"קולנוע עשיר מאד, מגוון, אוהב, נפלא, סרט מענג בזכות הרעננות הקולנועית והמסר ההומני" *****
עופר ליברגל, srita.net
"72 דקות של אהבת אדם, קולנוע, תיאטרון וחופש, אחד הסרטים המרשימים ביותר ויזואלית שנראו על הבד מזה זמן רב. אחד הסרטים המרתקים והאיכותיים ביותר שהוקרנו בשנים האחרונות בישראל. אם הסרט הזה יצליח מסחרית זאת תהיה הוכחה שהקהל הישראלי לא התמסחר לחלוטין ואולי המפיצים יפסיקו כל כך לחשוש מהפצה של קולנוע איכותי אמיתי בישראל".
יאיר הוכנר, אתר סרט http://www.seret.co.il/critics/moviereviews.asp?id=1369
"סרט מהפנט, מטלטל ובעל עוצמה דרמתית ורגשית אדירה."
נחום מוכיח, הבמה
"מחזיר את האחים טביאני לפסגה, חוויה ייחודית ומרשימה, הלב מתמלא ואף נשבר"
אורי קליין, הארץ
"…הפעם זה הרבה פחות מעניין… אנחנו יודעים מעט מאוד על האסירים עצמם, ולכן ההקבלה המרומזת בין 'יוליוס קיסר' לבין חייהם אינה פורייה מבחינה דרמטית". (יעל שוב, טיים אאוט)
לא ראיתי את הסרט ואין לי דעה עליו, אבל אם כבר מצטטים באופן מגמתי קטעים ערוכים מתוך ביקורות, עדיף לעשות עבודה מלאה, נכון?
שלום לצוות היחצ"נות של "קיסר חייב למות". לא ככה עובדים. אם אתם רוצים לקנות פרסומות באתר, אשמח לדבר על זה.
ויליאם שייקספיר כתב מחזה נהדר בשם "יוליוס קיסר". האחים טביאני השתדלו בעיקר לא לקלקל וצלמו אסירים עורכים חזרות למחזה בין כתלי בית הסוהר. משהו כמו 90% מהסרט הוא פשוט סצנות מתוך יוליוס קיסר, כפי שהוא מוצג בתקציב נמוך וכשבית הסוהר משמש תפאורה מאולתרת. צילום יפה, בימוי יפה ומשחק מפתיע לטובה של צוות לא מקצועי, אבל לא שום דבר מעבר. אם יש כאן אמירה, היא מתפספסת כי מעט הטקסט המקורי שאמור לייצג את החיים האמיתיים, הוא פלצני ולא אמין, לעומת הטקסט החי והמרגש שנכתב לפני 350 שנה. אנחנו לא לומדים כמעט שום דבר על האסירים עצמם ורוב הזמן, הם נראים יותר כמו שחקנים שמגלמים אסירים בתור תרגיל, מאשר להפך.
פשוט היה קצת עצוב לראות אתר לחובבי קולנוע (מקווה) בלי התייחסות לסרט
לא נראה לי שיקרה משהו נורא אם הגולשים הפוקדים את האתר ייחשפו גם למשהו אחר
למעט 20 פוסטים על סרטים שתרומתם להוויה האנושית נטולת כל חשיבות דוגמת רק אלוהים סולח.
וסליחה אם התפרצתי לדלת נעולה
יש לכך סיבה. הוא לא שווה התייחסות. אם אתה אהבת את הסרט וראית שהאחרים אפילו לא חושבים שהוא שווה התייחסות זה לא אומר שאתה צריך להכריח אותם לאהוב אותם. סרטים זה עניין של טעם ואתה לא יכול לשלוט מה אנשים יאהבו ומה לא.
שלא להזכיר את זה שהאינטרס שלך לדחוף את הסרט נראה יותר אינטרס יחצנ"י מאשר שבאמת אהבת את הסרט הזה.
אחד העיבודים המהנים לשייקספיר שראיתי.קרקר כפולב-30/08/2013 16:20
אחד העיבודים המהנים לשייקספיר שראיתי.
קרקר כפול
פורסם אוגוסט 30, 2013 ב 16:20
לא ראיתי יוליוס קיסר לפני הסרט הזה. גם לא קראתי. הכרתי כמובן את " גם אתה, ברוטוס?" ואת העלילה בקווים פחות טובים משקיוויתי.
