סרט "יורים בוכים" קלאסי, הפלסטינים הם דמויות קרטון, הדמות המוסרית היא כמובן החייל האשכנזי, והחייל עם התמונה של זוהר ארגוב ז"ל על הקסדה הוא חסר מוסר ש"רק רוצה להכנס בהם". המשחק לא ממריא, וההתפתחות של הגיבור היא קלישאה.
סרט לא רע בכלל. אני מבין את הנטייה לזלזל בסרטי "יורים ובוכים", אבל זה ז'אנר לגיטימי לגמרי כמו כל ז'אנר אחר – ואם אני מוכן, עד רמה מסוימת, לסבול קלישאות של בלוקבאסטרים אמריקאיים, אין סיבה שאני לא אעשה את ההנחה הזאת לסרטים מקומיים*. וזה אולי ההיבט הכי מפתיע של "רוק בקסבה" – מדובר בבלוקבאסטר, שבא קומפלט עם האקשן (לו הייתי מפיק אמריקאי שצופה בסרט הזה, הייתי רץ אל מחוץ לאולם אחרי רבע השעה הראשונה וצורח שיביאו לי דחוף את הבמאי, כי אני רוצה אותו בשביל סרט האקשן הגדול של הקיץ הבא) ועם הרגעים מורטי-העצבים של שהייה בשטח אויב, ועם הפסקול התקופתי. וזה בא לצד סצנות אחרות, רציניות יותר לכאורה – חיבוטי-נפש של החיילים, סצנות מחיי היום-יום הקשות של האוכלוסיה המקומית בעזה, והרושם שכל המעורבים משני הצדדים הופכים, לאט אבל בטוח, לדפוקים בשכל במובן הכי רע של המושג. ושני החלקים האלה של הסרט, הבלוקבאסטרי והרציני, לא תמיד מצליחים להתמזג זה עם זה, אבל ברגעים הטובים שלו – ויש לא-מעט כאלה – הם יוצרים חוויה מספקת בהחלט. החיבור בין שני החלקים האלה גם נותן לסרט את ההיבט הפוליטי הכי מרתק, גם אם הכי בעייתי שלו: לאורך הסרט, העמדה הפוליטית הדי בוטה שעולה ממנו היא לכאורה מה שנהוג לכנות "שמאלנית" – שאין לנו מה לחפש בקרב אוכלוסייה אזרחית של הצד השני, שאנחנו מאמללים עם אחר, ועל הדרך את העם שלנו, על לא-עוול בכפו ובכפנו. אבל אז מגיע הקתרזיס, שהוא ממש קתרזיס סטייל רמבו (ובהחלט מתחבר לצד היותר פופולארי של הסרט) – החייל השמאלני המיוסר סוף-סוף נהיה גבר-גבר, וכמו קאובוי במערב הפרוע מחסל ביריה מדויקת את האינדיאני – אה, סליחה, הפלסטיני – שהרג את החבר שלו, עם הבעת-פנים של סיפוק. בסרט כולו ישנם רגעים קשים לצפייה, אבל הקטע הזה ממש עשה לי צמרמורת. אני תוהה – זה אמור להיות סוג של "הפי אנד", או משהו בהפוך-על-הפוך שנועד להוציא ממני תגובה כזאת בדיוק? לא יודע, אבל ככל שאני חושב על זה יותר, נראה לי שדווקא הדו-משמעות הזו נותנת לסרט איזו מידה של תחכום.
* אני מתייחס פה לסרטים עלילתיים. אם הגישה הזאת בסרטים תיעודיים – למשל בתגובה שפרסמתי בדף של "שומרי הסף" – אני מרגיש הרבה פחות בנוח.
השם של הסרט הזה כל פעם מזכיר לי את השיר של קלאשיובל יוסב-26/02/2013 00:56
השם של הסרט הזה כל פעם מזכיר לי את השיר של קלאש
יובל יוס
פורסם פברואר 26, 2013 ב 0:56
ועד כמה שזכור לי, גם באחד הפרומואים שלו הוא התנגן…
אגב,מצאתי את המילים המדויקות של השיר
זה לא ש'שריף לא אוהב את זה' אלא השריעה,
ומן הסתם הם לא מדברים על 'לדפוק את קספר', אפילו שזה נשמע כמעט אותו הדבר
Sharia don't like it
Rockin' the Casbah
Rock the Casbah
Sharia don't like it
Rockin' the Casbah
Rock the Casbah
ספר של שי להב (לא מהקספרים) בשם "לך לעזה". ספר מעולה שקראתי בזמן השירות, מומלץ ללוחמים באשר הם.
