו למתיו ווהאן את הפיקוד.
(ל"ת)
המילה ברחוב היא שהסרט רע. מאוד.
כמי שעוקב אחרי מספר עיתונאים ובכלל מתעניין בהוליווד, יש באזז רע על הסרט הזה כבר כמה חודשים.
נערכה הקרנה לאנשי עסקים בתחום הקולנוע לפני כשבוע והמילה שיצאה משם היא "על גבול הקטסטרופה" ו-"זה הסרט הטוב ביותר של DC אבל זה לא אומר הרבה".
https://twitter.com/kristapley/status/861390041620242432
לא שאני יודע איך הסרט יהיה באמת
אבל באותה מידה שמצאת דעות על זה שהסרט קטסטרופה, אני יכול למצוא (ואפילו בלי מאמץ) דעות שאומרות שהוא לא רע בכלל, על הגבול הטוב מאוד. לא "האביר האפל"/"לוגאן" מצוין, אבל בטח ובטח ביחס לסרטי DC האחרים, ובפני עצמו.
דעות מאנשים שראו את הסרט?
אני נתקלתי עד עכשיו בשתי דעות מאנשים (אמינים, לא טרולים ברדיט) שראו את הסרט ושתיהן היו שליליות. חוץ מזה נתקלתי בדי הרבה שמועות על באז שלילי שיצא מההקרנות המוקדמות.
הדעה החיובית היחידה שנתקלתי בה (ושאף זכתה לציטוט נרחב בכתבות ברשת) הייתה של אדם שהוא בעל תפקיד בכיר באחת מרשתות הקולנוע בארה"ב, מה שאומר שיש לו אינטרס להפיץ באז חיובי על כל סרט באשר הוא סרט.
אני מקווה שהסרט יהיה טוב. די משעמם כבר הקטע הזה שכל סרט של DC מאכזב בביקורות. זה גם גורם למצב מבאס של הקצנת המחנאות שקיימת ממילא בין מעריצי DC ומארוול. היה יותר טוב לכולם אם היו כמה שיותר סרטים מוצלחים בז'אנר הזה, ובכלל.
לא הייתי סומך על זה יותר מאשר על אלה שאומרים שזה טוב
גם בלינק שהבאת זה "שמעתי שאומרים שזה גרוע", זה מסוג הדברים שמזינים את עצמם, כמו שעדיין יוצאות כתבות שמתלוננות על חוסר פרסום לסרט על סמך כתבות שיצאו באפריל. וספקולציות בגלל זה שהסרט גרוע (כאילו שלוורנר בראדרס הייתה בעיה בעבר לשווק סרטים גרועים). גם שמעתי בדיוק ההפך מזה.
עד שמספר מבקרים/אנשי תעשייה מוכרים שמזדהים בשם אומרים את דעתם הספציפית אי אפשר לדעת לאן הרוח נושבת, או שפאטי ג'נקינס תדפוק סדרת ציוצים נוסח ג'וש טראנק.
מצטער על הבוטות
אבל באמת שנשבר כבר ה מהדיבורים האלה לפני סרט כל פעם די כבר! אז איזה מישהו אנונימי אומר שמישהו אחר ראה ואמר משהו כזה, ואוו! נחכה ונראה
אין ספק, לדעתי לפחות, שהטריילר מעולה
אבל…אתם יודעים…הטריילרים ל-Suicide Squad היו ממש ממש טובים, ותראו לאן זה הוביל.
כולי תקווה שהפעם זה יהיה שונה.
לגביי גל גדות – מסכים. הייתי מאוד סקפטי כשהיא לוהקה, אבל לאט לאט היא מוכיחה יותר ויותר שהיא מתאימה לתפקיד הזה, ושהתפקיד הזה מתאים לה.
יהיה מה שיהיה, בניגוד להרבה הנחות הראשוניות, אם הסרט הזה יקרוס, זה יהיה למרות גל גדות, ולא בגלל.
כריסטופר ריב יש רק אחד
וברצינות, נראה לי שהיום קשה עד בלתי אפשרי להגיע למעמד קאנוני כפי שריב (וכוכבי עבר אחרים) הגיע אליו.
עם כל הרשתות החברתיות, והיקומים הקולנועיים ועומס האירועים, כמעט ואין היום אנשים או אירועים שמגיעים למעמד קאנוני (בעיני האחרונים שבאמת עשו זאת הם באפי ורדיוהד, שניהם מאמצע-סוף שנות התשעים).
