השאלה היא כבר לא מי, אלא כמה.
בשלב הזה של המירוץ לאוסקר, ניצחון של כל דבר שאינו "לה לה לנד" בפרס הסרט הטוב ביותר יהיה הפתעה יותר גדולה מברקזיט, טראמפ וזהות אביו של לוק סקייווקר יחדיו. 14 מועמדויות, שיא זכיות בגלובוס הזהב, אהדה ביקורתית, הצלחה כלכלית – אין שום עננים באופק של "לה לה לנד", ויש להניח שהצוות המוכשר שלו כבר מתאמן על נאום אחד או שניים. השאלה היא רק כמה.
תיאורטית, "לה לה לנד" יכול לזכות ב-13 פרסי אוסקר ובכך לשבור את השיא של כל הזמנים, אבל זה לא סביר בכלל. גם להשוות את השיא – 11 זכיות – ייחשב להפתעה גדולה. כרגע ההימור המקובל הוא על סחיפה של 8 פרסים. אבל כל זה ייקבע על פי החודש הקרוב. לחברי האקדמיה יש עוד שבועיים בערך לשלוח את טפסי ההצבעה שלהם, ודברים יכולים לקרות עד אז שישנו את מספר האוסקרים שהמחזמר יקבל: אמה סטון יכולה להתגלות כאשת סרטן שחיה מתחת לאדמה, קנת' לונרגן (במאי "מנצ'סטר ליד הים") יכול להתגלות כשלושה תינוקות במעיל. הכל, לכאורה, עוד יכול לקרות – ולכן עדיין יש חשיבות לטקסים, הפרסים והראיונות שנערכים עד מועד ההצבעה.
אז מה היה לנו בשבועיים מאז פרסום המועמדויות?
גילדת העורכים נתנה את הפרסים שלה ל"לה לה לנד" בקטגורית המחזמר, ול"המפגש" בקטגורית הדרמה. פרסי הACE בימינו הם לא נביאים טובים במיוחד, אפילו לא לפרס העריכה. זה כנראה לא סימן רע ל"לה לה לנד". "המפגש", אגב, מסתמן נכון לעכשיו כאחד המפסידים הגדולים של ערב האוסקר המתקרב – מתוך מועמדויות ב-8 קטגוריות, לא חוזים לו ניצחון באף אחת.
גילדת המפיקים, הבאה בתור – לא סיפקה הפתעות בכלל, וכמו מקהלה שרה ש"לה לה לנד", "או. ג'יי: נוצר באמריקה" ו"זוטורופוליס" הם הסרטים הטובים של השנה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, הדוקומנטרי וסרט האנימציה הטוב ביותר, בהתאמה. אבל השיעמום כאן היה רק הכנה לקראת הגילדה שבאה לאחר מכן – גילדת השחקנים.
בגילדת השחקנים נרשמו שלושה סוגי זכיות: כאלה שמאשרות זכיות שידענו שיקרו, כאלה שעושות קצת סדר, והפתעות מוחלטות. נתחיל במה שידענו שיקרה: מהראשלה עלי וויולה דייויס הולכים לזכות באוסקר בקטגוריות שחקן המשנה ושחקנית המשנה, בהתאמה. זה יהיה מוצדק, זה יהיה קל (יש מחסור קשה בתחרות בקטגוריות הנ"ל) וזה יהיה משעמם. אמה סטון זכתה בפרס השחקנית הטובה ביותר, וזה לא מפתיע, אבל זאת הזכייה הגדולה השנייה שלה בסך הכל בעונה, וכאן היא לא הייתה צריכה להתמודד מול איזבל הופר. הזכייה כאן כנראה תעזור לה לזכות באוסקר – אבל דווקא כאן הדבר לא לגמרי נעול.
ההפתעות הן שתיים. הקטנה יותר היא הזכייה של "מאחורי המספרים" בפרס האנסמבל, המעין-מקבילה של גילדת השחקנים לפרס "הסרט הטוב ביותר". זה מפתיע בעיקר בגלל מי שלא זכה בזה – "אור ירח" ו"מנצ'סטר ליד הים". "לה לה לנד" לא היה מועמד כאן בכלל. אבל אם כל העונה חשבנו שהתחרות של "לה לה לנד" מגיעה מכיוון מנצ'סטר והירח, גילדת השחקנים לפתע החליטה שדווקא הבינוניות של "מאחורי המספרים" זה האנסמבל המצטיין של השנה. זה לא אומר ש"מאחורי המספרים" יזכה גם באוסקר, אבל זה מקטין את הסיכויים של "מנצ'סטר" ו"אור ירח" לזכות.
אבל הזכייה הבאמת מפתיעה, וזאת שעלולה להסיט מדרכו את מי שנחשב עד עכשיו למוביל, היא הזכייה של דנזל וושינגטון בפרס השחקן הראשי על "גדרות", על חשבון קייסי אפלק ("מנצ'סטר ליד הים"). הזכיה הזאת מערערת לחלוטין את מצבו של אפלק. השחקן, שענן ההטרדה המינית שעשה רבץ מעליו כל העונה, התחיל סוף סוף לספוג. לעומתו, לא רק שדנזל וושינגטון לא הטריד מינית אף אחת ככל הידוע לנו, הוא גם עשוי להעניק רוב שחור מוחץ לזוכים בפרסי המשחק השנה. זכיה שלו גם תצרף אותו לנבחרת המצומצמת של השחקנים שזכו באוסקר 3 פעמים, כמו מריל סטריפ, ג'ק ניקולסון, אינגריד ברגמן, דניאל דיי לואיס ו…אה… וולטר ברנן, מי שזה לא יהיה.
