 |
||
| בן סטילר? לא סימן טוב. אוון ווילסון? אהם. סרט המבוסס על סדרת טלויזיה? לברוח ומיד. אבל נגד כל הסיכויים, הטריילר של 'סטארסקי והאץ'' אשכרה מצחיק. מי היה מאמין? |
16.01.2004
|
|
יומית
בן סטילר? לא סימן טוב. אוון
ווילסון? אהם. סרט המבוסס על
סדרת טלויזיה? לברוח ומיד.
אבל נגד כל הסיכויים, הטריילר של
'סטארסקי והאץ'' אשכרה מצחיק.
מי היה מאמין?
בן סטילר? לא סימן טוב. אווןווילסון? אהם. סרט המבוסס על
סדרת טלויזיה? לברוח ומיד.
אבל נגד כל הסיכויים, הטריילר של
'סטארסקי והאץ'' אשכרה מצחיק.
מי היה מאמין?
למה אני רק שומעת ולא רואה כלום?
השאלה היא
מי מסתיר לך.
שיזל.
נחמד, משהו בין נשק קטלני ושנחאי נון. טוב, בדיוק כמו נשק קטלני ושנחאי נון.
רוצה להגדיל בשקל תשעים?
http://media.warnerbros.com/wbmovies/starskyandhutch/trailer_hi/trailer_a.mov
(כולה שיניתי 2 אותיות בקישור)
למה לא סימן טוב? שניהם שיחקו בטטנבאומס, לא?
וזה סימן טוב?
למה בדיוק?
וזה סימן טוב?
כי זה הסרט הכי טוב של חמש השנים האחרונות?
כי אוון ווילסון הוא תסריטאי מבריק?
כי גם אם אתה לא מת על טננבאום אישית, ווס אנדרסון נחשב ליוצר הכי מוכשר של הדור הנוכחי, ואוון ווילסון כתב יחד איתו את כל הסרטים שלו?
את הטננבאומים ראיתי לפני שנה בתנאים לא נוחים, (צפיה בדיוידי, עם אנשים לא נוחים במיוחד). כך שדעתי עליו לא מגובשת או הוגנת לחלוטין. ובכל זאת לא סבלתי אותו, הוא היה נראה לי כמו גיבוב של רעיונות וגימיקים שלא מוביל לכלום. הסרט הכי טוב בחמש השנים האחרונות? מקסימום, אולי, לא מהגרועים שבהם.
אוון ווילסון ווס אנדרסון כתסריטאים, עשו כידוע לי בדיוק שני דברים (שיצאו עד עתה לקולנוע), אם על הטננבאומים כתבתי קודם, הרי שעל ראשמור, אני יכול להגיד את זה – נכון, מדובר בקומדיה עוקצנית, בדיוק כזאת שמבקרים אוהבים לאהוב, וכדוגמא נוספת יש כמובן את "בחירות או לא להיות" של ריס ווית'רספון אהובתי.
אבל.. האמת חייבת להיאמר, גם ראשמור, וגם בחירות, הם שני סרטים סבירים לחלוטין, אך בשום קנה מידה לא גדולים. מבקרים אוהבים לאהוב אותם, בעיקר בגלל שהם פורצים גבולות בז'אנר שעל פניו הוא דבילי לחלוטין. אני בהחלט מבין את המבקרים שסוף סוף לא חוזים בעוד קווין ופרי או אמריקן פאי ומחליטים להלל.
אבל.. הן בראשמור והן בבחירות, העוקצנות והציניות של התסריט מהווה גם סוג של עקב אכילס, שהרי בגללם, הסרט גם מאבד חלק מאווירת הגוד טיים. ולעיתים, הם גם נעשים קשים לצפיה (לדוגמא – ברוכים הבאים לבית הבובות, ששייך בתנאים מסוימים לז'אנר דומה, אבל גם בסצינות מסוימות בשני הסרטים האלו). רמת החשיבה עולה, אך רמת הכיף יורדת. וכך למשל, קשה להשוות את האווירה בהם לסרט פאן אמיתי כמו רוד טריפ למשל, או ג'יי ובוב (על הערך המוסף שלהם, ויש להם הרבה).
כך שהאדונים הנכבדים ווילסון את אנדרסון, כתבו בסך הכל שני סרטים שראיתי, ואם לא אהבתי את טננבאום ספציפית, וגם מראשמור לא התלהבתי יותר מדי, אז למה אני אמור לחשוב שהם היוצרים המוכשרים ביותר בעולם? מקסימום, ואני נדיב – יוצרים נחמדים. אבל בהחלט לא בקאליבר של הגדולים באמת.
