שובו של יום הקולנוע הישראלי 2023

בואו לראות קולנוע ישראלי, ב-10 שקלים. שוב פעם.

ימי הקולנוע מתנהגים מוזר מאז הקורונה, וכך יוצא מצב שבו שוב יש יום קולנוע ב-2023. למה לא. אז כן – ביום רביעי הקרוב, 13.9, יש יום קולנוע ישראלי. כיף.

הפעם אין את הקטע הזה של "יום בהוקרה" של שחקן או דמות כזאת או אחרת. אבל כן יש הקרנה (איפשהו. לא הבנתי איפה) של "כאסח". אני בעד.

להלן תקציר או כל המידע על כל הסרטים שעתידים להיות מוקרנים (כרגע נמצאים פה הסרטים שיוקרנו בבתי הקולנוע הגדולים מתישהו. יש עוד כמה וכמה סרטים שיוקרנו בכל מיני היכלי תרבות שגיליתי עליהם רק הבוקר, אני אעדכן אותם אחר כך או בתגובה). כתמיד, לא כל הסרטים מוקרנים בכל הארץ לאורך כל היום, וחלקם מקבלים את הכבוד של הקרנה איזוטרית בסינמה סיטי מעלה פיתא ב-21:11.

סרטים שכבר הוקרנו או מוקרנים בארץ וכתבנו עליהם

כולם מחכים רק לי – אקי אבני מנסה את מזלו מאחורי המצלמה, ויצא לו 1 בקובייה. סרט על מסיבה לכבוד מפיק ישראלי שבדיוק זכה בקאן, אלא שהוא מחליט לרשת את המסיבה במצלמות כדי לגלות מה אומרים עליו.

העיר הזאת – להיט המבקרים של הקיץ, שהצליח לכל הפחות להמשיך לרוץ עד כה – הישג בפני עצמו.

ההילולה – להיט הצופים של הקיץ, שרוב המבקרים היו סלחניים כלפיו הפעם.

המזח – רגע לפני שיוצאת גרסת המיני-סדרה של זה: סיפורו של מוצב המזח, שהיה מכותר בעת מלחמת יום הכיפורים ועמד בפני דילמה קשה.

העתיד – לאחר רצח של שר, אישה עושה סדרת ראיונות עם המְפגעת להבין איך היא הצליחה לחמוק מהאלגוריתם שאמור למנוע פיגועים.

7 ברכות – הסרט זוכה האופיר שבא לחגוג את הזכייה שלו בסטייל של שקל לכל אופיר שהוא זכה בו.

הבשורה על פי יהודה – עיבוד של דן וולמן ("מחבואים") לספר של עמוס עוז. תקשיבו, הקול של דורון תבורי זה משהו.

החבר השמן שלי – קומדיה רומנטית על זוג חברים שאחד מהם שמן.

אמריקה – אדם שחוזר לארץ לאחר שנודע לו על מות אביו נפגש עם חבר ילדות ודברים מתגלגלים משם. מדובר בסרט שרבים, חכמים, וטובים ממני אוהבים, אז רק אגיד שעבורי המשחק של מושונוב (הבן) שעליו הסרט נשען לא הצליח להחזיק במאומה את הסרט.

סרטים שכבר הוקרנו או מוקרנים בארץ ולא כתבנו עליהם

סרט בסנטר – הוקרן בכמה הקרנות בלב דיזנגוף, מתוקף היותו סרט תיעודי על דיזנגוף סנטר. סרטם של קובי פרג' ומוריס בן מיור. טריילר

סוף טוב – עיבוד למחזה של ענת גוב על שחקנית עם סרטן שמתחברת לנשים אחרות עם המחלה.

גרגירי חול – נער מדימונה נתקל באינטרנט באתר של בני נוער מכל הארץ המשתפים ביצירותיהם הספרותיות, מתחזה ל"נדב מכפר סבא" ומפרסם את סיפוריו על משפחתו כאילו נכתבו מדמיונו. הוא הולך ומסתבך בשקריו, ובכך מערער את המרקם העדין של המשפחה והם נאלצים לעבור תהליך של התפכחות.

סרטים שעוד לא הוקרנו אבל כתבנו עליהם 

המשלחת – סרט עלילתי על משלחת בפולין. הוא בסדר.

הפילגש – אישה שהייתה המאהבת של המחזאי בהצגה שבה עבדה מגלה שהוא מת בפתאומיות.

חדר משלו – מתן יאיר משלים טרילוגיה לא רשמית של "מורים ותלמידים". הפעם, תלמיד מחליט לנסות לצאת למסע לפולין, אך נתקל במכשול בירוקרטי, שנובע מהבעיות במשפחה שלו.

סרטים שעוד לא הוקרנו אבל ראינו אז הנה בקצרה עליהם

בית – בחור חרדי מואס בחיי הישיבה ורוצה להקים חנות למכירת מחשבים. הבנתי שהבמאי מתאר את הסרט כמעין מערבון, מה שאולי הופך חלק מהבעיות המבניות שלו למובנות, רק שהעריכה שלו עדיין מבולבלת והגיבור הראשי שלו עדיין בלתי נסבל.

