 |
||
| אז מי זה המדובב היצירתי שהכניס משפט לא חינוכי לאחת התוספות ב-DVD של 'עידן הקרח 2'? הדיבוב, מוסרת חברת גלובוס יונייטד הנבוכה, נעשה בארה"ב. ואם המשפט מטריד אתכם – יחליפו לכם את הדיסק. ולוותר על בדיחה מוצלחת?! |
30.10.2006
|
|
יומית
אז מי זה המדובב היצירתי שהכניס משפט לא חינוכי לאחת התוספות ב-DVD של 'עידן הקרח 2'? הדיבוב, מוסרת חברת גלובוס יונייטד הנבוכה, נעשה בארה"ב. ואם המשפט מטריד אתכם – יחליפו לכם את הדיסק. ולוותר על בדיחה מוצלחת?!
אז מי זה המדובב היצירתי שהכניס משפט לא חינוכי לאחת התוספות ב-DVD של 'עידן הקרח 2'? הדיבוב, מוסרת חברת גלובוס יונייטד הנבוכה, נעשה בארה"ב. ואם המשפט מטריד אתכם – יחליפו לכם את הדיסק. ולוותר על בדיחה מוצלחת?!
ובכל זאת נשאל
מה מניע מדובב לעשות דבר כזה?
שילוב של חוש הומור
ואי-סיפוק בעבודה, אני מניח.
או לחלופין, ירושה מאוד גדולה.
או לחלופין, ירושה מאוד גדולה.
לא יודעת,
רק לי זה נשמע כמו סתם טייק של תסכול, אחרי יותר מדי טייקים, שהמדבב לא באמת חשב שייכנס לסרט?…
ה
המתבקש
כל אחד והפתרון שלו לחוסר הסיפוק.
ובכל זאת נשאל
בטח קראו לו טיילר דרדן.
רגע, מה הבעיה?
יש חוק נגד הכנסת חפצי מתכת לאתרים אקזוטיים בגוף?
רגע, מה הבעיה?
לא בלי שהזמנת את החפץ לארוחה רומנטית קודם.
הסכנה האיומה, כמובן,
שילדים יראו את הקטע הזה ויתחילו לדחוף מקלות לתחת של החברים שלהם ("אזהרה, סרט זה מכיל…" וגו').
הסכנה האיומה, כמובן,
ההודעה הזאת מסבירה את הילדות שלי בצורה נפלאה…
כל עוד הם לא מתחילים לעשן...
מה שיפה הוא
איך שזה משתלב בצורה כל כך מתאימה עם סיד שמלקק את השפתיים שלו, כמה שניות אחרי המשפט.
משפט כזה יכל לעבור את העריכה רק אם התעלמו ממנו בכוונה.
לאו דווקא, אני הצלחתי לשמוע רק בפעם השלישית,
בווליום מוגבר, ובידיעה שזה שם.
הייתה פעם שלישית?
אני שמעתי רק פעמיים.
הרצתי את זה פעם נוספת.
אה. טוב.
בכל מקרה, אני כמו הרוסי, שומעים את המשפט נהדר.
מוזר, אני שמעתי אותו בבירור רב ביותר.
שידחוף מה שבא לו
כל אחד ומה שעושה לו טוב. אני, למשל, התמוגגתי מהגיית העברית המוקפדת שלו –
בגד כפת רפות אחרי שווא נע, ב??ח?נות (ולא ב??) ועוד.
לא נעים לי להגיד, אבל הוא מפשל
מרוב התאמצות שלא להדגיש בג"ד כפ"ת לאחר אותיות וכל"ב, הוא מבטא כ' רפה גם כאשר המלה מיודעת. שימי לב שהוא אומר "בכלים" עם כף רפה, למרות שהמלה מיודעת (ה-ב' מבוטאת Ba).
כן, זה...
זה והעובדה שהוא דוחף כלים לתחת!
ל*טוסיק*, במטותא.
הלל אמר:
אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו.
