מהומה בשנחאי

במקור: Kung Fu Hustle
תסריט ובימוי: סטפן צ'או
שחקנים: סטפן צ'או, ווה יואן ז'י הואה דונג, סיו-לונג לאונג

זהו עולם אכזר, בו אדם לאדם זאב רוזנשטיין וכנופיה נלחמת בכנופיה, רק החזקים שורדים, וגם זה לא להרבה זמן. בראש שרשרת המזון בעולם המלוכסן שבו הקומדיה הזו מתרחשת – עיר צפופה ולא סימפטית, אי שם במזרח הרחוק (שמו העברי של הסרט טוען שהוא מתרחש בשנחאי, אבל אין שום רמז לזה בסרט עצמו) – נמצאת כנופיית הגרזן, שמורכבת ממלאנת'לפים אנשים, חמושים בעיקר בגרזנים, אבל גם בכלי נשק עדכניים יותר. הם טיפשים, והם שונאים, והם רוצים רק להרע. תסתבך איתם, והם לא רק יפטרו אותך ממשאם של מספר איברים חיוניים, אלא גם יגרמו למבחר ממכריך להצטער על היום בו הפכו לכאלה.

בקצה העיר שוכן איזה פרבר – או מושב שיתופי – מקום זנוח ופרימיטיבי להפליא בו דרים בשכירות, בתוך מבנה גדול, אנשים חריגים וחסרי כל. בכולם רודים בצוותא בעל הבית (האחראי על הטרדות קטנוניות) ובעלת הבית (האחראית על כל מה שקשור בצעקות. ותאמינו לי, היא יודעת לצעוק). אל הסמטה הזו מגיע סינג, ביחד עם חברו. הם מנסים לעשות כסף קל, כשהם מתחזים לנציגי כנופיית הגרזן ודורשים מתושבי הסמטה המצ'וקמקים לשלם להם. סינג מצהיר שהוא יודע קונג פו, והחבר מרטיט באופן מאיים את מפלי השומן שלו, עליהם מצוירים שני גרזנים מוצלבים. התושבים לא משלמים. סינג מוכיח את עצמו כיצור נקלה, ואת ההתמודדות עם תושבי הפרבר העלובים לכאורה הוא מסיים כשהוא מוכה ומדמם. אפילו אז, הגולם לא מפסיק להתעקש שהוא פרפר קונג פו מיומן במיוחד. עד שיוכיח את זה – מה שלא מסתמן שעומד להתרחש בקרוב – כדאי שיתרגל למצב שריעה, כי הוא עומד לחטוף עוד הרבה במהלך הסרט.

עוד לפני שאנשי הסמטה האומללים יכולים לנשום לרווחה, מגיעה לאזור כנופיית הגרזן האורגינלית, ותוקפת את התושבים. למרות שברור שאין להם שום סיכוי, התושבים המסמורטטים מנסים לעמוד מולם באומץ. ואז מתחיל הבלגן האמיתי, ואיתו האקשן שהבטיחו לנו. אחלה אקשן שבעולם. אנשים עפים בלי חשבון, מועפים בלי חשבון, מכניסים מכות שהיו מפרקות לגורמים ראשוניים אייג'נט סמית ממוצע, מתאוששים ממכות כאלה כהרף עין או שניים, ומפגינים אלסטיות שהיתה מביאה כל נערת גומי למלא טופס הרשמה לבי"ס לעבודה סוציאלית. במופע החד-גדיא הזה מופיע בכל פעם אמן קונג-פו גדול, אדיר ומסתורי מקודמו: חלקם מרביצנים מן השורה, וחלקם בעלי כישורים מורכבים יותר – הסרט הזה יכיר לנו שימושים מיוחדים במינם לכלי מיתר, למיתרי הקול ולאביזרים נוספים שבחיינו הבורגניים אינם מיועדים ללחימה כלל. לא ריאליסטי בכלל (וכמו שאחי הקטן אומר בכל פעם שהוא מזהה אפקטים מיוחדים בסרט: "רואים שזה עם מחשב") – אבל מי צריך ריאליסטי, זה מגניב לאללה! כמו בכמעט כל סרט קונג פו שמכבד את עצמו, על כוריאוגרפית הקרבות המדהימה אחראי יואן וו-פינג ('המטריקס', 'נמר דרקון', וכו' וכו'), שבכל פעם מצליח להשתדרג.

אולי זה המקום להזכיר שיש גם גיבור לסרט. גיבור אמיתי. אני יודע את זה כי הוא הופיע על עטיפת הדי.וי.די, וגם תיאור הסרט שבעטיפה האחורית תומך בכך. מה שמוזר הוא, שהגיבור שעל העטיפה דומה להפליא לסינג, האפס הזה מהפסקה הקודמת. אולי הם תאומים זהים? אה, רגע, אתם לא רוצים להגיד לי ש…

אין לי ניסיון רב עם סרטים מהמזרח הרחוק, אבל אני מתרשם שאצלם מסתכלים אחרת על דברים כמו "תסריט" ו"משחק". אז מילא כאשר מדובר בדרמה פיוטית על בתו הענוגה של שרברב קוריאני ואהבתה לדייג החתולים המכוער אשר הופיע יום אחד בסביבה – שם תמיד ניתן להניח שהכל מלא בעומקים מופלאים של קולנוע איכותי. לעומת זאת, כאשר בקומדיית אקשן עסקינן, אני מגיע עם ציפיות קצת אחרות – לא לתסריט מבריק, אבל לכזה שלפחות ינסה ליצור מסכת אירועים הגיונית; לא למשחק טוב, חלילה, אבל למשחק שיעביר לי באופן ברור את מה שעובר על הדמויות, או שלכל הפחות לא יפריע לי להתרכז במה שמתרחש על המסך. לא ברור לי למה כל שחקן שוליים בסרט הזה מתאמץ לעטות הבעה מורכבת כמו " כלבי האהוב נדרס עתה למוות, ובתוך בטנו המרוטשת מצאתי 200,000$ במזומן, וכל זה תוך כדי שאני עומד על גחלים בוערות, גרושתי עושה לי מסאז' בגב ולוחם נינג'ה מסתורי מדגדג לי את האוזן עם נוצה של דוכיפת", כאשר ברור שהבמאי בסך הכל ביקש ממנו לעשות "אני מפחד", או "אני כועס". אולי אצלם זה נחשב למשחק איכותי? או אולי – ואת החשד הזה אני יכול להעלות רק כיון שמעולם לא ביקרתי במזרח – אולי כך אנשים באמת מתנהגים שם?

קשה לי להאשים את מי שלא הביא את הסרט הזה לקולנוע בארץ. ממש לא ברור איך היו אמורים לשווק אותו. כן, זה אקשן מגניב כמו ה'מטריקס' – רק בלי שמץ היגיון פנימי שינסה להסביר לנו, למשל, למה ואיך אנשים מסוגלים לעוף. זה דומה קצת ל'נמר דרקון' – אבל העלילה מטופשת ברמות מטורפות, ומלאה בהומור סלפסטיקי.

מה שמוזר הוא שבסיכומו של דבר, המאזן השלילי הזה הביא לתוצאה חיובית. במילים פשוטות, נהניתי מהסרט. לא לגמרי ברור לי למה. כמובן, סצנות האקשן המופרעות בפני עצמן הן סיבה מספיק טובה לראות. הסרט הזה כל כך אחר – פשוט לא דומה לשום דבר שאני מכיר – שלמרות המשחק, המופלא לעיתים בגריעותו, הוא הצליח לשאוב אותי אל תוך העולם המוזר שלו. בבקשה, אל תספרו לאף אחד.