1. אני מבטיח שתכף אגיע לכל הטריילרים וחדשות הליהוק והממבו ג'מבו שיהפכו את הכתבה ללא רלוונטית בעוד מספר חודשים אחרי שהסרטים האלה יצאו.
אבל לפני זה, משהו טיפה יותר מהותי, משהו שייתכן – סליחה, משהו שבוודאות מוחלטת ישנה את חוקי המשחק כפי שהכרנו אותם בשנים האחרונות. וזה לא מפתיע, כי ידענו שהמשהו הזה יגיע. אבל בכל זאת אי אפשר להכחיש שטיפה סוריאליסטי לראות את זה כמעט פה, מוכן ומזומן לכל דורש: וידאו שנוצר בבינה מלאכותית.
במקום לתת לי להסביר עד כמה מפחיד ומדהים (אך בעיקר מפחיד) המודל החדש של OpenAI (אותם חבר'ה שיצרו את צ'אט GPT ו-Dall E ושלמעשה כבר שינו את חוקי המשחק פעמיים), אתן ליוטיובר הטכנולוגיה החביב עליי מרקז בראונלי להדגים ולהסביר מה בעצם קורה פה, ומה עשויות להיות ההשלכות.
בעיקרון, מה שהוא אומר זה שבינה מלאכותית של וידאו עדיין לא לגמרי פה: חברת OpenAI בחרה בפינצטה את ההדגמות המוצלחות ביותר שלה, ועל הדרך חשפה גם את הפחות-מוצלחות כדי להסביר היכן הטכנולוגיה עומדת כיום.
עם זאת, לעומת השלב שבו היינו לפני שנה – התוצאות לא פחות ממדהימות, ומי שייחשפו לחלק מהסרטונים של OpenAI מבלי לדעת שמדובר בבינה מלאכותית עשויים לחשוב שמדובר בצילומי וידאו מקצועיים ואותנטיים. ושנתיים מהיום, אולי אפילו שנה, הטכנולוגיה הזו תהיה מוצלחת פי אלף וזמינה לכל דורש – ונשאלת השאלה איך זה ישפיע עלינו.
אומנם אני לא מאמין שבשנים הקרובות במאים כמו וילנב או נולאן (טוב, בטוח לא נולאן) יכתבו שלוש שורות טקסט כדי לחסוך עלויות רחפן, ודאי שלא עם האיגודים בהוליווד שבוחנים כל תנועה חשודה; אך עולם הסטוק פוטג', פרסומות דיגיטליות, תעשיית הגיימינג (היכן שאין איגודים וכבר התחילו לפלרטט עם בינה מלאכותית) וסרטים זרים מחוץ לעין הפקוחה של הוליווד ישתנו ללא היכר. וכשזה יקרה, בסופו של דבר גם הוליווד עצמה תשתנה. לא היום ולא בעוד חמש שנים, אבל יש מצב שאם הנכד העתידי שלכם ירצה לראות באמצעות משקפי הוויז'ן פרו 20 שקניתם לו מחזמר אימה בכיכובם של הפאוור ריינג'רס שנלחמים באקס מן – ייקח לו דקות ספורות ליצור אחד כזה.
(אני אפילו לא מדבר על ההשלכות ברשתות החברתיות ובתקשורת, ובכנות שאני מעדיף שלא לחשוב על זה כרגע).
2. טריילר ראשון (אמיתי, לא בבינה מלאכותית) של "מקום שקט 2: סצנת הפרולוג: הסרט", הידוע בשמו הרשמי "מקום שקט: היום הראשון".
לא נראה רע, אבל מה שאני אהבתי בסרטים עד כה זה האופי שלה כסדרת טלוויזיה קולנועית. לסרטים אין סיום דפנטיבי, אלא הם כולם חלק מאותה עלילה מתמשכת, ממוקדת ודי קטנה, שעוסקת במשפחה גרעינית שמנסה לשרוד אי שם בסביבה מבודדת. והאלמנט הזה הוא שהבדיל את שני הסרטים שיצאו מסרטי אימה אפוקליפטיים אחרים.
לעומתם, סרט הספין אוף (לפחות על פי הטריילר, כן?) חותך שמאלה כדי להשתלב בנתיב הגנרי: שוב עיר גדולה ושוב אירוע אפוקליפטי גדול מהחיים, וכיוון שאני מנחש שלא יהיה פה "מקום שקט: היום השני" (בכיכובו של גארפילד או משהו) אז כנראה גם מתוכננת עבורו נקודת סיום מוגדרת. ולי אישית זה פחות מרגיש כמו "מקום שקט" סטנדרטי אבל אשמח להתבדות. בכל אופן, יש לנו מזל שג'ון קרסינסקי עובד על סרט שלישי בסדרה הראשית (שאמור לצאת מתישהו ב-2025).
"מקום שקט: היום הראשון" ישוחרר בבתי הקולנוע בארה"ב 28 ביוני.
3. ואם כבר ג'ון קרסינסקי (שנשוי לכוכבת "מקום שקט" אמילי בלאנט ששיחקה ב"ג'אנגל קרוז" לצד דווין ג'ונסון שדיבב ב"מואנה"): "מואנה 2" קורה, ולא סתם קורה, אלא כבר-השנה-קורה. 27 בנובמבר, אם לדייק.
אלא שלצד ההכרזה המפתיעה הזו יש כוכבית, והכוכבית הזו היא בגודל שרירי החזה של מאווי. זוכרים שבמסגרת גל ההכרזות של דיסני מלפני כמה שנים (שכתבתי עליו פה) הכריזה החברה על סדרת אנימציה של "מואנה"? אז מסתמן ש"מואנה 2" היא הסדרה המדוברת אחרי ניתוח פלסטי מקיף בחדר העריכה.
