בשניות הראשונות של "300: עליית האימפריה" אתם מקבלים לפרצוף: א. דם. הרבה דם. ב. ציצים. ג. שוט של המלך הפרסי עם הפירסינג מניף גרזן-קרב בהילוך איטי. כל כך איטי. איטי במידה כזאת שהוא בקושי זז. אנשים עלולים להשתעמם ולצאת מהאולם בזמן השוט הבודד הזה בלבד. בקיצור, הסרט מבהיר בשלב מוקדם מאוד שהוא נאמן למורשת "300" על כל עקרונותיה: דם, ציצים והילוך איטי. כמו כן, זעקות קרב בשפע וגברים ערומים-ברובם.
במילים אחרות – את כל מה שאהבתם, אם אהבתם, ב"300" תקבלו גם כאן, ובשפע. אם אתם רוצים עוד מנה של קרבות היסטוריים מצולמים כמו קומיקס ומוקרנים בהילוך איטי – יש. אם אתם רוצים מנהיגים שזועקים אלי קרב – יש. רוצים דם – יש, ובכמויות שהיו יכולות לפתור לבדן את היובש העונתי. ביוון העתיקה שממש באולם השכן, ב"פומפיי", אפשר לבתר אנשים לחתיכות, אבל טיפת דם אחת לא תלכלך את הקרקע. ב-"300" – כל איבחת חרב גוררת אחריה שפריץ של דם בנפח של אקוויפר ההר. כל דקירת אצבע גורמת לגוף לנבוע נחשול דם אפל שיכול להטביע סוס. בתלת-מימד. בהילוך איטי. (מאוד איטי. ממש איטי. באמת, אפשר היה להזדרז קצת).
אם יש סרט אחד בעולם שיש לו זכות מלאה לנצל את כל האלמנטים האלה, זה הסרט הזה – אחרי הכל, זה לא סתם עוד אחד מעשרות חיקויי "300", אלא סרט ההמשך הרשמי שלו. קצת טפשי ללכת לסרט המשך ל"300" ולהתלונן על כך שהוא נראה בדיוק כמו "300". ובכל זאת, יש ב"300: עליתה של האימפריה" קצת יותר מעוד מאותו הדבר.
זה לא לגמרי סרט המשך, וגם לא פריקוול: עלילת האימפריה מתרחשת לפני, במהלך ואחרי הקרב של 300 הספרטנים בשערי תרמפוליי, ועוסקת בחלק אחר של המערכה של יוון נגד פרס – הקרב על הים, בין הצי הפרסי ובין אנשי אתונה. בניגוד לספרטנים, שלובשים גלימות אדומות ומעט מאוד חוץ מזה, האתונאים לובשים גלימות כחולות ומעט מאוד חוץ מזה. בניגוד לספרטנים, המובלים בידי לאונידס הצרחן, מנהיגם של האתונאים הוא תמיסטוקלס (סאליבן סטייפלטון), שצועק גם הוא, אבל קצת פחות. במקום הענק הפרסי הזהוב והמחורר אנחנו מקבלים רוב הזמן את הרמטכ"לית שלו, ארתמיסיה (אווה גרין). ואם מסתכלים רק על הויזואליה והדם, זה באמת כל ההבדל; אבל אם מצליחים להאזין לתוכן הצעקות, בכל זאת מגלים ש"עליית האימפריה" הוא האח הקצת יותר מתוחכם במשפחת "300".
