-
חיפוש דפי סרט
חפש
לפי שם:
עכשיו בקולנוע: סרטים שרק עכשיו יצאו
עוד בקולנוע: סרטים מדוברים שעדיין רצים
בקרוב: מגיעים בשבועות הקרובים
ברחוק: סרטים עתידיים שמדברים עליהם
-
דיונים אחרונים
דיונים מתמשכים
דיונים חמים
הילד והאנפה
Kimitachi wa dô ikiru ka
סיפורו של נער שגודל לצד דודו, תוך שהוא מתמודד עם התבגרות, עוני והחוויה האנושית הכללית.
תאריך הפצה בארה"ב: 08/12/2023
תאריך הפצה בישראל: 01/02/2024
זה נראה כמו משהו לא מרתק במיוחד עד שהסתכלתי על השם של הבמאי
ועכשיו השאלה היחידה היא מתי זה כבר יוצא?
2020/2021
השמועות אומרות שהייאו רוצה לסיים את זה בזמן לאולמפידת טוקיו, אבל קצב העבודה שלו לא תמיד עומד ברצונות שלו.
"סבלנות, לא קונים בשום חנו..."
לא, לא אכפת לי. מחר יהיה טוב, מקסימום עוד שבוע.
פור דה רקורד: אני חושב שפתיחת העמוד מוקדמת מדי
עבודת האנימציה עוד לא התחילה, לא ברור מתי תתחיל (צפי לא רשמי: אוקטובר, אבל אין דרך לדעת) ועד כמה שלא נעים להגיד את זה – הסיכוי שהבמאי ילך בדרכם של יותר מדי מהקולגות מהמחזור שלו בשנים האחרונות במהלך העבודה על הסרט או לפני שהיא תתחיל אפילו אינו נמוך.
רבותי, גבירותי: יש סוף סוף תאריך
14 ביולי 2023 (ומתישהו סביב התאריך הזה גם אצלנו, על סמך ההיסטוריה).
טיזר
יצא טיזר לסרט
https://youtu.be/f7EDFdA10pg?si=4YlVE7Ni7-3ccSG3
כמעט כל דבר בטיזר נראה מעוצב כמו משהו שראינו כבר בסרטי מיאזאקי הקודמים
כל דמות נראית דומה לדמות אחרת מסרט מיאזאקי כלשהו, כנ״לֹ הסטים ואפילו האפקטים. כמעט כל דבר בטיזר מרגיש שראיתי כבר דבר כזה בסרטים הקודמים של מיאזאקי.
ההחלטה לא לשווק יצרה תחושה שמדובר במשהו מאוד מיוחד, משהו כזה שכל פריים ופריים מהסרט נחשב לספויילר. התחושה הייתה שיש פה משהו מיוחד ולא רגיל.
אבל לבסוף התוצאה הסופית מראה שאולי הסיבה שהחליטו לא לשווק את הסרט הייתה כדי שאנשים לא ידעו שכמעט כל דבר שנראה על המסך דומה למשהו שמיאזאקי כבר עשה בעבר ושלפחות מבחינה עיצובית אין כל חדש.
זה עדיין לא אומר כלום על הסרט עצמו, שיכול להיות שיתברר שהוא יצירת מופת, אבל כן קצת חבל לי לגלות שמיאזאקי כבר מתקשה לחדש בפן העיצובי אחרי כל כך הרבה סרטים.
אוף
נראה שהקשר בין הספר לסרט עשוי להיות אפילו קלוש יותר מהקשר בין הספר לסרט של "הטירה הנעה".
לא בהכרח מפתיע, אבל עדיין מאכזב.
מיאזאקי כבר אמר שהסרט לא מבוסס על הספר
אם אני לא טועה הקשר היחידי זה שלספר יש השפעה גדולה על הפרוטגוניסט.
באופן אישי אני בהחלט אני מעדיף סרט מקורי של מיאזאקי מאשר עיבוד לספר שהוא חמוד והכל אבל לא משהו מיוחד.
אני דווקא שמח
אני מבין שעבור היפני הממוצע הספר הוא קלאסיקה, אבל לדעתי הוא חמוד ותו לא. סיפור התבגרות-נעורים ממוצע פלוס. מהטיזר ששוחרר הסרט נראה מהנה בהרבה.