אלוהים ישמור.
מנימוקים, סיבות, והגיון.
_________________
נורטון – מודה לאלוהי הלקוניות.
ראשמור וטננבאום הם קומדיות? עוקצניות? דומות לאלקשנס?!
איפה אתה חי?
ראשמור
דומה לבחירות, בהמון המון אספקטים.
טננבאום לעומתו דומה… בעצם הוא לא דומה לכלום.
ראשמור
לא, הוא לא דומה לו משום בחינה. למעשה, שני הסרטים האלו הפוכים ממש מבחינת טון, אוויר, יחס לדמויות ותפיסת עולם.
מי שצופה בטננבאום או בראשמור כקומדיות עוקצניות כמוהו כמי שצופה במועדון קרב כסרט אקשן, ויסלח לי הדג.
אם אתה רוצה לקבל מושג כלשהו על מה הוא טננבאום, קרא את הביקורת של קיפוד, שזכורה לי כלא רעה.
ואותה לא קראתי
ואקרא במוצ"ש אני מקווה.
בכל מקרה, ודאי שבטננבאום יש יותר מאשר קומדיה עוקצנית גרידא, ודי לעיין בתקציר שלו בשביל להבין את זה (אבא שמגיע, לאחר נתק ארוך ממשפחה אקסצנטרית יכול להוות כר לדיון על מליון ואחת נושאים, החל באחריות משפחתית, דרך השלכות של טעויות, בעיות בנושאי מחילה (כמו מערבונים), ועוד המון, וזה כאמור רק מהתקציר).
כל זה לא גורם לסרט להיות טוב, הסרט הוא עדיין עומס של גימיקים, ללא חיבור אמיתי בין הסצינות, ועם המון המון פיהוקים באמצע.
ראשמור לעומתו, ואני עומד על כך, דומה מאד מאד לאלקשנס, והוא בהחלט בעיקר קומדיה עוקצנית (ואגב, אני לא טוען שהסרט נטול סאבטקסט, אני רק טוען שהמוטיב המרכזי שלו הוא להוות קומדיה עוקצנית). האם המסקנות של הסרטים דומות – לא, לא ממש, אבל הנושא דומה, והאווירה דומה. היחס לדמויות שונה – כמובן, אך זאת משום שמדובר בסרט אחר, עם תסריט אחר. או במילים אחרות, הדמויות של ראשמור בהחלט היו יכולות להשתלב באלקשנס, בדיוק כפי שהדמויות של אלקשנס היו יכולות להשתלב בראשמור (בהנחה, למשל שהיו יוצרים פסיפס משני הסרטים).
__________________
נורטון – וההודעה האחרונה להיום, עקב כניסת השבת.
ואותה לא קראתי
טננבאום וראשמור הם לא "לא רק קומדיות עוקצניות". הן בכלל אל קומדיות עוקצניות. בשביל קומדיה עוקצנית צריך שיהיה את מי לעקוץ, ובשניהם אין, כי כל הדמויות יודעות בדיוק מי הן, מה הן, מה דפוק בהן ולאן פניהן מועדות.
המודעות העצמית של כולם בסרטים של ווס אנדרסון לא מאפשרת ארס, רק מריר-מתוק.
ואלקשנס כולו ארס.
סרטם כל כך הפוכים מהבחינה הזאת- בראשמור הדמויות שוברות כל קיטלוג, גם הטיפסו הנלעג ביותר הוא אינטרוספקטיבי ומודע, והכל סתוי וקצת עצוב וקצת נואש וקצת נעים.
באלקשנס, שהוא סרט נפלא, כל הדמויות מטומטמות, אחת אחת, לפחות מבחינת ההבנה שלהן את עצמן.
בטננבאום ובראשמור זה ההפך המוחלט. כמו שדן ברזל הגדיר את זה, "טו סמארט פור דייר און גוד", הן כולן משותקות מרוב מודעות עצמית.
בקיצור,אין עוקצנות בגרוש.
רגע של עברית
אלקשנס? זה אחד מההמשכים של המטריקס?
ועכשיו ברצינות, אני מסכים ש"בחירות או לא להיות" קצת ארוך מדי. אבל אני חושב שהקיצור שביצע נורטון, "בחירות", מספיק ברור בהקשר הנוכחי.
ואם בכל זאת כבר החלטת על פונטיקה, אז זה רק אלקשן. לא אלקשנס ולא אלקשנז.
