הסרט הזה מרהיב. כל מילה שאוסיף רק תגרע, אבל אני לא בטוחה שאני יכולה להפסיק כאן. כל פריים ופריים בלי אף יוצא דופן הוא משהו שהייתי שמחה לשים על הקיר בבית (אם כי בחדרים שונים אולי ). הגרפיקה גם הוסיפה לסיפור המון רבדים ונגיעות שהטקסט לא ראה צורך להסביר בקול רם, למשל תוכן הצנצנות, או הצל של הסבתא הישנה ממש בתחילת הסרט.
מהשנייה שהוא התחיל הוא פשוט השרה עלי ועל שותפי לצפייה קסם כזה של אגדות, ולצאת ממנו בסוף היה כמו להתעורר מחלום. כל הנסיעה הביתה הסתכלתי על השורה של פנסי הרחוב והיא נראתה לי כמו אורות לבנים שמובילים את הדרך..
וזה לא שלא היו בו בעיות – חסרו לי קצת יותר פרטים בבניית העולם למשל. היה חסר לי להבין מה בעצם קרה באמת סביב הלידה של סירשה, ומה בדיוק המשמעות של הארוע שקורה בשיא הסרט, הוא קצת בא לי משום מקום ולא הבנתי למה הוא התפתח לכיוון שהתפתח. תגידו "אלגוריה", וכנראה שתהיו צודקים, אבל הסרט כן הציג מיתולוגיה די מפורטת ולקח אותה ברצינות, אז הרגשתי בחסרון של תשובות לכמה שאלות.
כמו כן, הקצב היה לי איטי לפרקים. עם כל הכבוד לאווירה חלומית, איפשהו באמצע התחלתי לזוז בכיסא ולחכות שנתקדם קצת עם העלילה. גם בן לוויתי הסכים, ואגב הגיב ככה באותם קטעים שאני הגבתי.
אבל! שום דבר מהחסרונות האלה לא הזיז לי, כי לסרט הזה יש לב ונשמה וחמלה ורגישות ועדינות אין קץ, שנדיר למצוא היום גם מחוץ לאולם הקולנוע, והיופי הוויזואלי שלו הוא משהו שהייתי מוכנה לבהות בו ימים שלמים גם אם לא היו באים איתו שום עלילה, שום פרטים ושום קצב תודה רבה. שובה לב זו בדיוק המילה.
תודה רבה רבה לעין הדג על ארגון ההקרנה ו-May the white lights be with you.
13
דורון פישלר, תמר, Morin, אחיה, אור ענבר, Ofriki3, סטיץ', נאקת שלמה, InvisibleUnicorn, WD, Kotz, YuvalMoalem, עותק של דינה?
ביום שבת, 14.3, בשעה 17:00. זה לא אירוע של עין הדג (אני לא אהיה שם), ובכל זאת יש הנחה לגולשים: ברגע שתיפתח הזמנת הכרטיסים ברשת, אפשר יהיה לקבל כרטיס ב-28 ש"ח (במקום 38 שח) עם הזנת הקוד 666.
סרט שמצליח לשלב בגאוניות בין מיתולוגיה למציאות. והוא עושה זאת בקסם וברגש בלתי נגמרים ובאנימציה פשוט מדהימה שכ"כ קל לטבוע בה. לצערי, ואני אומר את זה לזכות הסרט, הוא נגמר לי מהר מדיי. הרבה שאלות ששאלתי את עצמי לא קיבלו מענה ורציתי להיות עוד קצת בחברת הדמויות אותם הסרט מציג וללמוד עליהם יותר. (הפיות, למשל)
הסרט מזכיר מאוד את 'פוניו' של מיאזאקי. שניהם על הצוק ליד הים, שניהם מערבבים בין שני עולמות ושניהם מתארים מסע של בן אנוש עם סוג של פיה שלא ברור מה היא רוצה: לחיות בעולמה או בעולם בני האדם.
איזה באסה שזה נגמר.
וכל מה שתמר אמרה. סרט נפלא באמת.
