טקס דג הזהב 2012, חלק ראשון

חלק ראשון של סיכום שנת 2012: בית הקולנוע של השנה, פוסטר השנה,  הסרט הגרוע הטוב של השנה ועוד

אני יכול להבין למה באוסקר תמיד דוחים את סיכום השנה לסוף פברואר. עד שאני אעשה סדר בכל ענייני 2012 מספיק כדי להחליט בוודאות מה היה הכי טוב, מה היה הכי רע ומה לא היה הכי בכלל, תגיע כבר 2014 וכולם ידברו על הטריילר החדש של "מלחמת הכוכבים פרק 7". טקסי הסיום האלה תמיד לחוצים בזמן. אז כדי לא לבזבז עוד ממנו, לפניכם פרסי השנה, כפי שנבחרו על ידי האגודה למבקרי קולנוע מטעם עצמם שהם גם דגים אדומים.

דג הזהב לבית הקולנוע הטוב ביותר: יס פלאנט ‏

תואר המגה-פלקס הגדול, המשוכלל והיפה ביותר בארץ נדד שוב השנה, הפעם ליס פלאנט ‏בראשל"צ, מפלצת עצומה בלב החולות עם אולמות בסטנדרט הגבוה המקובל היום וכל השמונצס ‏שמסביב – ‏VIP‏, ‏‎3D, 4DX‎‏, HFR ואפילו איימקס (דיגיטלי בלבד, למרבה הצער). אבל פתיחה של עוד ‏מגה-פלקס היא כבר לא חידוש כזה מדהים. אם להאמין לכותרות העתונים, בשנים הקרובות ‏קולנועי הענק האלה יצוצו בכל מקום, מחיפה ועד באר שבע. הנקודה שבה רשת יס פלאנט הוכיחה ‏שהיא לא חושבת כמו כל רשת קולנוע היתה הפתיחה של "יס פלאנט קלאסיקס" – הקרנה שבועית ‏של סרטים קלאסיים בעותקים דיגיטליים משובחים, בכל קולנועי הרשת. השנה אפשר היה לראות ‏את "חלף עם הרוח" ו"לורנס איש ערב" על מסך ענק, ובשנה הבאה אומרים שיהיה "בחזרה ‏לעתיד". כשהרשת הזאת ממשיכה בעקביות גם לתת את היחס הטוב ביותר ללקוחות וההקפדה ‏הטובה ביותר על תנאי ההקרנה, אין שום סיבה לשנות את דעתי – שזה המקום הטוב ביותר בארץ ‏לראות בו סרטים.‏

הדג המלוח לעברות שמות: הפחד

שמישהו יעזור לנו, יש "קטלני מת מצחוק" חדש בשכונה: "הפחד". לסרט האימה הכי מצוין ומודע ‏לעצמו שיצא השנה קראו ‏‏"‏Cabin in the Woods‏"; איך לוודא שכל מי שישמע על הסרט יידע ‏שמדובר בסרט אימה, גם אם הוא עצלן או טיפש מכדי לברר איזה מין סרט זה? נותנים לו את ‏השם העברי "בקתת הפחד". לפחות אפשר היה לטעון שהאופי של הסרט, הכולל כל-סרט-אימה-‏אי-פעם, מצדיק את זה. אבל מה התירוץ של "‏Red State‏" של קווין סמית, שהפך ל"כנסיית ‏הפחד"? ‏השמות האלה מעידים על זלזול כל כך בוטה באינטליגנציה של הצופים, שפלא שהם לא הוקרנו ‏בדיבוב לעברית, או פשוט הוחלפו בפרקים של "פרפר נחמד".‏

שמות עבריים רעים, או פשוט מוזרים, אחרים שנאלצנו לחוות השנה: "מראה מראה – ‏הסיפור ‏האמיתי" (זאת בניגוד לכל הגירסאות המזויפות ל"מראה מראה"?), ‏"כרוניקה בזמן אמת" ‏‏(לא, היא ‏לא)‏, ‏ "פרוג'קט ‏X‏" (כי הרי אין דרך אחרת לתרגם לעברית את המילה "פרוג'קט"), "ארץ אוז" ‏‏(אוז?!) ו‏"האויב בתוכנו – ‏סטארטרק" (אין לי מושג, באמת).‏

דג הזהב לשם העברי הטוב של השנה: ראלף ההורס
הוא גם הורס, וגם מה-זה הורס. טוב יותר מהמקור.‏

