"הכפיל" הוא, לצערנו, כנראה די כישלון.
כלומר, הוא במקום הראשון וזוכה לביקורות נהדרות, ואולי הוא עוד יסיים במקום טוב, אבל עם תקציב של 150 מיליון דולר (שזה הרבה) הוא הרוויח בסופ"ש האחרון 27.7 מיליון דולר (שזה מעט). ברחבי העולם הוא הרוויח עוד 36 מיליון דולר, אבל בניגוד לכל מיני סרטים עם פתיחות גלובליות מפוצצות, "הכפיל" די מתגלגל לו – במכונית בוערת שיורים עליה זיקוקים – ממדינה למדינה.
שוב, ה"כישלון" כאן הוא יחסי – הסרט בסך הכל מסומפט, ובהחלט יכול להגיע עם רגליים מספיק ארוכות ל-100 מיליון דולר בארה"ב שהוא מעין סף מוסכם ל"אחלה בחלה סרט". אבל תג המחיר והציפיות עשו את שלהם, והסרט נצבע בצבעים יותר מאכזבים ממלהיבים. מה שבעצם אומר שזוהי התזכורת השבועית להוליווד להתחיל לעשות סרטים בתקציבים יותר קטנים. גם "הכפיל", לעזאזל בייחוד "הכפיל", היה יכול וצריך לעלות 90 מיליון דולר.
במקום השני יש לנו את, אה, "אימת הפאנטום". הסרט הרוויח 8 מיליון דולר הסופ"ש, לכאורה סכום לא מרשים עד שנזכרים בכל שאר ההוצאות המחודשות שלרוב מדשדשות בתחתית הטבלה – ואלה לסרטים שמישהו, נו, אשכרה אהב.
סתם, לא יודע, יש דור שבא ומסביר לנו כעת למה "אימת הפאנטום" על כל ג'אר ג'אר בינקס-יותו הוא בעצם סרט נהדר כמו שאני בטוח שבעוד עשור תסביר לנו חבורה של נערים למה הטרילוגיה של דיסני היא ההתגלמות המזוקקת ביותר והקוהרנטית לחלוטין של מלחמת הכוכבים או משהו. כל עוד דיסני יכולים לעשות מזה כסף, אני בטוח שלפחות מישהו שם מרוצה.
פחות מרוצים: האנשים מאחורי "מתחרים" שנדחקו למקום השלישי עבור סרט בן 25 שנה, וזה בסוף השבוע השני שלהם. כן, הירידה באחוזים קטנה – 49% – ועדיין, לסרט שעלה 55 מיליון דולר, להרוויח עוד 7.5 מיליון דולר לסך של 29.4 מיליון דולר זה… לא מדהים. נראה שגם פה עובר קו כלשהו של "תעשו סרטים זולים יותר" אבל להגנת "מתחרים": 55 זה כמעט תקציב סביר לסרט מהסוג הזה, ויש סיכוי טוב שהוא גם יגיע אליו – גם אם לא ישלש או יכפיל אותו.
הסרט החדש האחרון שמגיע לבתי הקולנוע הוא "טארוט", שמוכיח – אני מניח – שאפילו לקהל סרטי האימה יש גבול כלשהו, והם הספיקו רק ל-6.5 מיליון דולר. אבל הסרט עלה 8 מיליון דולר אז לא אכפת לו. לעזאזל.
שאר הטבלה הוא מאוד "שאר הטבלה"-י: "גודזילה X קונג" (4.5 מיליון דולר), "הקרב על אמריקה" (3.5 מיליון דולר), הסרט ההוא על המשפחה הנוצרית המוזיקלית (3 מיליון דולר), "קונג פו פנדה 4" (2.5 מיליון דולר), "מתוקה רצח" (2.3 מיליון דולר) ו-"מכסחי השדים: אימפריה קפואה" (1.8 מיליון דולר). חלקם הצלחות, או הצלחות חלקיות, או כשלונות אבל בגדול בשלב הזה (קרי, כשאני מוגבל בזמן ובכוח בשל המילואים) הם בעיקר "החצי הפחות מעניין של הטבלה".