אני מסכים עם כל הדברים השלילים שנאמרו על הסרט בתגובות, או לפחות מבין אותם. הרעיון של לשים את העלילה בתוך כלא תמוהה וכאילו מבקשת שמתוך ההקבלה בין האסירים למחזה יקרה משהו – אבל לא. הסצנות שיוצאות מהמחזה אולי משעשעות ( ההתרשמות של הסוהרים) או מנסות ליצור הקבלה, אבל לרוב הן בעיקר סתמיות ומזכירות לנו שזה בתוך הכלא. זה פשוט יוליוס קיסר כפי שמוצג על ידי שחקנים בתוך הכלא.
וזה עובד. לחלוטין. השחקנים נהדרים והתפאורה המינימליסטית עובדת ואני לא יודע איפה חתכו בדיוק בטקסט – אבל העיבוד והקיצוץ הנרחב שלו ( הסרט קצרצר. מבחינתי, עוד נקודה לזכותו ) חותכים ישר לבשר ולסצנות העיקריות. העיבוד של שייקספיר הזה עומד בפני עצמו והוא לא היה צריך שום דבר מסביב.
אז למה יש, לעזאזל, משהו מסביב? בגלל אמירה לא מאוד עמוקה אבל נחמדה שכן מוסיפה מעט לסרט. כבר בסצנה הראשונה רואים את הצבע הבוהק שיש על הבמה, לעומת השחור-לבן שיש בכלא הרגיל. האמירה כאן היא לא הקבלה בין יוליוס קיסר למאפיונר, אלא על כיצד אמנות גדולה מחברת , נוגעת וסוחפת את כולם – זה ניכר היטב בסצנות ההספד של יוליוס. למרות שרק שחקנים מעטים משתתפים במחזה, בחזרות כל הכלא יודע את השורות שלו, ומגיבים בהתאם למונולוגים של ברוטוס ומרק אנתוני. זה לא אמירה מאוד חכמה והיא אפילו די ברורה, אבל בתוך הסרט היא מרגשת. השחקנים כאן מתענגים על כל שנייה שהם יכולים לשחק ומתחברים לדמויות לא בגלל שאולי איזה במאי או מפיק ישים לב אליהם, אלא כדי להשתחרר ולהתחבר למשהו אחר שהוא לא הכלא הזה. זה מסר פשטני , האומנות משחררת, אבל הוא לא נכפה עליך בגרון ולא מפריע להצגה האמיתית שכולם באו לראות – יוליוס קיסר.
אז בניגוד לנימה הקצת שלילית שנוצרה כאן, אני חושב שדווקא הסרט הזה כן שווה התייחסות. ולו רק בגלל שמאות שנה אחרי כתיבתו, יוליוס קיסר הוא טקסט נהדר, ולראות אותו מבוצע על ידי שחקנים נהדרים זה פשוט כיף.
לא חשבתי שאני אוהב את הסרט. אני לא ממש טיפוס של סרטי סינמטקים ולא קראתי את 'יוליוס קיסר' (או כול יצרה אחרת של שייקספיר. כן, חור בהשכלה וכו'). מה שמשך אותי לראות את הסרט זו המשיכה הבלתי מוסברת שלי לסרטים קצרים (רק שעה ורבע אורכו, קצת פחות אפילו). האמת? סרט די טוב. השחקנים טובים ובאמצעות הסרט הבנתי גם שיוליוס קיסר זה יופי של מחזה. עשה לי חשק לקרוא אותו. אהבתי גם (לא יודע אם זה ספויילר או לא. אבל בכול זאת) שהחזרה למחזה מעורבבת עם המציאות. כאשר אחת הדמויות בסרט מתחילה לדבר אפשר לרגע לחשוב שזה משהו שקשור לכלא או אליהם ואז הדמות אומרת שם של דמות מהמחזה ואז מבינים שהם עדיין בחזרה. זה היה מאוד מבריק לטעמי. סך הכול, סרט טוב.