ולגבי הבחירה הפונטית השניה – ראשמור – זו דווקא בחירה נכונה (זה השם של בית הספר. ושמות אין צורך לעברת). המפיצים כרגיל עושים הכל הפוך ולכן השם העברי הוא "המרוץ לצמרת של מקס פישר".
רגע של עברית
פאק יו מאן. דונט יו טולק אבאוט מי לאנגואג' סקילז.
דווקא יש בזה משהו
אם כי גם לא במדויק. אני לא חושב שהדמות של ריס ווית'רספון בבחירות היא כל כך נלעגת (דמותו של ברודריק, כן, בהחלט כן).
בראשמור, אכן הדמויות קצת יותר מודעות לעצמן, ובכל זאת לא פחות נלעגות, בטח בנסיונות הפאתטיים של מאקס פישר בתחום הרומנטי, בטח בבי"ס שהוא עושה למורה שלו. או במילים אחרות, המודעות שלהם, או במילים אחרות העובדה שהם הרבה יותר חכמים מהדמות האחת הפאתטית של בחירות (ברודריק כאמור), לא ממש מועילה להם.
אני לא חולק עליך לגמרי, אבל להגיד שמקס פישר לא פאתטי ונלעג לפחות קצת, זו הגזמה, ולהגיד שביל מוריי לא נלעג ויוצא דפוק מדי פעם, גם זו הגזמה.
דווקא יש בזה משהו
נכון שהם פאתטיים לעיתים, אבל אין כאן שום מקום לעוקצנות.
דמות קומית היא דמות פאתטית שלא יודעת את זה.
על מה הסרט יעקוץ את ביל מורי?
על זה שהוא יודע שהוא בדרך למטה ושימיו הטובים מאחוריו, והחיים שלו הם אסון והילדים שלו נוראיים?
זו פשוט לא קומדיה עוקצנית בשום צורה. הסרט לא כאן ולא בזה.
במיוחד כנ"ל טננבאום. שהדמות הקומית היחידה בו היא זו של בן סטילר, ואולי גם הדמות הגימיקית היחידה. למעשה, טננבאום הוא אחד הסרטים הכי מעודנים, מורכבים ומאופקים שראיתי, כמעט כל מה שקורה בו מתרחש באמצעות מה שכמעט נאמר ומה שלא נאמר. הכל קורה בזרמים התחתיים.
כלומר, אם ניקח את הסרט האהוב-עלי-השנוי-במחלוקת השני, וידוים של מוח מסוכן, הייתי מוכן להודות שניתן להאשים אותו בגימיקיות. אבל נראה לי מופרע לחלוטין לומר דבר כזה על טננבאום, סרט שהגדולה שלי היא באופן מוחלט בכמה שהוא שקט ו"אנדרסטייטד" , בהעדר מילה עברית טובה. כלומר, יש הבזקים קומים רעשניים מדי פעם , אבל הם רק תבלינים.
ומה עם
מקס פישר עצמו, פאתטי – בהחלט, ודמות שאותה הבמאי עוקץ פעם אחר פעם. בעיקר זכורות לי הסצינות הפסאודו רומנטיות שלו. אגב, העובדה שהוא מתפכח ברמה כזאת או אחרת מהפנטזיות שלו רק מוכיחה את העובדה כי הוא לא היה מודע לעצמו לחלוטין, וכי הפנטזיה נשארה בגדר פנטזיה.
גם לא ברור לי איך אתה טוען שאת ביל מאריי לא עוקצים ואילו את האח הטיפש של ריס – כן. הטיפש הרי מכח היותו טיפש לא ממש מודע לכך שהוא טיפש וממילא לא שווה עקיצה, או לפחות כך אני רואה את הדברים.
ריס אכן מתגלה כדמות נרקיסיסטית ונפוחה, אך בניגוד לתרחיש הראשמורי, היא גם מנצחת. והיא בעצם נראית כמו ווינרית לכל אורך הסיפור. היא אולי דמות פאתטית, אך כווינרית איך היא נעקצת?
ועוד משהו, בכוונה הראשונית שלי על המושג "עוקצני" התכוונתי למשהו קצת אחר, לא רק לסרט שהוא עוקצני כלפי הדמויות שבו, אלא לסרט שהוא עוקצני גם כלפי אנשים חיים דומים בחוץ. וכאן, מספיק שמורה מבוגר אחד יקלוט שהוא בעצם ביל מאריי, או שחכמולוג ממושקף יקלוט שהוא מקס פישר בשביל עוקצנות.