בסוף השבוע הבא, אולי תיפתח עונת הבלוקבאסטרים על אמת עם "כוכב הקופים: ממלכה חדשה". טוב, לא, הסרט כנראה יפתח עם כזה 55 מיליון דולר. מצד שני, התקציב שלו אמור להיות באזור ה-120 מיליון דולר שכזה, ואולי ברחבי העולם הוא יעשה יותר כסף. בקיצור, נגלה בשבוע הבא.
הכשלון של הסרט הזה די מדכא בעיני
בסופו של דבר זה סרט כיפי, מוצלח, עם הרבה אקשן אבל גם מצחיק ורומנטי, ועם שני כוכבי קולנוע מוכרים ואהובים. מה שפעם היה אמור להספיק די בקלות ללהיט קיץ נחמד. זה שהוא פתח כל כך חלש אומר בעיני בעיקר דברים רעים על הפגיעה במעמד הקולנוע כדרך בילוי מועדפת, ועל היכולת של סרטים שלא שייכים לפרנצ׳ייז ענק למשוך צופים.
אני ממש ממש מקווה שזה לא סימן לבאות. יהיה עצוב אם כל/רוב הסרטים הקיץ יאכזבו בקופות.
אני מניח שזה סרט שירוויח לא רע בצפייה ביתית
(ל"ת)
"אני ממש ממש מקווה שזה לא סימן לבאות. יהיה עצוב אם כל/רוב הסרטים הקיץ יאכזבו בקופות."
למה? אולי זו תהיה קריאת השכמה להוליווד להפסיק לעשות סרטים גרועים ולהתחיל באמת להתאמץ לבדר את ההמונים בדרך שהם רוצים ולא איך שהוליווד בא לה.
אבל גאלופי לא חושבת ש"הכפיל" סרט גרוע.
(ל"ת)
כן, אבל יש מצב שהקופות אומרים לה שכן
ובתור מישהו שראה את הסרט, אני יותר מצדד בקופות (או ליתר דיוק הם מצדדים בי, כי הם יותר), מאשר בגאלופי.
אז לדעתך האיכות של סרט
היא תמיד הסיבה המרכזית להצלחה/כישלון שלו?
זה נכון באופן גורף או רק לגביי סרטים שבהם הדעה האישית שלך מתיישרת עם התוצאות בקופות?
שוב לדעתי
אין הרבה דברים שמצדיקים לראות סרט פעלולים בקולנוע מסך גדול מספיק עושה את העבודה. למשל כביש הזעם, כוח משיכה, הסרטים של נולאן או אפילו סרטי מארוול יוצרים אישהו הייפ או איכות כדי לראות אותם בקולנוע בין אם זה אקשן, אפקטים או חוויה יחודית שאי אפשר להשיג בבית. כאן מה שהסרט משדר שהוא סרט קליל עם אקשן טוב וממה שראיתי מלייץ' (פצצה אטומית השכיח, דדפול שתים שהוא אסון) זה בדרך כלל נראה זול. כאן זה נראה יותר מושקע אבל לא מצדיק יציאה לקולנוע, אלא יותר מומלץ לראות בקולנוע. האמת שקלתי לראות את הסרט בקולנוע והחלטתי שלא.
לא רואה איפה כתבתי את המילים 'תמיד' או 'גורף'
(ל"ת)
לא, אבל אמרת שזה שהוא נכשל בקופות מוכיח שהוא גרוע
וזו קפיצה לוגית. יש הרבה סיבות אפשריות למה סרט נכשל קופתית, בין היתר פרסום לא אפקטיבי, מחירי כרטיסים לא סבירים, תחום עיסוק שלא מדבר לצופים, כוכבים חסרי אפיל, קהל שלמד שאין טעם ללכת לקולנוע כי כל סרט מגיע לסטרימינג תוך כמה שבועות, וכן, לפעמים גם האיכות של הסרט משחקת תפקיד בביצועים שלו, בהחלט.
