-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
שושנה חלוץ מרכזי
שחקן בית"ר ירושלים נתפס מפלרטט עם חברתו של מאפיונר, שבעקבות זאת מנסה לחסל אותו. ברגע האחרון הכדורגלן מצליח להמיר את עונש המוות בהשפלה פומבית: עליו לכנס מסיבת עיתונאים בה יכריז על עצמו כעל הומוסקסואל גאה.
נשמע קורע:)
שחקן גאי בביתר ירושלים.. סרט אימה קלאסי..
נשמע כמו רעיון לקומדיית בורקס אייטיזית.
(ל"ת)
שנפתח פה דיון על למה זה אחד התקצירים המבאסים
או שניתן לסרט קצת זמן כדי להתבשל, לשחרר אולי איזה טריילר ולהוכיח את עצמו?
…לא? אוקיי. אז מבאס. אני לא יודע מה המקור לתקציר (לא שמעתי דבר על הסרט), אבל הוא מתהדר בקאסט מכובד ופופולארי, מה שגורם לי להניח שהוא לכל הפחות ישווק כלהיט פוטנציאלי. ומבאס שאותו להיט פוטנציאלי ייסוב סביב הנצחת סטריאוטיפים הומופוביים.
אני יודע שזה החשש הסביר
כי בכל זאת, אין שום דבר שמוכיח אחרת אבל עדיין אני חושב שאפשר לחכות לקדימון עד שנתבאס ממנו. אולי הוא דווקא יחקור את הסטריאוטיפים בצורה חכמה ולא מתבקשת וישבור אותם ולא יחזק אותם? אם להסתמך על קומדיות עבר – לא. אבל תמיד יש את האחד שעשה את זה ראשון.
הקרדיט היחיד של עודד רוזן כתסריטאי, לפי הכתוב באתר 'אישים',
הוא סרט הטלוויזיה 'הללויה' מ-2003. אמנם לא ראיתי את הסרט, אבל אני יכול להגיד לגמרי בביטחון שהאדם שכתב טקסט טלוויזיוני שבו מופיעה השורה היפהפייה מפיו של 'מ"צ הומוסקסואל בקשר': "קודקוד, כאן רקטום, האם שומע עבור?" (מה שמופיע באותו אתר תחת הכותרת ציטוטים זכירים) לא יעשה שירות הסברה יוצא דופן לאוכלוסיה הלהט"בית בסרט שכתב.
וחוץ מזה, שי כנות הוא במאי מחורבן ואהבה קולומביאנית היה איום ונורא, אבל אולי אפשר להאשים בזה יותר את רשף לוי שכתב את הסרט, או ששי כנות הולך ומסתמן כבמאי שבוחר במתכוון תסריטים מחורבנים שמכוונים הכי נמוך וזול שאפשר.
אלה היו שני הסנט שלי לגבי השאלה מדוע 'שושנה חלוץ מרכזי' הולך להיות סרט איום ונורא שיצליח מאוד.
אולי בעשור האחרון הוא עבר שינוי משמעותי?
סתם נו, גם אני חושש מהסרט הזה אבל אולי באמת יהיה כאן מסר שדווקא ייצא נגד הומופוביה ואחרי ההכרזה שלו במקום שיבוא אלי פיניש כתור אוחצ'ה מעצבנת שידגים לו להיות איך הומו בצורה סטריאוטיפית ומביכה יבוא אלי פיניש כתור אוהד בית"ר שגם הוא היה בארון עד היום אבל עכשיו אחרי שהוא הכריז שהוא יצא אז הוא מרגיש בטוח כדי לצאת ושיקבלו אותו ויבוא ויכריז שהוא מביא כבוד לקבוצה וזה לא יהיה כזה נוראי.
אפשר לקוות, לא?
לא במקרה הזה אני חושש.
(ל"ת)
:(
(ל"ת)
היי, צדקתי (בערך) - מגניב.
(ל"ת)
לפנטלימון - אני כן ראיתי את הללויה ולא היה בו שום דבר הומופובי. להיפך!
סרט ששם לעג דווקא את ההומופובים. אז אני מניח שגם הסרט הזה יישא מסר דומה.
