אחרי מספר דחיות, עלה בבתי הקולנוע "הכרוניקה הצרפתית", סרטו החדש והעשירי של ווס אנדרסון. לכבוד כך, חשבנו כאן באתר שזה זמן טוב לשאול מהו, בעצם, סרטו הטוב ביותר של הבמאי הנודע בסימטריות שלו? או שמא בכלל הדבר הכי טוב שעשה זאת הפרסומת ההיא לכרטיס האשראי?
מהו הסרט הטוב ביותר של ווס אנדרסון?
- מלון גרנד בודפסט (37%, 149 קולות)
- ממלכת אור הירח (23%, 91 קולות)
- משפחת טננבאום (14%, 55 קולות)
- מר שועל המהולל (9%, 37 קולות)
- אי הכלבים (4%, 16 קולות)
- עמוק במים (4%, 16 קולות)
- המירוץ לצמרת של מקס פישר (4%, 15 קולות)
- הכרוניקה הצרפתית (3%, 12 קולות)
- רכבת לדארג'ילינג (3%, 12 קולות)
- פשיעות קטנות (0%, 1 קולות)
מס' מצביעים: 404
Loading ...
טרם ראיתי את את הכרוניקה הצרפתית ופשיעות קטנות
אבל ממלכת אור הירח הכי טוב, אין ספק.
שמח לראות את ממלכת אור הירח גבוה
אני נהנה ממרבית הסרטים של אנדרסון, אבל הוא היחיד שהרגשתי שיש בו רגש אמיתי
כן, נראה לי שזה באמת מלון גרנד בודפסט וכולם צודקים
אם כי תכלס קשה לי להגיד בלב מלא, ולו רק כי הרבה מהסרטים האלה ראיתי מזמן. אבל אין מה לעשות, מה שרייף פיינס עושה שם הוא רמה אחת מעל הכל, וזה תופס גם לסקר שכזה.
ראיתי את רוב סרטים של ווס
ואת רובם מאוד אהבתי, היחידי שאמרתי שהוא ״אממ סבבה״ זה שועל מהולל
אבל ההתלבטות שלי הייתה בין שלושת המקומות הראשונים פה- טננבאום, בודפשט ואור ירח .
בסופו של דבר ממלכת אור הירח הוא הסרט היחיד שאני רואה שוב ושוב ושוב ונהנה כמו פעם ראשונה אז הוא
*כרוניקה טרם ראיתי
הצבעתי לבודפשט
אמנם אור ירח הוא הסרט שהכי התחברתי אליו. בעיקר בנופך של אגדת ילדים שנסוך עליו, אבל גרנד בודפשט פשוט יותר טוב. מצחיק יותר, קיצוני יותר ועם רייף פיינס אחד פשוט מעולה
הפתיחה של רכבת לדארג'לינג
היא לא רק הפתיחה הכי טובה לסרט של ווס אנדרסון, היא האחת הפתיחות היפות לסרט.
https://www.youtube.com/watch?v=RcjmyNXtDdI
אבל כן, מהר מאוד הסרט הולך לאיבוד ומלוןגרנדבודפשט הוא הכי טוב שלו, כן.
משפחת טננבאום
אנדרסון עושה את אותו סרט שוב ושוב, עם מיקום ושחקנים שונים (כלומר, הוא מוסיף עוד שחקנים על גבי השחקנים מהסרטים הקודמים, חישוב אקסטרפולטיבי זריז מגלה שב-2030 כל השחקנים בהוליווד ילוהקו לסרט שלו וב-2035 כל אוכלוסיית העולם). אי לכך, הוא הגיע לשיאו כבר ב"עמוק במים" אבל "משפחת טננבאום" היה זה שבו הרגש (שגם הוא כמובן קבור היטב תחת מעטה של שכלתנות עוד הצליח להתבלט מעל ללהטוטנות. בן סטילר, אני מסתכל עליך, גם לי הייתה שנה קשה.
אני חושב שכאן הפורמולה האנדרסונית בוצעה בשלמות
ונחמד לקבל כמה רגעים מרגשים בסרט שלו. כמו כן, מרגו יוצאת בסלואו מו מהאוטובוס הוא בהחלט אחד השוטים האהובים עלי אי פעם
אי הכלבים ומר שועל המהולל הם סרטים מדליקים. גם המשלחת הצרפתית, עמוק במים, ומלון בודפשט די מוצלחים. המסתורין מדוע סרטו האהוב ביותר הוא ממלכת אור הירח, סרט מתועב ואומלל שלקח לי עשרה ניסיונות לצלוח אותו, מעלה בי תהיות וספקות כבדים ביותר. אני מניח שזה בדיוק בגלל שהוא גם סרט הפשוט ביותר.
הסרטים שלו הם לא רק סנטימנטליים בטירוף, הם גם זן ארור במיוחד של סנטימנטליות: סנטימנטליות קרה. מה שמאוד מוצלח בסגנון הקולנועי הייחודי שלו, מעבר לויזואליות הפשוטה, היא שהיא מתאימה כמו כפפה גם לעולם הפנימי של הסרט. אי אפשר להפריד בין העיצוב האומנותי של הסרט ל'דרמה' שלו. תשאיר רק אחד מהם ותקבל סרט לא הגיוני. אי אפשר להרגיש מתח בסרט של ווס אנדרסון. אי אפשר להתרגש או לפחד. גם הצחקוקים עצמם, אם יש בכלל, הם בדיעבד. עם זאת למדתי לאט וכמעט בלי לשים לב לרחוש חיבה אישית קטנה לאדם המוזר הזה. כאשר העולם המוצג בפנינו הוא עצמו ביזארי, אז הגישה המנותקת והאלמנטים היבשים, המשתלבים עם הויזואליות הצבעונית והרחבה, מצליחים ליצור חוויה מרעננת ומגניבה. אך כאשר הוא חוזר שוב לסביבות בורגניות, אז עולה בי החשק לקרוע את המסך.