בום. בום. בום. בום.
אני לא חושב שאני צריך להסביר למה הטריילר הזה מבריק. מה שכן אולי צריך להסביר זה למה הוא מדורג רק 12, ולא גבוה יותר. הסיבה היא שהטריילר של "יהודי טוב" טוב יותר כעבודת וידאו-ארט מאשר בתור טריילר. הוא מגניב כשלעצמו, אבל הוא לא גרם לי לרצות מאוד לראות את הסרט. דווקא החיתוך לפיסות קטנטנות, כמעט בלי דיאלוגים, לא מאפשר לטריילר לבטא את השנינות הכהנית.
כמו כל טריילר משפיע, גם לטריילר הזה קמו חיקויים, בינהם הטריילר (המצוין) של "ההתחלפות" הישראלי – שבמובן מסוים, הוא טוב יותר: כאן, לחזרה על קולות מהשגרה יש משמעות בהקשר של הסרט עצמו. כמובן, הוא מאבד נקודות על מקוריות.
בימים הקודמים:
מקום 13: היום השלישי
מקום 14: התחלה
מקום 15: האויב שבפנים: אפוקליפסה
מקום 16: ד"ר סטריינג'לאב
מקום 17: גבעות הפחד 2
מקום 18: הרשת החברתית
מקום 19: שליחות קטלנית 2
מקום 20: בי מובי
אוהבים טריילרים? אז בואו ל"ליל הטריילרים החיים". ערב שלם של החלק הטוב ביותר של הסרט.
מה שעושה את הטריילר הזה, מבחינתי, הוא דבר הרבה פחות בולט בו:
הבס.
מיי. פאקינג. גוד. הבס הזה. אני לא בטוח האם זה קטע בס קיים או שהוא נכתב במיוחד לטריילר, אבל אלוהים אדירים! זה כזה מצמרר, מקריפ ומשדר תחושה משונה, שאי אפשר שלא להתרגש מהטריילר. זה רק מתעצם עם העריכה והקצב המבריקים, והמחשבה על זה שהטריילר הזה הוא *לא* מהסוג של אלה שיותר טובים מהסרט עליו הם מבוססים, זה רק מעצים את ההערכה שלי לאחים כהן.
טריילר ענק לסרט ענק.
ואגב, אם *זה* רק מקום 12, אני מרשה לעצמי לנחש שאחד הטריילרים הבאים (11-10, אני מניח) יהיה טריילר הסמאשינג פאמפקינס של "השומרים". בבקשה.
קטע הבס המגניב הזה נכתב במיוחד לכבוד הסרט
ומופיע גם בקרדיטי הפתיחה שלו. הוא נכתב על ידי המלחין הקבוע של הכהנים, קרטר ברוול, והוא מופיע בדיסק הפסקול תחת השם "Good Riddance/The Canal".
איזה קטע בס?
ידעתי שהוא יהיה ברשימה! P:
כל כך מוצדק…
זה היה צפוי… אבל בחירה מעולה, בהחלט מגיע לו להיות בטופ 20 (אני מתבלט אם לציין כבר עכשיו טריילר נוסף שאני מאד מקווה שיגיע לרשימה ועוד לא ראיתי אותו…).
הקטע בטריילר (ובסרט) שהמזכירה כחכחה (ככה קוראים למה שהיא עשתה?) באופן מגעיל במיוחד קרה לי ביסודי. כל פעם שאני רואה את זה אני פשוט נקרע מצחוק.
טריילר מצויין
אבל אוף טופיק חלקית- איך הסרט?
כדאי לי לראות היום אותו או את בייבי אריזונה?
הדעות עליו נורא חלוקות. הוא מהסרטים האלה שצופיו מחולקים ל-2 מחנות, אלה שמתים עליו (כמוני) ואלה שממש שונאים אותו. לדעתי, אם אין לך בעיה עם סרטים שהנרטיב שלהם פחות ישר ורציף אלה יותר אוסף אפיזודות אשר מחוברות רק על ידי הדמויות שבהן, לא אמורה להיות בעיה גדולה. לטעמי, זה אחד הגדולים של האחים כהן, בטח בעשור האחרון.