עכשיו, ייתכן שבמהלך העבודה על הסדרה המדוברת, בכירי דיסני ראו את התוצאה המתגבשת והם כל כך נפעמו והתרגשו עד שגמלה החלטה בלבם שאת התוצר יוצא הדופן הזה יש לראות על מסכי קולנוע ולא באפליקציה מקרטעת. ייתכן בהחלט, לא אומר שלא…
אבל מהיכרות עם דיסני, ובעיקר דיסני של השנים האחרונות, סביר יותר שההחלטה הזו נועדה לרָצות משקיעים ולא את הצופים. זה גם אומר שלא תמצאו הפעם את האנשים שעשו את הסרט הראשון למיוחד כל כך, ובפרט הבמאים והתסריטאים המיתולוגים רון קלמנטס וג'ון מסקר, ומכונת הלהיטים המהלכת לין מנואל מירנדה.
אני לא פוסל את האפשרות שהבמאי יליד סמואה דיוויד ג'י. דריק ג'וניור הוא אחלה במאי, פשוט אין לנו דרך לדעת את זה כרגע, כי נכון להיום הוא ביים בדיוק אפס פרויקטים. אבל אם זה מעודד, המלחינים מארק מנצ'ינה ואופטיה פואי שבים לסרט החדש, ואליהם מצטרפות אביגיל בארלו ואמילי בר ככותבות השירים.
וכן, הסרט עדיין נחשב כחלק מליין הסרטים של אולפני האנימציה הראשיים של דיסני, אם כי "מואנה 2" הונפש באולפן החדש בוונקובר ולא בסטודיו המפורסם בברבנק. ושוב, כל זה לא מעיד על איכות הסרט המתקרב. אבל, אתם יודעים… בחייאת.
4. ואם כבר לין מנואל מירנדה (שהגיח להופעת אורח ב"איך פגשתי את אמא", שם שיחק גם בריאן קרנסטון שכיכב ב"גודזילה" מ-2014): טריילר חדש של "גודזילה X קונג: אימפריה חדשה".
מאוד מעניין לראות איך סדרת הסרטים הזו התגלגלה מסרטי אסונות כבדים ומדכאים לסרטי קאמפ (או בקיצור: איך הם הפכו מ"פסיפיק רים" ל"פסיפיק רים: המרד"), ויודעים מה? בכל הנוגע לגורילות ענק ולטאות יורקות אש, אני בסדר עם שתי האפשרויות (כל עוד התסריט לא מטומטם ומשעמם כמו ב"פסיפיק רים: המרד"). כי כן, קל לצחוק על קונג עם כפפת תאנוס, אבל הילד שבי מעדיף פשוט לאמץ את זה אל חיקי ולקוות שהסרט הבא יהיה גודזילה וקונג בחלל.
28 במרץ בבתי הקולנוע, בעדיפות על המסך הגדול ביותר שאתם מסוגלים למצוא.
5. ואם כבר קינג קונג (שכיכב ב"קינג קונג" של פיטר ג'קסון שביים את "שר הטבעות: אחוות הטבעת", שם שיחק ויגו מורטנסן, שהוא אדם מופלא): הוכרזו הליהוקים לסרט של "ארבעת המופלאים" גרסת MCU: פדרו פסקל ("המנדלוריאן") הוא ריד ריצ'רדס, ונסה קירבי ("נפוליאון") היא סו סטורם, ג'וזף קווין (אחד הדברים הטובים הבודדים ב"דברים מוזרים" עונה 4) הוא ג'וני סטורם ואבון מוס-באכרך ("הדוב") הוא בן גרים. והאישור אודות הליהוק הגיע ביום האהבה באמצעות כרטיס ברכה חמוד.
6. דיוויד לייץ' ("דדפול 2") יביים את הסרט הרביעי בסדרת "עולם היורה" (שאותו יכתוב דיוויד קפ שכתב את הסרט המקורי מ-1993) ושצפוי לצאת לאקרנים בקיץ 2025.
7. דיוויד לייץ' ("רכבת הקליע") כבר לא צפוי לביים את הסרט הרביעי בסדרת "עולם היורה" (ושאותו יכתוב דיוויד קפ שכתב את הסרט המקורי מ-1993). הסרט עדיין צפוי לצאת לאקרנים בקיץ 2025.
8. טיזר (ככה הם קוראים לזה, תכלס זה טריילר) של "האוהד" (The Sympathizer): סדרת הדגל הבאה מבית HBO, אולפני A24 והבמאי פארק צ'אן-ווק ("שבעה צעדים").
נראה הרבה יותר קליל ממה שדמיינתי, ודאי ביחס לסדרה על מרגל ויאטנמי שפועל בארה"ב. בכל אופן, 15 באפריל בכל מקום שבו ניתן לראות תכני HBO (סלקום, yes ו-HOT).
9. אוהבים רשימות? באמת? למה? טוב, שיהיה. הנה לכם עוד אחת: לכבוד יציאתו של "ילדות רעות" החדש, מדור התרבות של Ynet דירג את 20 סרטי התיכון הטובים ביותר. הייתי מתעלם מהסדר המוזר של הרשימה ("באה בקלות" פחות טוב מ"שמתי ברז למורה"? "גריז" יותר טוב מ"ג'ונו"?) ומתמקד בנציגויות המכובדות שלה כמו "דוני דארקו" והיי תראה מתן, "מלכות הכיתה"!
10. דעו כי יום שישי ה-13 הקרוב יקרה רק בספטמבר, מה שאומר שצפויים לנו, עד אז, חודשים שחונים בגזרת סרטי האימה (לא מוזר אגב ש"המסור 11" יוצא ב-27 בספטמבר? אף אחד בליונסגייט לא הביט בלוח השנה?).
ואחד מאותם סרטי אימה בודדים שכן יצאו בקרוב הוא "סטופ מושן" (Stopmotion), סרט שעוסק בבמאית צעירה של סרטי סטופ מושן (אשלינג פרנצ'וזי מ"הזמיר") שנקלעת להרפתקה מצמררת. כמיטב המסורת, זה מתחיל בגלל ילדה קטנה וקריפית. הנה טריילר.
