סטושי קון ז"ל

דיווחים ברשת: במאי האנימציה היפני סטושי קון, יוצר "שחקנית המילניום" ו"פפריקה", נפטר אתמול בגיל 46

האינטרנט מלא במתיחות על אנשים מפורסמים שמתו, כביכול. ג'סטין ביבר מת בממוצע פעמיים בשבוע, ויש איזה צוק בניו זילנד שכבר עשרה שחקנים מפורסמים נפלו ממנו למותם, אם אתם מאמינים לכל מה שאתם קוראים באינטרנט. בנוסף, כל מה שמגיע מיפן צריך לעבור את מחסום התרגום. אז הייתי מאוד רוצה להאמין שמדובר בעוד מתיחה טפשית או ידיעה שתורגמה לא נכון והופצה הלאה על ידי עיתונאים טפשים. אבל לצערי נראה שזה אמיתי: הבמאי סטושי קון נפטר אתמול, בגיל 46, אחרי מאבק בסרטן.

מכלול היצירה של קון כלל ארבעה סרטים וסדרת טלויזיה אחת, אבל זה הספיק כדי להפוך אותו לבמאי האנימה הידוע ביותר מחוץ ליפן שלא קוראים לו מיאזאקי. הוא ביים את "פרפקט בלו", "שחקנית המילניום", "סנדקי טוקיו", הסדרה "סוכן פרנויה" ו"פפריקה". מה שמייחד את שלושת הראשונים הוא שהם, כביכול, לא צריכים להיות סרטי אנימציה. אלה לא סרטים על מפלצות ענק שמשמידות את טוקיו, רובוטים מהחלל או שדי-יער: הם מתרחשים בעולם שלנו. "פרפקט בלו" הוא מותחן פסיכולוגי. "שחקנית המילניום" הוא דרמה.  "סנדקי טוקיו" הוא קומדיה. כולם היו מצוינים בתחומם בלי קשר למדיום שבו נוצרו – והם מצוירים ומונפשים באופן יפהפה. שלושתם גם נגישים מאוד לקהל המערבי, קיבלו ביקורות מהללות בכל העולם והיה להם חלק חשוב בקבלה של אנימציה יפנית כתחום שיש בו יותר מרובוטים ופוקימונים. אחר כך, כמובן, הגיע גם "פפריקה", סרט ש"נגיש" היא לא מילה טובה כדי לתאר אותו – "WTF" היא מילה טובה יותר – אבל נכנס לרשימה הקצרה מאוד של הסרטים הכי מדהימים ויזואלית שראיתי, גם אם את העלילה שלו לא לגמרי הבנתי עד היום.

ההשפעה של קון היתה מעבר לתחום האנימציה. דארן ארונופסקי קנה את זכויות הרימייק של "פרפקט בלו" כדי שיוכל לשחזר סצינה אחת מתוכו ב"רקוויאם לחלום", ושמועות עיקשות (ומובנות) טוענות ש"פפריקה" נתן הרבה השראה ל"אינספשן" של כריסטופר נולאן. בשנים האחרונות סטושי קון עבד על סרט חדש בשם "מכונת החלומות" ("The Dream Machine"), שהיה אמור לצאת בשנה הבאה. בשלב הזה נראה שאף אחד לא יודע מה הסטטוס של הסרט הזה והאם הוא יושלם ויוקרן.