או לבלוטת הערמונית שלו.
תמיד חשדתי שהשמיטו את החלק השני של הפתגם
לא פלא שנפסקה הלכה כבית הלל.
זה לא מפתיע בהתחשב בכך
שבשלב הזה (אחרי שהוא התחיל להשתמש בכלים) כבר היה תקוע לו מקל מתכת בתחת.
המסקנה ברורה: מקל בתחת פוגע ביכולת לדבר עברית תקינה.
סליחה, אבל הניסיון בשטח מוכיח
ש*רק* אנשים שתקוע להם מקל בתחת מקפידים על עברית תקינה.
זה נשמע לי כמו הזמנה לניסוי מדעי
יש מתנדבים?
זה נשמע לי כמו הזמנה לניסוי מדעי
אני אישית הייתי מעדיף לדבר עברית קלוקלת, ולשמור על התחת שלי נקי מגורמים זרים…
איך זה שתמיד גולשים לענייני עברית באתר הזה?
יש פערים שלעולם לא נגשר עליהם
בהחלט. אנשים שתקוע להם
מקל בטוסיק נוהגים בד"כ לצעוד ולהגיד מילים בינלאומיות כמו "שיט!" או "פאק" או "מניאקים". לא ממש עברית תקינה.
אבל בנוגע לאנשים עם הכלי האהוב עליהם… טוב, כל אחד ומה שעושה לו את זה.
'אזהרה!
התוספת הבאה כוללת הזכרות של אנשים הדוחפים כלי מתכת לתחת!'
''הישראלים תמיד דוחפים...''
זה רק מוכיח שהסטריאוטיפים עלינו נכונים. נשמע שהמדובב שעשה את זה היה ממש 'תחת דחף בלתי נשלט'.
היית חייב לדחוף את ההערה הזאת? היא מתחת לכל ביקורת!
כרגיל אדון גראס, אין חדש תחת השמש
גם לא במקומות בהם היא לא מאירה.
סיאטל, וושינגטון!
מי הפליל את המדבב?
עורך.
הקטע בפירוש "מודבק" מטייק אחר, שלא נערך ברצינות.
אף מדבב שהעבודה או המוניטין שלו חשובים לו לא יעשה דבר כזה.
ונשאלת השאלה
למה שעורך, שהעבודה והמוניטין שלו חשובים לו, כן יעשה דבר כזה?
אם הוא יכול להפליל את המדובב
אז מה אכפת לו?
כי כעורך זו פשלה שלו
והוא יכול להפיל את האחריות, אבל האחריות מטפסת מעלה, והוא כעורך אמור לעבור על זה אח"כ ולוודא שדברים כאלה לא קורים, כך שבסופו של דבר הוא כן דופק את עצמו. בחיי שאני לא מצליחה להבין את המניע לפעולה כזו, אלא אם מדובר באדם ממש אדיוט ו/או כזה שאין לו כל רצון לעסוק בכך יותר בעתיד.
לא הבנת אותי
אולי העורך לא מחבב את המדבב. את מבינה את הכיוון שלי?
הבנתי את זה גם קודם
ועדיין, לא ברור לי למה הוא ירצה להפליל אותו בפעולה שגם הוא למעשה יוצא אשם ממנה. זה מטומטם.
היא הבינה אותך טוב מאוד
ואם העורך שונא את המדבב זה לא משנה את העובדה שהאחריות היא שלו בדיוק כמו של המדובב, אם לא יותר. כמו שכבר נאמר כאן, בוודאי בכל הקלטה מסוג זה רצות דחקות: חלק (חשוב) מתפקידו של העורך הוא לוודא ששום דבר מזה לא יגיע למוצר המוגמר. הוא נכשל, זה גרם לחברה נזק כספי גדול, ולכן הוא ככל הנראה לא יעבוד שם יותר (אם כי בעולם שבו איתי שטרן ממשיך לעבוד ב-NRG הכל יכול לקרות).