מקבץ תגובות מדהים על קיסר חייב למות, יצירת מופת נדירה
"יצירת מופת מצמררת", פבלו אוטין, עכבר העיר אונליין
http://www.mouse.co.il/CM.articles_item,519,209,73678,.aspx
"יצירת מופת משחררת, סרט מעורר השתאות" *****
ארז דבורה, ynet
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4409634,00.html
"קולנוע עשיר מאד, מגוון, אוהב, נפלא, סרט מענג בזכות הרעננות הקולנועית והמסר ההומני" *****
עופר ליברגל, srita.net
"72 דקות של אהבת אדם, קולנוע, תיאטרון וחופש, אחד הסרטים המרשימים ביותר ויזואלית שנראו על הבד מזה זמן רב. אחד הסרטים המרתקים והאיכותיים ביותר שהוקרנו בשנים האחרונות בישראל. אם הסרט הזה יצליח מסחרית זאת תהיה הוכחה שהקהל הישראלי לא התמסחר לחלוטין ואולי המפיצים יפסיקו כל כך לחשוש מהפצה של קולנוע איכותי אמיתי בישראל".
יאיר הוכנר, אתר סרט
http://www.seret.co.il/critics/moviereviews.asp?id=1369
"סרט מהפנט, מטלטל ובעל עוצמה דרמתית ורגשית אדירה."
נחום מוכיח, הבמה
"מחזיר את האחים טביאני לפסגה, חוויה ייחודית ומרשימה, הלב מתמלא ואף נשבר"
אורי קליין, הארץ
״סרט מדהים״ זוהר וגנר, ערוץ 10
"חוויה, חייבים לראות…. קולנוע-תיאטרון מטלטל ומהמם לצופים" גילי מצא, 106center
"סרט משובח, מורכב ומרגש, המטשטש בין תיעוד לבדיון באופן יוצא דופן"
שמוליק דובדבני, ynet
"סבלתי נורא ב'קיסר חייב למות'... סרט שלא הזיז לי כלום"
(יאיר רוה, "סינמסקופ").
"…הפעם זה הרבה פחות מעניין… אנחנו יודעים מעט מאוד על האסירים עצמם, ולכן ההקבלה המרומזת בין 'יוליוס קיסר' לבין חייהם אינה פורייה מבחינה דרמטית". (יעל שוב, טיים אאוט)
לא ראיתי את הסרט ואין לי דעה עליו, אבל אם כבר מצטטים באופן מגמתי קטעים ערוכים מתוך ביקורות, עדיף לעשות עבודה מלאה, נכון?
שלום לצוות היחצ"נות של "קיסר חייב למות". לא ככה עובדים. אם אתם רוצים לקנות פרסומות באתר, אשמח לדבר על זה.
שיט, ואני חשבתי
שמדובר על המשך ל"גולשים נאצים חייבים למות"
שכחת לצטט את הביקורת שלי
הנה תקציר, כדי שלא יהיה סתם קופי פייסט:
ויליאם שייקספיר כתב מחזה נהדר בשם "יוליוס קיסר". האחים טביאני השתדלו בעיקר לא לקלקל וצלמו אסירים עורכים חזרות למחזה בין כתלי בית הסוהר. משהו כמו 90% מהסרט הוא פשוט סצנות מתוך יוליוס קיסר, כפי שהוא מוצג בתקציב נמוך וכשבית הסוהר משמש תפאורה מאולתרת. צילום יפה, בימוי יפה ומשחק מפתיע לטובה של צוות לא מקצועי, אבל לא שום דבר מעבר. אם יש כאן אמירה, היא מתפספסת כי מעט הטקסט המקורי שאמור לייצג את החיים האמיתיים, הוא פלצני ולא אמין, לעומת הטקסט החי והמרגש שנכתב לפני 350 שנה. אנחנו לא לומדים כמעט שום דבר על האסירים עצמם ורוב הזמן, הם נראים יותר כמו שחקנים שמגלמים אסירים בתור תרגיל, מאשר להפך.
פשוט היה קצת עצוב לראות אתר לחובבי קולנוע (מקווה) בלי התייחסות לסרט
לא נראה לי שיקרה משהו נורא אם הגולשים הפוקדים את האתר ייחשפו גם למשהו אחר
למעט 20 פוסטים על סרטים שתרומתם להוויה האנושית נטולת כל חשיבות דוגמת רק אלוהים סולח.
וסליחה אם התפרצתי לדלת נעולה
אתה רוצה לדבר על הסרט?