איזה סרט של הכהנים הוא הכי מזכיר?
בבקשה אל תגיד לי פארגו XD
למען האמת, אף אחד.
הוא די עומד בפני עצמו, אבל כל האלמנטים הידועים של האחים כהן עדיין שם, אל תדאג.
טוב שאלה אחרונה
הוא מצחיק?![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
יש בסרט הרבה שנינות והומור שחור
אבל הטון הכללי הוא יותר מדכא מהסרטים האחרים שלהם. זה לא אומר שמדובר בסרט אפל ושחור, אבל אל תצפה לקומדיה של ממש. תהנה![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
תודה שעמדת בשאלות שלי :)
(ל"ת)
מצחיק לאללה, סרט מעולה.
אבל אני מדגיש: צריך לראות את הסרט פעמיים (או יותר, אם בא). צפייה חוזרת מוסיפה לו המון.
אני אישית
צחקתי בכל כמה פעמים במהלך הסרט.
לדעתי הוא מזכיר את ברטון פינק
באווירה הספק- ריאליסטית-ספק סוריאליסטית. ובמסר הלא לגמרי ברור שלו. אם הייתי צריכה להשוות אותו לאחד מהסרטים של הכהנים הייתי משווה לברטון פינק, הוא הכי הזכיר לי אותו, ושניהם בין הפחות אהובים עלי מהכהנים, בניגוד לדעת הקהל…
אה, וגם הוא מזכיר לי מעט את
ה"איש שלא היה שם" באוירה שלו…
הנה הניתוח שלי ליהודי טוב
http://www.fisheye.co.il/%D7%93%D7%92-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%91%D7%93%D7%92-%D7%9E%D7%9C%D7%95%D7%97-2009/?comNum=395353#li-comment-395353
(היה לי אז כינוי אחר- אבל זאת אני) וכמובן… ספויילר בהודעה שלי.. שווה לקרוא את הדיון על הסרט בעמוד הזה מתחילתו ועד סופו, זה לא ארוך…
וואו.. לקח לי יובלות למצוא את ההודעה הזאת.. גם לא זכרתי באיזה ניק כתבתי אותה מרוב שאני מחליפה כ"כ הרבה ניקים![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
ואם כבר התפתח מיני דיון,
בכתבה שתכלס ממש קשורה לסרט, עלי לומר – אולי הסרט של האחים כהן שאני הכי אוהב. ממש ככה, יצירת מופת. בשנייה שהסרט נגמר פשוט עברו בי זרמים חשמליים שגרמו לי להרגיש כאילו ראיתי משהו גדול. יש בסרט הזה לפחות שלוש סצנות (השיניים של הגוי, הבר מצווה+השיחה אחר כך עם הרב וסצנת הסיום) שאני לא אשכח בחיים. מומלץ בחום, גם אם כל האנשים שהמלצתי להם על הסרט אחר כך אמרו לי שהם לא סבלו כל רגע. לא אכפת לי: סרט גדול, ואחד הסרטים הכי טובים שיצאו ב-2009, שהייתה שנה אדירה לקולנוע (ממזרים חסרי כבוד, למעלה, אווטאר, יהודי טוב, פרשס, משחק כפול…). נורא, נורא ממליץ. האחים כהן האלה פשוט גאונים.
גם לטעמי זה אחד הסרטים הכי טובים שלהם.
(ל"ת)
על טעם ועיל ריח
אבל אני אישית לא אהבתי את 'יהודי טוב'. סתם רצף חסר משמעות של קטעים מצחיקים. הסרט ייאש אותי לתקופה מסויימת מהאחים כהן. עד שראיתי את 'ביג ליבובסקי'. היום אני מעריץ של האחים כהן ויש לי ציפיות מהסרטים שלהם שלא ראיתי: 'אחי איפה אתה' ו'האיש שלא היה שם'.