אבל לומר שכישלון קופתי מוכיח שמדובר בסרט גרוע, זה כמו לומר שזו הסיבה המרכזית שסרטים נכשלים קופתית ו… נו, יש כל כך הרבה דוגמאות שמוכיחות אחרת.
אין לי בעיה שלא אהבת את הסרט, אבל בחייאת, הכשלון שלו לא ״מצדד״ בדעתך בשום צורה. יש מספיק אינדיקציות שרוב הצופים שראו את הסרט נהנו ממנו, גם אם אתה לא.
הפרסום היה מאוד אפקטיבי
כל כך אפקטיבי שככל הנראה אנשים הבינו שזה סרט קליל ורצו לצפות בו בבית. צריכים לראות את תוצאות הסטריימיג לפני שמכריזים עליו ככישלון.
דווקא מהטריילרים עולה הרושם שזה סרט שמתאים יותר מכל למסך הגדול ביותר שאפשר למצוא
זה לא מרגיש כמו סרט קטן שאנשים ימתינו לצפייה ביתית בשבילו. זה נראה מהטריילרים כמו סרט קיץ גדול מהסוג שחייבים לראות בקולנוע.
אישית לא ראיתי את הסרט, אבל מהשיווק זה מרגיש כמו משהו שהיה צריך להצליח בענק דווקא בקולנוע, כך שאם זה בכל זאת נכשל בקולנוע אני בספק כמה זה יצליח בצפייה ביתית.
אז לא
מגוחך לחשוב שסרט שנכשל בקופות גרוע, רוב הסרטים שאני אוהב עשו פחות מעשרה מיליון דולר בקופות, לדעתי.
אבל סרט שנועד להיות קראוד פליזר, ובכל זאת נכשל, זה כבר נושא אחר. סרט שלוקח כוכב בשיאו (גוסלינג) והוא בסך הכל, סרט אקשן קליל ונגיש למדי, ובכל זאת נכשל – זה כבר סיפור אחר.
אז לא , לא תמיד ולא גורף, ואני בטוח שהיו עוד סרטי אקשן קלילים ונגישים שכן חשבתי שהם טובים ובכל זאת לא הצליחו בקופות (כי אני לא כולם) אבל במקרה הזה, יתכן ויש אינדיקציה נוספת לכך שהסרט פשוט לא משהו.
אבל הביקורות עליו חיוביות, בעיקר יחסית לסרטי אקשן וקומדיות רומנטיות.
יש לסרט הזה A מינוס בסינמסקור ודירוג סולידי בכל אתר.
לא מבין למה צריך לחפש בכוח שהסרט לא משהו, כי רוב האנשים שראו אותו אהבו.
כן, אהבו, כנראה אבל לא מספיק.
כי בסופו של דבר הכסף מדבר.
אני אגיד זאת אחרת – סרט שמנסה ומשווק את עצמו להיות בלוקבאסטר (הייתי לפני חודש בערך ב״יוניברסל״, כבר אז כל פארק השעשועים היה מלא בפוסטרים של הסרט הזה) ולא הצליח – בחלק גדול מהמקרים, בעצם, ברוב המקרים (לא בכולם, אבל ביותר מחצי בוודאות בעיניי) – הוא כנראה סרט שהטיב שלו לא מצדיק הצלחה.
רוב מי שראה אותו אהב
הבעיה היא שלא כל כך הרבה אנשים הלכו לראות אותו… לגביי הסיבות לכך אפשר להתווכח, אבל הטענה שזה בגלל שהוא גרוע פשוט לא מתיישבת עם כל המדדים שיש לנו לגביי הסרט הזה (ביקורות, סינמה-סקור, דירוגי צופים וכו׳).