זוכי פרסי גילדת השחקנים
האנסמבל הטוב ביותר: מאחורי המספרים
השחקן הראשי הטוב ביותר: דנזל וושינגטון, גדרות
השחקנית הראשית הטובה ביותר: אמה סטון, לה לה לנד
השחקן המשני הטוב ביותר: מהרשאלה עלי, אור ירח
שחקנית המשנה הטובה ביותר: ויולה דייויס, גדרות
לרשימת הזוכים המלאה
ביום ראשון בבוקר, הגיעו הכרזות משלושה מקומות שונים: גילדת הצלמים, גילדת הבמאים ופרסי האנני לסרטי אנימציה.
פרסי האנני המשיכו עם הילולת "זוטרופוליס" ונתנו לו את פרס סרט האנימציה הטוב ביותר, בנוסף ל-5 פרסים נוספים. בפרס סרט האנימציה העצמאי הטוב ביותר פינקו את "הצב האדום". אם הייתה תקווה בתחילת עונת הפרסים ש"קובו" יצליח לקחת את הפרס איכשהו, נראה שברגעים אלה היא נמוגה.
דמיאן שאזל, הבמאי של "לה לה לנד", זכה כצפוי בפרס גילדת הבמאים. זכיה בפרס הזה מבשרת כמעט תמיד על זכיה בפרס הבמאי הטוב ביותר באוסקר, או בפרס הסרט הטוב ביותר, או שניהם. הזוכה הגדול השני של הערב הוא "סארו – הדרך הביתה", שלקח את פרס בימוי סרט הביכורים.
אבל הניצחון האמיתי של סארו הגיע דווקא מגילדת הצלמים, שנתנה לו את הפרס, על… הצילום המדהים שלו? אני מניח? אישית, מכל המועמדים לאוסקר הוא נראה לי כמו המועמד הכי סטנדרטי, שפשוט מצלם נופים יפים, אבל מה אני מבין. בשלוש השנים האחרונות הן הגילדה והן האוסקר נתנו את הפרס לעמנואל לובצקי אז יהיה מרענן לראות קצת מתח, סוף סוף, בקטגוריה הזאת.
מכאן הלאה נשארו כמה גילדות משניות (התסריטאים היא החשובה מביניהם) ופרסי הבאפט"א שיוענקו במוצאי שבת הבא. ואחר כך – האוסקרים, ב-26.2.
מתי מרביצים לאוסקר?
(ל"ת)
בוצע בקהילת הגולשים רצח עם ולא ידעתי?
למה אני המגיב היחידי?
כי פרסים הם רק פרסים והסרטים אותם סרטים
לא משנה אם זה האוסקר או פרס גילדת מנקי הארובות, פרס לסרט זה דבר די חלול, כמו לתת לסרט ציון.
עונת הפרסים לא מעניינת בגלל הפרסים(חוץ מהאוסקר. לא יודע למה) אלא בגלל שזאת הזדמנות טובה להסתכל על הסרטים של השנה האחרונה ולדבר עליהם. לפעמים הפרסים גם נותנים זוויות חדשות על סרטים מסוימים וזה פותח דיונים חדשים.
אבל בסופו של דבר זה אותו מקבץ סרטים שדנו עליהם הרבה בפוסטים הקודמים על עונת הפרסים ואולי כבר נגמר מה להגיד.
זוטורופוליס -> זוטרופוליס
(ל"ת)
משהו מגניב קרה בגילדת האפקטים
גידלת האפקטים הכריזה על הזוכים שלה, ובשנה מוזרה שכזאת הצליחה להעניק פרס לשלושה מתוך המועמדים לאוסקר השנה:
בפרס האפקטים לסרט אנימציה זכה קובו, בעוד שפרס האפקטים התומכים לסרט מציאותי זכה אסון בלב ים ובפרס אפקטים משמעותיים בסרט מציאותי זכה ספר הג'ונגל (שניצח שני מועמדים אחרים – דוקטור סטריינג' ורוג אחת).
האוסקר יילך כנראה לספר הג'ונגל (למרות שליבי עם הדוקטור), אבל זה בכל זאת אנומליה שנתית מגניבה שכזאת.
אוף טופיק - פארודיית מלחמת הכוכבים
לא מספיק אנשים שמו מסננת פסטה על הראש, או הניחו תפילין, או קיבלו את ישו לחייהם או לא ציירו את מוחמד. אין הסבר אחר ללמה האלים כועסים עלינו כל כך שהם זימנו את יוצרי הפארודיות הגרועים מאחורי "פגוש את הספרטנים" ועוד סרטים, שבכנות חשבתי שכבר נפטרנו מהם לבוא לעשות עוד פארודיה אחת *נשימה עמוקה*.. פארודיה על מלחמת הכוכבים. כי אין בכלל אחת כזאת. איזה חומר מקורי הולך לבוא, וואו, אין דברים כאלה.
הפארודיה תיקרא:
עולמות הכוכבים פרק XXXIE=MC2: הכוח מעיר את הג'די האחרון שהפך שנוכל (זה רק טיפה יותר טוב באנגלית) ואפשר רק לקוות שלא יקנו אותה להפצה בארץ כדי שזאת תהיה הפעם האחרונה שאני אזכר בקיומה.