אני חושב שהייתי מדרג את סרטי האחים כהן שראיתי ככה:
1. ברטון פינק
2. האיש שלא היה שם
3. יהודי טוב
4. ביג לבבוסקי
5. ארץ קשוחה
6. אומץ אמיתי
7. פארגו
…
…
…
4,500. רציחות פשוטות (כי זה סרט ממש גרוע)
והיי, אם רק מרשימה כזאת אני יכול להסיק שהאחים כהן הם בין הקולנוענים האהובים עליי, אני חייב לומר שיש לי ציפיות עצומות מ"אחי, איפה אתה?", "הקפיצה הגדולה" ו"צומת מילר".
אויש, הראשון והאחרון נפלאים פשוט!
"הקפיצה הגדולה" מגניב ממש, אבל בשורה אחת עם שני הסרטים האחרים שציינת הוא קצת נפל. מה שכן, "אחי, איפה אתה" פשוט סרט תענוג, עם כמה סצנות מופתיות, ו"צומת מילר" הוא הסרט היחידי שראיתי שבו לאט לאט קלטתי שאני אוהב עד עמקי נשמתי כל דמות שמופיעה בו. שניהם מומלצים בחום. האחים כהן הם מבין הבמאים האהובים עלי, ואני לא זוכר שהיה סרט שלהם שראיתי ולא התאהבתי בו. ברטון פינק היה השני (הראשון היה "ארץ קשוחה", אבל הצפייה האמיתית הראשונה שלי בו באה אחרי ברטון פינק), וסצנת הסיום שלו עדיין עושה לי לפעמים שקט בלב.
גם אני רוצה לדרג!
1.ברטון פינק
2. ביג לבובסקי
3. ארץ קשוחה
4. אחי איפה אתה
5. לא ידוע
6 לא ידוע
7. לא ידוע
8. פארגו
והשלישייה הראשונה במאבק צמוד
אפשר לשאול מה כל-כך לא אהבתם בפארגו?
(ל"ת)
הרעיון חכם
אבל הביצוע היה משעמם. אפילו בושמי לא עזר לי.
נהדר ומושלם: ביג לבובסקי, ברטון פינק, צומת מילר, בייבי אריזונה , אחי איפה אתה
רק טובים מאוד : האיש שלא היה שם, לקרוא ולשרוף, ארץ קשוחה , הקפיצה הגדולה, אומץ אמיתי
בסדר: פארגו, רציחות פשוטות, יהודי טוב
פחות מבסדר: להרוג את הליידי
היחידי שלא ראיתי, אכזריות בלתי נסבלת היה ממש כיף לקריאה כתסריט, אבל מהקצת שראיתי כסרט הוא נראה די חרא.
'רציחות פשוטות' הוא סרט נהדר,
הבעיה היחידה איתו (בהקשר הזה) היא שהוא לא כהני במיוחד. אבל יש בו משחק, דמויות, בימוי וסיפור פשוט מצוינים.
רציחות פשוטות סרט גרוע?!
מה לא אהבת בו בדיוק, אם אפשר לשאול? הסרט הכי מותח שראיתי בחיים, ויש בו ניצוצות ראשונים של כל מה שאנחנו אוהבים באחים כהן.
אני ממש מצטער על הביטוי הזה
אבל יש רק סיבה אחת קטנה למה אני לא אוהב אותו: כי הוא משעמם *תחת*. "רציחות פשוטות" כזה איטי, מייגע וריקני מתוכן שזה אשכרה מענה.
רציחות פשוטות ענק!
לפחות "גרסת הבמאי" שלו ענקית. זה הסרט שלהם שראיתי ואמרתי לעצמי "רגע, מי זה ביים את זה ומה הוא עוד ביים?" ודווקא ראיתי את לובבסקי קודם. ואהבתי אותו. אבל לא עד כדי כמה שאהבתי את רציחות פשוטות.
וגם, כן, לדעתי 2009 היא ה-1994 של העשור האחרון.