וזה בלי להיכנס לשאלה אם הסרט יצליח מספיק או לא.
לא הבנתי
אתה טוען שאין קאנון מאז שנות ה90? שאין שחקנים איקוניים יותר מכריסטופר ריב? שאין שחקנים בתפקידים איקוניים יותר מכריסטופר ריב? כי אני לא מסכים עם אף אחד מהם, אבל הייתי שמח לרדת לסוף דעתך.
טענתי, וזה כמובן מבוסס על תחושה בלבד ומתוך עולמי הצר, שמאז עליית האינטרנט וביזור הסמכויות התרבותיות (פעם היה מספר מוגבל של קובעי טעם, היום יש בערך 7 מיליארד כאלה), קשה הרבה יותר ליצור קאנון או להפוך לקאנון (למען האמת אני לא בטוח שקאנון הוא המונח המדויק, אבל הוא מספיק קרוב וכבר השתמשנו בו אז בו נמשיך איתו).
זה כמובן לא מוחלט, כי עובדה שעדיין יש דברים קאנוניים חדשים (נניח משחקי הכס, באטמן של נולאן ועוד).
כריסטופר ריב הובא כדוגמא על ידי רד פיש, ולכן לקחתי אותו לכותרת שלי. ובקשר לרדיוהד ובאפי – מן הסתם, כפי שכתבתי כאן, יש קאנוניזציה מאוחרת מהם…
לא יהיה קשה לסתור את הטענות האלה, והנה סתרתי אותן בעצמי בתגובה הזו :)
אני חושבת שהמעמד של רוברט דאוני ג'וניור כטוני סטארק/איירון מן הוא כבר די קאנוני...
אבל זה כמובן תלוי בהגדרת הקאנון.
האם אנחנו מדברים על התאמת הכוכב לתפקיד, או על חשיבות הדמות בכלליות?
כי אני חושבת שהיום מאוד קשה לאנשים לדמיין טוני סטארק שהוא לא רוברט דאוני ג'וניור,
אבל המעמד של איירון מן עצמו, בתור גיבור, לא מתקרב למעמד של סופרמן, וונדרוומן או באטמן.
כך שזה תלוי איך מגדירים את השאלה.
גם זה לא משהו שהייתי אומר בקלות
בהתחשב בעובדה שהיקום הקולנועי של מארוול עדיין לא ציין עשור, את תרומתו הקולנועית (הקיימת, אין ספק) אי אפשר עוד להעריך. אבל זה יהיה בטוח לומר שאחת התרומות העיקריות שלו היא ההשוואה של המעמד של גיבורים כמו קפטן אמריקה, תור ובעיקר איירון מן לזה של סופרמן ובאטמן. ולמען האמת, בניגוד לכריסטופר ריב או אדם ווסט, אני חושב שלעבודה של RDJ היה חלק בזה.
אז אני חושבת בדיוק הפוך ממך... :)
לסופרמן, באטמן ומהצד של מארוול לספיידרמן יש כזה פור עצום, שלא נראה לי שיש למארוול סטודיוס סיכוי להביא את איירון מן וקפטן אמריקה לאותה רמה.
אבל למרות זאת (ואולי בזכות זאת) – בעולם של מארוול – איירון מן התקבע בתור רוברט דאוני ג'וניור שקשה לי להאמין שהם יצליחו להחליף אותו בקלות.
שאר הליהוקים הם טובים (שלושת הכריסים, סקרלט, בנדיקט), אבל לא ברמה כזו. לא ברמה שהתפקיד והשחקן פשוט התחברו בצורה כל כך מושלמת.
ואם נלך על מארוול כקומיקס. אולי פטריק סטיוארט כפרופ' אקס, ויו ג'קמן כוולברין מתקרבים לשם, אבל לדעתי זה לא באותה רמה.
ראיין ריינולדס כדדפול הוא דווקא כן באותה רמה מבחינת ליהוק, אבל לא לדמות ולא לסרט יש עדיין אותה רמה של השפעה, אולי אם יהיו סרטים המשך מוצלחים.