מקור
כנראה שהשם עוד לא עבר אצל עורכי דין,
כי נראה שהם בטוחים שלא יתנו להם להשתמש בשם Star Wars, אבל כן ב-The Force Awakens, במילה Jedi ואני לא אופתע אם דיסני עשו טריידמארק ל-Rogue.
זה די מדהים
איך השם של הסרט לבדו מצליח להיות הדבר הכי פחות מצחיק שקראתי החודש, ואני קראתי חדשות.
אפשר לקרוא לזה גם: גרסאת אוסקר 2017
סרטי אוסקר 2017 שאפשר לקרוא להם בשמות של סרטים אחרים.
http://imgur.com/a/V2WtQ
(תודה ליהונתן צוריה ולמתן בכר על העזרה בחלק מהרעיונות).
כולי תיקווה שאיזבל הופר תקטוף את פרס השחקנית.
האם אתה באמת מאמין שישנו סיכוי? נכון שהיא זכתה בפרס גלובוס הזהב. אבל גם בגילדה וגם בבאפטא היא כללא יננה מועמדת. (מצד שני, שני הטקסים הללו מאוד ידועים באהבתם לאמריקה או לאנגלית).
אוף טופיק - המלצה על הסדרה Legion
הפרק הראשון שודר אתמול בארה״ב. אחד הפיילוטים הכי מקוריים, שאפתניים ומגניבים שראיתי בשנים האחרונות.
שונה מאוד מסדרות גיבורי העל האחרות שנמצאות כרגע על המסך – ורק לטובה.
עכשיו אחרי שצפיתי בפרק הפתיחה אני חושבת שבהחלט מצאתי סדרה חדשה להתאהב בה עד שיחזרו עונות חדשות של משחקי הכס ו- Stranger Things.
מומלץ בחום.
אכן. מומלץ בחום!
איזה כיף שעוד מישהו ראה! נוח האולי, אחרי יצירת המופת פארגו (בעיקר העונה השנייה) לא איכזב.
תהיתי אם לכתוב משהו
אבל הנחתי שמישהו כבר יעשה את זה![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
לגמרי מסכים. הסדרה סקרנה אותי פחות בגלל הקשר לאקס-מן ויותר כי זה מהיוצר של "פארגו", שאיך שהוא יש לה עונה ראשונה בלתי-נסבלת ועונה שנייה שמאוד קרובה לשלמות. לשמחתי, הפרק הראשון של "לגיון" הוא בצד החיובי – מוזר בקטע טוב ועם סטייל ויזואלי מרהיב. וגם אוברי פלאזה.
הדבר היחיד שהציק לי זה שדן סטיבנס ממש דומה לניקולס הולט, אז כל הזמן שהוא היה על המסך היה לי בראש קול קטן שאמר "הוא כבר מגלם אקס-מן אחר!".
איך אפשר לצפות בה בארץ?
(ל"ת)
מחכים שתגיע ל-YES
או מורידים מהאינטרנט. אולי יש עוד דרכים שאני לא מודע להן.
לגבי הסדרה(שעדיין לא ראיתי אז אני רק משער).
הגיע הזמן שז'אנר גיבורי העל יתחיל להיפרץ ולצאת מהנוסחה הקבועה של גיבורים, נבלים ופיצוצים.
כן זאת לא הסדרה הראשונה שמראה הבטחה, דרדוויל וג'סיקה ג'ונס מצליחות לעשות דברים מעניינים עם אותה נוסחה, אותו דבר לגבי האביר האפל של נולאן. אבל לגיון נראה כמו החריגה הכי גדולה והכי מבטיחה מהנוסחה.
תעשיית קומיקס גיבורי העל(מארוול ודי.סי.) היא מקום די מגעיל.
תעשייה שהמטרה היחידה שלה היא למכור את אותו מוצר שוב ושוב ושוב ושוב לאותם אנשים.
דמויות שקיימות כבר מעל ל-70 שנה ממשיכות לככב באין ספור סיפורים שרובם מסתכמים בקרבות אגרופים ופיצוצים בגדלים שונים. איך בן אדם אמור לכתוב סיפור חדש על סופרמן/באטמן/ספיידרמן
כשמאחוריהם יש כבר עשורים של סיפורים שיוצאים אחד לחודש בלי הפסקה.
זאת תעשייה שחייבת להמציא את עצמה מחדש כל הזמן, לרוב זה קורה בדרכים נוצצות, זולות ורדודות.
ולפעמים אמנים מוכשרים מצליחים להביא משהו באמת חדש ומעניין לשולחן, משהו שהופך את הנוסחה על ראשה או מצליח לרדת לעומקה(וואטצ'מן היא הדוגמה הכי בולטת, ויש עוד) או בכלל להוציא את גיבור העל מהנוסחה ולשים אותו בנוסחה אחרתׁׁ, למשל הקומיקס Vision שיצא השנה אצל מארוול שלקח רובוט-גאון-גיבור על ושם אותו במסגרת שונה מאוד ממסגרת המכות, הפיצוצים ו"גורל העולם עומד על הפרק!" היום יומית.
אז נכון, אי אפשר באמת להשוות בין תעשיית הקומיקס לתעשיית הקולנוע. לסרטי גיבורי על עוד אין את התמריץ לחדש ולרענן את הנוסחה, כרגע אם ישפכו מספיק כסף על אפקטים יפים ,שחקנים יפים וסיפור סביל אז ההשקעה תחזיר את עצמה, אבל בקרוב או ברחוק יגיע היום שהיא כבר לא.