הסרט נרכש להפצה בארץ
ע"י קולנוע לב
(לפי אתר פסטיבל הסרטים בערבה)
עדיין לא פורסם תאריך יציאה בארץ
פליז שיהיו הקרנות איימקס!
(ל"ת)
אז בסוף אין
למה ציפיתי בכלל לזה מסרט שקולנוע לב מפיצים?
במקום זה, תקעו את הסרט באחד מהאולמות הקטנים.
ממש מבאס.
פסטיבל הערבה
מישהו היה בפסטיבל בשנים קודמות ויודע להגיד אם הסטינג של הצפייה הוא טוב? בא לי לצפות ב"ילד והאנפה", אבל לא הייתי רוצה לעשות את זה במקום שהוא פחות מרשים מקולנוע.
25 לינואר לפי קולנוע לב
היה יכול להיות יותר טוב, אבל גם היה יכול להיות יותר גרוע. מקווה שיהיו עוד הקרנות סינמטק ופסטיבלים עד אז. העיקר שמופץ (ואני מאוד בספק שיהיה IMAX).
זה אומר שהוא יוקרן רק בקולנוע לב?
או שיש סיכוי ליס פלאנטים למיניהם?
לא בהכרח
קולנוע לב גם מפיצים סרטים וקולנועים אחרים קונים את רובם מהם. נדע כשהתאריך יתקרב בוודאות.
נדחה ל1/2
ממה שהבנתי
יש הקרנה בסינמטק הרצליה ב-27.1
(לינק) מקווה שזה אומר שיהיו גם בשאר הסינמטקים, למרות שהם העלו כבר לו"ז לינואר והסרט לא מופיע.
לא עדיף לחכות טיפה ולראות אותו בבתי הקולנוע ה״רגילים״?
כבר יש לסרט דף באתר של פלאנט, ולמרות שלא כתוב עדיין, בהחלט יש אופציה שהסרט יקבל הקרנות איימקס.
כך שעדיף לדעתי לחכות עוד כמה ימים וללכת לראות את הסרט בקולנועים הגדולים ובתקווה גם באיימקס.
אני מאוד בספק שהוא יקבל איימקס ו"אולמות איכותיים" בפלאנט
מניסיון העבר של הפצות מלב בפלאנט (ובכל רשת האמת), זה לרוב מגיע ישר לאולמות הכי קטנים וגרועים. באותו סופ"ש עולה גם "ארגייל" שצפוי לתפוס את ה-IMAX ועד עכשיו פלאנט לא ממש לקחו סיכונים עם האולמות האלה.
אין איך לדעת עד שנגיע ממש לתאריך, אבל סיכוי טוב שעבור לא מעט אנשים ברדיוס מסוים בגוש דן, ההקרנה הזאת של סינמטק הרצליה (יש להם אחלה אולם, אגב) תהיה האופציה הכי טובה לראות את הסרט. ואז גם זה שבוע לפני.
האמת שסוזומה היה בIMAX
(ל"ת)
האמת שסינמטק הרצליה ספציפית בדיוק עבר למקום חדש עם אולמות משופצים
ומתנהל כקולנוע מסחרי במתכונת מצומצמת.
ולגבי הצפייה עצמה, הסרט מוקרן באולם הגדול המוצלח. בספק שבקולנועים האחרים ישימו אותו באולם כזה, הם בדרך כלל תוקעים סרטי אנימציה באולמות הקטנים יותר.
ההקרנה הזו בסינמטק היא גם ספציפית הקרנת טרום בכורה, סקרן אם יהיו כאלה בסינמטקים נוספים.
בתקווה הסרט מספיק טוב להגיע לאולמות הגדולים בקולנועים המוכרים בהמשך הריצה המסחרית שלו, ומספיק טוב שארצה לראות אותו ככה פעם נוספת. אבל עד שזה יהיה ודאי, זו בחירה נהדרת לטרום בכורה.