לשפוט סרטים (ויוצרים) מבלי לראות אותם רק ע"פי אינטואיציות שמקורן באיזה ציטוט שקראת איפשהוא, זה לא רציני במיוחד. קצת מזכיר את אותם טוקבקיסטים שממהרים לקטלג כל סרט ישראלי כ"סמולני" עוד לפני שראו פריים אחד מהסרט. לא נשמע לי שאתה חולק את אותה מנת איי קיו של החבר'ה האלה, אז למה לנהוג כמותם?
לא התכוונו שיהיו בו דברים הומופוביים
אלא שהוא פשוט ינציח את כל הסטריאוטיפים הקלישאתיים הרגילים בקטע של "צוחקים עם ההומואים!!".
לא שאני יודע אם באמת יש בו סטריאוטיפים או לא. יש מצב שלשם שינוי הומואים בסרט הזה הם לא סטריאוטיפים אלא אנשים נורמליים שלא חייבים לאהוב את האירוויזיון או להתנהג כמו אישה, אלא כמו מה שבא להם. אבל רק מהטריילר זה לא במיוחד נראה ככה. אז כנראה גם בסרט זה לא.
אז...
כצפוי, לא משהו.
לא מצחיק, שוביניסטי, הומופובי, ואפילו לא בקטע של מסר חתרני הפוך על הפוך. סתם הומופובי ושוביניסטי.
אבל זה עוד כלום, הסרט פשוט יבש. יש לו זרימה טובה והשחקנים נורא מתאמצים אבל הבדיחות פשוט לא עובדות. עזבות לא פוליקטלי קורקט, אבל לפחות תנו לי לצחוק, גם אם על הסרט עצמו. אבל לא, זה לא קרה.
מה שכן, יש וואן-שוט אחד די מרשים בדקות הראשונות של הסרט, זה הדבר היחיד שאני יכול להגיד לטובתו.
לא גרוע בכלל
אוקיי, זה אולי לא כותרת מאוד מפתה אבל אחרי ההספד הגמור שנערך באתר בעקבות הקדימון כדאי להגיד שהסרט הזה, בסופו של יום, הוא סביר ביותר – לא הקאלט הבא ( זה שמור לאפס ביחסי אנוש ומסווג חריג [ הנהדר. מסווג חריג זה נהדר.), אפילו לא קומדיית הבורקס הבאה אבל בהחלט סרט חביב שלא גרם לי להתחרט שראיתי אותו וזה כבר הישג.
אל הסרט כמובן צריך לבחון בשני מובנים בגלל הנושא שלו – כתור סרט ואת היחס שלו לקהילה הגאה.
בכל הנוגע לקהילה הגאה, אני לא ממש האדם לשפוט – נסיבות חיי הובילו אותי להעדיף את אשתי על פני גברים אך עדיין הרגשתי שהומואים יוצאים בסרט בכבוד: ישנם חמישה דמויות של הומואים עם שורות של ממש וכולם דמויות חיוביות כאשר חלקן אפילו לא אוהבות אירוזיון ושום דבר אלא סתם בן אדם רגיל שבמקרה אוהב בנים! מדהים. בחינת סטריאוטיפים של הומוסקסואלים – הגרוע מכל נמצא בקדימון, וזה לא כזה נוראי בסופו של יום: מצפים שהבחור יאהב אירוויזיון, ואוהדי הפועל הומואים. מה שחסר בסרט הוא לסביות. יש אחת, שלא מוכנה שיקראו לה לסבית, והיא מציגה ערבוב של כמה סטריאוטיפים לגבי לסביות (שחקנית כדורגל), פמינסטיות ( חסרת חוש הומור) ובכל זאת הסרט לא מגחיך אותה יותר מדי ומקפיד להבהיר שהיא לא בדיחה.
הדבר היחיד שממש חורג מהמציאות זה מצעד הגאווה המוחצן, אבל זה לא פרי רעיונם של הקהילה אלא של המנהל של שושן. בנוסף, המצעד מתואר כאילו יתרחש בגן הפעמון כאשר בסוף הוא מתרחש בגיא בין הינום אבל זה בהחלט פרט קטן. ( למרות שראוי לציין – פרט לאנשים שאומרים "אנחנו בירושלים"? לא ראיתי מקומות ירושלים במיוחד בסרט. )
גם השוביניזם בסרט לא בדיוק חוגג, אבל הוא כבר בהחלט קיים – גדות ושתי הסטודנטיות הן אובייקט מיני לכל דבר עם מעט מאוד אופי והשורות הכי גרועות שיש בסרט. וואו, השורות דיאלוג של גדות נוראיות, אבל נגיע לזה אחר כך. אבל אותן מאזנות שדרניות הספורט, העיתונאית והלא-לסבית. הן לא דמויות חשובות – אבל בהחלט יש כאן הצגה של נשים שלא כל מטרתן הן שישכבו איתן, והן לא מוצגות כבדיחה או כנשים קטנות.