דג הזהב לפוסטר הטוב ביותר:‏

הוא מוזר וצבעוני ולא בפוקוס ויפה ועמוס ומקושקש ונראה כמו עטיפה של ספר ילדים. או בקיצור: ‏הפוסטר של "חיות הדרום הפראי" מייצג את הסרט באופן מושלם.‏

הדג המלוח לפוסטר הגרוע ביותר: הבלתי אפשרי

‏"הבלתי אפשרי" הוא אחד הסרטים הכי קיצוניים שהוקרנו בארץ: צדדים מסוימים שלו הם אדירים, ‏צדדים אחרים שלו גרועים ומרתיחים. הפוסטר של הסרט מצליח לעשות הכל לא נכון: הוא גם ‏מוכר את הסרט בתור דרמה משפחתית מרגשת, כשלמעשה זה סרט אסונות קיצוני כל כך שהוא ‏גורם לצופים להתעלף, ואם זה לא מספיק – הוא גם מספיילר את הסרט. אם אתם חייבים לראות ‏את הפוסטר, הוא כאן. אבל אם אתם רוצים פוסטר טוב הרבה (הרבה) יותר לסרט הזה, יש אחד ‏כזה כאן.‏

דג הזהב לשיר השנה: "אם אשכחך", מתוך "למלא את החלל"‏

אני לא מעריץ גדול של דת בכלל, אני שונא חתונות, ואני מתעב עד עמקי נשמתי את העובדה ‏שבאמצע ‏מה שאמור להיות טקס שעוסק בקשר בין בני אדם אנשים פתאום צריכים לומר טקסט ‏מוכתב מראש ‏על העדפותיהם הגיאוגרפיות. ובכל זאת נשארתי עד הסוף של הקרדיטים ב"למלא ‏את החלל" רק כדי ‏לשמוע את זה. הלחין יצחק אזולאי, מילים: נו באמת.‏

מועמדים נוספים: הגירסה של הווארד שור ו-13 הגמדים ל"אורחה במדבר", הידועה גם בכינוי ‏‏"‏Misty ‎Mountains Cold‏". אם כי אחרי שלוש השעות של "ההוביט" קצת ייחלתי שהם יגוונו את ‏הפלייליסט, ו-‏‏"‏I believe‏", הריקוד ההודי המסיים את "מראה מראה".‏

דג הזהב לתלת-מימד הטוב ביותר: הוגו

זה היה קשה! מי היה מאמין שבשנה אחת ייצאו שלושה סרטים שונים (שלושה! ‏‏3! ‏Three‏! ‏երեք‏!) ‏שמצדיקים את מחיר הכרטיס לסרטי תלת-מימד? בתוך המון סרטים עם תלת-‏מימד שבין נחמד ‏למעיק, "חיי פיי", "פרומתאוס" ו"הוגו" בולטים כמו, אתם יודעים, משהו בולט. ‏החוצה. מהמסך. אלה ‏שלושה מהסרטים הכי מרהיבים של השנה, ואת שלושתם אני ממליץ לראות ‏בתלת-מימד אם יש לכם ‏הזדמנות. מכיוון שהסרטים האלה כל כך נדירים – הם הגיעו בהפרש של ‏כמעט חצי שנה זה מזה – ‏מאוד קשה לי לומר איזה משלושתם באמת השתמש בתלת באופן ‏מוצלח יותר מהאחרים, אבל מכיוון ‏שועדת האתיקה של האלמקטעד"א לא מאשרת תיקו, "הוגו" ‏מקבל את הפרס כהוקרה על כך שהיה ‏הראשון שהזכיר שלפעמים, רק לפעמים, תלת-מימד הוא ‏לא בזבוז זמן.‏

הדג המלוח לתלת-מימד הגרוע של השנה: הנוקמים

כמו הרבה סרטים אחרים, "הנוקמים" לא צולם לתלת-מימד, לא נעשה במחשבה על תלת-מימד, ‏ולא ‏נועד להיות בתלת-מימד, אבל הומר לתלת-מימד מכיוון שכסף. זה נראה רע, לפעמים זה ‏פשוט הורס, ‏ובמשך כמה ימים מתחילת הקרנת הסרט, לא היתה ברירה: הוא הוקרן בתלת בלבד. ‏נקודה חיובית: ‏הפעם לא היה צריך קמפיין של חודשים – בתוך ימים בודדים המפיצים התעשתו ‏והתחילו להקרין את ‏הסרט גם במספר המימדים הנכון שלו.‏