מדובר בסרט הראשון באורך מלא של הבמאי רוברט מורגן הבריטי שידוע כבמאי סרטי אימה קצרים ופסיכדליים (רובם בסטופ מושן), מהסוג שאם אתם חובבי רוברט אגרס אז כנראה תאהבו אותם מאוד (ותיקים באתר יזכרו את "החתול עם הידיים", אבל אני ממליץ גם להמשיך לשאר הדברים בערוץ היוטיוב שלו).
"סטופ מושן" (שכרגע עומד על 100% עגבניות רקובות על סמך 9 ביקורות) עתיד לצאת לאקרנים בארה"ב בסוף החודש.
11. כשהקורא הוותיק של "עין הדג" ד"ר גל חיימוביץ' ממכון וייצמן לא עסוק בביולוגיה, הוא מתפעל את הבלוג "ביקורות בצלחת מעופפת" שעוסק בסרטי מד"ב משנות ה-50. הוא ודאי מתרגש לקראת הסרט הבא של טים ברטון.
12. הבמאית סלין סונג כרגע על הגל: סרט הביכורים שלה "חיים שלמים" מועמד לאוסקר הן בפרס הסרט הטוב ביותר והן בפרס התסריט המקורי שאותו כתבה בעצמה, ושאתם מוזמנים לקרוא במלואו פה. ואני לא רוצה להשוויץ או משהו, אבל כבר לפני שנה ניחשתי שהסרט הזה יבלוט (סתם סתם, ברור שאני רוצה להשוויץ).
לכן לא מפתיע שעוד לפני הטקס, סונג כבר עם העיניים לפרויקט הבא שלה: קומדיה רומנטית בשם "Materialists" ובה שדכנית ידועה בניו יורק מפתחת קשר עם אדם עשיר. הליהוקים עדיין לא סגורים אך הדיבור הוא שישחקו בסרט כוכבת "מאדאם ווב" דקוטה ג'ונסון, כוכב "ארבעת המופלאים" כריס אוונס וכוכב "ארבעת המופלאים" פדרו פסקל.
13. ואם כבר דקוטה ג'ונסון (ששיחקה ב"50 גוונים של אפור" לצד ג'יימי דורנן ששיחק ב"רדופים בוונציה" לצד קנת בראנה שביים את "ת'ור" עם כריס המסוורת' שגילם את אותה דמות ב"הנוקמים: מלחמת האינסוף" עם טום הולנד ששיחק גם ב"ספיידרמן: אין דרך הביתה" לצדה של זנדאיה ששיחקה ב"אופוריה" לצדה של סידני סוויני שמככבת ב"מאדאם ווב" לצד דקוטה ג'ונסון שם משחקת גם אמה רוברטס ששיחקה ב"איטליה הקטנה" לצד היידן כריסטנסן ששיחק ב"מלחמת הכוכבים: נקמת הסית'" עם סמואל ל. ג'קסון ששיחק ב"ג'אנגו ללא מעצורים" עם ליאונרדו דיקפריו שכיכב ב"הזאב מוול סטריט" עם מרגו רובי): מרגו רובי תשחק בסרט חדש עם קולין פארל שאותו יביים במאי "אפטר יאנג" (גם שם שיחק פארל) ושמו "A Big Bold Beautiful Journey".
על התסריט של הסרט אמון סת' רייס ("התפריט"), אם כי את העלילה שלו אנחנו עדיין לא יודעים, למעט העובדה שהוא עוסק בשני זרים שמתחברים במסע גדול מהחיים. איזה קטע אם אף אחד משני הזרים האלה הוא לא קולין פארל או מרגו רובי.
14. המלצת ערוץ יוטיוב (או אינסטגרם או טיקטוק) בשם ailaughatmyownjokes ובו נערה איטלקיה (שגרה בגרמניה ממה שהבנתי) בשם סילביה שמעלה מערכונים קצרים ("שורטס" איך שאומרים אותה הצעירים של ימינו), ושמעו, היא די טובה בזה. מלבד מערכונים בנושאים כלליים (בעיקר על סטריאוטיפים איטלקיים) סילביה מעלה מערכונים על הארי פוטר (המווון כאלה), סרטי דיסני (כנ"ל), משחקי הרעב, המסור ועוד המון אחרים.
15. לכבוד 25 שנים ליציאתו של "אימת הפנטום", להלן סרטון יוטיוב קצר שמנתח את הסרט עצמו וההיסטוריה מאחוריו. וב"קצר" אני מתכוון שהוא באורך 12 שעות.
עכשיו, אם זה היה סתם סרטון עצלני של מישהו מדבר למצלמה, יש מצב שלא הייתי טורח לכתוב עליו. אבל זה לחלוטין סרט דוקו בן 12 שעות עם עריכה וגרפיקה לכל אורכו, ומידע מהסוג שרק מעריצי "מלחמת הכוכבים" מסוגלים לדבר עליו כמו, למשל, סוגי רובי הלייזר שבהם משתמשים קצינים בנאבו ואיך הם שונים מרובים אחרים. ומה אתם מתלוננים? זה קצר ב-8 שעות ממרתון תשעת סרטי הסאגה.
16. לוק בסון שטרם בוטל יביים סרט על "דרקולה" (על פי הספר של ברם סטוקר, על פניו בלי טוויסטים מודרניים כאלה ואחרים) עם כריסטוף וולץ בתפקיד הראשי, לצד קיילב לנדרי ג'ונס שכיכב ב"דוגמן" של בסון.
17. ואם כבר כריסטוף וולץ (ששיחק ב"ספקטר" שהוא, המממ, סרט, שזה מסוג הדברים שגם ביים גור ורבינסקי), גור ורבינסקי, שלא ביים סרט כבר שמונה שנים (ושלא ביים סרט טוב כבר 11 שנה) אוסף אנסמבל מכובד לקראת הסרט הבא שלו ששמו "Good Luck, Have Fun, Don’t Die": סם רוקוול, היילי לו ריצ'רדסון, מייקל פנה, זאזי ביטס, ג'ונו טמפל ושלומי קוריאט (לא באמת, סתם בדקתי עירנות). את הסרט כותב מת'יו רובינסון ("אהבה ומפלצות") והוא עוסק באדם מהעתיד (רוקוול) שאוסף קבוצה של אנשי שוליים כדי להציל את האנושות מפני בינה מלאכותית. נראה שבעתיד ממש לא אוהבים את הסרטונים האלה מהסעיף הראשון.