(אני לא עובד סינמטק הרצליה משוחד מה פתאום)
הקרנות שראיתי באולמות קטנים
היו בו מפחד ולילה אחרון בסוהו נראו מספיק גדולים על מסך בינוני. מצד שני סרט האנימציה האחרון שהלכתי אליו בפאנט, המשאלה האחרונה, קיבל עותק נוראי של הסרט עם רזוליוציה כל כך נמוכה שחשבתי שזה עותק של 720p והצבעים היו דהויים.
בהחלט לא אומר שהאולמות הקטנים בפלאנט הם חווית צפייה רעה
אבל סרט אנימציה ספציפית אני אוהב לחוות הכי טוב שאפשר, אז זה מאכזב קצת שלא מפרגנים להם (או שאם כן זה רק לרווחיים ביותר). אולי פלאנט יעשו שונה הפעם.
ומזל שלא הלכתי ל"משאלה" אז, הייתה לי תחושה רעה.
זה המקרן והנורה שלו, לא העותק או הרזולוציה
לא ממש מביאים יותר מעותק אחד (אלא אם איימקס וכו'), אבל כן מאוד מזניחים את התחזוקה של האולמות הלא ענקיים.
במקרה את "סוהו" ראיתי בטרום בכורה בסינמטק ת"א והיה אחלה, ואז באולם קטן עם מקרן אפור באיילון שהיה זוועה. שוב, מקווה שיהיו יותר אופציות פה, אבל זה לרוב המצב.
הרבה סרטי אנימציה מקבלים הקרנות איימקס
רק השנה הלכתי לשלושה סרטי אנימציה באיימקס: האחים סופר מריו, ספיידרמן ברחבי ממדי העכביש, ואפילו סוזומה של שניקאי.
וזכור לי שעוד סרטי אנימציה קיבלו הקרנות איימקס.
למעשה, עד כמה שאני זוכר, כמעט כל סרט אנימציה מקבל הקרנות איימקס, לפחות בהתחלה.
כך שזה ממש לא נכון לטעון שבתי הקולנוע תוקעים את סרטי האנימציה באולמות קטנים.
לא דיברתי ספציפית על איימקס, אלא על ההקרנות השוטפות
אבל גם הקרנות איימקס בסרטים פחות רווחיים מספיידרוורס או מריו בטח החזיקו שבוע או שבועיים, אם היו. באופן שוטף, בכל מקרה, פלאנט פחות מפרגנים (באחד הקרוב לביתי לפחות).
מקווה שהסרט הזה יקבל יותר אהבה כמובן.
הקרנות איימקס הם חלק מההקרנות השוטפות
אין לי מושג איזה פלאנט קרוב למקום מגוריך, אבל פלאנט ירושלים מפרגנים הקרנות איימקס לכמעט כל סרט אנימציה שנמשכות בדרך כלל לפחות שבוע.
אני לא רואה בפלאנט ירושלים חוסר פרגון לסרטי אנימציה או תקיעה שלהם רק באולמות קטנים.
אולי זה כך במקומות אחרים, אני לא יודע, אבל לכל הפחות זה לא כך בכל בתי הקולנוע.
כאילו, איימקס לא חלק מההקרנות השוטפות בקולנועים שאין בהם איימקס
אבל מקבל. בכל אופן, אני קרוב לפלאנט איילון, ולפחות מהניסיון שלי מפרגנים פחות משנראה שמפרגנים בירושלים. היו השנה כמה סרטי אנימציה מאוד מצליחים שהצדיקו יחס אחר, אבל מהחוויה שלי זה לא הסטנדרט. שמח שזה לא ככה בכל סניף פלאנט.
כולם של פורום פילם שמנהלים את פלאנט
וחוץ מ"סוזמה" שקיבל מעט הקרנות, כולם פרנצ'ייזים גדולים.
אף סרט של לב לא הוקרן באיימקס או אפילו באולם גדול אצל פלאנט. נכון גם לרשתות אחרות ממה שאני מכיר אבל פחות עוקב שם.
אשמח מאוד לאכול את הכובע, פשוט שוב, בהפצות כאלו הרבה מאוד פעמים סינמטק זה לגמרי מהאופציות היותר מוצלחות.
