 |
||
| היה ברור שזה יגיע בשלב כלשהו: קולנוע ריאליטי. מפיקי סדרת הריאליטי-TV 'העולם האמיתי' עוסקים בליהוק סרט הריאליטי 'חופשת האביב האמיתית'. האטרקציה העיקרית: לא צריך לצנזר מילות-F, או ערום! |
19.12.2002
|
|
יומית
היה ברור שזה יגיע בשלב כלשהו:
קולנוע ריאליטי. מפיקי סדרת
הריאליטי-TV 'העולם האמיתי' עוסקים
בליהוק סרט הריאליטי 'חופשת האביב
האמיתית'. האטרקציה העיקרית: לא
צריך לצנזר מילות-F, או ערום!
היה ברור שזה יגיע בשלב כלשהו:קולנוע ריאליטי. מפיקי סדרת
הריאליטי-TV 'העולם האמיתי' עוסקים
בליהוק סרט הריאליטי 'חופשת האביב
האמיתית'. האטרקציה העיקרית: לא
צריך לצנזר מילות-F, או ערום!
ואולי נלך עוד צעד קדימה
בשביל מה ליהוק?
פורצים לבית ומתחילים לצלם.
אף אחד לא ראה את ''רשת שידור'' של סידני לומט?
וזה אומר
שכולנו מסתובבים עירומים בבית ומקללים?
וחשבתי שרק בבית שלי זה ככה.
מופלא הוא
העולם הזוהר של הדוגמניות.
העיקר שיהיו מצות.
מיותר לחלוטין
מילא כשאין שום דבר לעשות, כיושבים בבית וקר ומשעמם, ונמאס לנו מהטלנובלות הרגילות, פותחים ערוץ איי אקס אן בתקווה שיהיה שם השרדות 25,564 או משהו בסגנון, אבל לצפות בסרט בין שעה וחצי לשלוש שעות של אנשים משפילים את עצמם, מקללים ומתפשטים מול המצלמה, ועוד לשלם על זה שלושים שקל? אני אוותר תודה רבה.
זה עבד בג'קאס
זה עבד בג'קאס
נקודה טובה
קבל ח"ח
הסרט של ג'קאס היה...
אהם…. מטריד.
בלשון המעטה
תסבירו לי דבר אחד.
איך שר"ה הגיע לארץ כשהוא הוא עוד לא שוחרר בארה"ב?
בפעם האחרונה שבדקתי הסרטים מתחילים שם, ואז באים הנה.
שוחרר, אתמול.
זה שסרטים מוצגים קודם בארה''ב
ואחר כך כאן זה לא חוק טבע. 'הפסנתרן', למשל, מציג אצלנו כבר חודשיים, ולארה"ב עדיין לא הגיע.
אבל כן, שרה הוצג בארה"ב יום לפני שהגיע אלינו.
וזכור לטובה ''דוקטור סליפ'',
שההפצה המסחרית שלו ברחבי העולם התחילה כנראה מישראל.
(וכנראה נכשלה, מאחר והעתיד הצפוי לו הוא שחרור ישירות לוידאו ולדיוידי ביבשת המוזהבת.)
כן, אבל זה בד''כ נכון לגבי סרטים אירופיים
או סרטים "קטנים" יחסית, או סרטים שיש איזושהי בעיה עם הפצתם בארה"ב (פולנסקי הוא די אישיות לא רצויה שם)
ובצדק.
פולנסקי הוא במאי גאון אבל סוטה.
(בעילת קטינה זה *לא* נורמטיבי).
מזל שלוודי אלן אין בעיות כאלה
חוץ מזה, מה הקשר לאישיות לא רצויה? הסרטים שלו מופצים בארה"ב מהר כשיש בהם כוכבים, ויותר לאט כשאין, כמו כל הסרטים הזרים, כולל האחרון של אלמודובר. "טס" גם היה מועמד לשישה אוסקרים, וזכה בשלושה.
חוץ מזה, הידידה הקטנה של פולנסקי סלחה לו מזמן, והוא עצמו נשוי כבר 13 שנה.
וודי אלן גם הוא נבלה,
אבל לא הואשם בבעילת קטינה, הידועה בחוק גם כאונס (בת 13, במקרה הזה).
ולמיטב ידיעתי, זה לא משנה אם היא סלחה לו – הוא עדיין פושע.