"300" עסק בספרטנים, העוסקים אך ורק במלחמה, ומזלזלים בכל עיסוק אחר. חקלאות, לימוד, פוליטיקה – הבל הבלים הכל הבל, מה שבאמת חשוב בחיים זה שרירי בטן מרשימים ולמות בעד ארצנו. זה מה שהפך אותו, בשם ה"מלחמה על החופש" לסרט כזה פאשיסטי ומת מוחית. הסרט החדש מציג את אותו עימות מזוית אחרת – האתונאית – ומגלה שמהזוית הזאת, כל הגבורה אדומת-הגלימה הזאת היתה קצת, רק קצת, פחות רצינית מכפי שהסרט הראשון גרם לה להיראות. כדי להגן על הדברים החשובים בעולם המערבי – חופש ודמוקרטיה, סוג של – צריך, מתברר, יותר מאנשים שמקצועם הוא "הוווואאא". צריך גם איכרים ופוליטיקאים ואמנים, שהגלימות שלהם כחולות, כי להם דווקא כן אכפת כשהדם שלהם נשפך. כשהוא מראה לנו את התמונה הגדולה, הסיפור של "300" מתגלה בקטנותו. "המלך-האל" הגדול והכל היכול הזה שעמד נגדכם? שליט-בובה שנשלט בידי קצינת הצבא השווה בטירוף שלו. כל ההירואיות הזאת, של 300 מול מיליון? סיפור מוצלח, שעיקר השימוש שלו יהיה ככלי תעמולה לאיחוד יוון.
כל זה לא הופך את "300: עלייתה של האימפריה" לסרט אינטליגנטי במיוחד, אבל זה הופך אותו לאינטליגנטי יותר מ"300". לא אתגר גדול, אני מודה. הקרבות, שמתרחשים רובם על הים, כוללים אסטרטגיה מעט יותר מתוחכמת מ"נתקע בהם חרבות עד שהם ימותו" (אגב, הסרט מתרחש לפני המצאת מעקה הסיפון – דבר שהיה עשוי לחסוך הרבה נפילות מיותרות לים עם כל גל שלישי). הקרבות האלה מאוד לא ריאליסטיים ומאוד יפים ויזואלית, כמובן, אבל גם הם מתחילים לחזור על עצמם ולשעמם עד סוף הסט. תמיסטוקלס הוא מנהיג משעמם למדי, שלבדו לא יכול לסחוב את הסיפור, ואפילו זעקות הקרב שלו לא כאלה מעניינות. תגידו מה שתגידו על "הלילה נסעד בגיהנום!" ו"טירוף? זוהי ספרטה!" – אלה היו משפטים קליטים שנכנסו מיד ללקסיקון זעקות הקרב הקלאסיות של כל הזמנים. ומה יש לתמיסטוקלס להציע בתגובה? "אנחנו מעדיפים למות על רגלינו מאשר לחיות על ברכינו!". לא משפט רע כשלעצמו, אבל לא חזק במקוריות. כבר שמענו את זה פעמיים או חמש בסרטים היסטוריים, לא?
הנקודה שבה "300" החדש מביס את הראשון, שלא לומר מפיל אותו וכורת את ראשו באיבחת חרב בהילוך כל כך איטי שאפשר לצאת לשרותים ולשתות משהו ולחזור לפני שהחרב נוחתת, היא הנבל. כסרכסס הזהוב, הגדול והמחורר מופיע בסרט לכמה דקות ייצוגיות, אבל לאורך רובו הביג-בוסית של היוונים היא אווה גרין בתור ארתמיסיה, וחי זאוס הגדול שבמרומים, כמה שזה עדיף. אווה גרין היא האלילה האמיתית פה – היא יפהפיה ומפחידה במידה שווה, ואת תפקיד המנהיגה חסרת הרחמים וצמאת הדם היא מבצעת ברמת דיוק של ירי חץ-מקשת לתוך העין ממרחק של חצי מייל ימי. כסרט המשך לאחד הסרטים ההומו-אירוטיים ביותר שנוצרו אי פעם, הפעם גרין לבדה מצדיקה את הצפיה גם עבור גברים סטרייטים.
"300: עליית האימפריה" מומלץ למי שנהנה מ"300" המקורי. מי שלא נהנה מהמקור – כנראה יסבול כאן פחות. הוא לא טוב, אבל כסרט המשך ל"300" הוא הרבה פחות גרוע מכפי שציפיתי. נאמר זאת כך: מבין הסרטים ה"היסטוריים" המבולבלים שמוקרנים בימים אלה על המסך, הוא לא הגרוע ביותר (זה "פומפיי") וגם לא השני-הכי-גרוע ("הרקולס"). גם זה סוג של הישג.
פורסם במקור בוואלה
התאכזבתי טיפה
ציפיתי לביקורת כמו הביקורת הזאת:
http://www.fisheye.co.il/300//#target-comment-289996
קאלט
"גרין לבדה מצדיקה את הצפיה גם עבור גברים סטרייטים."