בכל מקרה רוברט דאוני ג'וניור, במו ידיו (יחד עם ג'ון פברו), הפך את מארוול סטודיוס למה שהם היום. בלי התפקיד הכל כך מוצלח ומדוייק באיירון מן הראשון – לא בטוח שמארוול היו מה שהם היום. הוא העלה את טוני סטארק על המפה, והוא העלה את מארוול סטודיוס על המפה, הדמות הפכה להיות מזוהה איתו באופן מובהק, ולמרות שהיו לו מגוון רב של דמויות מוצלחות מוכרות יותר ופחות – זה התפקיד שאיתו הוא הכי מזוהה.
אם זה לא נחשב קאנון, אני לא בטוחה מה נחשב קאנון.
הייתי נותן קרדיט גדול גם לג'וס ווידון
אם אוונג'רס היה פאשלה מי יודע באיזה מצב היקום הקולנועי של מארוול היה היום.
התלבטתי אם להזכיר אותו
כי נכון. ברור שנכון.
אבל לתחושתי, ג'וס ווידון לא ממש שינה את הדמות של איירון מן. הוא השתמש (בצורה מצויינת) בדמות שנבנתה בסרטים הקודמים, כך שהוא בהחלט תרם להצלחה שלה אבל הוא לא אחראי עליה. לדעתי רוברט דאוני ג'וניור וג'ון פאברו האחראים העיקריים לאיירון מן כפי שהוא בנוי היום.
זה בניגוד לנטשה רומנוב, שהשימוש בה באיירון מן 2 היה פשוט מעליב, וג'וס ווידון נתן לנו דמות חזקה ומהממת, (שלא לדבר על מארק רופאלו וההאלק…)
אחרי שאיירון מן 2 נחשב לסרט די רע
וראיתי אנשים לרגע מאבדים אמון בדמות וטענו שהיא נראית די עייפה אחרי רק שני סרטים (ראיתי הרבה תגובות כאלה) אני חושב שג'וס הצליח להחזיר לדמות את הניצוץ בהנוקמים.
למרות שכשהזכרתי את ג'וס התכוונתי יותר לתרומה שלו ליקום מארוול כמכלול מאשר לאיירון מן ספציפית.
גל גדות גרגויל?
אותו הטיפוס
אני כל כך מפחד מהסרט הזה
וונדר וומן היא מגיבורות הילדות שלי מהסדרה עם לינדה קרטר. (כן אני יודע שהיום הסדרה מיושבנת)
אני חרד ממש ממה שהסרט עלול (ובהתחשב בDC זה לא רק עלול אלא בסבירות גבוהה) יעשה לאשת חייל מהזכרון שלי.
טריילר לבלייד ראנר 2049
https://www.youtube.com/watch?v=gCcx85zbxz4
לא ברור עדיין מה העלילה אבל זה בהחלט נראה טוב ויזואלית.
ובפינת ה"זה אמיתי הדבר הזה?!" היומית-
https://www.youtube.com/watch?v=5Ah9bLW3Rh4&t=3s
טריילר ל-In Our Hands: The Battle For Jerusalem, שאמור לצאת בהפצה מצומצמת ב23 החודש
סרט שאם לא היו מדברים בו באנגלית הייתי מנחש שהוא נכתב ע"י ביבי נתניהו, הופק ע"י נפתלי בנט ובוים ע"י מירי רגב, ומוצג כדוקומנטרי (למרות שבטריילר אין שום דבר שמעיד על כך) שמספר את סיפור הקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. כולל ערבים שרוצים להשמידנו, צברים חסונים שנואמים כאילו הם הולכים להרוג חייזרים באינדיפנדנס דיי, צניחות קרביות (?) וגבעת תחמושת אחת.
השחקנים והצוות ישראלים, אבל ההפקה כולה היא של ה-Christian Broadcasting Network, שפונה כמובן לקהל הדתי-שמרני שהרבה פעמים מרגיש מוזנח בתעשיית הסרטים ואוהד אותנו לא תמיד מהסיבות הנכונות.
ציונות כזאת לא נראתה על המסך הגדול מאז "מבצע יונתן".
ירון מוטולה? גולן אזולאי?
יש לי תחושה שזה בעצם פריקוול ל"טירונות" כשהם משחקים את האבות של אסף ופרקש (עכשיו ברור מאיפה האובססיה הזאת שלו לקורס קצינים) בהתאמה.
עושה רושם שהתקציב לאירועי יום ירושלים השנה קצת התנפח.
לא ממש, זה נראה לגמרי במסגרת התקציב הסטנדרטי.
(ל"ת)
נראה כמו הדור הבא של הקרנות החצות בסינמטק.
(ל"ת)
מה לעזאזל.