ויותר מכך, עוקצנות היא גם הקצנה של תכונות קיימות בסרט, כך למשל גם אם מקס פישר או ביל מאריי הם פארודיות, הרי שמספיקה תחושת הזדהות מינימלית, וכך אם לא בהיקפה המלא בשביל שזאת תהיה עוקצנות. מספיקה השאלה של שייכותו לבית הספר ולחוקיו של פישר, כשאלה לגיטימית להמון תלמידים בשביל עוקצנות, גם אם במימדים מוגבלים. מספיקה השאלה הדומה של ביל מאריי בשביל עוקצנות דומה, גם אם במימדים מוגבלים. וגם כאשר הפעולות הנוצרות מתוך התמיהות האלו, בדרך כלל בעולם האמיתי לא נענות בקיצוניות דומה.
ואם תרצה, וכאן אני נסחף עוד יותר, אתה יכול לבחון את ביה"ס כמטאפורה לעוד המון סוגי מוסדות, או מקומות עבודה, מה שיתן לעוקצנות משנה תוקף.
לגבי טננבאום, ולא ברור לי מדוע אתה חוזר אליו. כפי שאמרתי הוא לא קשור לויכוח בין בחירות לראשמור, הוא סתם סרט בינוני למדי. אתה מדבר על דברים שקורים בזרמים התחתיים, אך בבחינה מדוקדקת לא ברור שזה נכון. גימיקיות יש לכל אחד מהדמויות, ייחוד יש לכל אחד מהדמויות, ובעיקרון גם עבר טעון יש לכל אחד מהדמויות. בסרט אנחנו מתוודעים אל דמויות לאחר עברם הטעון (שהיה עשוי להיות מעניין יותר). והתהליכים שקורים בו אכן דנים בדמויות קריקטוריסטיות (אם כי עמוקות. קריקטוריסטיות רק במובן שהן אקצנטריות למדי). ומה קורה בסרט? נכון, יש שינויים סובטיליים מסוימים, ביחס ההדדי בין ראש המשפחה לילדיו, וביניהם לבין עצמם. ובכל זאת ואולי בגלל הסובטיליות, הסרט משעמם – הוא לוקח דמויות נתונות, שאותם הוא כמעט ולא משנה בסרט, ואפילו מתעלם מהמהמורות ההרבה יותר מעניינות שעברו עליהם בעברם, והוא מנסה להחזיר אותם אל תלם שאליו הם לעולם לא יחזרו באופן מוחלט. או במילים אחרות מעט מאד קורה בסרט. וחבל.
אתה יודע מה, אם המילה גימיקיות מפריעה לך, פשוט תחליף אותה באקצנטריות. הכוונה שלי היא דומה.
ואין לי מושג למה הכנסת את "וידויים של מוח מסוכן" לויכוח. ודוקא לגביו אני מסכים – סרט מעולה ומיוחד מאד.
ומה עם
אז מה, כל סרט על מישהו פתטי הוא עוקצני כי אנשים עשויים לגלות שהם כאלה?
ובכלל, כל דמות בראשמור היא אנטי-ארכיטיפית לחלוטין, היא לא שום טיפוס קומי שאנשים יכול ים לגלות שהם כמוהו.
מקס הוא גיק, אבל לא שם זין על הלימודים, ויש לו חוסר הבנה של בני אדם אבל הוא כותב נהדר ויש לו כישורים חברתיים מחרידים מצד אחד ומופלאים מצד שני, ואנשים סביבו בזים לו ומכבדים אותו בו זמנית.
ביל מארי הוא מיליונר מזדקן מלנכולי, אבל גם מוכן להתחבר בלי שמץ של התנשאות לילד בן חמש עשרה, ומצד שני מתנהג כמו ילד בן חמש כשהוא נגרר לטריפ של נקמנות.
הדמויות הן יחידניות.
באלקשנס כולם אריכטיפים- הילדה האינטלקטואלית הרומנטית, הטיפש טוב הלב, הכלבה האמביציוזית, האפס שמשקר לעצמו…
לא עוקצים אנשים על זה שהם אומללים או לוזרים, עוקצים אותם על זה שהם משקרים לעצמם או צבועים או רואים מציאות מעוותת. אין מה לעקוץ את מי שיודע שהוא פתטי.
ווינר מרושע וצבוע ונפוח יש המון מה לעקוץ.
קומדיות עוקצניות לא מתעללות בסוס מת, זה בדיוק ההבדל בין לעורר לעג ללעורר רחמים.
ומקס מתפקח מוסרית ואישיותית, לא ממיסקונספציה כלשהי.