מפתיע לראות את המשפט הזה בהתחשב בעובדה שזה אתר לבנות וקקוסינלים!
ניטפוק
"ביוון העתיקה שממש באולם השכן, ב"פומפיי", אפשר לבתר אנשים לחתיכות, אבל טיפת דם אחת לא תלכלך את הקרקע."
פומפיי = האימפריה הרומית
תאמין לי, בסרטים כמו "פומפיי" ו"הרקולס" זה לא משנה.
(ל"ת)
אז אני לא אנטפק שאווה גרין היא הביג בוסית של הפרסים ולא של היוונים
(ל"ת)
ביג בוס = האויב המרכזי
(ל"ת)
אני יודע.
נראה לי שעדיין השימוש הנכון בביטוי יהיה "הביג בוסית של הפרסים" (גם במשחקי מחשב, האויב המרכזי הוא הביג בוס של מסך כלשהו, ולא של גיבור המשחק).
אבל זה לא באמת כזה חשוב.
אווה גרין ממש דומה ליונית לוי
(ל"ת)
אולי הבנתי אותך לא נכון, אבל נראה לי שהביקורת כאן
סותרת את הביקורת בדף הסרט. פה אתה טוען שיש יותר מהכל, גם עלילתית ומבחינת תחכום, וזה עושה את הסרט ליותר טוב, בדף טענת שהסרט בעצם יותר משעמם.
איך התלת מימד?
חוויה ששווה לסחוב אליה מישהו שלא מת על תלת מימד? אם לא משמעותי, להקריב ולראות ברגיל? תודה!
הנוסע השמיני 3 נחשב לסרט היסטורי?
כי את הנאום של "למות על הרגליים או לחיות על הברכיים" אני זוכר משם:
http://www.youtube.com/watch?v=LTBbuQmeWvM
(שם דילון מעולם לא העלה את "לחיות" כאופציה)
דווקא נהניתי יותר בזה מאשר במקורי.
כן, אין catch phrases שיזכרו ואין כל מיני יצורים משונים למיניהם, אבל שיחקו אותה עם המוזיקה הגנובה מאינספשן, עם הכמעט עלילה, ועם אווה גרין שרק בשבילה היה שווה ללכת לראות ולבזבז שעתיים מהחיים.
לי זה הפריע גם בסרט השני
דחיפה בכוח של אלמנטים מיסטיים שאין להם שום קשר לאמיתות היסטוריות. חיית המחמד של אחשוורוש למשל נראית כמו יצור גיהנומי מהאגדות. מגניב מגניב אבל בלי קשר למאורעות הממשיים.
נועם מורו עשה בשכל כשהוא לקח את תפקיד הבמאי פה מאשר ב"מת לחיות 5"
נכון ששני הסרטים גרועים אבל לפחות מבחינת הצלחה קופתית (שזה לצערנו מה שמשנה בהוליווד) הסרט הזה מצליח הרבה יותר, מה שאומר שאולי למורו תהיה קריירה די מבטיחה בהוליווד. אולי אפילו הבמאי הישראלי הכי מצליח שם?
אחלה סרט בסה"כ, אבל...
טוב, אז באופן מפתיע, דווקא די אהבתי את הסרט.
הצליחו לשמר את האווירה של "300" המקורי בצורה מצוינת ומבחינת קרבות ואפיות – אפילו לשפר אותה. ז"א, הסרט כל-כך פאקינג אפי בטירוף: הקרבות אדירים ועקובים מדם, האווירה קודרת, הסלואו-מושנים טובים ומדודים; נועם מורו ללא ספק שיחק אותה בקטע הזה. כמו כן, הסרט מכיל את סצנת הסקס הכי אפית (ומטופשת) שראיתי אי-פעם בקולנוע כנראה, וזה הישג די גדול בפני עצמו. בנוסף, הפעם יש גם את אווה גרין והיא בערך הדבר הכי סקסי, טוב ויפה שקרה ליוון העתיקה, או הכי רע.