אם 'לגיון' תהיה הצלחה מסחררת קוטפת פרסים ורייטינג אז יש מצב שלא נצטרך לחכות עד קריסת הז'אנר בשביל לקבל ממנו עוד דברים מקוריים ומעניינים.
נ.ב.
בשביל להיות הוגן, 'לגיון' זה לא הדבר המעניין היחיד שקורה עם גיבורי על מחוץ לקומיקס, הוא פשוט הכי חריג בשטח. 'לוגאן' גם נראה מבטיח, ו'דדפול' כבר הוכיח שלקחת סיכונים יכול להשתלם.
וכמובן שיש דברים מעניינים בשוליים שעוסקים בגיבורי על שלא קשורים למארוול ודי.סי.('סופר' של ג'יימס גאן לדוגמה).
למי שיש פרופיל אמריקאי באמזון או אייטונס
הפרק הראשון זמין לצפייה בחינם. גם דרך האתר של הרשת המשדרת FX, אבל זה כמובן דורש פרוקסי.
הבנתי שיס רכשו את הזכויות והולכים לשדר את הסדרה, למרבה הצער באיחור של כמה חודשים לפחות (מעניין על סמך מה הם מחליטים מה לשדר כמעט במקביל לארה״ב ועם מה לחכות).
ויש כמובן גם דרכים אחרות.
לגיון אכן נראית מבטיחה, אבל מקורית היא לא.
כלומר, מוטנט עם סכיזופרניה חריפה?
דדפול מישהו?
לדדפול בגירסת הסרט אין סכיזופרניה
אז אני לא בטוחה כל כך איך זה רלוונטי.
לא אמרתי שליגיון בפני עצמו הוא דמות מקורית באופן מיוחד, דיברתי על איכויות ההפקה והבימוי של הסדרה הספציפית הזו – על הדרך בה נואה האוולי משתמש באפקטים קוליים, בעריכה, בצילום ואפילו בתפאורה כדי להעביר לצופה את תחושת המציאות המוטלת בספק של הגיבור. את זה אני לא ראיתי באף סדרת סופר-הירוז אחרת על המסך הקטן, או הגדול.
ולראיה, לצד התגובות המשבחות, נתקלתי גם בלא מעט תגובות של אנשים שמצאו את הפרק מוזר מדי, או שוויתרו על הצפייה באמצע בגלל שהם לא הבינו מה קורה ואיבדו את הסבלנות. זו סדרה שלוקחת סיכון ומבקשת מהצופים לתת צ׳אנס למשהו קצת שונה מהצפוי.
בעיני זה מאוד מרענן ומקורי.
אני רק רוצה להוסיף שאין דבר כזה סיפורים מקוריים כמעט.
יש סל מצומצם של תבניות עלילתיות שחוזרות על עצמן ויש גבול לכמה אפשר להמציא את הגלגל. כיום כדי להיות מקורי צריך להתמקד בצורת ההגשה והדרך בה המסר עובר. וזה לגיון מצטיינת ברמה נדירה.
מקוריות זה לא דבר שחולף עם הזמן
ככל שמשתחללים, כל הקטע במקוריות זה שהיא דבר חדש שלא כל אדם יכול לצפות לו.
התבניות לעלילות של סרטים הם משהו שנתחן כבר הרבה זמן והוכחו כפועלות, והיום קשה הרבה יותר ליצור תבניות חדשות, אבל זה לא אומר שלעולם לא יומצאו יותר עוד דרכים להראות סיפורים בתוך סרטים, פשוט קשה מאוד לצפות את זה.
אוי,
"משתחללים" נשמע כמו סרט מד"ב למבוגרים בלבד של דייויד קרוננברג או משהו כזה.
אני לא מסכים.
בתור אחד שקורא הרבה מנגות ורואה הרבה אנימות. ליפנים יש לא מעט רעיונות מקוריים.
ובתור אחד כזה גם בעצמי...
Beetlejuice צודק.
הכוונה שלי היא שגם אם לא היה עד כה סרט על אנשים בעיר מבוצרת עם טיטאנים מחוץ לחומות (סתם דוגמא) – עדיין היו המון סיפורים על קהילה מסוגרת ועולם מסוכן בחוץ וגיבור שצריך לצאת ולגלות את העולם ואת עצמו.
הגלעין של כל סיפור תמיד יהיה דומה לאלף סיפורים שנוצרו בעבר. וכמובן שיש דרכים להתמודד עם זה – וזה באמצעות הלבשה של אלמנטים אחרים, פסטיש \ ערבוב ז'אנרים וסגנונות סיפור, יצירת לוקיישנים שלא נגעו בהם בעבר וכו'.
אני ממליץ לקרוא את הערך בויקי על שבעת סוגי הסיפורים הבסיסיים:
https://en.wikipedia.org/wiki/The_Seven_Basic_Plots
ועם כל הכבוד ליפנים, אני לא חושב שהם המציאו סוג שמיני.
אוקי
וסיפור על שני שדונים שדלת קסמים מסוממת אומרת להם למצוא את המפתח שפותח אותה על ידי זה שיעשו איתה סקס ויראו עם ה"קטן" שלהם מתאים לה כדי לפתוח דלת ליקום מקביל בו חיים מפלצות ענקיות שהם רוצים שישמידו את עולמם כי הם שני חארות זה לא מקורי מספיק בשבילך?