תעשו לעצמכם טובה ואל תפספסו את החוויה הקסומה הזאת
רצף של מונטז'ים אמנותיים ומהממים שלא מתחברים לשום דבר קוהרנטי. סרט מבולבל והזוי, מוזר ומינימליסטי שלא הצליח לעניין או לעורר הזדהות רגשית מבחינתי. כל סצנה נהפכת להזויה ומוזרה יותר מקודמתה. כל עניין ההזיות והסוריאליזם המוגזם נראה בעיני כל כך יומרני. דבר אחד בטוח: האנימציה פשוט מהממת חושים.
אז נכון שאולי פרוזן הוא הלהיט הגדול של האנימציה בשנים האחרנות, אבל בעיני Song of the sea הרבה יותר טוב.
היופי של הפשטות שבציור ובמוזיקה של הסרט הזה מכניסים לתוכו תמימות מופלאה שכבר כמעט שכחתי שקיימת בז'אנר.
על סרטים כאלה הייתי רוצה שהילדים שלי ייגדלו.
אז עכשיו ראיתי את ״שיר הים״ ואני לא מבין איך הצלחתי לפספס אותו עד עכשיו? (ואם הייתי רואה אותו שבוע קודם הוא היה נותן פייט רציני ל״הקול בראש״ בסקר). הסרט פשוט קסום, מרהיב ופלאי. הוא לגמרי ברמה של ״המסע המופלא״ או ״הטירה הנעה״ (או בכללי מיאזאקי). כל פריים אני רוצה למסגר ולתלות בחדר.
יחד איתו, הקול בראש והנסיך הקטן אני מרגיש שזו הייתה שנה טובה לאנמציה. אני עוד צריך להשלים את פינטאס והדינוזאור הטוב.
ידעתי שסגנון האנימציה היפיפה מוכר לי ממקום כלשהו – מישיבה עם הקטנה לראות Puffin Rock. רק עכשיו שמתי לב שתום מור הוא גם אחד מהיוצרים של סדרת הילדים הזו.
לא יודעת להחליט.
רגע אחד זה נראה כמו אנימציית פלאש בינונית, ורגע אחד זה נראה כמו ויזואליה אתנית מרהיבה.
מוזר.
מסכימה
אבל בכל מקרה זה נראה לי כמו שינוי מרענן מסרטי האנימציה הגנריים לחלוטין.
החלטתי.
הסרט הזה מרהיב. כל מילה שאוסיף רק תגרע, אבל אני לא בטוחה שאני יכולה להפסיק כאן. כל פריים ופריים בלי אף יוצא דופן הוא משהו שהייתי שמחה לשים על הקיר בבית (אם כי בחדרים שונים אולי![!(-;!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_wink.gif" alt="" width="" height="" />)
). הגרפיקה גם הוסיפה לסיפור המון רבדים ונגיעות שהטקסט לא ראה צורך להסביר בקול רם, למשל תוכן הצנצנות, או הצל של הסבתא הישנה ממש בתחילת הסרט.
מהשנייה שהוא התחיל הוא פשוט השרה עלי ועל שותפי לצפייה קסם כזה של אגדות, ולצאת ממנו בסוף היה כמו להתעורר מחלום. כל הנסיעה הביתה הסתכלתי על השורה של פנסי הרחוב והיא נראתה לי כמו אורות לבנים שמובילים את הדרך..
וזה לא שלא היו בו בעיות – חסרו לי קצת יותר פרטים בבניית העולם למשל. היה חסר לי להבין מה בעצם קרה באמת סביב הלידה של סירשה, ומה בדיוק המשמעות של הארוע שקורה בשיא הסרט, הוא קצת בא לי משום מקום ולא הבנתי למה הוא התפתח לכיוון שהתפתח. תגידו "אלגוריה", וכנראה שתהיו צודקים, אבל הסרט כן הציג מיתולוגיה די מפורטת ולקח אותה ברצינות, אז הרגשתי בחסרון של תשובות לכמה שאלות.