למרות זאת, הסרט די ריק מתוכן. יש לו סוג של עלילה, שמתרחשת בסמוך לסרט הראשון ומציגה את הצד של אתונה במלחמה, אך הדמויות עצמן ריקות מנפח ממשי. עכשיו, זו לא הייתה נחשבת לבעיה אם הסרט לא היה מנסה ליצוק לתוכן עומק וממשיות. אבל הוא כן מנסה. וזה נראה רע וזול. אם החלטתם לשים את הדגש על הקרבות ושיסוף הגרונות המרהיב, אזי מעולה. תעשו זאת. כולנו יודעים שהקטע העיקרי ב-300 הוא מלחמה, חרבות, כידונים, קרבות ואפיות שתגרום לפיטר ג'קסון להזיע (פפפפפט). תציגו יותר מזה, אל תלאו אותנו עם נסיונות מגוחכים ליצור אמפתיה, נאומים זולים ורגש בשקל. באנו לראות מלחמה אדירה בין יוון לפרס ואת "האל-מלך" (וואו, זה שם מפגר) המטומטם ומלא העגילים קסרקסס מתנהג בצורה מגוחכת ועליזה למדי. זה משעשע, זה כיף. לא באנו לראות את תמיסטוקלסיסיסיס הזה או איך שלא קוראים לו מזיין את המוח, ולא מעניין אף אחד הילד הזה שתמיד מצטרף למלחמה אפילו שהוא צעיר מדי. זה נדוש, זה משעמם, ובעיקר אם זה לא עשוי טוב. ב-300 הראשון הכל השתלב אחד בשני, הנאומים עבדו, האמפתיה נוצרה, ג'רארד באטלר כריזמתי מספיק. הסרט לא שיעמם לדקה. פה החלק הסנטימנטלי פשוט לא עובד.
אין כאן דמויות וקאטצ'פרייזים שישאירו את חותמם כמו לאונידס ו"דיז איז פאקינג ספרטה יואו" ואין את הסיפור המגניב של 300 הלוחמים שיצאו להילחם במאות אלפי פרסים ומשמשים עד היום כסמל למופת ולגבורה. לא תצליחו לשחזר את זה. הצלחתם לשחזר את הקרבות האפיים – אז לפחות תתפקסו עליהם.
אם הסרט היה מתמקד יותר בקרבות המהנים שלו -שכל גיק חולה "גאד אוף וואר" יהנה מהם לאללה – ומנסה פחות להיות "גלדיאטור". או במילים אחרות, אם היינו רואים יותר קרבות ופחות דיבורים דביקים ועשויים רע, זה היה יכול להיות סרט ממש ממש טוב. כי הוא מצטיין בגרפיות ובאווירה האפית שלו ויש גם את אווה גרין והוא גם בעצם מציג את היוון העתיקה כסיפור קומיקס גרנדיוזי והמוזיקה הבומבסטית במקום והוא מזכיר את העונה הראשונה של 'ספרטקוס'… גאד, למה לא היה יותר מזה? זה היה ממש כיף. חבל. בסופו של דבר, "עליית האימפריה" הוא חוויה ריקנית, שהיא אחת המשובחות. כמו מתקן בלונה פארק, אנקונדה לצורך הדוגמה – מהנה בטירוף ומלא אדרנלין, אבל נשכח במהירות ובקלות.
התגובה שלך הייתה אמורה להיות הביקורת
ולא הביקורת הטרחנית והחופרת מוואלה
ואתה היית אמור להיות שמיכה חשמלית.
(ל"ת)
שתי שאלות
1. איך התלת-מימד?
2. כמה עירום בדיוק יש בסרט וכמה סצינות סקס וכמה ארוכות הן? זה חי חשוב כי אני רוצה לראות את זה עם מישהי שלא מאוד מתחברת לדברים האלה.
...
1. לא מדהים אבל גם לא פוגע בחווית הצפייה (אני אומר את זה כאחד שלא אוהב תלת מימד)
2. יש סצנת סקס רצינית וגרפית של 2-3 דקות, בנוסף יש כמה רגעים עם עירום במהלך הסרט אבל הם לא רציניים וקצרים יחסית.
כולל אונס בהילוך איטי.
קצר יחסית? נגיד, וגם נראה מרחוק ולא באופן מפורש, אבל הדבר הזה הטריד אותי יותר מהרבה סצינות אחרות.