זה לא מה שהוא אומר
החוסר מקוריות שהוא מדבר עליו נובע מזה שגם אם הפרטים שונים (עולם, דמויות, שמות, פרנצ'ייז), המסרים, תחושות, תהליכים שעוברים על הדמויות וכו' – הם כולם אותו דבר.
אני לא יודע על איזה סרט/סדרה אתה מדבר בדוגמא הזאת (נשמע מצחיק אגב), אבל אני כמעט בטוח שאם היינו יודעים את מלוא העלילה, היינו יכולים להצביע על עוד סרטים/סדרות שהאלמנטים המרכזיים של הסיפור דומים עד זהים להם.
כמו שכבר אמרו לך, זה לא מה שאמרתי.
הפרמיס נשמע לי מקורי מאד! אבל זה סיפור שעדיין יהיה מבוסס על השלד של אחת הדוגמאות שכתובות בערך שלינקקתי לך. אם כבר, זאת דוגמא לאיך הופכים תבנית מוכרת על פיה באמצעות הלבשת אלמנטים כמו ביזאר והומור שיוצרים משהו חדש.
ואני כבר יודע איך יקראו לו בעברית
משתחללים
דווקא דוגמא לא הכי נכונה
היה סרט מזעזע ביותר על אנשים בעיר מבוצרת עם טיטאנים מחוץ לחומות, הוא פשוט היה גרוע לחלוטין.
חוץ מזה אני מסכים איתך, קשה מאוד לייצר סיפור מקורי היום והעיקר זה צורת ההגשה והפרטים הקטנים שמבדילים בין הסיפורים.
attack on titan הסדרה היא מעולה ואומנם הסיפור לא ממש מקורי הבסיס כמו שנאמר באחת התגובות למטה) אבל הפרטים שהופכים את זה ל attack on titan הם מה שעושים את ההבדל בין זה לבין כל סרט אחר דומה.
תקציר וקאסט מלא ל"2 מרי 2 פופינס"
טוב נו, קוראים לזה "מרי פופינס חוזרת", אבל זה לא שם כיפי.
הסרט מתרחש בלונדון, בתקופת השפל של שנות ה-30. מייקל (בן ווישאו) וג'יין (אמילי מורטימר) כבר מבוגרים, כשלמייקל יש שלושה ילדים ועוזרת בית בשם אלן (ג'ולי וולטרס). אחרי שמייקל חווה אובדן אישי, מרי פופינס (אמילי בלאנט) חוזרת אל חייהם של משפחת בנקס, ויחד עם ג'ק (לין-מנואל מירנדה), מדליק פנסים אופטימי, משתמשת ביכולות הקסומות שלה כדי לעזור למשפחה לגלות מחדש את ההנאה והפלא שחסרים בחייהם. היא גם מכירה לילדי המשפחה שלל דמויות חדשות וצבעוניות, כולל בת-דודתה האקצנטרית, טופסי (מריל סטריפ).
רוב מרשל ("שיקאגו", "אל תוך העיר") מביים, וגם קולין פירת' בקאסט. ההפקה על הסרט התחילה והוא מתוכנן לצאת ב 25 לדצמבר, 2018.
מקור.
אני לא בטוחה מה אני חושבת על זה.
האמת שהקונספט נשמע די גרוע, אבל הקאסט נשמע מעולה.
זה יכול ללכת לכל כך הרבה כיוונים…
https://www.youtube.com/watch?v=qiZpi99wC0w
אם אפשר את זה עכשיו, בבקשה.
סגרו ת'באפט"א
הניצחון של "לה לה לנד" בפרס הסרט באוסקר נראה כמו דבר יותר בטוח ממוות ומיסים. הסרט של דמיאן שאזל זכה בבאפט"א בפרס הסרט, הבימוי, השחקנית הראשית, הצילום והמוזיקה המקורית. עוד זכיות:
שחקן ראשי – קייסי אפלק, "מנצ'סטר ליד הים".
שחקן משנה – דב פאטל, "סארו".
שחקנית משנה – ויולה דייויס, "גדרות".
תסריט מקורי – "מנצ'סטר ליד הים".
תסריט מעובד – "סארו".
סרט אנימציה – "קובו ושני המיתרים".
הסרט הזר – "הבן של שאול".
הסרט הבריטי הטוב ביותר – "אני, דניאל בלייק".
רשימת הזוכים המלאה.
חדשות טובות לסארו, חדשות סבירות ללה לה לנד
המנצח הגדול (ככל שניתן) הוא סארו – הזכייה גם בשחקן המשנה על חשבון עלי מאוד ירח וגם בתסריט מעובד (שם אור ירח בכלל לא היה מועמד), בנוסף לזכיה בגילדת הצלמים מראה שאנשים, איכשהו, ממש אוהבים את הסרט הזה וככל הנראה אפשר לבנות על כך שגם באוסקר איזה פרס לא קשור יגיע אליו. אולי אפילו שניים.
ללה לה לנד.. טוב, הם ידעו שהם יזכו באוסקר אבל חמש פרסים זה נמוך בהרבה מהציפיות. הוא הפסיד את פרס הסאונד ל"המפגש", פרס העריכה ל"הסרבן", התחפושות ל"ג'קי", התפאורה ל"חיות הפלא" ולא הצליח להגיע לתסריט ולשחקן הראשי. אני מניח שבאוסקר המצב שלו יהיה קצת יותר טוב.. אבל כרגע נראה שהכיוון הוא דווקא לא הסחיפה הגדולה שצפו לו. מצד שני, לך תדע.
