אני אוהב קומדיות. יש משהו מתיש בכל הטרנד הזה של סדרות אפלות יותר ומדכאות יותר, לפעמים כל מה שאתה רוצה זה להנות מול המסך. אבל להצחיק זה קשה, והרבה פעמים קומדיות מדרדרות לטפשות, אז למצוא קומדיה חכמה זה מאוד משמח.
מהתיאור של הסדרה אפשר היה לחשוב כאילו ראינו את זה – גיבורי על זה משהו שנחקר די הרבה בתרבות הפופולרית בשנים האחרונות, וגם הפרודיות עליהם כבר הגיעו. אבל לסדרה הזו יש שני דברים שאין לאחרות – האחד זה שהגיבורות שלה איריות (שעברו לאנגליה אמנם) מה שהופך הכל ליותר מצחיק. חוסר הנימוס האמריקאי מאפשר לכולן להביע רגשות יותר מוקצנים ואמיתיים, שזה חיוני לקומדיה. והיתרון השני זה שהיא לא מפחדת לתת להן להיות עלובות בלי לאבד מהאהבה אליהן (קצת כמו פליבג בלי עודף המודעות העצמית). אפשר לזהות בקלות שאת הסדרה יצרה אישה, ולא רק בגלל עודף הבדיחות על מחזור ואברי מין נשיים – צריך היכרות עמוקה עם הגיבורות כדי לתת להן להיות כאלו חסרות בטחון וחלשות מצד אחד, אבל מעוררות הזדהות מצד שני.
הפרק האחרון לקח את החוזקות של הסדרה הזו וממש הקפיץ אותה. קודם כל זה הטוויסט החכם של הפרק שלא ציפיתי לו אבל נבנה ככה שהייתי צריך, אבל עוד יותר מזה זה הטיפול שלו בטרופ של מערכת היחסים בין בחור ילדותי ובחורה בוגרת. זה כל כך נדיר לראות מערכת יחסים כזו נכתבת מהצד של הבחורה, ואני לא יכול לחשוב על עוד דוגמא שבה הגיעו לאותה תוצאה במערכת יחסים כזו.
מהפרקים הראשונים, החדשות הטובות הם שהפסקול המוגזם עדיין איתנו, וגם החיטוט המצחיק בכל המחשבות הפנימיות הכי מביכות שלנו. החדשות הרעות הן שהסדרה, כמו הגיבורות שלה, נצמדת לעבר ולא רוצה לחתוך את החלקים החלשים שלה. נקווה שזה ישתנה בהמשך.
– העלילה של נורה והילד: אחרי שהתגלה שזה לא באמת הבן שלו ולא נראה שבאמת הייתה שם אי פעם אהבה, איזו סיבה הייתה לנורה בעצם לרדוף אחריו כל השנים האלה? אדרבה אחרי שהיא גילתה שהוא תמהוני מרופט שעונה לשם "ג'יזלורד"? איך הוא אמור להתיישב עם תדמית האישה שהכל סביבה מוצלח שהיא מנסה לטפח?
– נראה שלא ידעו כל-כך מה לעשות עם קאש בעונה הזו, ולתת לו להישאר כשותף בדירה אחרי הפרידה זה טריק נדוש של סיטקומים שאני לא אוהב.
– התרפיה והחיפוש הפנימי אחר הכוח שלה היה קו עלילה מעניין… עד שהחליטו לירוק עלינו הצופים עם הנשיקה הנדושה הזו ואז הבעיטה החוצה מהתוכנית.
– אני בסדר עם זה שאנחנו עדיין לא יודעים מה הכוח של ג'ן, אם כי התיאוריה המקובלת מהעונה הראשונה קיבלה בעונה השנייה בוסט משמעותי; בשלב הזה יהיה מפתיע לגלות שמה שאנחנו חושבים שהוא הכוח שלה הוא לא הכוח שלה.
– לג'ן לא הייתה אחות? לאן היא נעלמה?