דג הבז' לסרט הבינוני של השנה: המבריח

אם אתם לא אוהבים חוויות קיצוניות, אם אתם רוצים סרט שלא יגרום לכם להתלהב ולא לזעום, ‏אם ‏אתם בקטע של מים פושרים, "המבריח" הוא הסרט שלכם. לא כל יום רואים סרט כל כך בסדר. ‏לא ‏לעתים קרובות אני יוצא מהקולנוע עם כזו נייטרליות לגבי הסרט שזה עתה ראיתי. ‏

הדג המלוח לסרט המטומטם ביותר: פרומתיאוס

לא כל כך נורא להיות מטומטם, אם אתה, נגיד, "פיץ' פרפקט", או ‏"מהיר ועצבני 8". אבל אם אתה ‏מנסה להיות סרט מדע בדיוני רציני ששואל שאלות חשובות על דת, זהות, מוסר ומוצא האדם, ‏להיות מטומטם זה די רע. "פרומתיאוס" הוא סרט מטומטם כמעט באותה המידה שהוא יומרני, ‏וזה בלתי נסלח. קשה אפילו ליהנות מהאקשן והויזואליה היפהפיה כשהכל מלא במדענים ‏שמסירים את הקסדה אחרי שתי דקות על פני כוכב זר, ואנשים שבורחים מגלגל ענק בקו ישר במקום לרוץ ‏הצידה. רבים האשימו בכך את דיימון לינדלוף, שיודע לשאול שאלות אבל אין לו מושג איך לענות ‏עליהן; לאחר שצפה לרשת הגירסה המקורית של התסריט התברר שדיימון לינדלוף לא באמת ‏אחראי לכל התסריט של "פרומתיאוס", רק לחלקים המטומטמים ביותר שלו. והאיש הזה כתב גם את "סטאר טרק" הבא ‏ואת הסרט הבא של בראד בירד. מפחיד.‏

הדג המלוח לסצינה הבודדה המטומטמת ביותר: נעולים

דבר אחד שאפשר לומר לטובת "פרומתיאוס": לא היתה בו סצינה שבה אנשים קופצים מתוך לוויין ‏שנמצא במסלול ואז צונחים על הכביש באמצע העיר וממשיכים בחייהם כאילו הם רק קפצו לקנות ‏שוקו.‏

דג הזהב לחדשות המרעישות של השנה: תחיית "מלחמת הכוכבים"‏

מדהים איך שאף אחד לא ידע מזה. בעולם של האינטרנט שבו כל פרט בעלילה של "עלייתו של ‏האביר האפל" מודלף לרשת חודשים או שנים מראש, איכשהו שני גופי ענק הצליחו לתפור עיסקה ‏מהפכנית בינהם מבלי שלאף אחד יהיה מושג, וכולם נתפסו בתדהמה כשזה הוכרז. חברת דיסני ‏קנתה ב-4 מיליארד דולר את לוקאספילם, והצהירה מיד: "מלחמת הכוכבים" חוזר. יהיו עוד סרטי ‏‏"מלחמת הכוכבים", ב-2015 והלאה – וייתכן אפילו שהם לא יהיו גרועים. ‏

דג הזהב לסרט הגרוע הטוב ביותר: דמדומים 2 : שחר מפציע, חלק שני‏

התחרות היתה קשה מאוד: כל כך נהניתי ב"האויב שבפנים 5", עם עלילת הנונסנס שלו והסצינות ‏שלא קשורות זו לזו והמשחק הנוראי באופן מרהיב, שלא האמנתי שיבוא סרט גרוע שממנו אהנה ‏עוד יותר. אבל ל"דמדומים 4ב" מגיע. החוצפה שלא תיאמן של הסרט הזה, שמעז לקחת חבורה ‏של דמויות מוכרות ואהובות (על צופי הסדרה) ולמלוק לכולן את הראש, כמעט שמצדיקה את ‏קיומה של סדרת "דמדומים". זה היה סרט נוראי, אין ספק, אבל אוי, כמה שנהניתי.‏

דג הזהב לסרטון הויראלי הטוב ביותר: ז'אן דיז'ארדן ב-‏Funny or Die

קצת לפני שזכה באוסקר לשחקן הטוב ביותר על "הארטיסט", ז'אן דיז'ארדן הדגים למה בעצם זה מגיע לו.‏

דג כסף: טום הנקס בכלל לא מייחצן את "ענן אטלס" אצל סטיבן קולבר, ושלושה שדרני ספורט בעלי אובססיה לא ברורה ל"הנסיכה הקסומה".

מחר, בחלק השני של טקס דג הזהב 2012: האכזבה, ההפתעה, הטריילרים, השחקנים, הצילום ועוד דברים כאלה!