18. ואם כבר בינה מלאכותית, שוב, רגע לפני שהיא תייתר את הצורך בשחקנים – האוסקר יוסיפו החל מהטקס של 2025 קטגוריה חדשה: ליהוק. חבל שלא מהטקס של השנה, כי הייתי נותן פרס למי שליהקה את דומיניק ססא האלמוני ל"נשארים לחג".
19. דנזל וושינגטון מתאחד בפעם המי-סופר עם ספייק לי לסרט חדש, הפעם רימייק של "למטה ולמעלה" של אקירה קורוסאווה (שהוא בעצמו עיבוד לספר "כופר המלך" של אד מקביין. פשוט תגידו שאתם מעבדים את "כופר המלך" למה סתם לסבך?) ובו אדם מסתבך בצרות כשהוא נדרש לשלם כופר.
ורק אזכיר, ככה בקטנה, שבפעם האחרונה שבה ספייק לי ביים רימייק לסרט אסייתי, קיבלנו את הגרסה שלו ל"שבעה צעדים".
20. ואם כבר רימייקים מיותרים, כריס רוק יביים רימייק אמריקאי ל"עוד סיבוב", סרט שעוסק בארבעה חברים שבוחנים תיאוריה: מה יקרה אם ארבעתם ישמרו בכל רגע נתון על רמה מסוימת של אלכוהול בדם (והאמת שלא יודע, עליי אישית זה לא השפיע. גם הדרקון שלי אמר שאני אותו דבר). אבל הסיפור המעניין באמת הוא של במאי הסרט המקורי, תומאס וינטרברג, שאמר, בהתייחס לכריס רוק, ש"אם הסרט יהיה חרא, הוא יחטוף עוד סטירה". מישהו פה חייב להרגיע עם האלכוהול.
21. שני אנשים מאוד חכמים התיישבו לדבר זה עם זה: בצד אחד, סטיבן קולבר. בצד השני, כריסטופר נולאן. התוצאה מקסימה.
22. סרט חדש בסדרת "הטורף" בדרך, גם אותו יביים דן טרכטנברג שביים את "הטרף" הנהדר.
מעבר לכך אין הרבה פרטים. אנחנו יודעים ששם הסרט (נכון לעכשיו) הוא "Badlands" (בבקשה בבקשה בבקשה תתרגמו את זה ל"זִבּורית"), גם בו תככב דמות נשית ראשית והוא יתרחש בעתיד – מה שקצת מבאס, האמת; רציתי שכל סרט של "הטורף" יתרחש מעתה והלאה בתקופה אחרת בהיסטוריה: הטורף ביפן הפיאודלית, הטורף במערב הפרוע, הטורף במלחמת העולם הראשונה או הטורף במבצע אנטבה. דברים כאלה, אתם יודעים. אבל דן טרכטנברג לא נתן בינתיים סיבה לפקפק בו.
בכל אופן, הוא קודם צריך לסיים את הפרק בעונה החמישית של "דברים מוזרים" שהוא נשכר לביים.
23. ולסיום, אירוע מהעבר: בשנת 2001 קרה בישראל דבר. חברת מיקרוסופט הזמינה מאות עיתונאים ואנשי תקשורת להשקת יצירת המופת החדשה הקרויה ווינדוס XP.
המוזמנים הנרגשים התיישבו במושבים וציפו במתח להשקה החגיגית שתיארך, כנראה, לא יותר מחצי שעה. מה רבה הייתה תדהמתם כאשר הם גילו כי האירוע שאליו הוזמנו הוא, למעשה, מחזמר בן למעלה מ-90 דקות (!) בכיכובם של עשרים שחקני תיאטרון מקצועיים ורקדנים ישראליים (את חלקם אתם מכירים), מחזמר שעוסק כולו בנפלאותיה של מערכת ההפעלה.
הסיבות שבגינן מיקרוסופט בחרה לגנוז את המחזמר מהתודעה הציבורית ברורות. ובכל זאת, זה לא מנע ממנו (שנים רבות אחרי) לדלוף במלואו למרשתת להנאתכם המלאה.
(ואם אתם מוכנים להמתין לחודש מרץ, גרסת רימאסטר של המחזמר בדרכה גם היא לצד מערכון אבוד של אסי וגורי. ואומרים שאין דברים טובים בעולם הזה).
תודה על אזכור הבלוג!
פספסתי את הידיעה על ברטון, ועכשיו הצפייה בסרט המקורי של האישה בגובה 50 רגל נמצאת בראש סדר העדיפויות!
יש ביקורת על הסרט
מוזמנים לקרוא:
https://flyingsaucermovies.wordpress.com/2024/02/19/%d7%9e%d7%aa%d7%a7%d7%a4%d7%aa-%d7%94%d7%90%d7%99%d7%a9%d7%94-%d7%91%d7%92%d7%95%d7%91%d7%94-50-%d7%a8%d7%92%d7%9c/
פסיפיק רים זה סרט מדכא וכבד? מה?
הפכת את זה לסרט של טרייר
כי טרייר היחיד שמביים סרטים כבדים?
והראשון, ביחס לשני, כן. מאוד. גם כיף כי יש בו רובוטים ענקיים – אבל זה עדיין סרט כבד, אדרבה ביחס לסרט השני.
וזה בסך הכל נועד להדגים את השינוי שעובר על סרטי גודזילה. ולא כל דבר צריך לנטפק.
אם כבר מדברים על ניטפוק, יש דבר כזה דוגמה. לא טענתי שטרייר חולש על סרטים כבדים ומדכאים באופן בלעדי וכולל.