אני רק הגבתי על האמירה שסרטי אנימציה תוקעים לרוב באולמות קטנים
אמירה שהיא לא נכונה, תהה הסיבה אשר תהה (פורום פילם מפיצה כמעט את כל סרטי האנימציה שיוצאים מדי שנה. ודרך אגב, מריו הוא של טוליפ ולא של פורום פילם).
לגבי הסרט הזה ספציפית, נצטרך לחכות ולראות.
עוד הקרנות טרום בכורה
23.1 בסינמטק ירושלים, 29.1 בלב דיזנגוף.
(כן, עדיין אולי ב-1.2 הוא יקבל אולמות מדהימים בכל רשתות הקולנוע, אני עדיין לא אופטימי בנושא בהתחשב בשאר ההפצות של לב)
ההקרנה בירושלים Sold out.
(ל"ת)
אשאל גם כאן
מה הסיכוי שיש איזושהי הקרנת בכורה בפלאנט איילון? ואם אכן יש, מה הדרך הכי טובה להשיג כרטיסים?
מרהיב. הזייתי. מלא דמיון. מדכא נורא
סרט מצוק להפליא עם רגעים מצחיקים מאוד וגם עם נימה ברורה של עצב תהומי.
הביקורת האנטי-מלחמתית כמובן מאוד בולטת, אבל נמהל בה הפעם גם יאוש מעולם שאין בו תקווה לאיזון. מיאזאקי מצטייר כאן (לפעמים בסלף אינסרט של ממש) כהומניסט שחווה אכזבה אחר אכזבה. כמי שנאלץ לקבל את המוות והצורך להרוג כבלתי נמנעים (ואפילו כתנאי לחיים) וכעת עסוק נואשות במי שישא אחריו את מורשת שלו. הוא מציג את הבריאה של עולמות פנטזיה ודמיון ככלי שמאפשר לנו לדמיין עולם טוב יותר, אבל גם כמאבק שדורש תחזוקה בלתי פוסקת ושהוא בסופו של דבר קרב אבוד מראש. כי הדמיון נידון תמיד להתרסק, ואנחנו כבני אדם פשוט פגומים מדי מכדי להפוך אותו למציאות.
כבר אין כאן רגעים של תעופה משוחררת באוויר, שהיא אולי הסמל המזוהה ביותר עם מאיאזקי. יש שורות של חיפויי מטוסים כבדים ללא כנפיים. יש עיסוק בתעופה, ובחוסר היכולת לעוף ובמגבלות של התעופה לפרוץ את הדמיון. ציפורים כאן הם לא השראה וקסם, אלא שדים מסוכנים ומתעתעים, וכשכבר עפים זה דורש מאמץ בלתי פוסק.
הגיבור הוא בן של בעל מפעל ליצור מטוסי קרב, ומתחיל את המסע שלו כשהוא חובש כובע טייסים, אבל כבר אין בכך שום רומנטיקה. יוצר המטוסים הוא לא אומן, אלא איש עסקים שעושרו ומעמדו תלוי בקיומה של מלחמה שגובה אפילו ממנו מחיר אדיר. הסרט לא חוסך מאיתנו את כהות הלב שהמצב הזה יוצר. איך נקמה וניצול של כח כלכלי הופכים להיות הכלים הזמינים שאוטמים את הלב מהיכולת להביע אמפתיה פשוטה.
כן, היו כאן חלקים שהרגישו כמו רימיקס של רעיונות ואלמנטים ויזואליים שכבר ראינו אצל מיאזאקי. יש כאן הרבה מהמסע המופלא, כמה נגיעות של הרוח עולה, ואפילו זיהיתי איזו מחווה לנאוסיקה ברקע באיזה שלב. אבל כשמדובר ביוצר כל כך יחודי שכל משיכת מכחול שלו רוויה בקסם קולנועי, זה מרגיש שמותר לו גם לפעמים לעסוק קצת ברפלקציה ולתת לנו לשמוע אולי בפעם האחרונה הדהוד של הלהיטים הגדולים.
שאלה לגבי הדיבוב בהפצה המסחרית
מישהו צפה ויודע לומר אם בגרסה המוקרנת הדיבוב ביפנית או באנגלית?
יפנית, עם כתוביות בעברית ואנגלית
(ל"ת)