בארטון פינק זה התפקחות, מקס זה רק מפנה דמות, כמו שרבות מאוד הדמויות הדרמטיות שעוברות.
הרומנטיות שלו נואשת, פתטית אולי, אבל בשום פנים ואופן לא נלעגת. היא כנה מדי. לא כל מה שמביך הוא נלעג או עקוץ, המבוכה שלו היא לא קומית, היא מעוררת אמפתיה. השגיאות שלו מעוררות אמפתיה.
ווס אנדרסון פשוט לא צוחק על הדמויות שלו, זה לא חלק מהסרטים שלו או ממה שהוא מנסה ליצור.
בקיצור , הוא פשוט לא כותב קומדיות.
ובקשר לטננבאום- נו, לטעון שסרט מעניין, מרגש ועמוק זה הרבה יותר חלש מלטעון שהוא משעמם, יבש ושטחי. אז זה לא באמת דיון שאפשר לנהל.
בכלל, להוכיח שיצירה היא טובה אי אפשר, כל איכות או קונספט שמצביעים אליו יכולים לפגוש בטענה שהוא לא מבוצע טוב.
לא אהבת, חבל, כניראה שאתה אדם שטחי וסר טעם, שלא ראוי לצפות בשום סרט בגלל שאין לו את הכישורים הבסיסים הנדרשים להבין נפש אנושית של דמות, אווירה, רגש של סיפור, משמעויות ועומק אנושי. ואני רק חצי צוחק, אגב. אני מאוד, מאוד אוהב את הסרט הזה.
אה, אגב, הזכרתי את וידויים בגלל נטיה של אנשים לומר עליו בדיוק את מה שאמרת על טננבאום- שהוא מורכב רק מגימיקים אקצנטריים.גם בענינו אני נאלץ לנסות, בקרב אבוד מראש, להסביר כמה קורה בסרט הזה מאחורי הקלעים, כשקוראים את הדמות ואת העולם שלה מתוך האירועים ורואים את העומק הרגשי והפסיכולוגי שעומד מאחורי כל הרעש והצלצולים שעל פני השטח.
ארכיטיפים, ופלצנות.
וכשאני מדבר על פלצנות, אני מתכוון למה שאני הולך לעשות עכשיו.
בוא ניקח את ביל מארי כפי שאתה מגדיר אותו "מליונר מזדקן מלנכולי,אבל גם מוכן להתחבר בלי שמץ של התנשאות לילד בן 15, ומצד שני מתנהג כמו ילד בן 5 כשהוא נגרר לטריפ של נקמנות".
האסוסיאציות שעלו לי למשפט הזה, הם דוקא לדוגוויל, ולא כל כך בגלל הדמיון בנראטיב, אלא בעיקר בגלל שההגדרה הזאת יכולה לשמש ככר נוח לתיאוריות רבות.
למשל – הכוונה יכולה להיות פוליטית, ולדבר על המכונה הקפיטליסטית האמריקאית שמצד אחד מדברת על הידברות עם העולם השלישי, ומצד שני נגררת לנקמנות מהירה (ביחסים עם אפגנטיסן ועיראק כמובן).
אין ספק שהפיסקה לעיל, מקושקשת לחלוטין, אבל אני מנסה להוכיח פשוט נקודה על ארכיטיפים.
ועכשיו לתיאוריה מגוחכת קצת פחות. המשל הוא לא על מכונה קפיטליסטית, אלא על תורה מודרניסטית. כך למשל, ביל מאריי מתחבר לילד בן 15 בגלל הפתיחות של המודרניסטיות, אך ווס אנדרסון מוכיח כי גם מאחורי הפתיחות הנ"ל מופיעים בסופו של דבר אינטרסים צרים ואגואיסטית, הבאים לידי ביטוי בנקמנות. או במילים אחרות כאשר טוב לביל מארי להתנהג כאדם נאור, הוא מתנהג כך, וכאשר לא טוב לא, הוא משנה את עורו.
התיאוריה הזאת כבר הרבה יותר טובה, וגם אם היא לא מדויקת (ואין לי ספק שהיא לא מדויקת), הרי שהרעיון ברור. ארכיטיפ הוא לא רק ארכי לטייפ. אלא גם ארכי לרעיון מסוים, או לתכונות מסוימות שקיימות באנשים שלא שייכים לטייפ המצומצם שאליו אפשר לדמות אותו. וכך, גם אם אין ביל מאריי במציאות, ובניגוד לקלישאות לכאורה של "בחירות" הרי שיש מספיק מביל מאריי במציאות. הן ברמה המטאפורית (לרעיון). והן ברמה המעשית (לתכונות אנושיות בסיסיות ובראשם אגואיזם על חשבון מילים גבוהות וכוונות).