לגביי האמירה הכללית שלך על ההלימה בין הצלחה של סרטים לאיכות שלהם – זה היה בהחלט נחמד אם סרטים טובים היו כמעט תמיד מצליחים, וסרטים גרועים היו כמעט תמיד נכשלים. בעיני זה ממש לא המצב בשטח, ובהחלט לא המצב עם הסרט הזה.
לא יודעת...
אנחנו כמעט ולא יוצאים לקולנוע כי זה סיפור מאוד יקר (מעבר לכרטיסים – בייביסיטר וכאלה), ויוצאים רק כשיש סרט שמרגיש שווה את הקולנוע אחרת רואים בבית.
ואני חייבת לציין שזה סרט שלגמרי הרגיש כאילו כדאי לראות אותו על המסך הגדול (ואכן מאוד נהננו, ואני די בטוחה שזה מסוג הסרטים שהייתי מסתכלת בטלפון כל שנייה בבית, כי המסך הגדול הוא משמעותי לפעלולים). זה בדיוק מסוג הסרטים שברור שמכוונים להיות בלוקבאסטרים, והעובדה שהוא לא הצליח בקופות, למרות הכוכבים, ולמרות שהוא חמוד מאוד ולמרות שהאקשן הוא אחלה אקשן, מראה, בעיני, על ירידה במקום של הקולנוע בתור מקום לבילוי.
זו לא יצירת מופת, זה לא סרט גרוע, זה פשוט מסוג הסרטים שלתחושתי לפני חמש שנים (טרום קורונה) אנשים היו הולכים לראות בקולנוע, אבל עכשיו כבר יש להם תנאים מספיק טובים בבית, ויודעים שהסרט יגיע לסטרימינג בקרוב אז מוותרים.
לא כזה בטוח שאם הסרט היה יוצא לפני הקורונה הוא היה נהיה להיט
גם טרום הקורונה, רוב הבלוקבסטרים הגדולים היו שייכים לזיכיונות מצליחים.
לא לעתים קרובות נוצר זיכיון חדש לגמרי עקב הצלחה של סרט שלא מבוסס על כלום.
זה קרה מעת לעת וכך נוצרו הזיכיונות, אבל על כל סרט מצליח שהפך לזיכיון מצליח יש המון סרטים שניסו להצליח ולהפוך לזיכיונות וזה פשוט לא עבד להם.
ככה זה היה גם בעידן טרום הקורונה וככה זה גם עכשיו.
ההבדל הוא שלפני הקורונה היו הרבה יותר להיטי ענק קופתיים וכיום יש בכל שנה מספר קטן מאוד של סרטים שבאמת הצליחו בענק. כך שאני מניח שיוצא מזה שאם לפני הקורונה היה קשה לסרט שלא מבוסס על כלום להצליח, אז עכשיו קשה פי כמה.
אבל זה בדיוק ההבדל שמדובר עליו
לפני הקורונה היו הולכים יותר לסרטים, נקודה. המשמעות של זה היתה בין השאר שיש יותר להיטי ענק קופתיים וגם יש יותר סרטים ש"סתם" הצליחו גם בלי להיות בלוקבאסטר, ולהערכתי הסרט הזה היה נכנס לקטגוריה השנייה.
בקורונה נושא הסטרימינג השתפר משמעותית, וגם הרבה בתים הותאמו לצפייה ביתית משופרת, כך שהקולנוע הפך למשהו שקורה רק כשיש סיבה מאוד מיוחדת, וזה מבאס כי לבתי הקולנוע יהיה יותר קשה להתקיים ככה.
וזו בדיוק הטענה שהתחילה את השרשור הזה.
נדמה לי שזה לא הוזכר כאן: הסרט החדש של מישל הזנוויצוס ("הארטיסט")
שיוקרן בפסטיבל קאן הוא סרט אנימציה על השואה. טיזר אפשר לראות פה:
https://www.youtube.com/watch?v=qjrNKvs_Ppg
ואני לא חושב שזה מסוכן מדי להמר על מועמדות לאוסקר ב-2025.