בכל מקרה אני לא רואה איך אפשר להחשיב את פסיפיק רים לסרט כבד גם ביחס לסרטים קאמפיים. כן יש פלאשבק לילדות של מאקו אבל לקרוא לזה כבד או מדכא זו קפיצה. מה לדעתך כבד או מדכא בפסיפיק רים? עזוב ביחס לפסיפיק רים 2, בפני עצמו?
וואו, כנראה שהשני הוא סרט קליל בטירוף אם הוא הופך סרט קליל וקייצי כמו פסיפיק רים להיראות כמו סרט כבד
לא ראיתי עדיין את הסרט השני ולא ממש נראה שאראה אותו בעתיד הנראה לעין, אבל אני בכל זאת חייב לציין שמסקרן אותי כמה קליל בטירוף הוא היה.
כי פסיפיק רים הראשון הוא סרט קיץ קליל וכיף במלוא מובן המילה, כך שצריך להיות ממש סופר קליל על גבול הקומדיה כדי לגרום לו להיראות כבד פתאום.
צפיתי במטוס, העלילה אומנם אפילו יותר דבילית
אבל זה לא הפך לאיזה קומדיה קמאמפית עם קטעי מיוזיקל בוליוודים או משהו כזה, בטח שלא קומדיה. המילים כבד ורציני לא מתאימות לפסיפיק רים בשום קנה מידה. זה הכי סרט שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות (אבל נמנע מלהפוך לסרט ווינק ווינק בסגנון דדפול). סך הכל באנו לראות רובוטים נלחמים בקאיג׳ו וזה מה שקיבלנו.
הלוואי שקמפיין האוסקר של נולאן לא ייגמר
מי שעקב אחריו מקרוב כל השנים (היי) ידע שהוא בנאדם הרבה יותר רגוע ומצחיק מהדמות ליח"צ שהוא בנה, אבל זה תמיד היה נדיר מאוד ורק כשהוא משתכר או משהו. עכשיו הוא מוכן לעשות דאחקות עם קולבר (הסקופ העיקרי מבחינתי בכל הראיון היה שסוף סוף אומת למה הוא שונא צ'לו), או לצחוק-לבכות ב-Q&A בגלל תשובה של דאוני ג'וניור (תריצו ל-39:40 אם אין לכם כוח לראות הכל).
הרבה מהפאנלים האלה סתם חוזרים על עצמם ויכול להיות מתיש לעקוב אחרי כל מילה שיוצאת לו מהפה/שמישהו אומר עליו כמוני, אבל הבנאדם ממש השתנה בסיבוב הזה. אין לי מושג מה הסרט הבא שלו יהיה אבל מקווה שזה יורגש גם שם.
רגע מה. הבמאי של החתול עם הידיים עושה סרט באורך מלא?! וואו. וואו וואו וואו.
ואז עוד וואו של אוון וילסון לסיום.
לגביי מקום שקט
אמנם המעבר לסטינג עירוני והחזרה למתקפה הראשונית לוקחים את זה למקום שיותר קרוב לסרטי פלישת חייזרים ופחות לפוסט אפוקליפסה, אבל אני לא בטוחה למה זה בפני עצמו יותר גנרי. יש המון סרטי פוסט אפוקליפסה, אותי דווקא מעניין לא פחות לראות את ההתמודדות הראשונית של האנושות עם הפלישה, וזה לא שהיו לנו המון סרטים כאלה בשנים האחרונות.
בסופו של דבר זה יקום ויפול על התסריט והדמויות. אין פה את הסיפור המשפחתי של שני הפרקים הקודמים, אבל יש לי אמון בבמאי ובשחקנים שיהיה פה משהו מעניין.
תכלס, אהבתי את הסרט הראשון והוא היה חוויה קולנועית מאוד מיוחדת, אבל מעולם לא ראיתי את השני. צריכה להשלים בהזדמנות.
ניחוש: המיוזיקל וינדוס הזה
נעשה על ידי מישהו שממש-ממש רצה שההורים שלו יקחו אותו לפסטיגל כשהוא היה ילד, והם לא הסכימו. ועם השריטה הזאת הוא החליט שהוא הולך ועושה את "פסטיגל: וינדוס".
רק אני הצטערתי שהקישורים בין הסעיפים לא נעשו לכל אורך הפוסט?
זה פשוט היה נהדר.
תוספת מצויינת לפוסט ברוח הקומית המצויינת של רם.
זה היה בתכנון אבל אני מתבייש להודות זמן לקח לי לעשות את אלו שכבר כן יש
(ל"ת)
ניטפוק על סעיף 18
זה לא מהטקס של 2025, אלא מהטקס של 2026 (על סרטים שיצאו בשנת 2025)
וואלה נכון
(ל"ת)
קצת על בינה מלאכותית גנרטיבית
בכל זאת, בסוסים אני מבין.
יש למודלים הנוכחיים של בינה מלאכותית, לא משנה אם זה טקסט או תמונות, שתי בעיות קשות שעוד לא הצלחנו לפתור. הבעיה הראשונה היא אמינות. בניגוד למערכות מבוססות חוקים, אי אפשר לשלוט בצורה מוחלטת במודלים של למידת מכונה. אם מנסים להוסיף להן אילוצים קשיחים זה בדרך כלל פוגע באיכות. מה שאומר שאין היום מוצר של בינה מלאכותית גנרטיבית שאפשר לתת לו לעבוד באופן אוטומטי לחלוטין, בלי שתעבור על התוצאות ותתקן או תזרוק לפח את מה שצריך. זה סבבה ממש כשאתה צריך לשכתב מאמר, או לתרגם משהו משפה שאתה לא מכיר, או ליצור רקע לפרסומת החדשה שלך. וזה גם מאוד מקל על החיים אם אתה כותב לפרנסתך, או מתרגם, או מצייר רקעים לפרסומות של אחרים. אבל אי אפשר היום לייצר אפליקציה שכותבת לך חוזה לקניית דירה לבד, או שעורכת תמונה לבד. ובוידאו על אחת כמה.
