(מה זה סינמונדיאל? מה קורה פה? אם זאת הפעם הראשונה שלכם פה, תמצאו את כל ההסברים בכתבת הפתיחה של הסינמונדיאל).
אחרי שהסינמונדיאל נפתח בקרב מאוד מותח, בשלושת המשחקים של אתמול המתח העיקרי היה השאלה "מי יהיה זה שיפסיד בצורה הכי פחות חמורה?" – כבוד לו זכה בסוף רוברט זמקיס, שעדיין הפסיד 3:1 לכריסטופר נולאן אבל לפחות רוג'ר ראביט הצליח להכניס גול אחד בזמן שבאטמן השוער נכנס למונולוג מלא פאתוס על החשיבות של התנהגות ספורטיבית נאותה. מצד שני, אולי אם זמקיס לא היה שם את וילסון כשוער, המצב היה יכול להיות יותר הוגן.
בשני המשחקים האחרים לעומת זאת, כבר היה שדה קטל. לינקלייטר, ככל הנראה חשב שהוא בא למשחק ידידות כי אחרת אין להסביר למה הוא היה נראה כל כך נינוח ושלו ומעודד אפילו את הקבוצה של טרנטינו בזמן שהיא מבקיעה גול אחר גול, והמשחק נגמר ב3:0 לטובת אלוף העולם הנוכחי. את ההפסד הכי גדול ספג מיכאל האנקה: המפלצות של גיירמו הוכיחו אתגר קשה עבור הילדים הגרמנים והזקנים הצרפתיים של האנקה, והמשחק נגמר ב4:0, וזה לאחר שהגולים של ג'יפסי דיינג'ר נפסלו בעקבות הטענה ש"יש משהו לא חוקי בכך שרובוט בגודל המגרש משחק".
התוצאה היא שכרגע בבית א' טרנטינו מוביל, היחיד עם 3 נקודות כשבעקבותיו הרוסים וריאן ג'ונסון עם נקודה אחת לכל אחד, בעוד בבית ב' דל טורו במקום הראשון, מוביל בזכות הפרש השערים על נולאן. את טבלאות הבתים המעודכנות אפשר למצוא בכתבת הפתיחה של הסינמונדיאל.
ונעבור למשחקי היום:
שני במאים ותיקים עם עשרות סרטים נפגשים, במפגש הראשון בבית ג'. מרטין סקורסזה מביא איתו "רחובות זועמים", בתוכם "נהג מונית", כמה מ"החברה הטובים", חלק מ"השתולים", וגם את "הטייס", "השור הזועם", "הזאב מוול סטריט", "הוגו", " מלך הקומדיה", וביחד הם יוצרים "שיגעון של לילה" וזה רק חלקיק ממה שיש לו להציע. גם את הפילמוגרפיה של קלינט איסטווד ייקח לי זמן רב מדי כדי למנות אז נציין לעת עתה רק את כל הפרוייקטים זוכי האוסקר שלו: "בלתי נסלח", "מיליון דולר בייבי", "מיסטיק ריבר", "בירד", "צלף אמריקאי", "מכתבים מאיוו ג'ימה".
בית ג', משחק 1
מס' מצביעים: 361 Loading ...
|
צמד הבמאים הבאים ביימו את סרטם הראשון הארוך ב-1996, ומשם התפצלו כל אחד לדרכו.
פול תומאס אנדרסון בשמונת הסרטים שלו שינה סגנון כמעט כל סרט, מאתגר את עצמו ודוחף את עצמו הלאה. ממותחן הפשע הקטן "Hard Eight", מגיע לסרטי האנסמבל "לילות בוגי" ו"מגנוליה", דרך הקומדיה הרומנטית "מוכה אהבה", עובר באפוס "זה ייגמר בדם" ועד ליצירות החידתיות, כל אחת בדרכה "המאסטר", "מידות רעות" ו"חוטים נסתרים".
אלכסנדר פיין, לעומתו שומר על הסגנון שלו אחיד, וזה על מנת לבחון ולתקוף תחומים שונים בחברה האמריקאית. בין אם זה נושא ההפלות ב"האזרח רות", מוסדות הלימוד ב"בחירות או לא להיות", זקנה ומשפחה ב"נברסקה", עושר ופריבילגיה ב"לחיות בקטן", אלכוהוליזם אופנתי ב"דרכים צדדיות", משבר גיל הפרישה ב"אודות שמידט" או ג'ורג' קלוני בכפכפים ב"היורשים".
בית ג', משחק 2
מס' מצביעים: 282 Loading ...
|
מצד אחד סטיבן "אי.טי" "רשימת שינדלר" "אינדיאנה ג'ונס" "פארק היורה" "להציל את טוראי ראיין" "דו"ח מיוחד" "תפוס אותי אם תוכל " "לינקולן" "שחקן מספר אחת" ספילברג.
מצד שני, הכוכב העולה דני וילנב, ששמו מופיע תדירות ברשימת "הבמאים המבטיחים של השנים האחרונות", שהוכיח את יכולותיו מאחוריו המצלמה בשלל יצירות ז'אנר שונות: "האישה ששרה", "אויב", "אסירים", "סיקאריו", "בלייד ראנר 2049" וסרטו המועמד לאוסקר לפרס הסרט הטוב ביותר – "המפגש".