כל הסרטים שהזכרת הם מופתיים או קרובים לכך, אבל זה עוד בלי להזכיר סרטים כמו "500 ימים עם סאמר", "קורליין", "מטען הכאב" ותאומו "השליח" (לא מוכר, אבל מומלץ מאוד), "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם" ו(לפי עדויות של אחרים על סרטים שאני אישית לא ראיתי בכלל) גם "ירח" ו"עג'מי".
איי מין, וואו.
ממש!
ב-94' היו שלושה סרטים שנחשבים לקלאסיקות היום ("ספרות זולה", "פורסט גאמפ" ו"חומות של תקווה", פלוס "אד ווד" המעט אוברייטד [כוסאמוערס מרטין לנדאו היה חמוד רצח אבל מה נראה לכם שאתם לא נותנים לסמואל ל. ג'קסון אוסקר?!]), אבל אני אישית מעדיף את 99', עם "מגנוליה", "פייט קלאב" ו"מטריקס". כנראה שיש משהו עם שנים אחרונות של עשור, כמו 39', עם "חלף עם הרוח" ו"הקוסם מארץ עוץ". גם 2010 הייתה מעולה, אבל נראה לי שמה שהיה יפה בה זה שהיה קונצנזוס כמעט מוחלט על "הרשת החברתית", "התחלה", "צעצוע של סיפור 3", ובמידה פחותה יותר, "קיק אס" ו"סקוט פילגרים". (ואם העולם היה מקום קצת יותר יפה, אז גם "באה בקלות")
סליחה, כן?
אבל זה נראה לי המקום המושלם לציין שלדעתי, אתה טועה לגבי מרטין לנדאו.
זה עדיין טעם וריח, אבל לדעתי, מרטים לנדאו בתפקיד בלה לוגוסי = ההופעה הכי טובה בהיסטוריה. נקודה. נאדה. מחזור.
את תטעה, סמואל ל. ג'קסון היה מדהים בספרות זולה, אבל פאק איט, לג'ולס עדיין לא הייתה שפת גוף, דיבור, ואישיות כמו שהייתה לבלה כפי שהוא הוצג ב"אד ווד". אם כל הכבוד, ויש כבוד, ליחזקאל 17:25, נאום ה"קרלוף אינו ראוי להריח את החרא שלי*!" וסצינת ה"משיכה בחוטים" עוקפות אותו בסיבוב. מרטין לנדאו גאון…
* אה, ואם כבר כבר הזכרתי את סצינת הקללות הוגידופים של לוגוסי ב"אד ווד", הנה מישהו שלקח את הסצינה הזאת והשתמש בה בתור מתיחה טלפונית.
http://www.youtube.com/watch?v=cvQcWQKPe5o
שכחת את:
אמריקן ביוטי, החוש השישי, ולהיות ג'ון מלקוביץ' המצויינים
את להיות ג'ון מלקוביץ' לא ראיתי לגמרי.
אבל אאמין לך בעניין הזה. את אמריקן ביוטי אני נורא, נורא אוהב ולדעתי הוא באמת בטופ פייב של יצירות המופת של אותה שנה. מה שכן, החוש השישי הוא אולי אחד מהסרטים הכי מוערכים יתר על המידה בתולדות הזמנים. לא מעניין, לא מותח, לא מרגש. וזה לא קשור לעובדה שהכרתי את הטוויסט – הכרתי אותו גם ב"החשוד המיידי", ואז עדיין נהנתי ממנו, ובמיוחד מסצנת הסיום שלו. כאן, לעומת זאת, אפילו לא הרגשתי שזה משנה במיוחד. לא, שאר סרטי 99' מתעלים עליו לא באלפי, אלא ברבבות של מונים. ממש כך.
אני חושב שיש הבדל בין טוויסט לטוויסט.
הערה: אני לא בטוח שראיתי את החשוד המיידי, ואם כן, אז אני לא זוכר ממנו כלום. אני יודע שיש טוויסט אבל לא זוכר/יודע בדיוק מה קורה שם.