כמו כן, הקצב היה לי איטי לפרקים. עם כל הכבוד לאווירה חלומית, איפשהו באמצע התחלתי לזוז בכיסא ולחכות שנתקדם קצת עם העלילה. גם בן לוויתי הסכים, ואגב הגיב ככה באותם קטעים שאני הגבתי.
אבל! שום דבר מהחסרונות האלה לא הזיז לי, כי לסרט הזה יש לב ונשמה וחמלה ורגישות ועדינות אין קץ, שנדיר למצוא היום גם מחוץ לאולם הקולנוע, והיופי הוויזואלי שלו הוא משהו שהייתי מוכנה לבהות בו ימים שלמים גם אם לא היו באים איתו שום עלילה, שום פרטים ושום קצב תודה רבה. שובה לב זו בדיוק המילה.
תודה רבה רבה לעין הדג על ארגון ההקרנה ו-May the white lights be with you.
לרגע חשבתי שזה השם העברי שנתנו לסרט החדש על
יציאת מצרים.
אז "שירת הים" הוא לא השם העברי הרשמי?
חבל, הוא מוצלח מאוד.
(קיים מפיץ ישראלי לסרט שייתן לו שם עברי רשמי בכלל?)
קיים מפיץ ישראלי שלא מתכוון להפיץ.
אל תשאל אותי איך או למה. וכן, "שיר הים" הוא השם הרשמי (ואין לי בעיה עם זה).
וחבל מאוד שהמפיץ ויתר עליו
זה אחד הסרטים היפים ביותר (ויזואלית ורעיונית) שיצא לי לראות השנה.
הרבה זמן עבר בינתיים
וכמה הקרנות בארץ. שמעתי כבר דיווחים לפיהם הסרט כן יופץ בארץ רשמית, בקיץ. מוקדם לדעת.
השם "שירת הים" היה גורם לבלבול. כלומר, ליותר בלבול מזה שכבר יש.
שירי ים יש הרבה, אבל שירת הים יש רק אחת ואין בה סלקיות.
כמדומני.
דווקא את הדו־משמעות הזו אהבתי בו.
ואם כבר לא "שירת הים", אז "שירו של הים", היה מוצלח יותר, ומעביר יותר את מהות השם המקורי. השם "שיר הים" גורם לי לדמיין שיר ילדים על ים, חול ומצופים.
טום מור, הבמאי, בראיון קצר ומרתק על הפקת הסרט
פה.
וחוץ מזה, יש שם חדשות על שני הסרטים הבאים של האולפן שלו, Cartoon Saloon.
הקרנה נוספת של "שיר הים" בסינמטק חולון
ביום שבת, 14.3, בשעה 17:00. זה לא אירוע של עין הדג (אני לא אהיה שם), ובכל זאת יש הנחה לגולשים: ברגע שתיפתח הזמנת הכרטיסים ברשת, אפשר יהיה לקבל כרטיס ב-28 ש"ח (במקום 38 שח) עם הזנת הקוד 666.
ועוד הקרנה. בחול המועד, בסינמטק תל אביב במסגרת "פסח של אנימציה".
(ל"ת)
סרישה על הצוק ליד הים
סרט שמצליח לשלב בגאוניות בין מיתולוגיה למציאות. והוא עושה זאת בקסם וברגש בלתי נגמרים ובאנימציה פשוט מדהימה שכ"כ קל לטבוע בה. לצערי, ואני אומר את זה לזכות הסרט, הוא נגמר לי מהר מדיי. הרבה שאלות ששאלתי את עצמי לא קיבלו מענה ורציתי להיות עוד קצת בחברת הדמויות אותם הסרט מציג וללמוד עליהם יותר. (הפיות, למשל)
הסרט מזכיר מאוד את 'פוניו' של מיאזאקי. שניהם על הצוק ליד הים, שניהם מערבבים בין שני עולמות ושניהם מתארים מסע של בן אנוש עם סוג של פיה שלא ברור מה היא רוצה: לחיות בעולמה או בעולם בני האדם.
איזה באסה שזה נגמר.
וכל מה שתמר אמרה. סרט נפלא באמת.