סביר להניח שהסרט יאכזב את אלו שקראו אותו, לפי הטריילר אפשר להתרשם שהוא לא יאכזב כמו בופור לפחות…
כאחד שהיה לוחם בעצמו, יש לי לא מעט השגות ותהיות שממש הרגיזו אותי –
(מתנצל מראש על הניטפוקים, לטעמי הם פשוט כן משמעותיים)
ממתי משחקים בקרב יריות בכאילו עם ילד באמצע סיור רגלי (!) במקום עוין? בקלות חשד להסחת דעת.
לא אמין.
ממתי כל הצוות רודף רגלית אחר זורק של חפץ כלשהו? מודיעים בקשר והסיורים הממונעים יתפסו אותו.
לא אמין.
ממתי מביאים אבא לאיזור מוגבל ומסוכן על מנת לראות את מקום האירוע בו נהרג בנו החייל?
עם כל הכבוד והרגישות, אף אחד לא יאשר דבר כזה ויסכן אזרח.
לא אמין.
אני מניח שהצלחתו בכל מני פסטיבלים נובעת מהאידיאולוגיה השמאלנית שהוא טומן בחובו, הרבה לפני
"איכויותיו" הקולנועיות. לא מדגדג את 'בופור' ו'לבנון' המעולים.
אבל ייתכן שחלק מהבעיות שאתה מצביע עליהן נובעות מכך שהוא מתרחש במהלך האינתיפאדה הראשונה, לפני שלמדו "לאכול" התקוממות אזרחית או שהבינו את גודל הסכנה.
אני מכיר מישהו, לדוגמה, שזוכר שאת המפגשים של הגדוד שלו הם היו עושים במסעדה ברמאללה. עד כדי כך לא החשיבו את הפלסטינאים כאיום.
אז, מה לדעתכם השם הישראלי הגרוע של שנת 2015? "להציל את מרק ווטאני" די גרוע, נכון? ובכן, זוז הצידה מאט דיימון – אני מציג בפניכם את "רוק בקסבה – באפגניסטן" . כי כמובן שאם סרט ישראלי נידח תפס את שם הסרט קודם אז דווקא הפעם הסרט (בבימויו של זוכה האוסקר ברי לוינסון ועם קאסט שכולל את ביל מאריי וברוס ויליס) צריך לגדל כותרת משנה שגורמת להכל להיראות כמו סדרת סרטים משנות החמישים ( רוק בקסבה – בלונה פארק, רוק בקסבה – בבית החולים, רוק בקסבה ודץ הבלץ בהרפתקת הטרומבון המטורלל) הרי כל כך הרבה אנשים עלולים להתבלבל עם הסרט הזה שראו.. ( בנקודה הזאת הלכתי לבדוק כמה כרטיסים הסרט מכר ולא מצאתי. ככל הנראה פחות מ27 אלף, אם הוא לא נכלל פה) שניים וחצי אנשים, אז ברור שמגיע לו הכבוד הראוי על השם הזה.
אם כבר, היה עדיף שהם היו הולכים בדרך המאט-דיימונית וקוראים לסרט "אבודים באפגניסטן" או משהו.
עדיף להימנע עד כמה שאפשר מהמצב שבו יש שני סרטים (או יותר) עם אותו השם בדיוק. נכון ש"רוק בקסבה" הישראלי לא היה להיט, אבל הוא לא סרט עלום שאיש לא ראה, והוא חדש יחסית – ומה לעשות, הוא היה קודם; הסרט האמריקאי לא מקבל זכות יתר כי הוא "חשוב יותר". אז כן, היה צריך להחליף את השם מ"רוק בקסבה" למשהו אחר, אבל אני מסכים ש"רוק בקסבה באפגניסטן" נשמע כמו פרק בהרפתקאות חסמב"ה, ובטח אפשר היה למצוא משהו טוב יותר.
גם אז הסרט האמריקאי יצא שנתיים אחרי הסרט הישראלי עם אותו השם, אז תרגמו אותו ל"מלתעות 15 – בחלל". והוא אפילו לא התרחש בחלל, קראו לו ככה בגלל שזה היה סרט המלתעות השני עם מאט דיימון אחרי מלתעות 11.
חלש
סרט "יורים בוכים" קלאסי, הפלסטינים הם דמויות קרטון, הדמות המוסרית היא כמובן החייל האשכנזי, והחייל עם התמונה של זוהר ארגוב ז"ל על הקסדה הוא חסר מוסר ש"רק רוצה להכנס בהם". המשחק לא ממריא, וההתפתחות של הגיבור היא קלישאה.