ובהנחה שאני צודק, האם אין כאן עוקצנות?
גם מקס, יכול להוות כר נוח לתיאוריות מרובות. ואני מצטט "מקס הוא גיק, אבל לא שם זין על הלימודים, יש לו חוסר הבנה של בני אדם אבל הוא כותב נהדר, ויש לו כישורים חברתיים מחרידים מצד אחד ומופלאים מצד שני, ואנשים סביבו בזים לו ומכבדים אותו בו זמנית".
גם כאן באים לידי ביטוי לא מעט תכונות חבויות. אם תרצה נלך למישור הרעיוני/אידאלוגי. ונגדיר את מקס בתור הפוסט מודרניסט לעומת ביל מאריי המודרניסט. ניכר בבירור כי מקס פישר קובע לעצמו גבולות של טוב ורע, ללא ניבזות אמיתית, אך תוך מודעות עצמית להגדרות קלאסיות או מודרניות של הטוב והרע. גם מקס הוא אופרטוניסט, אך הוא אופרטוניסט המודע לעצמו לחלוטין, אחד שכבר עבר את המאבק של הדור הישן (ביל מאריי), והגיע לתובנות פוסט מודרניות. אם תרצה – פרשנות 1 המאבק בין המודרניזם של מאריי לפוסט של מקס פישר, על פי ווס אנדרסון ואוון ווילסון.
ואם תרצה, אז גם מקס הוא אוצר בתוכו תכונות אופי רבות שמהוות ארכיטיפ להמון אנשים. כפי שאתה הגדרת את הארכי טיפים של בחירות, מדובר לא בארכיטיפים אלא בקלישאות מהלכות, סטריאוטיפים, לא ארכי טיפים. וכאן ההבדל, שהרי אם השימוש בסטריאוטיפ הוא נכון במקרים רבים (הקצנה של דמויות קיימות, גם אם פחות שטחיות מהמוצג על הבד), הרי שהשימוש בארכיטיפ הכולל בתוכו תכונות רבות, מגוונות, ומורכבות יותר גם הוא נכון, שהרי בכל אדם המגדיר את עצמו כרומנטיקן, או פילנטרופ, או אפילו מוקיון, יש מן המקס פישר. והמסקנה היא אם כן שגם הוא מהווה דמות עוקצנית, אולי לא לסטריאוטיפ בודד אבל בטח שלאנשים רבים (ואולי גם אני ביניהם, שהרי מי מאיתנו לא היה רוצה לחשוב על עצמו בתור פילנטרופ, רומנטיקן שמצליח לחלוטין עם המין השני, וכמובן טיפוס שנון במיוחד. למעשה, כפי שאני רואה את זה ההגדרה מתאימה לכמעט כל אחד בפישאיי). עוקצנות במיטבה. גם אם בהקצנה מסוימת.
ולטננבאום – כפי שאתה כתבת, כנראה שלא נגיע להסכמה בנוגע לסרט הזה, ואני יכול רק להודות לך על ההגדרה שלך אותי כ"אדם שטחי וחסר טעם" (ואתה רק חצי צוחק).
ארכיטיפים, ופלצנות.
אני מצטער. באמת שאתה נראה כמו אדם אינטליגנטי ובעל טעם, ובמשך כל הדיון הזה היית מעניין ודיברת בהגיון ובאמת שהיה תענוג להתדיין איתך, וזה ברצינות מוחלטת, אבל ההודעה האחרונה הזאת פשוט מטומטמת ברמה שגורמת לאיבוד הכרה.
אז יופי, ושר הטבעוות הוא סרט נאצי, או סאטירה על נאציזם, ואליס זה על מכניקת קוואנטים, או התקפה על מכאניקת קוואנטים, או פרשנות לויטגנשטין, והקוסם מארץ עוץ זה על עליית הקפיטליזם, בסדר.
ההיפותזות שלך רחבות ופרועות כלכך שהעובדה שאפשר להפעיל אותן לא אומרת כלום על הסרט, גורנישט.
אם הדמויות של ראשמור משמשות כעקיצות בגלל שהן שליליות ברמה מסוימת, ואפשר לומר שהן מסמלות כל מיני דברים, או דומות לכל מיני דברים, ואז זה הופך לעקיצה כלפיהם, אז אין סרט בתולדות הקולנוע שהוא לא קומדיה עוקצנית. מה נכנס בך? איזה מן קשקוש זה?