ובכל זאת העונה מקסימה, מרגשת, מצחיקה, שנונה, הדמויות מלבבות ודמעתי בסצנת הפרידה בחדר השינה אצל אימא שלה. הסדרה הזו היא ממתק אמיתי. עכשיו רק נותר לקוות שנקבל חידוש מהיר לעונה 3 כי אני לא רואה שום באז סביב הסדרה מאז שעלתה לשידור (לעונה השנייה היא חודשה עוד לפני שהראשונה שודרה, כנראה מתוך איזושהי אמונה עיוורת) ואני קצת חושש שלא נקבל את תכנית 4 העונות של היוצרת.
ממה שלי נראה כרגע הכח שלה זה לגרום לאנשים אחרים לבטא את הכוחות שלהם, אבל הייתי בטוח שיחשפו את זה העונה והיא תוכל לקחת לג'ורג' את העבודה וככה לסגור איתו חשבון, וזה לא קרה.
לגבי ג'יז, דווקא זה הוסבר לדעתי – נורה רצתה בן זוג כנוע שתוכל לעצב כרצונה, כמו שהיא עושה לכל החיים שלה. ראו שכשהוא איתה אז הוא עושה מה שהיא רוצה לחלוטין. וחוץ מזה היא הייתה בתחרות עם ג'ן.
מסכים לגבי קאש, הוא (וכל החבורה שלו) מיותרים וכדאי להיפטר מהם בעונה הבאה.
הקומדיה הנוכחית שלי
אני אוהב קומדיות. יש משהו מתיש בכל הטרנד הזה של סדרות אפלות יותר ומדכאות יותר, לפעמים כל מה שאתה רוצה זה להנות מול המסך. אבל להצחיק זה קשה, והרבה פעמים קומדיות מדרדרות לטפשות, אז למצוא קומדיה חכמה זה מאוד משמח.
מהתיאור של הסדרה אפשר היה לחשוב כאילו ראינו את זה – גיבורי על זה משהו שנחקר די הרבה בתרבות הפופולרית בשנים האחרונות, וגם הפרודיות עליהם כבר הגיעו. אבל לסדרה הזו יש שני דברים שאין לאחרות – האחד זה שהגיבורות שלה איריות (שעברו לאנגליה אמנם) מה שהופך הכל ליותר מצחיק. חוסר הנימוס האמריקאי מאפשר לכולן להביע רגשות יותר מוקצנים ואמיתיים, שזה חיוני לקומדיה. והיתרון השני זה שהיא לא מפחדת לתת להן להיות עלובות בלי לאבד מהאהבה אליהן (קצת כמו פליבג בלי עודף המודעות העצמית). אפשר לזהות בקלות שאת הסדרה יצרה אישה, ולא רק בגלל עודף הבדיחות על מחזור ואברי מין נשיים – צריך היכרות עמוקה עם הגיבורות כדי לתת להן להיות כאלו חסרות בטחון וחלשות מצד אחד, אבל מעוררות הזדהות מצד שני.
איזה סיום מעולה
הפרק האחרון לקח את החוזקות של הסדרה הזו וממש הקפיץ אותה. קודם כל זה הטוויסט החכם של הפרק שלא ציפיתי לו אבל נבנה ככה שהייתי צריך, אבל עוד יותר מזה זה הטיפול שלו בטרופ של מערכת היחסים בין בחור ילדותי ובחורה בוגרת. זה כל כך נדיר לראות מערכת יחסים כזו נכתבת מהצד של הבחורה, ואני לא יכול לחשוב על עוד דוגמא שבה הגיעו לאותה תוצאה במערכת יחסים כזו.
מומלץ בחום ובקרוב מתחילה עונה שניה
ממליץ בחום למי שאוהב קומדיות חכמות (בלי קולות של קהל צוחק), בהחלט hidden gem!
חזרה לעונה שנייה
מהפרקים הראשונים, החדשות הטובות הם שהפסקול המוגזם עדיין איתנו, וגם החיטוט המצחיק בכל המחשבות הפנימיות הכי מביכות שלנו. החדשות הרעות הן שהסדרה, כמו הגיבורות שלה, נצמדת לעבר ולא רוצה לחתוך את החלקים החלשים שלה. נקווה שזה ישתנה בהמשך.