אה, סון-יי הייתה בת 17
הכל תלוי כמובן בסטייס בארה"ב שכל העניין מתרחש בו, אבל אלן עדיין אשם בבעילת קטינה.
הנה, למתעניינים, רשימה של סלבריטאים אחרים, כולם נבלות כמו פולנסקי.
http://www.spiritone.com/~law/celeb_statutory.html
היי-לייטס: סאני בונו, קלסי גראמר, דון ג'ונסון, ג'רי לי לואיס, רוב לאו, אלוויס פרסלי וג'רי סיינפלד.
לידע כללי,
בישראל, מעל גיל 16 זה לא בעילת קטינה (אם זה בהסכמה כמובן).
הו, לו רק אמריקה הייתה נאורה כמונו.
לידע כללי,
אם זה לא בהסכמה, זה אונס, ולכן ממש לא רלוונטי הגיל.
אבל גם אם זה בהסכמה
והנערה מתחת לגיל 16, אז זה נקרא אונס.
פשוט לא נכון.
הגבול החוקי שאתה מדבר עליו עובר בגיל 14 ולא 16.
ראה הדיון הארוך כאורך הגלות כאן:
http://www.haayal.co.il/story_1206
לכל דבר יש מחיר
בפרק מסויים של חוק וסדר, שעוסק ברציחתו של אמן מצליח, אומר הסוכן שלו "האומנות היתה הרבה יותר מוצלחת, אם לא היינו צריכים להתעסק גם עם האומנים". אומנם זה משפט שנכתב ע"י תסריטאי, אבל יש בו הרבה אמת, והסייפא שלו היא כנראה: אתה רוצה לראות אומנות? תשלם את המחיר. אומנים יהיו אנשים משונים, ויעשו דברים משונים לא פחות.
אחד הסופרים החביבים עלי הוא דוד פוגל. כשהוא היה בן 19, קצת לפני מלחמת העולם הראשונה, הוא ניהל רומן עם אשה מבוגרת, וגם עם בתה בת ה-11. זה בסדר? אני משער שלא. אבל האם פוגל יכול היה לכתוב את יצירת המופת שלו, "חיי נישואין", בלי ההתרחשויות האמיתיות שקרו לו בחייו? אני מסופק.
ואגב – זה הולך גם לצד השני. אבא של יונה וולך, לדוגמא, נהרג במלחמת העצמאות, כשהיא היתה בת 4. אני מאוד מסופק אם היא היתה נהיית למשוררת בלי זה. ודבר דומה אירע לדליה רביקוביץ' – אבא שלה נדרס ברחוב ז'בוטינסקי ברמת-גן, בצעירותה. מספיק לראות כמה שירים של שתי המשוררות הללו, ממלא מוטיב המוות בכלל, ומות האב בפרט, כדי להבין את חשיבות הדבר.
ואז מגיעה השאלה
מה עדיף, חיי אדם או אומנות?
פתאום בא לי לקרוא את וויקד עוד פעם.
למה, ישמור השם?
ספר כל כך גרוע, שלקראת הסוף הייתי צריכה להחזיק את עצמי בכוח בכדי לא לדלג על פרקים שלמים.
וויקד של מגווייר? איך אפשר שלא לאהוב אותו?
לא יודעת,
קפיצות בעלילה, דמויות משמימות, שום הגיון פנימי כלשהו והעובדה שלא קראתי את הקוסם מארץ עוץ עזרו לי.
והייתי מקבלת את העובדה שאני היחידה שלא סבלה את הספר, אבל דווקא גם בקרב חבריי הייתה הסכמה כוללת שהוא גרוע.
אני אהבתי אותו
למען האמת, קראתי אותו רק פעם אחת (לפני שנה) ומאז אני מפחד לקרוא אותו שוב.
אם זה עוזר,
גם אני מפחדת לקרוא אותו שוב.
מרגע שהתגברתי על הפתיחה המדכאת, נוכחתי שזה אחד הספרים היפים שקראתי בחיי.
אין ספק שאם מכירים את "הקוסם מארץ עוץ" נהנים מההקשרים, סגירות המעגלים, ומתענגים על הדרכים המדהימות דרכן מגווייר מגיע לאן שהעלילה שהוכתבה לו מראש צריכה להגיע, אבל הייתי בטוחה שגם אנשים שלא מכירים את המקור יוכלו לראות את היופי בספר. זה מפתיע אותי שלא… אבל, כמובן, to each his own.