ולסיום מגזר אחד שלא ראיתי עדיין שמדברים על הייצוג שלו – דתיים. או ליתר דיוק: חרדים. כמו בהרבה סרטים, גם כאן חסרים דתיים (בסרט! על! ירושלים! אהההה) אבל את מקומם ממלאים הרבה חרדים. הייצוג שלהם הוא לא בדיוק בעייתי וגזעני כמו שהוא ממש.. מוזר? רגע אחד הם שונאים הומואים. רגע אחד הם לא. רגע לאחר מכן הם כן. מישהו לא החליט מה הסיפור שלהם, והמסחור בדמות אחת מייצגת של בחור חרדי שהתחלפה בשלל אנשים שהלכו בתלבושות של חרדים יצרה מסך עשן לא ברור לגבי מה שקורה כאן. בתוך סרט עם עולם פנימי די מהודק, הם נראו מאוד לא קשורים וכאילו באו מסרט ילדים לא ברור.
עדיין לא הגעתי לסרט? השם ישמור. אז כן – הסרט: בסדר.
תראו, אני לא אוהב את אושרי כהן (וזה חבל, כי בכמה דקות שדיבר לפני ההרצאה הוא נראה כמו בחור חביב בכלליות) ואף אחד מהשחקנים לא באמת עשה עבודה מפוארת. יוסי מרשק ומריאנו היינו הכי קרובים, אבל דווקא דמות צלם הפפארצי של עמי סמוליצ'ריק (או איך שלא קוראים לו) נראתה כמו מקור לפוטנציאל לא ממומש. אז השחקנים לא משהו, אבל אף אחד מהם לא עושה פאשלה נוראית.
התסריט מעט מחופף- יש חורים בעלילה ויש שורות דיאלוג נוראיות ופתטיות ( כולן אצל גל גדות אגב, שזאת הפעם הראשונה שאני רואה אותה על המסך, והיא נראית מאוד חביבה אבל חבל שאין לה דמות בכלל) אבל יש גם כמה הברקות קומיות וסיפוריות כאחד ורוב הסרט פשוט הולך על מים פושרים.
הצילום והבימוי בסרט דווקא טובים יחסית – סצנות הכדורגל, פרט לרגע גרין-סקרין שבלט לי, נראו יפהפה והיו מרתקות, והבחירות המוזיקליות היו טובות.
אה כן, הבחירות המוזיקליות – אולי פה קבור הכלב.
כי אולי בסופו של דבר הסרט באמת הומופובי, שובוניסטי , שובופובי ועוד דברים ולא ממש טוב ולא בדיוק מצחיק וכולה וכולה אבל כמה אתם מצפים ממני לשנוא סרט שיש בו את "איתו לנצח" של קרח 9 כמה וכמה פעמים?
הערה אחת למקום:
העובדה שחלק חשוב בעלילה נסב סביב ניתוח הגדלת חזה לגל גדות, לאחר שבמציאות נשמעו קריאות המעריצים הזועמים של אשת-חיל בעקבות ליהוקה של גדות בגלל שאין לה חמוקיים גדולים יותר, היה צירוף מקרים משעשע ביותר.
אף אחד ממה שראיתי לא באמת התלונן על השדיים שלה
זה היה יותר על זה שהיא לא שרירית.
היחיד שראיתי שהעלה את הנושא הזה היה הכתב הישראלי הדביל של גאי פינס, ודווקא על זה בחו"ל ירדו עליו.
אני ראיתי.
כנראה שאנחנו לא מסתובבים באותם אתרים (פרט כמובן לזה).
The Shushan Redemption!!!!!!!!!!!!!!!!!!
(ראיתי שהעמוד לא מציע שם לועזי לסרט. זה נשמע כמו דרך לא רעה למשוך בשוגג צופים בחו"ל לצפות בו. על הפנים, אגב.)