עקרת בית משנות ה-50 מנסה להיות סטנדאפיסטית.
תאריך הפצה בארה"ב: 29/11/2017
תאריך הפצה בישראל: 29/11/2017
כתבות העוסקות בסרט זה
- הטלווימפיאדה יום 9, היופי בעיני המתבונן: ויזואליה ופתיחים סקרים, סקרים ראשי 6.8.2024
- הטלווימפיאדה יום 8, אין אנשים קטנים: יוצרים ושחקנים סקרים, סקרים ראשי 5.8.2024
- הטלווימפיאדה יום 1: אל תעשו מזה דרמה סקרים, סקרים ראשי 28.7.2024
- סדרת השנה 2023: הגמר טלוויזיה, סקרים, סקרים ראשי 29.12.2023
- סיכום 2023: פרסי טלוויזיה הגיגים, טלוויזיה 19.12.2023
- מצאנו באינטרנט 74: סוף סוף כאן כדי להוכיח שוואלה צדקתם חדשות 16.7.2023
- 2023: 10 פרקים מוצלחים של חצי שנת טלוויזיה הגיגים, טלוויזיה 28.6.2023
- ביקורת: גברת מייזל המופלאה, עונה 5 ביקורות, טלוויזיה 21.6.2023
- מצאנו באינטרנט 68: בואו נדבר על דברים נוראיים אחרים חדשות 19.3.2023
- סיכום 2022: פרסי הטלוויזיה הגיגים, טלוויזיה 1.1.2023
- מצאנו באינטרנט 53: מתחילים להיגמר לי הדברים שאני יכול לכתוב חדשות 25.7.2022
- טלוויזיה 2022: כל הסדרות המצופות של השנה הגיגים, טלוויזיה 13.1.2022
- מצאנו באינטרנט 10: הוא גם פאקינג זז. הוא. זז. הוא זז! חדשות 24.9.2020
וואו
פשוט הסדרה הכי טובה שראיתי מזה המון זמן. לא לפספס.
פנטסטי
הסדרה הזו היא אנטיתזה ל-"מד מן" (שגם אותה אני אוהב): יש בה פס קול עליז כל 10 דקות, והרבה שמחת חיים.
הדיאלוגים והבדיחות יוצאים מן הכלל, המשחק מדהים, משחקי המצלמה נהדרים, הסטים פנומליים והדמויות, אוי הדמויות – רק לבחור ולהתאהב. אמנם אני לא מחובבי "בנות גילמור", אבל "גברת מייזל המופלאה" היא ללא ספק אחת הסדרות הכי טובות שראיתי לאחרונה. עונה 2, בואי כבר.
ועכשיו פרסי האמי
אמש קטפה הסדרה שלל פסלוני אמי, ולמעשה זכתה בכל קטגוריה בה הייתה מועמדת (למעט "שחקן משנה", וחבל כי מגיע לטוני שלהוב): תסריט לקומדיה, בימוי בקומדיה, שחקנית משנה (אלכס בורסטיין), שחקנית ראשית (רייצ'ל ברוסנהאן) וכמובן, החשוב מכל – פרס סדרת הקומדיה הטובה של השנה.
אם זה לא רמז עבה דיו למשוך צופים חדשים, אני לא יודע מה כן.
כשוולט דיסני ושי עגנון חברו ליצור קומדיה ראויה לשמה
בינינו, כל החומר הבידורי שיוצא הוא חתיכת מיחזור אחת גדולה, בית חרושת לשריפת זמן.. אותה גברת בשינוי אדרת, מכניסים סצנת סקס עם אישה יפה כדי לסגור ענין, וזהו, הנה לכם סרט.
מייזל המופלאה היא מהיצירות הבודדות שאפשר לכנות אותם "אמנות". אילו רק יתגלגל הצופה לבתיה של וויליאמסבורג בניו יורק, הוא יבין כמה גאונות ותיחכום נשזרו בציור אורח חייהם של משפחת וייסמן ומשפחת מייזל. משפחה יהודית טיפוסית, הופעה מוקפדת בחברה, והתנהלות מגוחכת סביב הופעה זו.
ההוויי היהודי של העיירה במזרח אירופה מזדעק מכל מילה ומכל תנועה, כל דמות מאופיינת מסגנון המחשבות וההתנהגות ועד לנעליים והפפיון. למול עינינו נוצקו דמויות אמיתיוית לחלוטין מחיי היום יום שלך ושלי, כמו שרק שי עגנון היה יודע להציג אותן. בפשטותן ובמורכבותן גם יחד, על הרקע הנעים כל כך נוסח וולט דיסני, בבחינת "יתהפך העולם, הזוג נפרד, אז מה? אחלה! סבבה!" כשגם מכשפה מפחידה יכולה להיות מוצגת כסבתא נחמדה.
לא נותר לי אלא להודות ולברך את היוצרת הנכבדה שתמשיך לספק לנו חלונות לנפשם של בני האדם.