ועוד משהו קטן – קראתי בעברית, ומדובר באחד התרגומים הטובים ביותר שזכיתי לקרוא. היה נפלא ולא זכורה לי אף לא פעם אחד שבה רציתי לחבוט בראשי בקיר בגלל נפילה תרגומית. וגם זה משהו, לא?
אם את לא אוהבת ספרים מתורגמים
למה את קוראת אותם? לא אלה שנכתבו בפורטוגזית או משהו במקור, סתם כאלה באנגלית.
זה מה שאני עושה,
אבל בארצנו, מה לעשות, קשה למצוא ספר בשפה המקורית שלו, אפילו אם מדובר באנגלית…
בשביל זה יש את מה שנקרא האינטרנט
Wicked עולה החל מ-$1.25 משומש ב-bn.com, פלוס משהו כמו שני דולר עבור משלוח לספר, פלוס עוד כמה עבור כל הזמנה. אלא אם כן מזמינים רק ספר אחד, זה יכול להיות די שווה. כמה הוא עולה בארץ מתורגם?
אני יודעת את זה, ואני כן
קונה ספרים באינטרנט, אבל הכיף של לשוטט בחנות ספרים נעלם. לשוטט באתרי אינטרנט זה פשוט לא אותו הדבר…
אה, לי הוא עלה בסביבות ה60-.
בשביל זה יש את מה שנקרא
חנויות ספרים משומשים. אני לא רואה איך אפשר להשוות את סטימצקי לחנויות אמיתיות מבחינת החוויה, וגם המבחר יותר גדול.
למה נראה לך שהתכוונתי לסטימצקי?
כי אני קופץ למסקנות
למה התכוונת? אני תמיד מחפש חנויות מעניינות באזור המרכז, אם את מתכוונת לאזור המרכז.
קודם כל אני לא קונה ספרים בסטימצקי,
לא כי יש לי משהו נגדם, אלא בגלל שאם כבר אני קונה ספרים חדשים, זה בדיונון (כי יש לאבא הנחה :)).
וגם זה, דרך אגב, קורה לעיתים רחוקות כי אני בקושי קונה ספרים חדשים.
ובקשר לחנויות ספרים, אני לא מכירה הרבה. יש את החנויות הברורות באלנבי-קינג ג'ורג'-שנקין, אבל הן לא משהו מיוחד. יש גם את בוק בוטיק בדיזינגוף, אבל אני לא ממש אוהבת את החנות. בראשון אין כלום, אלא אם כן זה ברוסית וברחובות יש חנות אחת די טובה ששמה לא זכור לי. ויש גם חנות נהדרת לספרי אנגלית לילדים בחיפה, אבל זה כבר לא מרכז.
יש גם כמה חנויות באבן גבירול
שמוכרות (וקונות) ספרים משומשים באנגלית. יש גם את בית הקפה "תולעת ספרים" ברחוב באזל, אבל אני לא בטוח אם הם מוכרים ספרים, או רק מאפשרים לקרוא עם הקפה.
אני מאוד משתדלת לא
לקרוא ספרים מתורגמים אם אני לא חייבת (בעיקר, משום מה, ספרים בריטיים. זה פשוט כל כך נעים לקרוא בריטית), אבל המקרה של Wicked היה כזה:
הייתי בחנות ספרים וראיתי את ספר בשם "מרשעת", עם ציור של מכשפה על הכריכה. מיד הושטתי יד. לא הכרתי אותו מראש, לא שמעתי על קיומו לפני כן, אבל מיד קניתי אותו (מתנה לעצמי ליומולדת דאז). וקראתי אותו, ואהבתי אותו עד מאוד מאוד. ומאוד שמחתי שהתרגום עשה עימו חסד. ויש סיכוי רב שאני אקנה אותו באנגלית ברגע שאראה עותק מקורי שלו. הסוף.
אז אולי יעניין אותך לשמוע
שהסופר כתב גם ספר על סינדרלה?
לא ממש.
הוא כתב ספר על האחות החורגת של סינדרלה. וגם שיכתב את דיקנס. ובכלל כתב איזה תריסת ספרי ילדים.
גם אני!
באופיס דיפו, הוא פשוט היה שם…
גם אני! (כה''ב)
אופיס דיפו, לא שמעתי עליו, עטיפה מגניבה, אותו דבר. יכול להיות שזו מזימה לגרום לכולנו לתמוך בהפיכה נגד הקוסם?
יש לי רק מילה אחת
יש לך יותר מדי רווחים במילה.