לרגע חשבתי שמדובר במערכון מ"ארץ נהדרת", לא יאמן שהדבר הזה אמיתי.
הדבר הזה התרחש גם בישראל.
פשוט בשנים 1967-8, לא חמישים שנים לאחר מכן. אלבומי הנצחון שיצאו לאחר המלחמה דומים מאוד ברוחם וסגנונם לטריילר הזה.
ומשום מה משה דיין הוא הרמטכ"ל
למרות שהוא בכלל היה שר הביטחון באותה תקופה ובראש הצבא עמד רבין
"דוקומנטרי"
מעניין אם זו בחירה בעד/נגד רבין, או סתם עצלנות ובורות
יצא לי לדבר עם הרבה זרים (בעיקר אירופאים) על הפוליטיקה בישראל, ויותר מפעם אחת שמעתי דברים על כמה חבל שישראל בוחרת בגנרלים ולא הלכה בדרכו של איש השלום יצחק רבין ז"ל. רובם מכירים את רבין כראש הממשלה שחתם על הסכמים עם פלסטינים ונרצח, כמעט אף אחד מהם לא יודע שהוא הגנרל שכבש את סיני, יו"ש וירושלים. מדהים לראות איך הפרצוף שלהם מתחלף כשאני מלמדת אותם שיעור קצרצר בהיסטוריה.
מעניין מה היתה המוטיבציה להחליף את הרמטכ"ל בסרט הזה.
באמת ? וואו
בכל מקרה, אני חושב שבמקרה הזה ה"החלטה" (אם הופעלה כאן איזשהי מחשבה) להחליף את הרמטכל קשורה פחות ברבין ויותר בדיין שלאחר המלחמה זכה לגלוריפיקציה ענקית ונחשב ל"אדריכל הניצחון". כנראה זה באמת עצלנות או בורות, אף אחד לא טרח לברר את הבדל בין ראש הצבא לשר הביטחון (אותה סיבה כנראה שבגללה כל הלוחמים הם בדרגת סגן משנה ומעלה משום מה)
זה אפילו כמעט חבל
יש בישראל כמה מלחמות שיכולות להיות חומר לסרטי אקשן-מלחמה משוגעים, ואיכשהו בסוף הם תמיד נופלים באובר- פאתוס. מי לעזעזל נואם ככה שניה לפני שנכנסים לקרב?! מי יושב ומסביר שאנחנו עכשיו נכבוש את ירושלים כמו שאף אחד חוץ מדוד המלך לא כבש קודם?!
ואם הסרט כבר באנגלית, אז למה שחקנים ישראלים?
משום מה הדבר הזה הפריע לי במיוחד
"ירושלים מעולם לא נכבשה ממזרח, לא מאז ימי המלך דוד". ירושלים כבר הייתה חלקה בידי ישראל, החלק המערבי שבה, כשהלחימה הייתה בתוך העיר עם התקדמות מזרחה, לא באיזה פעולת איגוף או כיבושה מצד מזרח. יש לי איזה חסך בידע היסטורי או שהם סתם המציאו דברים?
לדעתי זה פשוט מכיוון שהיא נחשבת הכי הירואית
כלומר, יש את נושא הכיבוש וכו', אבל היא עדיין נחשבת בקונצנזוס כמבצע הצבאי המרשים יותר של ישראל (ביחד אולי עם מבצע אנטבה). מלחמת העצמאות למשל הייתה גם מוצלחת אבל הייתה ארוכה וכואבת, מבצע קדש לא מספיק ידוע, יום הכיפורים ומלחמת לבנון כואבות ומתוסבכות מדי וכן הלאה.
בגלל זה גם בקולנוע הישראלי, שפועל מבפנים ודווקא כן נוהג לגעת בעצבים החשופים, המלחמה הזאת נעדרת מהמסך באופן יחסי לשאר.
(מצורף מאמר מעניין של אורי קליין על הנושא)
http://www.haaretz.co.il/gallery/cinema/klein/.premium-1.4050139
טריילר מלא ל Okja
כן, אני ממש רוצה לראות את זה.
https://www.youtube.com/watch?v=AjCebKn4iic
האמת היא שהאנימציה נראית די רע
השילוב בינה לבין הרקע מאד בולט לעין.
אבל אפשר להגיד את אותו דבר גם על The Host של אותו במאי, וזה לא מנע ממנו להיות סרט טוב, אז עדיין יש למה לצפות.