הנה רעיון: דבר על הסרט. ספר על דעתך עליו. יש כמה מאות אלפי תגובות באתר שיוכלו להדגים לך איך עושים את זה.
אוסף של ציטוטים מלוקטים וערוכים היטב על הסרט הם לא הבעת דעה. הם נראים באופן מאוד חשוד כמו פרסומת.
ו-20 פוסטים על "רק אלוהים סולח"? אתה בטוח שאתה באתר הנכון?
מניחה שהוא התכוון ל-20 התגובות הקיימות כרגע בעמוד הסרט
(ל"ת)
כנראה אם הסרט לא קיבל מספיק התייחסות
יש לכך סיבה. הוא לא שווה התייחסות. אם אתה אהבת את הסרט וראית שהאחרים אפילו לא חושבים שהוא שווה התייחסות זה לא אומר שאתה צריך להכריח אותם לאהוב אותם. סרטים זה עניין של טעם ואתה לא יכול לשלוט מה אנשים יאהבו ומה לא.
שלא להזכיר את זה שהאינטרס שלך לדחוף את הסרט נראה יותר אינטרס יחצנ"י מאשר שבאמת אהבת את הסרט הזה.
אחד העיבודים המהנים לשייקספיר שראיתי.
לא ראיתי יוליוס קיסר לפני הסרט הזה. גם לא קראתי. הכרתי כמובן את " גם אתה, ברוטוס?" ואת העלילה בקווים פחות טובים משקיוויתי.
אני מסכים עם כל הדברים השלילים שנאמרו על הסרט בתגובות, או לפחות מבין אותם. הרעיון של לשים את העלילה בתוך כלא תמוהה וכאילו מבקשת שמתוך ההקבלה בין האסירים למחזה יקרה משהו – אבל לא. הסצנות שיוצאות מהמחזה אולי משעשעות ( ההתרשמות של הסוהרים) או מנסות ליצור הקבלה, אבל לרוב הן בעיקר סתמיות ומזכירות לנו שזה בתוך הכלא. זה פשוט יוליוס קיסר כפי שמוצג על ידי שחקנים בתוך הכלא.
וזה עובד. לחלוטין. השחקנים נהדרים והתפאורה המינימליסטית עובדת ואני לא יודע איפה חתכו בדיוק בטקסט – אבל העיבוד והקיצוץ הנרחב שלו ( הסרט קצרצר. מבחינתי, עוד נקודה לזכותו ) חותכים ישר לבשר ולסצנות העיקריות. העיבוד של שייקספיר הזה עומד בפני עצמו והוא לא היה צריך שום דבר מסביב.
אז למה יש, לעזאזל, משהו מסביב? בגלל אמירה לא מאוד עמוקה אבל נחמדה שכן מוסיפה מעט לסרט. כבר בסצנה הראשונה רואים את הצבע הבוהק שיש על הבמה, לעומת השחור-לבן שיש בכלא הרגיל. האמירה כאן היא לא הקבלה בין יוליוס קיסר למאפיונר, אלא על כיצד אמנות גדולה מחברת , נוגעת וסוחפת את כולם – זה ניכר היטב בסצנות ההספד של יוליוס. למרות שרק שחקנים מעטים משתתפים במחזה, בחזרות כל הכלא יודע את השורות שלו, ומגיבים בהתאם למונולוגים של ברוטוס ומרק אנתוני. זה לא אמירה מאוד חכמה והיא אפילו די ברורה, אבל בתוך הסרט היא מרגשת. השחקנים כאן מתענגים על כל שנייה שהם יכולים לשחק ומתחברים לדמויות לא בגלל שאולי איזה במאי או מפיק ישים לב אליהם, אלא כדי להשתחרר ולהתחבר למשהו אחר שהוא לא הכלא הזה. זה מסר פשטני , האומנות משחררת, אבל הוא לא נכפה עליך בגרון ולא מפריע להצגה האמיתית שכולם באו לראות – יוליוס קיסר.
אז בניגוד לנימה הקצת שלילית שנוצרה כאן, אני חושב שדווקא הסרט הזה כן שווה התייחסות. ולו רק בגלל שמאות שנה אחרי כתיבתו, יוליוס קיסר הוא טקסט נהדר, ולראות אותו מבוצע על ידי שחקנים נהדרים זה פשוט כיף.