תעשו לעצמכם טובה ואל תפספסו את החוויה הקסומה הזאת
לא אהבתי
רצף של מונטז'ים אמנותיים ומהממים שלא מתחברים לשום דבר קוהרנטי. סרט מבולבל והזוי, מוזר ומינימליסטי שלא הצליח לעניין או לעורר הזדהות רגשית מבחינתי. כל סצנה נהפכת להזויה ומוזרה יותר מקודמתה. כל עניין ההזיות והסוריאליזם המוגזם נראה בעיני כל כך יומרני. דבר אחד בטוח: האנימציה פשוט מהממת חושים.
קוהרנטי ובניו, ואחת ההזדהויות הרגשיות החזקות שהיו לי בשנים האחרונות.
(ל"ת)
סרט האנימציה הטוב ביותר זה שנים
אז נכון שאולי פרוזן הוא הלהיט הגדול של האנימציה בשנים האחרנות, אבל בעיני Song of the sea הרבה יותר טוב.
היופי של הפשטות שבציור ובמוזיקה של הסרט הזה מכניסים לתוכו תמימות מופלאה שכבר כמעט שכחתי שקיימת בז'אנר.
על סרטים כאלה הייתי רוצה שהילדים שלי ייגדלו.
ביקורת מלאה כאן:
https://gal015.wordpress.com/2015/04/13/song-of-the-sea/
בפסטיבל אנימיקס הקרוב תהיינה שתי הקרנות
מומלץ ביותר למי שפיספס.
ותאריך הפצה בארץ:
17.9, לקראת סוכות. עדיין בהחלט יכול להשתנות.
מי מפיץ? כולל דיבב לעברית?
??
יונייטד קינג,
לא יודע (אבל סביר מאוד שכן, זה סרט מצויר).
רגע, מה?
זה יוצא באותו יום יחד עם "ליד הים", ושבועיים אחרי יוצא "בלב הים". האם זה איזה שהוא טרולינג של המפיצים?
לצערי, תאריך ההפצה של "שיר הים"
שונה שוב ל"אולי, מתישהו, במאה הקרובה, ואולי לא".
בצד החיובי של הסיפור, הבחירה שלי בסרט השנה בסקר סוף השנה לא סגורה כמו שחשבתי.
(ל"ת)
יכול להיות שיונייטד ירדו מזה?
הם הורידו את זה מהאתר שלהם.
איך פספסתי את ההקרנות שלו?
אז עכשיו ראיתי את ״שיר הים״ ואני לא מבין איך הצלחתי לפספס אותו עד עכשיו? (ואם הייתי רואה אותו שבוע קודם הוא היה נותן פייט רציני ל״הקול בראש״ בסקר). הסרט פשוט קסום, מרהיב ופלאי. הוא לגמרי ברמה של ״המסע המופלא״ או ״הטירה הנעה״ (או בכללי מיאזאקי). כל פריים אני רוצה למסגר ולתלות בחדר.
יחד איתו, הקול בראש והנסיך הקטן אני מרגיש שזו הייתה שנה טובה לאנמציה. אני עוד צריך להשלים את פינטאס והדינוזאור הטוב.
לא, אתה לא צריך את הדינוזאור הטוב.
אלא אם אתה רוצה לראות מול אחד הטובים של פיקסאר את הגרוע ביותר שלהם, ככה בשביל האיזון.
אבל למה לך?
סתם בשביל הקונטרה
בעיניי הדינוזאור הטוב הוא סרט מצחיק, מגניב וטוב. לא ברמה של פיקסאר ברובה, אבל טוב.
אז אני פשוט אשים אותו ברשימת הצפייה
ואני אגיע אליו מתישהו אחרי תקופת המבחנים (או כשאני צריך הפסקה)
בחירה שלך, ובכל זאת -
לפחות אל תיקח אליו ילדים. בייחוד לא קטנים, מתחת 7-8.
Puffin Rock
ידעתי שסגנון האנימציה היפיפה מוכר לי ממקום כלשהו – מישיבה עם הקטנה לראות Puffin Rock. רק עכשיו שמתי לב שתום מור הוא גם אחד מהיוצרים של סדרת הילדים הזו.