הבעיה השנייה היא דמיון. אני יכול להגיד למודל לכתוב סיפור קצר רק על נושא כללי, ואני באמת אקבל סיפור כזה. המודל יוכל להמציא שמות לדמויות, להמציא עלילה קצרה ואפילו לתת תיאור נוף אחד. אבל יכולת הירידה לפרטים שלו היא ממש חלשה. אין היום מודלים שמסוגלים להמציא באמת המון פרטים לסיפור. תאמרו שגם בני אדם לא יעשו את זה בקלות, אבל אפילו ילדים, אם יצטרכו לכתוב סיפור יוכלו להוסיף יותר פרטים (צבע הבגדים, מזג האוויר, המחשבה שעלתה בראש) מאשר מודלים של בינה מלאכותית. אני יכול להכריח מודל להוציא יותר פרטים, אבל בכל פרט חדש אני מסתכן באובדן העקביות של המודל שישכח אחר כך את מה שאמר קודם, כי זה לא הפרטים שהוא המציא.
שתי אלו בעיות ממש גדולות בוידאו. אם בתמונה היום כבר שיפרנו את מספר האצבעות של אנשים, וכשאומרים למודל לייצר יותר מאובייקט אחד אז בדרך כלל זה באמת קורה, בוידאו המצב עוד יותר גרוע כי יש הרבה יותר דברים שהמודל צריך לדייק בהם. בכל וידאו ששחררו ב openai רואים פשלות, בין אם זה הרגליים שהולכות אחת על השנייה, כוס שנשברת בצורה לא טבעית, ואפילו דמויות שלמות שנעלמות. אז כן, זה ישתפר, אבל גם כשהטכנולוגיה תהיה זמינה עדיין יצטרכו מישהו שעובר על זה ומתקן טעויות.
הבעיה של הפרטים גדולה לא פחות. זה לא מקרה שהסרטונים של openai נראים כמו משחק מחשב, ולא רק בגלל שהם כנראה אומנו על תוצרים של unreal engine. כמו במשחקי מחשב, הרקע בהם הוא חזרתי לרוב בלי הרבה פרטים יוצאי דופן. וזה כי למודל אין את הדמיון להמציא פרטים של הרקע. אם בסרטי אנימציה אחד הדברים הכי כיפיים בצפייה שנייה הוא להתעלם מהעלילה ורק להסתכל על כל הבדיחות והרמזים שהאנימטורים שותלים בצדדים של הפריים, למודלים הגנרטיביים הנוכחיים אין פשוט את הדמיון הזה להמציא יותר ממה שאמרו להם. מה שאומר שסרטונים, נכון לטווח הזמן הקרוב, תמיד יראו מלאכותיים משהו.
כל זה לא לומר שמה ש openai עשו הוא לא מרשים. כלומר כן, איכות כזו טובה של וידאו זה משהו שכבר ראינו בחודשים האחרונים, כולל אגב גם מישראל. ואמנם סרטים של דקה הם בהחלט מעבר למה שהיה קיים עד כה, אבל מצד שני חיבורים של סרטונים קצרים כן אפשר היה לעשות (יש עם זה בעיות עקביות, אבל גם בסרטונים של openai יש קצת כאלו). אבל הדבר שהכי הרשים אותי בסרטונים החדשים זה תנועת המצלמה, שזה משהו שעוד לא היה בשום מקום. במובן מסויים תנועת מצלמה זה אחד מהפרטים האלו שלמודלים קשה להמציא, והנה דווקא פה נראה שהם עבודה טובה (ככל הנראה באמת בגלל מנוע unreal).
אבל השורה התחתונה היא שאני לא חושב שמה שיש כאן הוא שינוי מהותי. כלים שיעזרו לאנימטורים ועורכי וידאו היו כאן כבר קודם, ואנימצית מחשב היא משהו שקיים כבר יותר מ 20 שנה. אז אולי יהיה יותר קל ליצור סרטונים, אבל זה לא ישנה את העובדה שעדיין יהיו אנשים שיעשו אותם. המכונות לא יוכלו להחליף אותנו. לפחות לא המכונות האלו.
היה מעניין לקרוא, תודה!
(ל"ת)
נקודה שולית ששמתי אליה לב בסרטון שלה
היא סביב הסרטון של צילומי רחפן – הוא אומר שAI תיקח את העבודה ממפעילי רחפן.
ואני חושב… זה לא שמפעילי רחפן זה מקצוע בעל יסודות היסטוריים. אלו אנשים שלמדו להשתמש טוב בכלי חדש, ויצרו לעצמם נישה שלא הייתה קיימת. אז עכשיו חלקם יצטרכו למצוא שימוש אחר בכישורים שלהם. אולי ללמד AI איך להפעיל רחפן וירטואלי.
הנקודה המרכזית בדיון על סרטי AI היא לא העניין הטכני, אלא העניין שיותר ויותר ממה שאנחנו פוגשים על גבי מסכים הוא לא אמיתי. בין אם זה פילטרים ופוטושופ, או בוטים, או יצירות מבוססות AI – ובעתיד, אפילו חלקים במציאות, למי שיביט עליה דרך AR. והתוצאה היא שיהיו כאלו שיצפו בסרטים מבוססי AI כי לא יהיה אכפת להם שזה לא ייצוג של מציאות (למשל, בפרסומות, שאף פעם לא היו ייצוג של מציאות), אבל יהיו כאלו שיצפו בסרטי AI ויחשבו שזאת המציאות, ולזה, כמו שלמדנו, יכולות להיות תופעות לוואי מאד חמורות ומאד אמיתיות – אנורקסיה, מלחמות אחים ודונלד טראמפ.
אני די אופטימית מהשימוש בבינה מלאכותית באומנות
אני בטוחה שמתישהו כשהגיע הקולנוע, היו חובבי תאטרון שהיו בטוחים שהשמים תכף נופלים עליהם. בישראל התיאטרון הוא באמת מוסד פחות מצליח, אבל במדינות שלא- הוא בהחלט השתנה מאוד. מה שמקבלים היום בברודווי זה לא מה שראו שם לפני 50 שנה.