נכון, אפשר לפרש הכל כהכל, והכל בפרשנות מסוימת יהיה הכל, ביניהם קומדיה עוקצנית. אין דמות שהיא לא אריכטיפ של עצמה, או לא חולקת תכונות עם משהו, או בונה התכונות שלה לא דומה לדבר כלשהו.
ושוב, באמת, אתה נראה כמו אדם אינטליגנטי שאומר דברי טעם, מה זה היה אמור להיות לעזאזל? קומדיה עוקצנית על כתיבה שפויה?
עקב חוסר רלוונטיות
ואיחור רב, אני לא יגיב עניינית (אלא אם כן באמת תרצה, ואז נוכל להמשיך את הויכוח עד הסוף המר).
ובכל זאת, שני נקודות
א. דוקא תודה על המחמאות, חבל שלא צילמתי את עצמי מסמיק.
ב. תבדוק את הפיסקה השניה שלך. הפסדת בויכוח.
עקב חוסר רלוונטיות
אם הטענה שלך היא שראשמור הוא קומדיה עוקצנית הדומה לאלקשנס באותה מידה שבה אליס הוא פרשנות נאצית על ויטגנשטיין, ניצחת, בהחלט.
דווקא יש בזה משהו
וחוץ מזה, באלקשן, תמי חיה באשליה עצמית רומנטית מגוחכת ממש, עם משפטים כמו "אני לא לסבית, אני מתאהבת באדם, רק במיקרה עד עכשיו כל האנשים שהתאהבתי בהם היו בנות", או עם הבחורה החדשה מסוף הסרט "אנחנו לעולם לא נפרד".
ריס ווית'רספון היא פסיכופטית מוחלטת, עם תמונת עולם של פסיכופטית- "החלשים תמיד דמנסים לפגוע בחזקים. ובכלל, היא דמות מרושעת, נרקיסיסטית, נפוחה.
אחיה של תמי הוא אומנם טוב לב, אבל טיפש כמו לבנה ולמעלה מכך, הרבה למעלה מכך.
אין באלקשנס דמות אחת שהיא לא עקיצה מהלכת כלפי עצמה.
אצל ווס אנדרסון אין דמות אחת שאפשר לעקוץ- לרחם עליהן, לחשוב שהן פאתטיות, כן, אבל אין מה לעקוץ. לא יותר משתעקוץ הומלס או חולה שחפת.
הן דמוית טראגיות, פתטיות, אבל לא מעוררות לעג.
בקיצור, אלה לא קומדיות, ולא עוקצניות.
תלוי בהגדרה שלך לקומדיה.
נכון, אני מסכים עם הכל , למעשה.
רק הייתי רוצה להדגיש, בעצם, שיותר משמדובר בשאלה של חמלה, כשהשאלה היא האם מדובר בקומדיה עוקצנית, לא ניתן לעקוץ מי שלא חי באשליה.
חייב להיות בלון שניתן לפוצץ, אחרת אין עקיצה.
ועוד בגזרת הטריילרים
אצל סטארסקי והאץ' האקשן מעורבב בהומור. עבור מי שלא אוהב את זה:
• הומור מחד, Scooby Doo 2. או "איך לבזבז כסף על סרט מטופש".
http://a772.g.akamai.net/5/772/51/b93f1553f4099a/1a1a1aaa2198c627970773d80669d84574a8d80d3cb12453c02589f25382f668c9329e0375e8178ef01f92f564d335ae0d71e04faee0/scooby_doo_2-tlr_m480.mov
• אקשן מאידך, Walking Tall. "הסלע" בתפקיד הרשות למלחמה בסמים.
http://a772.g.akamai.net/5/772/51/862c0e8c582430/1a1a1aaa2198c627970773d80669d84574a8d80d3cb12453c02589f25382f668c9329e0375e81784eb5887fe5fcb369f0d74d347a81480/walking_tall_m480.mov
• מתח, Spartan. ואל קילמר מציל ילדה חטופה בחודש מרץ, לפני שדנזל וושינגטון יעשה את אותו דבר בדיוק בחודש אפריל.
http://a772.g.akamai.net/5/772/51/a75f3c503b93d8/1a1a1aaa2198c627970773d80669d84574a8d80d3cb12453c02589f25382f668c9329e0375e8178ef01f920263d549aa18/spartan_m480.mov
שווה הצצה ולו כדי לראות איך אד אוניל נראה כשהוא לא מוכר נעליים.