הו לא, לא. אווה גרין היא השחקנית הכי גרועה שראיתי
מזה זמן רב. ההופעה שלה מוגזמת לחלוטין, היא פשוט קריקטורה. המבטא שלה מעורר גיחוך. התפקיד גדול עליה. היא נראית כמו ילדה מעוצבנת כי החתיך של השכבה לא בא איתה לנשף, לא כמו לוחמת חזקה שצבא של מיליון איש סר למרותה. גם הדמות מגוחכת. התלבושות, ההתנהגות. נוסף על כך סיפור הרקע שבנו לה ממש הציק לי.
לסיכום, אם אני מוסיפה את הנ"ל להופעה המזעזעת שלה ב"קאזינו רויאל", נראה לי שאני אוותר על סרטים של אווה גרין מעכשיו.
מסכים, ביקורת די מדויקת
"אגב, הסרט מתרחש לפני המצאת מעקה הסיפון – דבר שהיה עשוי לחסוך הרבה נפילות מיותרות לים עם כל גל שלישי" LOL !!!
אני מעריץ גדול של 300 הראשון, ספקטקל עוצר נשימה של אלימות גראפית ואקספלוטיישן היסטורי על טהרת ויזואל מנקר עיניים. השני באמת מורח לפעמים סצינות עם אקסטזה אפית ומפלים של דם, מרהיב ככל שיהיה. התיחכום האסטרטגי ומניעי הדמויות אכן יותר מפתוחים ומעניינים ואווה גרין מלכה, היא נפלאה, חפשו אותה גם בסרט המצוין 'רחם' של בנדק פליאגוף. אני גם ממש אוהב את אחשוורוש, הייתי רוצה הרחבה של דמותו בסרט השלישי (ברשת נכתב כי שוקלים לעשות המשך נוסף ומתבקש ומקווה שאכן כך יקרה)
300: עליית האימפריה - את הסרט הזה כבר ראינו ב-2007
בואו נתחיל מזה ,"300: עליית האימפריה" הוא סרט מלחמה אפי היסטורי פנטזיה עתיר אקשן עתיר קרבות מדממים ,אלימות גורית ,סקסיות של האנטגוניסטית הראשית ,וסצנת סקס + ציצים וגברים שריריים. הסרט הראשון היה אולי הסרט הכי טוב של 2007 (אחרי ש"רובוטריקים" של מייקל ביי עקף אותו ברמת האפקטים וכו') והוא לא מהווה שום המשך לסרט המדהים של זאק סניידר אלא יותר פריקוול (הקדמה) לסרט הראשון: תמיסטוקלס (בגילומו של השחקן סאליבן סטייפלטון) מוביל את צבא יוון השרירי למלחמה ענקית נגד צבאות פרס המרושעים בראשותו של קסרקסס (רודריגו סנטורו) ,המלך השרירי הגדול דמוי האל עם הפריסינג המכוער ,ולצדו אולי השחקנית הסקסית ביותר אי פעם בהוליווד וזוהי אווה גרין המהפנטת ,שמביאה לנו סצנות מהממות של מפקדת יוונית רעה אכזרית בשם ארטמיסיה ,ובנוסף סצנת סקס אלימה עם הגיבור הראשי כביכול שחשוב לכל הילדים (מלבד אלה שמגיל 18 או 16) בקהל לכסות את עיניהם.
לסיכום ,300 עליית האימפריה הוא בעצם אופרת סבון אפית מלחמתית פנטזיה בבימויו של הישראלי לשעבר נועם מורו עם נאומים מדהימים ,גברים שריריים ,ציצים ,סקסיות ,והרבה דם ,אלימות וקרבות עם אפקטים מדהימים אך הוא לא מגיע לרף האפקטים והסצנות המגניבות שהיו לסרט הראשון.
ה-3D באמת מעצים את החוויה הקולנועית ברמה אחרת לגמרי ,ומעצים את הסרט דמוי אופרת הסבון הזה לרמה מופלאה.
אפשר לראות את זה ,אם אתם רוצים להעביר זמן של 102 דקות משעממות שיש לכם בחיים.