ואני די בטוחה ששמעתי ראיונות או פודקסטים, אולי אפילו קראתי משהו, על האופן שבו המעבר לטלויזיה הבהיל את חובבי הרדיו, ושוב לא בהכרח בצדק, כי הנה בעולם המודרני כולנו חוזרים לפודקסטים- שהם פורמט קצת יותר מודרני של רדיו, ולא, הוא לא מתפקד כמו משהו שכולל חוויית צפיה.
אני חושבת שנולאן ווילנב וגם ספילברג לא צריכים לדאוג למקומם. אנחנו עדיין צריכים מישהו שיודע לספר סיפור טוב, ואנחנו נמשיך לחפש אנשים שיודעים לגייס ולשלב את הכלים שעומדים לרשותם כדי לספר סיפור טוב מנקודת מבט מקורית יחסית. אולי קל לבקר את נולאן על השימוש המוגזם במוזית קיטצ'ית, אבל מבקרים אותו על כך משום שהוא מיטיב להשתמש בקונץ פטנט הזה, שמעורר בצופים בדיוק את מה שצריך.
אז אולי בעוד 30 שנה לא תהיה המון תעסוקה לשחקנים, או שסתם המקצוע ישתנה מאוד. עדיין נצטרך את האנשים שכותבים סיפורים והאנשים שמביימים סיפורים, בסך הכל הכלים הם מי שישתנו.
ואולי זה אפילו אופטימי יותר, יתכן ואני טועה פה בפרשנות, אבל לתחושתי בינה מלאכותית תוכל לעשות את סרט הנוקמים ה217 שממשיך למחזר דמויות, רעיונות בבסיסו של עולם וכו', אבל זה יאפשר גם יותר מקום ומשאבים עבור מי שמנסים להציע משהו יותר חדש, כזה שהוא לא גנרי מספיק כדי שמחשב יוכל ללמוד לחקות אותו בקלות. אולי אני לחלוטין טועה, ונגיע לשלב שהבינה המלאכותית תדע ליצור עבורינו סיפורים טובים יותר, ולחזות מה נאהב כקהל, ואפילו להוסיף מורכבויות חדשות. אני לא בטוחה שאני מאמינה בזה, אני חושבת שעדיין צריך את האיש עם הרעיון המקורי. זה פחות יעבוד עבור ביצועיסטים טובים מאוד שמציעים פחות רעיונות חדשים. וזה לא כל כך נורא, תמיד אלו היו מי שנדפקו כשהטכנולוגיה צעדה קדימה.
בעתיד הקרוב מובן שהטכנולוגיה לא תוכל להחליף את מוחות הכותבים והבמאים הטובים בתחום,
אבל תוכל לשחזר סרטים כמו סרטי גל גדות וריאן ריינולדס בנטפליקס. אבל ברמת התיאוריה, אין משהו שמונע מai בעוד 10-15 סרטים להביא סרטים יותר טובים עם קונספטים יותר מקוריים מנולאן ודניס וילנב. החשש הוא לא בהכרח לאובדן היצרתיות והחדשנות, אלא לרגע שהטכנולוגיה תעקוף את המוח האנושי במירוץ. והיום אנחנו לא יכולים לשלול בוודאות שדבר כזה לא ייתכן בעתיד
למה זה חשש?
(ל"ת)
צודקת. חשש של מי שרוצה לעסוק בתחום. אני מניח שבשביל רוב הצופים זה לא ישנה.
אני כן אוהב שיש שם ופרצוף מאחורי סרט, כזה שאשמח לקרוא ראיונות שלו. גם אישיות חזקה. תחשבי על עונת האוסקר הזו. גרטה גרוויג היא חלק ענק מהקידום של ברבי, נולאן בשבועות האחרונים במסע קידום מטורף לאופנהיימר. יהיה חבל להפסיד את הכיף הזה, אבל רוב הצופים גם ככה לא מתעניינים בזה.
AI אמיתיות
יכסו כל דבר שיהיה לו ביקוש: תוכניות אירוח, קידום, ראיונות, כנסים, טקסי פרסים…
ואיך זה יעזור לקהל הרחב?
(ל"ת)
זו היתה נקודת המוצא שלי
שעדיין יהיו אנשים מאחורי היצירות. פשוט התפקידים שלהם אולי קצת ישתנו. אפשר בקלות להניח (כמו ההודעה של בארטושק) שזה בעיקר יעזור לתעשיית האינדי שתהיה הרבה פחות תלויה באמצעים יקרים. מצד שני, אפשר גם להניח שהיכולות יאפשרו לשנות את האופן שבו יוצרים סרט ואנחנו לא כל כך חוזים נכון את האבולוציה העתידית של הקולנוע.
אני משערת שבשלבים הראשונים הטכנולוגיות האלו יאפשרו פיצ'רים שבאמת נחוצים היום בקולנוע, למשל להתאים תנועות שפתיים לדיבוב, שזה דבר די נפלא משום שזה אומר שיותר לא יצטרכו להכריע במאבק בין התאמת התנועות לשפה העברית, וילדים לא ישמעו מילים מונפצות שמתחרזות טוב.
אני אתן כאן את ההימור שלי
והוא שבעוד עשור, למרות שיפור אדיר ביכולות של AI, ולמרות שהוא יהפוך לכלי עזר משמעותי, כמות העבודה האנושית שמושקעת בסרטים שאנחנו רואים בקולנוע (בין אם אינדי או הוליוודים) לא תפחת משמעותית. הסיבה היא שמדובר בתעשייה שלא רק רוויה באגו ובפרסום שמבוסס על פרסונות (כלומר, אנשים מגיעים לראות סרט של במאי/שחקן מסויימים), אלא גם זקוקה לכיוונון מאוד עדין על מנת ליצר תוצרים שהם אשכרה הצלחה. היתרון של AI הוא בלייצר מהר מאוד תוצר טוב מספיק בכמות גדולה מאוד. רק שבתעשייה שנאבקת כל הזמן כדי לייצר משהו שיקלע לטעם הקהל, ושכבר עכשיו רוויה בתוכן בינוני שאף אחד לא רוצה לצפות בו, לא נראה לי שבני אדם יהיו מוכנים להשאיר את בקרת האיכות בידיים של אלגוריתמים.