הוא מופיע בטריילר למרות ששמו לא רשום אצל ימד"ב (מצד שני משה איבגי לא מופיע בטריילר וכן רשום בימד"ב…).
• מלחמה, La Battaglia di Algeri. סרט מ-1965 שלפני שבוע התחיל הפצה מחודשת בארה"ב. מדהים איך השיטות הטרוריסטיות לא השתנו מאז. אני לא מת על צרפתים אבל במהלך 2 הדקות של הטריילר בהחלט הזדהתי איתם.
http://a772.g.akamai.net/5/772/51/ad9701c2cc52e0/1a1a1aaa2198c627970773d80669d84574a8d80d3cb12453c02589f25382f668c9329e0375e81780ee52b7278cfa5ec331a5d448b01577d84cc02c910066c7339a0368da4d/thebattleofalgiers_m480.mov
ולקינוח: טיזר.
• פרנק אוז, ניקול קידמן. Need I say more? אז מה אם הסרט לא מקורי? (האורגינל מ-1975) בסוף הטיזר היא אומרת ש"דרושה מעט הרכבה". ואני דווקא חשבתי על ההיפך…
http://a772.g.akamai.net/5/772/51/cf14b552dce719/1a1a1aaa2198c627970773d80669d84574a8d80d3cb12453c02589f25382f668c9329e0375e81787e85abb28970c7aee1d91f95ebd30a40979df4ec02483fa63d93eb1/the_stepford_wives_m480.mov
אפרופו 'סקובי דו 2',
יצא לי לראות היום בקולנוע את הטיזר שלו, ובסוף הטיזר הופיעה כתובית עם השם המתורגם: 'סקובי דו 2: חופשי חופשי'.
האיש עם השפם זה לא רמי הוייברגר?
ואכן, טריילר משעשע.
לא משהו
כשבשנות השבעים עשו סרט (או סידרה) על שנות השבעים-זה נראה אמין- כי לא היה משהו אחר.
כשב-2004 עושים סרט על שנות השבעים- זה נראה מזוייף, מטופש, לא אמין, מוקצן והיסטרי.
בן אפלק אמנם אמנם נראה די דומה לפול מייקל גלזר, אבל הפוץ הזה וילסון רחוק שנות אור מדיויד סול.
הסרט נראה אינפנטילי להדהים, לעומת הסידרה שהייתה קולית למדי, ולא דפקה חשבון לאף אחד (לעומת סדרות המשטרה המודרניות, שהשוטרים פוחדים לתת סטירה לאסיר- מחשש שהוא יתבע את התחנה).
מה שכן, האגי בר של הסרט נראה אידיוט- ממש כמו האגי בר של הסידרה.
בן אפלק דומה לפול מייקל גלזר ?!
ועכשיו ברצינות : למה אוון וילסון חייב תמיד לשחק את הנעאבך (=עצמו ?) ולהרוס את הסרט ? הדמות המקורית היתה של שוטר קשוח ולרוב רציני.
לא משהו
שוטרים בסדרות משטרה מודרניות פוחדים להרביץ לחשודים?
אני מבין שלא הזדמן לך לראות את "המגן"
הזדמן דווקא
התכוונתי יותר לסדרות ברשתות הגדולות והשמרניות, לא ברשתות קטנות וחתרניות כמו FX.
נ.ב. (לד"ר לח) כתבתי "אפלק" במקום "סטילר". טעות. סורי.
?
המממ…
נדמה לי שבן אפלק כלל לא מופיע בסרט…
גם מאט דימון לא.
ראיתי היום את הטריילר
ואני לא מתלהבת. בלשון המעטה.
כנ''ל.
אהבתי לצפות בפרקים בשידור חוזר של הסדרה לא כי היא סדרת מופת איכותית אלא כי היא סדרה משעשעת באופן מרושל חצי במכוון. בסדרה, בניגוד לטריילר, מי שהלך לפי הספר היה דווקא האץ'. סטרסקי היה הפרא אדם (אלא אם כן לא הבנתי משהו בטריילר, מה שייתכן בהחלט לאור השעה המוקדמת – 10:46 בשבת לפנות בוקר).
הטריילר לא ממש משעשע או מעניין לדעתי.
לפי מה שמראים בטריילר,
אף אחד משניהם לא הולך לפי הספר, גם אם הקריין מנסה לשכנע אחרת.
לפחות המכונית נשארה אותה מכונית !
אגב המכונית
האתר (הנוכחי) של סטארסקי והאץ' מזכיר באופן חשוד את HOT.
http://starskyandhutchmovie.warnerbros.com/?fromtout=movies_a4
:-)