הזכייה של קובו באנימציה סתם מעוררת בי תקוות שלא יתממשו.
והזכייה של הבן של שאול מוצדקת בסך הכל, ולדעתי אומרת שטוני ארדמן והאוסקר זה לא.
לא ברורה לי האהבה המוחלטת כאן ל'קובו'.
מדובר בסרט ממש חמוד, ובהחלט יפהפה, אבל ממש לא יצירת המופת שמייחסים לו. בטח לא בהשוואה ל'זוטרופוליס'.
'שון הכבשון' היה הרבה יותר ראוי לאוסקר ממנו, בוודאי שיותר מ'הקול בראש' באותה שנה (אלא אם הם לא יצאו באותה שנה).
יאפ
האנימציה נהדרת ויש כמה וכמה רגעים משעשעים, אבל הוא לא מרגיש כמו משהו מיוחד, בטח לא יצירת מופת. הרבה יותר נהניתי ב"זוטרופוליס".
לא אהבה מוחלטת
אבל יותר טוב מזוטופיה ומואנה והצב האדום.
אין ספק ששון כבשון הוא סרט טוב בהרבה, שלא לדבר על Your Name. שהיה צריך לפחות להיות מועמד.
מדע פרסים?
יש נוסחה שעומדת מאחורי ההשערות לגבי האוסקר?
זה עובד לפי כמות הפרסים שהסרט מקבל או שיש פרסים שמצביעים על בחירת האקדמיה יותר מאשר פרסים אחרים?
או שיש חברי אקדמיה שחברים בעוד גילדות נותנות פרסים למיניהן ולפי זה אפשר להסיק מסקנות?
יש פרסים שמצביעים על בחירת האקדמיה יותר מפרסים אחרים
פרסי המבקרים למשל לא משפיעים כי המבקרים לא מצביעים באוסקר בעוד פרסי הגילדות כן כי החברים בהם הם אותם אלה שמצביעים באוסקר והם עשויים לשחזר את הצבעתם בפרס הגדול.
סופ"ש בקופות
בראש הטבלה 'לגו באטמן' שפתח עם 53 מיליון. זו פתיחה טובה מאוד אבל גם קצת מאכזבת: זה 16 מיליון פחות מ'סרט לגו', וביום שישי התחזיות עוד דיברו על 60-70 מיליון. ועדיין, עם הביקורות הטובות שהוא מקבל הוא יכול להגיע קרוב ל200 מיליון, ואם נינג'גו ישחזר את ההצלחה בספטמבר, אני מניח שנראה עוד הרבה סרטי לגו בשנים הקרובות.
במקום השני '50 גוונים של אופל' שפתח עם 46 מיליון – הרבה פחות מ85 המיליון של הסרט הקודם. אחת הסיבות להפרש הזה היא ש-'50 גוונים של אפור' פתח בסופ"ש שכלל את ולנטיינס, אבל יש פה בעיקר איבוד עניין מצד הקהל, כמו שאפשר לראות בביצועים של 'אפור' אחרי אותו סופ"ש.
במקום השלישי 'ג'ון וויק 2' עם 30 מיליון – כפול מהפתיחה של הסרט הראשון. בתקופה של יותר מדי סרטי המשך מיותרים, נחמד לראות שיש גם כאלה שנעשים בשכל. הסרט הראשון הכניס רק 43 מיליון בארה"ב ו-88 מיליון בעולם, אבל ליונסגייט ראו שהוא התחבב על הקהל, הפיקו המשך טוב (לפי הביקורות, עוד לא ראיתי אותו), ועכשיו קוצרים את הפירות.
במקום הרביעי 'ספליט', אחרי 3 שבועות ברצף במקום הראשון, עם 9 מיליון בסופ"ש ו-112 בסך הכל. הפתעה גדולה, גם כי זה סרט של שמלאן וגם באופן כללי עבור סרט מהז'אנר הזה, ועוד אחד שיוצא בינואר.
במקום החמישי 'מאחורי המספרים' ממשיך לרכב על הגל של עונת הפרסים עם 8 מיליון ו-131 בסה"כ, כמו גם 'לה לה לנד' במקום השמיני עם 5 מיליון ו-126 סה"כ.
גילדת הכותבים חילקה פרסים לאור ירח ולהמפגש
שזה מעניין, כי זה הכל חוץ מבחירות צפויות.. אבל לך תדע כמה זה ישפיע ברגע האמת.