אגב, זה לא אומר שזה לא יהיה כלי מרכזי – אפטר אפקטס, שינויים בדיעבד, תיקונים של רקעים (או יצירה ראשונית שלהם), סצינות המוניות וכנראה גם ניצבים ודמויות משנה ייוצרו כנראה כולם על ידי AI, וזה ישפיע על הפרנסה של הרבה אנשים. אבל במרבית הסרטים יהיה עדיין רכיב אנושי-אנלוגי, כי זאת כנראה תהיה הדרך הכי פשוטה לקבל תוצאה שצופים אנושיים יקבלו כטבעית.
וכיוון שעין הדג יהיה כנראה קיים עוד עשור תוכלו לחזור ולצחוק על התמימות שלי ב-2034
קודם כל נטפליקס שפחות משקיעה באיכות אלא
בכמה שעות אנשים משקיעים בפלטפורמה שלה, בהחלט תחגוג על הטכנולוגיה. סרטי האוסקר שלה ישארו סרטי אוסקר, לא מאד אטרקטיביים לקהל הרחב אבל נואשות מנסים להשיג את הפסלון (מאז רומא מרגיש שהם התרחקו).
עכשיו השאלה, האם יש כאן אופטימיות מסוימת לתעשיית הקולנוע? כל הזמן מדברים על הקולנוע כמדיום מאד מגביל. קשה מאד להוציא לפועל את החזון תחת הגבלות התקציב. האם עכשיו כל הפנטזיות הפרועות יתגשמו. במאים יתנו את הטייק שלהם לאופרות חלל פסיכודאליות, דרמות קאמריות במאדים וכו׳. האם עוד במאים מלבד דניס וילנב וכריסטופר נולאן יוכלו להתפרע על הקנבס הכי גדול. בשנים האחרונות מרגיש שהטכנולוגיה לרעת הבמאים. איכשהו התקציבים תפחו והרבה פעמים הסרטים דווקא נראים פחות טוב (מארוול). מעניין איך זה יראה עוד , עזבו 10 ,עוד 5 שנים.
אקיצר,
כל התפתחות טכנולוגית לא מורידה את כמות העבודה, רק משנה את המיומנויות הנדרשות.
הסיבה שלא נראה פחות עבודה על שוברי קופות
זה כי כמות העבודה המושקעת נגזרת מהכנסה הצפוייה. ובהנחה שהיא לא תשתנה (למרות שדווקא כאן יותר קשה לדעת) אז כמות העבודה תישאר דומה. רק התוצאה תהיה אחרת – אולי יותר אפקטים? או שיותר שחקנים מלאכותיים? לא בטוח בזה.
מה שבעיקר צפוי להשתנות זה סרטי האינדי. אם היום בסרט אינדי רגיל אפשר לראות חבורת סטודנטים בלוקיישנים קטנים, אז אולי בעתיד דווקא נראה יותר סרטים כאלו בחלל, או עם קרבות מרובי משתתפים. קצת כמו שתוכנות העריכה במחשב עשו לעולם המוזיקה, והסמארטפונים עשו לעולם הצילום, AI הולך לתת ליוצרים קטנים את האפשרות לייצר סרט שנראה דומה למה שהיום צריכים מיליוני דולרים כדי לקבל.
ווינדוס המחזמר צריך למצוא את מקומו הראוי ליד המילטון.
כמו כן – הכרזות טכנולוגיות בנות עשרים שנה זה מרתק.
אז מיקי 17 הולך לצאת ב… 31 בינואר, 2025?
זה תאריך מוזר לסרט של כזה במאי עם כזה שחקן אבל אוקיי, אולי זסלב מבין משהו שאנחנו לא.
פלוס, גארת׳ אדוארדס במו״מ לביים את עולם היורה 4. שזה בהחלט שיפור לעומת קולין טרבורו.
טריילר ראשון ל"בורדרלנדס"
בגדול כן נראה כיף, אבל הנוכחות של קווין הארט ושתי בדיחות פיפי-קקי קצת הורידו לי.
אבל קווין הארט ובדיחות פיפי-קקי יושבים בול על הפרנצ'ייז הזה.
(ל"ת)
הבדיחות פיפי קקי קצת כן, אבל הן היו טיפה יותר מתוחכמות מ"חחחחחח פיפי"
קווין הארט… לא. הוא היה יכול לעבוד כקלאפטראפ (הדמות שג'ק בלאק מדובב) אבל הדמות שאליה ליהקו אותה היתה במקור אחת מהדמויות הכי רציניות ומצ'ואיסטיות של הפרנצ'ייז, כך שלא ברור מה עבר בראש למלהק (אידריס אלבה, נגיד, היה יכול להיות ליהוק מצויין).
זה נראה יותר טוב ממה שצפיתי, לא יכול לחכות לראות את זה ולקטר שהם הרסו את המשחקים.
אם אתם מהסוטים האלה ששאלו את עצמם ״כן, אבל איפה רואים את המחזמר של ווינדוס על מסך גדול?״
אז יש לזה תשובה. בחמישי הקרוב יש הקרנה של זה באתם יודעים איפה (יש רק בית קולנוע אחד בארץ שמתייחס לסרטוני יוטיוב באותה רצינות כמו לסרט של קישלובסקי). הכניסה חופשית. מניח שזה אומר על בסיס מקום פנוי.
הגרסה המקורית או המשופצרת?
(ל"ת)
לפי האינסטגרם זאת הבכורה של הרימאסטר המדובר
(ל"ת)