ובכל זאת, אני חושב שיש הבדל בין טוויסטים. יכול להיות שידעת על טוויסט אחד ועדיין נהנית מהסרט, ויכול להיות שידעת טוויסט בסרט אחר והוא דפק לך את ההנאה ממנו (או את ה"להרגיש" אותו). תלוי מה המטרה שלו וכמה "רגש" מעורב שם.
לא יודע.
אני רק יודע שסרט אמור לרגש אותך, או לעניין אותך באיזושהי צורה, ובזה "החוש השישי" כשל ביג טיים. שועם מגונה, "בלתי שביר" פי 9000 יותר טוב.
מסכים איתך בקשר לחוש השישי
אבל אלא אם כן אתה מסכים עם אביב גפן, כנראה שכל ההערכה שלו מגיעה לו. למרות שהוא היה צפוי בטירוף.
http://www.youtube.com/watch?v=ykEwqV14Zgw
ד"א תראה את להיות ג'ון מלקוביץ' מהר, במיוחד אם אתה אוהב תסריטים של צ'ארלי קאופמן (שמש נצחית, אדפטיישן)
סיי אייבלמן?!?!
מה שאני הכי אהבתי בסרט זה שהדמות של לארי גופניק משתנה מצפייה לצפייה. אפשר להסתכל עליו כעל טיפוס אומלל ותמים שהסרט צוחק על חשבונו, ואפשר גם לראות אותו כאדם שהוא אמנם לא רע, אבל גם לא טוב במיוחד- הוא עסוק בעצמו, הוא מזניח את המשפחה שלו (במיוחד את אחיו) והוא פאסיבי להחריד. והפרספקטיבה המשתנה הזו גורמת לכל הארועים בסרט ולסיבות שהם מתרחשים להיות מאוד סובייקטיבים.
וכמובן, הסרט מצחיק בטירוף. פשוט תסתכל על המגרש חנייה הזה, לארי!
כמו שכבר כתבו, זה נורא אינדווידואלי
אני הייתי נורא באטרף לראות את יהודי טוב אחרי שראיתי לראשונה את הטריילר (אז כשפורסם בזמנו) וגם כי אני מאוד אוהבת את האחים כהן. ודיי התאכזבתי ממנו. בנתיים אני עוד לא חורצת דעה, אני אתן לו עוד הזדמנות ביום מן הימים.
אני אישית מאוד אהבתי את בייבי אריזונה, הוא הסרט השני של הכהנים שהכי אהבתי (הראשון הוא הקפיצה הגדולה). אז מבחינתי ללכת עליו, אבל כמו שאתה רואה הדעות פה חלוקות…
טריילר אחר ויותר טוב של האחים
הוא של לקרוא ולשרוף..
ANYWAY
ביג לבובסקי
פארגו
אחרי זה קשה לי מדי לדרג,הבמאים האהובים עליי וכל סרט שלהם חוץ מליידי קילרס הוא יצירת מופת(גם אכזריות בלתי נסבלת המופתי)
וואט איז השם טריינג טו טל מי?
אחד הסרטים האהובים עלי מכל הזמנים ואפילו לא הכרתי את הטריילר! תודה
ד"א, רד פיש
אני בדעה מנוגדת ממך.
תמיד חשבתי שזה לא סרט טוב עד הטריילר
זה מבחינתי הטריילר הכי טוב שראיתי
שמחה מאוד שהוא נכנס לרשימה, מבחינתי היה צריך להיות יותר גבוה. נכון שיש בו גימיק שלא ממש קשור לסרט, אבל הוא גרם לי לרצות לראות את הסרט באטרף, ומבחינתי זה הספיק. חוץ מהפרט השולי כמובן, שזה פאקינג האחים כהן כאילו….
אבל האמת… הסרט מעט אכזב אותי.. ציפיתי ליותר מהטריילר. בכל אופן, גדולתו של הטרלייר לא פחתה בעיני בגלל הסרט.
ועכשיו גם בא לי לראות את התחלפות הישראלי…