מקור
נראה שהקורס זיכרון, טראומה ופנטזיה בקולנוע האמריקאי של האוניברסיטה הפתוחה ממש לוקח השראה מעין הדג. זאת אומרת, אין משהו ממש ייחודי או עינדגי באהבה לסרטים הפופולריים שמככבים בקורס כמו בחזרה לעתיד, ספרות זולה, ממנטו או הסרט ההוא שאף סרט אחר לא מתעלה עליו, אבל זה לא רק זה. זה גם האזכורים למעודדות צמודות ול-8 מייל. זה גם הכללתו של סרט זניח כמו האחות בטי בסרטי החובה של הקורס. זה גם האזכורים של המרצה לאלמנט החמישי כאשר הוא בכלל לא חלק מהחומר הנלמד בקורס. זה גם הקדשה של חצי שעה מהשיעור לניתוח של מלך האריות שבסופו מגיעה הפואנטה "סקאר הומו". זה גם הרמיזה לדיוני איין ראנד באחת המצגות ששואלת מה בעצם כל-כך רע במסר שאומר שאם תתאמץ תגיע. זאת אומרת, ברור שזה לא הקורס היחיד לקולנוע בישראל או בעולם שמתמקד באופן כל-כך גורף אך ורק במיינסטרים של המיינסטרים ההוליוודי בצורה כל-כך אוהבת ואוהדת אבל גם ביקורתית ומוצאת מסרים נסתרים בסרטים בו-זמנית, אבל כאן זה פשוט… לא יודע. זה כאילו רוחו של פישלר והגווארדיה של האתר הישן (2000-2002) שוררת על חלקים גדולים מדי מהקורס הזה. אם דורון באמת עזר בבניית הקורס – כבוד. אם הוגי הקורס סתם השתמשו באתר כהשראה, במודע או שלא במודע (אם כי אני לא מאמין שהאפשרות האחרונה היא בגדר הסביר) גם כבוד, ובכל מקרה כיף גדול.
חכה שתגיע לניתוחים של מיסטיק ריבר ושל להציל את הטוראי ראיין זה השוס האמיתי
הניתוחים של להציל את טוראי ראיין דווקא בסדר. ממלכתיים-שואתיים כאלה, אבל סבירים.
(ל"ת)
ה"מנצחים" בראזי - פוליטיקה וגיבורי-על
פרט לקריסטן וויג – שזכתה" בפרס שחקנית המשנה הגרועה ביותר על הופעתה ב "זולנדר 2" – פרסי הראזי התחלקו רק בין שני סרטים: "Hilary's America: The Secret History of the Democratic Party", סרט דוקו פוליטי שמתעסק, כמו שאפשר להבין, בהילרי קלינטון וההיסטוריה של המפלגה הדמוקרטית. הוא קיבל את פרסי הסרט, הבימוי, השחקן והשחקנית הגרועים ביותר.
הסרט השני הוא "באטמן נגד סופרמן", שקיבל את פרס שחקן המשנה (ג'סי אייזנברג), השילוב הקולנועי (קאוויל & אפלק), הסיקוול והתסריט הגרועים ביותר.
מקור.
יש עדיין לראזי משמעות כלשהי?
בימים היפים של american idol, צץ אתר מצחיק בשם vote for the worst
במשך תקופה עשה רושם שהם אפילו הצליחו להחזיק מתמודד זייפן מאוד בתוכנית. מאז בכל עונה האתר צץ שוב, אבל זה כבר לא היה מצחיק או insightful בשום צורה, זה היה טרחני.
הפרסים בראזי נשמעים אותו הדבר, בעיקר טרחניים.
חוץ מזה, שאמנם לא חזיתי באסון בעצמי (אני אוהבת יותר מידי את באטמן), אבל איך יכול להיות שזק סניידר לא קיבל פרס? הוא והאולפן הם אבות החורבן של כל הסיפור הזה.
כי המצביעים יותר נגד טראמפ מאשר נגד סניידר.
ולא, לראזי אין שום משמעות. במקרה הזה, בהחלט סביר ש"אמריקה של הילארי" הוא באמת סרט יותר גרוע מ"באטמן נגד סופרמן", אבל אני לא מאמין שהיה לכך קשר כלשהו לכך שהוא זכה.
פרסי האינדי מחולקים כעת
ואני מניח שתגובה עם הזוכים תעלה מחר מצד מישהו, אבל עד אז:
תעשו טובה ותראו את מונולוג הפתיחה המעולה ומפיל מצחוק של ג'ון מולניי וניק קרול. אין שום סיכוי שג'ימי קימל יתחיל להשתוות אליהם, וזה מדכא מצד אחד ומצד שני משמח שלפחות היו טקס אחד עם צמד מנחים מעולה.
כן...
ג'ימי קימל הוא לא רע ולא אדיר, סולידי. ממלכתי משהו.
לצאת בחוץ
הי, זו בדיקה קטנה שאני לא מבטיח בכלל שתוביל למשהו, אבל לכו תדעו…
בארה"ב יצא השבוע "Get Out", סרט אימה שכתב וביים ג'ורדין פיל (מצמד הקומיקאים Key & Peele). מהטריילר הוא נראה שונה מסרטי אימה רגילים ומסקרן ביותר ועומד כרגע על 100% ב RT אחרי 134 ביקורות! אבל מכיוון שהוא סרט אימה ואין בו שמות גדולים והוא לא חלק מפרנצ'ייז מוכר, המפיצים כנראה אפילו לא יפזלו לכיוונו.
אז במידה ותהיה אפשרות לארגן כאן הקרנה חד-פעמית, באיזור המרכז, האם תרצו לבוא ולראות אותו? בקושי מביאים לפה סרטי אימה, ואפילו יותר בקושי כאלה טובים. נראה לי חבל לפספס אותו על מסך גדול. מי שהיה רוצה להגיע להקרנה כזאת, מוזמנים לעשות פישלייק או להגיב. שוב, בכלל לא בטוח שיצא מזה משהו, אבל לא יכול להזיק לנסות.
למה זה השם של הסרט?
תרגום שלך או רשמי?
אני לא צופה בסרטי אימה, אבל מקווה שתהיה היענות (וגם תרגום מחדש לשם תקני).
הכותרת? זה סתם, לא השם.
