ביקורת: שבעה בייבי

בייגלים. סבתות. שאלות. אקסים. לחץ.

איך אתם מתמודדים עם לחץ? ספציפית, לחץ שגרתי של להיות באירוע עם אנשים שהייתם מעדיפים שלא לראות בזמן הקרוב או הרחוק או בכלל וכולם שואלים אתכם "מה שלום המשפחה והילדים? מה אין לך, הייתי בברית של הגדול שלך, לפני כמה שנים זה היה… אה, בלבלתי אותך עם אחיך? נו, אז מתי החתונה שלך?". כי דניאל, גיבורת הסרט "שבעה בייבי", חווה בדיוק לחץ שגרתי שכזה. היא מגיעה לשבעה ביחד עם משפחתה הקרובה ופוגשת שם המון אנשים שהיא לא רוצה לראות – לא רק דודות מעצבנות וילדים של אנשים שהיא בקושי זוכרת, אלא גם את האקסית שלה מהתיכון ואת הבחור שאיתו היא שוכבת בתמורה לתמיכה כלכלית, שמגיע ביחד עם אשתו והתינוק שלהם. 

לא, יודעים מה, שאלה אחרת: איך אתם עם לחץ יד שנייה, כשרואים מישהו במצב כמו זה שתיארתי קודם? לא סוג המתח שגורם לכם לשבת על קצה הכיסא אלא המתח שגורם לכם להתכווץ בהזדהות ולרצות לברוח מהסיטואציה. כי "שבעה בייבי" הוא כולו כזה: מתח יד שנייה כתוצאה מהלחץ שדניאל חווה. אין בסרט הזה הרבה מעבר לתיאור העלילה הבסיסי שלו והוא יחסית קצר (מתחת ל-80 דקות), אבל הוא מנצל כל דקה ודקה שלו.

אחד הדברים שהסרט עושה בצורה חכמה הוא הדרך בה הוא מציג את אותו אירוע מעיק. דניאל נמצאת במקום שבו היא לא רוצה להיות ואין לה לאן ללכת בשביל לקבל רגע של מנוחה. וכמוה, גם אנחנו נלחצים. האווירה היא של סרט אימה, בזמן שהמראות הם של אירוע משפחתי. אמנם אירוע משפחתי שסובב סביב מישהו שמת, אבל שבעה די רגילה בסך הכל. הצגת אירוע מלחיץ אך שגרתי בצורה שמזכירה סרט אימה הוא אמנם לא חדשני, אך בכל זאת משהו בביצוע היה מעורר השראה בעיני והראה על יצירתיות רבה של הבמאית.

הבמאית אמה זליגמן, שזה סרטה הראשון, משרטטת את האווירה המלחיצה בעזרת כל הכלים הקולנועיים הנמצאים בידה. המוזיקה, למשל, היא כולה כינורות מלחיצים המכניסים אותנו לתוך האווירה המטרידה והלא נוחה שבה אנחנו אמורים להימצא, לתוך עולם שמרגיש כאילו משהו בו לא בסדר. הצילום הקלאוסטרופובי גורם לנו להרגיש את החנק והקושי של הדמות הראשית בתוך הבית הקטן בו מתרחשת השבעה, כאשר מכל עבר תוקפים אותה עם שאלות ובקשות. אפשר להזכיר עוד כמה וכמה סרטים שעושים את זה, כמו "קרישה" או "יהודי טוב" ובייחוד "יהלום לא מלוטש".

אלמנט נוסף שעורר אצלי הזדהות רבה הוא ש"שבעה בייבי" הוא מאוד יהודי (כפי שאפשר להבין מזה שהוא מתרחש בשבעה). אבל מה זה בכלל אומר, "סרט יהודי"? קודם כל צריך שיהיו דמויות יהודיות, ונראה לי שהן צריכות לדבר בהרבה "אוי" ו"ויי" ובעוד ביטויים ביידיש כדי שיהיה מצחיק. אבל גם צריכה להיות לו אווירה יהודית כללית – איזושהי קהילתיות מעיקה בעלת ציפיות גבוהות. וכמובן, צריך להיות גם אוכל. את כל אלו אפשר למצוא בסרט, ובנוסף הסרט מציף עוד הרבה נושאים יהודיים לפני השטח: הוא לא מתעסק בנושאים כבדים כמו אנטישמיות, אבל אפשר למצוא בו תמות שקשורות בנישואי יהודים עם גויים, כשרות ואפילו שורה אחת על ישראל. 

מדובר גם בסרט להט"בי, בערך. הוא לא עוסק ביציאה מהארון או בלהט"בפוביה, והעובדה שהדמות הראשית בו היא ביסקסואלית היא לא מרכז העלילה – היא במקרה יוצאת גם עם בנים וגם עם בנות. אף אחד לא מתעמת עם דניאל בנוגע לזה, ההורים שלה לא עומדים בדרכה לממש את עצמה ונראה שהם אף פעם לא עשו זאת. הכל די רגיל והסרט לא מתייחס לנטייתה המינית של דמותו הראשית כאילו זה עניין גדול. 

את התפקיד של דניאל משחקת רייצ'ל סנוט בכישרון רב. היא שיחקה את אותו התפקיד גם בסרט הקצר עליו הסרט מבוסס, ככה שהיא מכירה אותו מכף רגל ועד ראש. דניאל היא דמות בעייתית, אנטי-גיבורה אם תרצו. המעשים שלה לא תמיד נראים טוב, ולא תמיד אפשר להבין למה היא עושה אותם, אבל תמיד מהנה להיות איתה ולראות סרט בכיכובה. היא מעין דמות חסרת שליטה שמשתמשת בסקס כמנגנון הגנה, כמו פליבאג רק בגיל קולג'. דניאל לא יודעת עדיין מה היא עושה עם החיים שלה או איך משיגים את מה שהיא רוצה, מה שהופך אותה למטרה אסטרטגית לשאלות מעצבנות בשבעה. למרות שההורים שלה ממשיכים להתייחס אליה כילדה היא שואפת להיראות עצמאית ובוגרת. דמויות המשנה גם הן מעניינות, מרתקות ומשוחקות לעילא, החל מהאבא הנוירוטי בגילומו של פרד מלמד ועד לאשתו הלא-יהודייה של מקס בגילומה של דיאנה אגרון.

כמו שנאמר, "שבעה בייבי" הוא פצצת לחץ, מועקה וחוסר נעימות. אם זה משהו שלא נשמע לכם מעניין או אפילו מרתיע, הייתי מוותר על הסרט. אבל לאלו שאין להם בעיה עם סוג כזה של סרטים (ועובדת היותו של "יהלום לא מלוטש" אחד מסרטי השנה שעברה אומרת שלחלקכם הגדול אין) הייתי ממליץ עליו: הוא מצחיק, מעורר הזדהות והוא מצליח להעביר את תחושת האימה שבאירועים משפחתיים. אז אם זה נשמע כמו הרוגלך שלכם (או כל תחליף יהודי אחר לכוס תה) – היכונו למסע מרתק של יהדות, מתח וגם קצת סקס. קצת כמו "תגלית" ב-80 דקות.