הסיבה שאתם יודעים מי זו נטלי פורטמן היא לוק בסון. אלא אם הייתם איתה בגן בירושלים, סביר שהפעם הראשונה שבה ראיתם את נטלי פורטמן היתה כילדה בת 12 ב"לאון" של לוק בסון. גארי אולדמן המרושע הרג את משפחתה, היא מצאה מחסה אצל המחסל היעיל והילדותי לאון, וביקשה ממנו שילמד אותה את המקצוע, כדי לנקום. זה היה אחלה סרט, אחד הטובים של לוק בסון. במשך שנים הסתובבו דיווחים על כך שלסרט עשוי להיות המשך, "מתילדה", שיספר על קורותיה של נטלי פורטמן לאחר שגדלה והפכה למחסלת בזכות עצמה. אומרים שבסון כבר כתב את התסריט ל"מתילדה", ורק חיכה שפורטמן תתבגר מספיק בשביל לשחק את התפקיד – אבל אז העסק התמסמס. סרט ההמשך הזה כנראה כבר לעולם לא יקרה, ועכשיו, אחרי "קולומביאנה", הוא גם לא צריך לקרות.
"קולומביאנה" הוא סרט שלוק בסון כתב והפיק, ובוים על ידי אחד מבמאי-החסות שלו, בעל שם הבמה האידיוטי אוליבייה מגאטון. במהלך חצי השעה הראשונה שלו, ילדה קטנה עדה לרצח של הוריה על ידי איל סמים מרושע. היא נמלטת, מגיעה אל קרוב משפחה העוסק בעניינים שבעולם התחתון, ודורשת ממנו ללמד אותה להיות מחסלת כדי שתוכל לנקום. הוא מעדיף לשלוח אותה לבית הספר. בקיצור, חצי השעה הראשונה של הסרט היא פחות או יותר רימייק של "לאון", כשהשמות, המקומות והפרטים שונו כדי להגן על החפים מפשע: במקום בניו יורק היא מתרחשת בקולומביה, ובמקום נטלי פורטמן הקטנה מופיעה ילדה שחומה קטנה שבלי ספק לוהקה בגלל העיניים היפות שלה ולא בשל כישורי המשחק שאין לה.
אחרי אותה חצי שעה אנחנו קופצים כמה שנים קדימה, והנה הילדה גדלה והפכה להיות זואי סלדנה, והיא מחסלת למחיתה חלאות עולם תחתון, בדרך אל הנקמה. יש יסוד סביר לשער ש"קולומביאנה" הוא בעצם התסריט של "מתילדה", שלוק בסון התייאש ממנו, והחליט לשנות בו כמה פרטים ולהוציא כסרט העומד בפני עצמו. זה כנראה הדבר הכי קרוב לסרט המשך ל"לאון" שנקבל אי פעם.
אז הסרט עצמו, איך הוא? אז זהו, שלא משהו.
העלילה היא סיפור נקמה בסיסי עד מאוד. הם הרגו את ההורים שלה, היא מנסה להרוג אותם, שום דבר נורא מפתיע לא קורה בדרך, וכמה מהדברים שכן קורים הם שילוב של צירופי מקרים בלתי סבירים במידה קיצונית ושימוש מטופש לחלוטין בטכנולוגיה. אל תשאירו את המח פועל על הילוך גבוה מדי.
יש כמה קטעי אקשן לא רעים, ועוד יותר מזה – קטעי התחמקות. מתילדה – סליחה, קטאלייה – היא אישה בעלת כח מיוחד: בכל מקום שבו היא נמצאת מתגשם בקיר לידה פתח איוורור מרובע, מהסוג הזה שנוח לפתוח, להיכנס לתוך מנהרת האיוורור שמאחוריו, ולזחול דרכה לכל מקום שאליו את רוצה להגיע. הייתי מפקפק בצורך להתקין בכל מקום מנהרות איוורור כל כך גדולות, אבל גם ככה, זה לא שאני יכולתי לזחול דרך אחת כזאת. עצם היכולת של קטאלייה להתקפל אל תוך פתח בגודל של מיקרוגל היא מרשימה. אולי חשבתם שדמות הנאבי הכחולה שזואי סלדנה גילמה ב"אווטאר" היתה דקיקה ורזה באופן בלתי אפשרי. מתברר שלא – סלדנה היא כזאת גם במציאות.
נדמה לי שסלדנה היא שחקנית טובה, אבל אני לא בטוח. ב"אווטאר", סרט שטכנית היא לא הופיעה בו, היא הפגינה משחק משכנע הרבה יותר. אבל זה לא אומר הרבה: רוב השחקנים בסרט הזה מפגינים משחק של עץ נוי. זה לא מקרי שהבמאי בחר לקרוא לעצמו אוליבייה מגאטון ולא אוליבייה סטניסלבסקי. אני חושד שבימוי שחקנים הוא לא הצד החזק שלו. הוראות הבימוי שסלדנה קיבלה בוודאי הסתכמו בב"תהיי קשוחה ורזה", ואותן היא מילאה מעל ומעבר.
כשצריך, היא יורה באנשים, ואל תצפו כאן לשום רחמים או עדינות. לוק בסון, והדמויות בסרטים שלו, הם מאלה שמאמינים שהמטרה מקדשת כל אמצעי, ושאם אתה עובד בשביל איש רע – אתה איש רע ואפשר להרוג אותך בלי שום ייסורי מצפון.