בית ד', משחק 1
מס' מצביעים: 358 Loading ...
|
והמפגש האחרון להיום: מילר נגד מילר (ולורד).
ג'ורג' מילר ביים את מה שהוא אולי סרט האקשן הגדול של העשור האחרון ("מקס הזועם: כביש הזעם"), אבל כמובן, לפני כן עשה את כל טרילוגית (דאז) "מקס הזועם", ואולי לקחת בחשבון את סרט האנימציה זוכה האוסקר "תזיזו ת'רגליים" ואת "המכשפות מאיסטוויק" ואז לספור את הימים עד לסרטו הבא.
מילר ולורד, מהבמאים הקומיים הטובים ביותר של היום, עשו את מה שהוא אולי החידוש הקולנועי לסדרה משנות ה-80 הטוב ביותר עד כה, וגם את ההמשך הטוב ביותר לחידוש קולנועי לסדרה משנות ה-80. וחוץ מסדרת "רחוב ג'אמפ 21" שלהם, הם הצליחו להוכיח שאפילו את הרעיון הגרוע ביותר כמו סרט על לגו, הם יכולים להפוך לקומדיה מנצחת כמו "סרט לגו". וחוץ מזה, הם גם עשו את "גשם של פלאפל" ואת סדרת הטלוויזיה "Clone High", וכמובן, לא נשכח את ההצלחה האדירה שלה זכו לאחרונה עם "סולו: סיפור מלחמת הכוכבים" – אה, רגע, לא.
סליחה, וילנב
(ל"ת)
לורד&מילר קיבלו את הקול שלי למרות שבתכלס אהבתי את "דרך הזעם" יותר מכל סרט אליו הם אחראים בשנים האחרונות
ככל שזה נוגע לגוף העבודה השלם, אני מכיר את פועלם יותר מאת של ג'ורג' מילר – ובכלל, הבנאדם היה בתרדמת חורף מאז "תזיזו ת'רגליים" ועד לסרט-העל שלו מ-2015. אני לא עומד לשפוט אותו רק על סמך הרפתקאות מקס ופיוריוסה במדבר.
השאר היו קלים מאוד – ספילברג הוא מבחינתי אלוף העולם בקולנוע, בעוד שוילנב קצת עובר לי מעל הראש (ומרדים אותי בו זמנית). המון אהבה יש לי כלפי איסטווד, אבל לעומתו, לסקורסזה יש מבחינתי לוח חלק מפאדיחות כמעט לגמרי. ואמנם לא סבלתי את "חוטים נסתרים", אבל פת"א לוקח את פיין כל יום בשבוע כמעט תמיד.
שימו לב, לפי החוקים החדשים
קרב מילר/מילר הוא כרגע במצב של תיקו. נכון לרגע זה ג'ורג' מילר אמנם מוביל, עם 54.6% מהקולות, אבל זה עדיין נחשב לתיקו; כדי להשיג 3 נקודות הוא יצטרך לחצות את קו ה-55%. אז גם עכשיו, כל קול קובע.
אבל בא הערב ומצמצם את היתרון שהיה למילר
מה שאני בוחר ללמוד מזה זה שהקהל הדתי באתר מחבב את מילר ולורד על פני מילר.
למה לא כל יום שבת?
(ל"ת)
(אבל בלי הקטע של מוצ"ש)
(ל"ת)
בלי מוצ"ש?
אבל אז כל הקהל הצעיר יפסיק לקרוא מקור ראשון.
זה בסדר, אם אין ימי חול אין מקור ראשון ממילא
לא בטוח אם אני צריך להרגיש גאווה שהצלחתי להבין בלי גוגל בדיחת מגזר שאין לי שום זיקה אליו או להרגיש מטומטם שלקח לי שעתיים להבין אותה.
תרגיש גאווה
לא היה לי מושג מה קורה פה, ומאוד יש לי זיקה. רק עכשיו נפל לי האסימון.
לצורך ההגינות, זה יכול להיות גם סתם עכברי הערב שמתעוררים בשעות האלה
בלי קשר לדתיים. ג'ונסון גבר על האחים רוסו (כלומר, בערך גבר. זה עדיין היה תיקו) גם בזכות שעות הליל, לאחר שלאורך היום הרוסים גברו.
לקרוא לאחים רוסו "הרוסים" זה מעולה
מעתה כך נתייחס אליהם.
אוי ווי, סקורסזה נגד איסטווד? זו לא דילמה, זו טרגדיה
הלכתי עם הלב, נגד כל מה שהראש אמר לי. איסטווד (וגם, ניסיתי לדמיין מול מי יהיה לי אומץ לעמוד ולהגיד שלא הצבעתי בעדו. קלי קלות)
אני אתך
ואנחנו במיעוט. מה גם שאני חושב שסקורסזה אחד הבמאים הכי אוברייטד בעולם (בבקשה אל תגרשו אותי מהאתר)
טוב, תודה שעד לפני 25 שנה
הוא עשה כמה סרטים טובים.
פת"א!!
מכפר על ה0 נקודות בסינמונדיאל הקודם עם ניצחון מוחץ
איך איך איך איך איך איך איך
איך ספילברג מנצח את וילנב???
מה אנחנו בשנות ה80?
לא פייר להשים את וילנוב מול ספילברג
זה כמו להשים את טרנטינו מול קובריק..