אבל הייתי מסכים שיקראו לו ככה אם זה היה אומר שיפיצו אותו![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
פתח עם יותר מ30 מיליון
ביחד עם הביקורות, די בטוח שהוא יופץ בארץ בצורה מסודרת
מישהו כנראה ראה את הפישלייקים שלכם
יש טריילר מתורגם לסרט, שיצא בסוף אפריל
https://www.youtube.com/watch?v=TeJssm_Ochg
You're welcome.
עד כמה זה אמין?
אני לא רואה את הסרט ברשימת הבקרוב של יס פלאנט, סינמה סיטי או גלובוס.
אני מניח שמפעילי העמוד קיבלו את המידע שלהם מאיפשהו ולא סתם המציאו, אבל מי הם בעצם ומאיפה המידע שלהם?
זה ערוץ יוטיוב הרשמי של גלובוס
אז הם אמורים לדעת. מצד שני, אנשים אחרים בגלובוס בהחלט לא ידעו על ההפצה הזאת היום. מישהו לא מתואם עם מישהו. אבל אם הסרט ייצא, אני מרוצה.
באמת? אתה בטוח?
לחיצה על הלוגו של יוטיוב באתר שלהם מובילה לערוץ הזה.
הטריילרים שנמצאים באתר עצמו מגיעים מכל מיני ערוצים – למשל סרט סרט, דיסני, ובאמת גם GlobusMovies GlobusMovies, אבל אם הוא באמת שייך להם זה קצת מוזר. השם הכפול מאוד לא ייצוגי ועושה רושם של זיוף, וב-About אין פרטים חוץ מקישור לדף הפייסבוק 'בא לי סרט', שגם ה-About שלו מאוד דל בפרטים ולא מכיל שום אזכור לגלובוס.
"בא לי סרט" הוא דף של גלובוס.
בקשר לערוץ של Globus Max, הוא כולל ככל שאני רואה רק סרטים של גלובוס. להבנתי הוא אכן רשמי, למרות שהוא נראה חובבני ("GlobusMovies GlobusMovies"? באמת?).
זה ערוץ יוטיוב הרשמי של גלובוס
אז הם אמורים לדעת. מצד שני, אנשים אחרים בגלובוס בהחלט לא ידעו על ההפצה הזאת היום. מישהו לא מתואם עם מישהו. אבל אם הסרט ייצא, אני מרוצה.
החוצה!!!
"Get Out", שלישי הקרוב בטרום-טרום בכורה בסינמטק הרצליה. עם קטע מ"הרוח במעטפת" כבונוס.
https://www.facebook.com/events/1796945763902271/
לאאאאא
ביום האחד בשבוע שאני לא יכול![!:(!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_sad.gif" alt="" width="" height="" />)
. אבל סחתיין על היוזמה!
ידוע מתי תיפתח מכירת כרטיסים? זה משהו שלא ארצה לפספס
(ל"ת)
ביל פקסטון, נפטר בגיל 61 בעקבות סיבוך בזמן ניתוח.
מאוד מעציב אותי שאחרי סרטו הראשון 'סדוק' הוא לא עבר לקריירת בימוי רצינית יותר ויצר יותר סרטים.
הא, משעשע בדיעבד לקרוא את הפתיח
"בשלב הזה של המירוץ לאוסקר, ניצחון של כל דבר שאינו "לה לה לנד" בפרס הסרט הטוב ביותר יהיה הפתעה יותר גדולה מברקזיט, טראמפ וזהות אביו של לוק סקייווקר יחדיו."
הדבר היחיד שיותר מפתיע מהעובדה שזה קרה, היא הדרך בה זה קרה.
אם כבר הפתעה, אז עד הסוף.
(ל"ת)
הנקס. סטריפ. ספילברג. אוסקר?
מתווסף לרשימת הפרוייקטים הבלתי נגמרת של שפילברג הוא סרט חסר שם נכון לעכשיו, על הקרב לחשוף את מסמכי הפנטגון על מלחמת וייטנאם בשנת 1971. יכבבו בו טום הנקס, מריל סטריפ ויביים אותו סטיבן ספילברג.
מתבקש לכאורה להמר שהוא יזכה בכל האוסקרים אי פעם, אבל האמת היא שהאוסקרים היו די קרים להנקס למרות שורת הופעות נהדרות, וגם אצל ספילברג יש תחושה של "טוב ספילברג עשה סרט נעמיד אותו לאוסקר" ופחות של אהבה ותמיכה רצינית מאחורי הסרטים שלו (אפילו לינקולן יצא עם 2 אוסקרים בסך הכל). בקיצור, מעניין מה יהיה עם הפרוייקט הזה.
מקור
די, טרי גיליאם תפסיק לעשות את זה לעצמך
"האיש שהרג את דון קישוט" נכנס להפקה. שוב. בניסיון להפוך לגילומו של הגיבור שנלחם בתחנות רוח ללא סיכוי להצליח, טרי גיליאם מנסה בפעם ה..רביעית? שלישית? מי יודע? להקים את הסרט לחיים, כי במקום לעבוד על סרטים שיש להם סיכוי להתקיים הוא מעדיף ליצור את הסרט שלא יווצר אף פעם.
מצד שני – פאק איט, אם איש הסאונד ההוא קיבל אוסקר אחרי 21 מועמדויות וכל מה שקרה ב2016 אולי העולם בשל לתת לגיליאם ליצור את הסרט שלו סוף סוף.
מקור