טוב ש"קולומביאנה" הוא לא "מתילדה". בפני עצמו, הוא סרט אקשן טפשי אבל בר צפיה, אם יש לכם זמן ואין לכם ציפיות. אבל אילו זה היה המשך ל"לאון" הגדול, זו היתה אכזבה איומה, בגידה במורשת וסרט שהיה נחקק לעד בהיכל הבושה של הקולנוע. עדיף ככה.
רד פיש-
בתור מישהו שראה את הסרט, אתה חושב שהיה צריך להגביל אותו ל-16 ומעלה?
עזרת לי להחליט
גם קודם לא ממש התלהבתי ממנו, ומה שכן גם הטריילר שלו – שאני מוכן להישבע שהוא איזה 6 דקות – מראה בערך מה הולך בכל הסרט. עכשיו עם הביקורת הזאת, אני אחכה כבר ל DVD.
סיפורי נקמה בדרך כלל משעממים אותי...
לא בשבילי.
לאון
הוא ללא ספק סרט האקשן הכי טוב שנוצר אי פעם.
הוא לא בדיוק
סרט אקשן, יותר כמו מותחן דרמתי מעולה עם סצינת אקשן בסוף.
לא ראיתי את הסרט וכנראה גם לא אראה
לאחר הקריאה אבל מה שכן הרגת אותי מצחוק!
רזון
לסלדנה יש סצנת סקס ב'הלוזרים' שבה היא מתפשטת לבגדים תחתונים. במהלך הסצנה כולה התבוננתי בחוסר אמון בצלעות שלה. זה היה די מפחיד.
הטריילר עיצבן אותי,
כבר יותר טוב לראות שידורים חוזרים של אוואטר בטלוויזיה. אבל, עכשיו אני ארוץ לראות לאון! איך לא שמעתי עליו עד עכשיו?
באמת איך...
לא נעים לומר, אבל חתיכת חור.
חור ענק
חור ענק בהשכלה אתה חייב לראות את זה…
סרט כל כך מיותר!
הטריילר של הסרט נתן לי תחושה שזה יהיה סרט מתח-אקשן כזה וקיבלתי סרט אקשן מגוחך ופתטי עם סצנות דרמטיות מביכות, תצוגות משחק מבישות, סצנות אקשן בינוניות ואחד התסריטים הכי טיפשיים שראיתי מבוצעים על המסך בזמן האחרון.
פשוט לא לראות אותו. מילא סצנות האקשן היו מגניבות – אבל גם הן לא. פשוט רע, רע, רע ושוב – רע.
העגבניות הרקובות מסכימות
http://www.rottentomatoes.com/m/colombiana/
עם כל הכבוד לעגבניות הצודקות
הייתי חושב ככה גם אם הן היו 100% בשלות![!:-P!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_tng.gif" alt="" width="" height="" />)
אבל
אם הן היו 100% אז זה היה סרט מאוד טוב, ואז אולי גם אתה היית אוהב את הסרט.
(לי, דרך אגב, אין ממש כוונה לראות את הסרט. אפילו לא טרחתי לראות את הטריילר, דבר המעיד אצלי על חוסר עיניין מוחלט בסרט).
מה,איך לעזאזל הגעת להחלטה שאחשוב אחרת רק בגלל העגבניות?
(ל"ת)
ארר, איך אני אסביר את זה
אם העגבניות היו 100 אחוז טריות זה היה אומר שזה סרט טוב (או בסדר מאוד). זה לא היה אומר שתאהב אוטומטית את הסרט (דוגמא אישית: EVIL DAED, שיש לו 100 אחוז בעגבניות, הוא לדעתי סרט מאוד גרוע), אבל זה אומר שיש המון דברים טובים בסרט (או דברים בודדים שיש הסכמה מוחלטת שהם טובים) ואז אולי הסרט היה טוב יותר לדעתך. או שהציפיות שלך מהסרט היו עולות מאוד ואז הייתי עוד פחות אוהב את הסרט.
(אני רוצה לומר שאני לא מכיר אותך אישית או את טעמך הקולנועי המלא, אני רק מעלה תיאוריה שהיא גם סוג של פרדוקס).
האמת שאני בכלל לא עוקב אחרי העגבניות
פה ושם אני קורא בוויקיפדיה על סרטים ואז רואה את הממוצע של הסרטים על אותו סרט, ו.. וזהו בערך. אז לי העגבניות לא אומרות כלום בסופו של דבר.
וסבבה, הבנתי אותך (:
אם הבנתי נכון
הכוונה שלו היא שאם הסרט היה מקבל 100 אחוז אז הוא היה סרט שונה ממה שהוא עכשיו, וסביר להניח שהוא היה אז סרט טוב שהיית אוהב, בעוד אתה מתכוון לכך שאם אותו הסרט *בדיוק* היה מקבל 100 אחוזים זה לא היה משנה את דעתך, כך ששניכם צודקים רק שאתם לא מבינים אחד את השני. אני רק מקווה שהבהרתי את הנקודה שלי.
וזה רק מה שאני הבנתי :)
גם ליאון לא היה משהו
(ל"ת)
Oh no you didn't!
(ל"ת)
בלי קשר לסרט
הביקורת הרגה אותי מצחוק (אבל ממש.)
מהרגע שהתחילה סצינת הפריצה לתחנת המשטרה,
לא יכולתי להפסיק לחשוב איזה סרט קט-וומן מוצלח זה היה יכול להיות, עם רק שינויים עדינים למדי בתסריט. בעיקר במקום הזוועה ההיא של האלי ברי.