השם של הסרט הזה כל פעם מזכיר לי את השיר של קלאש
ועד כמה שזכור לי, גם באחד הפרומואים שלו הוא התנגן…![!מסמיק!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_blush.gif" alt="" width="" height="" />)
אגב,מצאתי את המילים המדויקות של השיר
זה לא ש'שריף לא אוהב את זה' אלא השריעה,
ומן הסתם הם לא מדברים על 'לדפוק את קספר', אפילו שזה נשמע כמעט אותו הדבר
Sharia don't like it
Rockin' the Casbah
Rock the Casbah
Sharia don't like it
Rockin' the Casbah
Rock the Casbah
טעות בידך. אלה לא המילים המקוריות.
במקור זה בהחלט השאריף, וזה גם ברור משאר המילים.
אגב, לפני שנים היה דיסק מחווה די גרוע לקלאש; שם איכשהו מיקמו את השיר בחברון והפזמון הפך ל-Shamir don't like it.
מבוסס על ספר
ספר של שי להב (לא מהקספרים) בשם "לך לעזה". ספר מעולה שקראתי בזמן השירות, מומלץ ללוחמים באשר הם.
סביר להניח שהסרט יאכזב את אלו שקראו אותו, לפי הטריילר אפשר להתרשם שהוא לא יאכזב כמו בופור לפחות…
אני לא ראיתי את הסרט
אבל ייתכן שחלק מהבעיות שאתה מצביע עליהן נובעות מכך שהוא מתרחש במהלך האינתיפאדה הראשונה, לפני שלמדו "לאכול" התקוממות אזרחית או שהבינו את גודל הסכנה.
אני מכיר מישהו, לדוגמה, שזוכר שאת המפגשים של הגדוד שלו הם היו עושים במסעדה ברמאללה. עד כדי כך לא החשיבו את הפלסטינאים כאיום.
כן אה?...
(ל"ת)
נו באמתתתת
אז, מה לדעתכם השם הישראלי הגרוע של שנת 2015? "להציל את מרק ווטאני" די גרוע, נכון? ובכן, זוז הצידה מאט דיימון – אני מציג בפניכם את "רוק בקסבה – באפגניסטן" . כי כמובן שאם סרט ישראלי נידח תפס את שם הסרט קודם אז דווקא הפעם הסרט (בבימויו של זוכה האוסקר ברי לוינסון ועם קאסט שכולל את ביל מאריי וברוס ויליס) צריך לגדל כותרת משנה שגורמת להכל להיראות כמו סדרת סרטים משנות החמישים ( רוק בקסבה – בלונה פארק, רוק בקסבה – בבית החולים, רוק בקסבה ודץ הבלץ בהרפתקת הטרומבון המטורלל) הרי כל כך הרבה אנשים עלולים להתבלבל עם הסרט הזה שראו.. ( בנקודה הזאת הלכתי לבדוק כמה כרטיסים הסרט מכר ולא מצאתי. ככל הנראה פחות מ27 אלף, אם הוא לא נכלל פה) שניים וחצי אנשים, אז ברור שמגיע לו הכבוד הראוי על השם הזה.
אם כבר, היה עדיף שהם היו הולכים בדרך המאט-דיימונית וקוראים לסרט "אבודים באפגניסטן" או משהו.
בקיצור –![!איכס!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_yuck.gif" alt="" width="" height="" />)
נראה לי שהדרך המאט-דיימונית היא
"רוק בקסבה – זהות שאולה".
הקסבה מתה מצחוק
(ל"ת)
אני דווקא בעד לשנות את השם של הסרט
עדיף להימנע עד כמה שאפשר מהמצב שבו יש שני סרטים (או יותר) עם אותו השם בדיוק. נכון ש"רוק בקסבה" הישראלי לא היה להיט, אבל הוא לא סרט עלום שאיש לא ראה, והוא חדש יחסית – ומה לעשות, הוא היה קודם; הסרט האמריקאי לא מקבל זכות יתר כי הוא "חשוב יותר". אז כן, היה צריך להחליף את השם מ"רוק בקסבה" למשהו אחר, אבל אני מסכים ש"רוק בקסבה באפגניסטן" נשמע כמו פרק בהרפתקאות חסמב"ה, ובטח אפשר היה למצוא משהו טוב יותר.
זה מזכיר את מקרה מלתעות 15.
גם אז הסרט האמריקאי יצא שנתיים אחרי הסרט הישראלי עם אותו השם, אז תרגמו אותו ל"מלתעות 15 – בחלל". והוא אפילו לא התרחש בחלל, קראו לו ככה בגלל שזה היה סרט המלתעות השני עם מאט דיימון אחרי מלתעות 11.
אני מסכים שזה סבבה לשנות את שמו של הסרט. זה פשוט מעצבן הסלקטיביות של המפיצים כשזה נוגע לדבר (מקרה "תשוקה"), בייחוד כשהאלטרנטיבה היא שמות מביכים שכאלה.