לרוץ על החול – פליט אריתראי מוצא את עצמו כוכב עולה בשמי עולם הכדורגל בטעות. קומדיה מצחיקה, כיפית, וחכמה שמאבדת אמינות לקראת הסוף, אבל באופן נסלח לחלוטין. הסרט הישראלי החמוד של השנה.

המנצחים – מחזמר על ימי מלחמת ששת הימים – לפני, תוך כדי, ואחרי – מנקודת המבט של שני זוגות צעירים. סרט שסובל מבעיות תסריט קשות ולא יודע במי להתמקד, וגם מכך שהשירים בו פשוט לא מספיק טובים. עם זאת, מבחינת נאמברים – יש שם כמה רגעים מרהיבים (אם כי קצרים מדי) שמראים להוליווד איך מחזמר אמור להיראות, ואיך רקדנים אמורים לרקוד. (מסתבר שלא מוקרן בעצם, טעות שלי, מצטער).

גן קופים – בניגוד למה ששמעתם, אולי, זה לא סרט על תרבות הביטול, אלא סיפור של סופר ששוכר אישה כדי שתעזור לו בפרויקט כלשהו. כנראה סרטו הטוב ביותר של נשר מאז "פעם הייתי".

החייל הנעלם – חייל בורח משדה הקרב בעזה כדי להיות עם בחירת ליבו בתל אביב. סרט שמרגיש שהיה יותר טוב לוֹ בעולם לוּ היה סרט קצר. כסרט ארוך, הוא פשוט חוזר על עצמו, וגם האמירה שיש לו להציע לא עד כדי כך מרתקת.

טור פרידה – יום בחיי עיתונאי שמאלני בתקופת הקורונה. סרט שהוא פרקטית סרט תעמולה נגד ימנים, באופן כזה שהוא כמעט גול עצמי פוליטי מרהיב. אפילו אם הוא לא – הוא עדיין סרט לא טוב.

בתי אהובתי – אדם מגיע לבקר את בתו ונכדו בצרפת. הוא מגלה דברים שיערערו אותו. סרט די קטן, שמתבסס בעיקר על תסריט ומשחק, אבל כשהתסריט הוא איתן גרין והמשחק הוא ששון גבאי – לא צריך יותר מזה. הצצה לסרט.

צ'קאאוט – לא הספיקה לכם טרילוגיית ועדות החקירה של "אופנהיימר"-"המזח"-"גולדה"? אז הנה חבר רביעי, הפעם תחקיר מוסד על מאורע כלשהו שקורה בטורקיה. סרט שמאוד רוצה להיות מגניב ומצחיק אבל הוא לא זה ולא זה. יש כמה רגעים ויזואליים מגניבים. הצצה לסרט.

סרטים שעוד לא הוקרנו ולא ראינו, עם כל המידע הרלוונטי שהצלחנו למצוא

הילה – סרטה החדש של מיכל בת אדם. דרמה משפחתית על אם חד הורית שעולמה מיטלטל כאשר אבי ילדתה חוזר ארצה. טריילר.

ברווזים: אגדה אורבנית – קומדיה שחורה על אנשים שחיים בשכונת התקווה, בצד ה"לא נכון" של תל אביב. בסרט חמש דמויות ושלושה סיפורים ששזורים זה בזה. "הצצה ראשונית".

הענקים של אי הפסחא – סרטו החדש של דובר קוסאשווילי שלא הבנתי על מה הוא, לא מהטריילר ולא מהתקציר.

ארוגם ביי – ג'וי ריגר ומאור שוויצר מככבים בסרטו החדש של מרקו כרמל ("כמעט מפורסמת", "פרא אציל") על שלישיית חברים שיוצאים לטיול בסרי לנקה אחרי הצבא. הצצה לסרט.

אמצע החיים – יריב הורוביץ ("רוק בקסבה") ודני רייספלד ("אל תחכי לי", "פנתר לבן") מביימים את צחי הלוי ושלום אסייג בסרט על מתחים משפחתיים ודתיים ובריאותיים ועוד כל מיני דברים. הסרט עצבן הרבה אנשים כי מומן (גם) דרך קרן שומרון. טריילר.

ליידי עמר – הסרט הוקרן בסינמטק ת"א בדצמבר של שנה שעברה. אישה מבוגרת נחטפת באמצע הלילה מרחוב סואן. היא מזדהה כפולין וייס, אבל שוביה טוענים שהיא אימם, ג'קי עמר, אלמנה ענייה שאיבדה את שפיותה. טריילר. 

עד שתחזור – סרט על נערה שבורחת מהבית במטרה להגיע ללרנקה ולמצוא את אביה. הצצה ראשונה.

טעם התפוחים אדום – 50 שנה לאחר שאחיו נעלם במלחמת ששת הימים, שייח קאמל פותח את הדלת ומגלה שהוא שם. טריילר.

מתחת לצל של השמש – גבר בן 42 משתחרר מהכלא ומגלה שבנו עובד בזנות. טריילר.

בנוסף הסרטים התיעודיים "שלושתנו", "ימי תום", "חיים ומוות בלוד", "האסיר X", "מלך החגיגת", "הומבויז", "שקרים שסיפרתי לעצמי", "1948: לזכור ולשכוח", "שומרי ים המוות", "ג'אדו שואה במדבר", ו"לרפא געגועים".