קדם אוסקר 2023: הכל בכל מקום ובאינישרין

אנחנו עוד רחוקים מהאוסקר, אך שלל מבקרים וגופים בהוליווד מתחילים לעצב את התמונה.

עונת הפרסים יצאה לדרך, עם ארגוני מבקרים שפרסמו את הבחירות שלהם, ה-AFI, ה-NBR, פרסי בחירת המבקרים, פרסי הלווין, פרסי איגוד מבקרי הוליווד וגלובוס הזהב. את כל המועמדים והזוכים שאני אציין בהמשך ניתן למצוא בדף המועיל הזה של מטאקריטיק. בואו נצלול.


ממש אין זמן או אפשרות להיכנס לכל המבקרים שבוחרים סרטים ברחבי ארצות הברית, אז ננסה לתקצר ולדבר על המגמות הכלליות של המבקרים מאטלנטה, ניו יורק, לוס אנג'לס, בוסטון, שיקגו, לאס וגאס, סנט לואיס, פיניקס, ניו יורק (אבל אונליין), פלורידה, מבקרי דרום-מזרח ארה"ב, לוס אנג'לס (אבל אונליין), וושינגטון – וזה כשעדיין יש כמה עשרות טובות של ערים – אונליין ואופליין – שעוד לא פרסמו את הרשימות שלהם (לפחות בזמן הכתיבה). אין פורמט אחיד למבקרים: חלק מפרסמים רק בחירה אחת, חלק את הזוכה ומקום שני, וחלק עושים ממש טקס פרסים משל עצמם עם סבב מועמדויות שרק לאחר כמה ימים מוכרזים הזוכים.

בגדול, המבקרים אוהבים את "הכול בכל מקום בבת אחת" (5/9 איגודים בחרו בו לסרט השנה שלהם, כשמאחוריו נמצאים "רוחות אינישרין" ו"המנצחת". אזכור של כבוד לבוסטון שבחרו בסרט הטוב את "חזרה לסיאול" משום מקום), את הדניאלס (6/9), את קולין פארל (7/9, עם שני אזכורים בודדים לברנדן פרייז'ר וביל ניי), את בלנשט ואת יאו (שכרגע חוצות את המבקרים חצי-חצי), את קי היי קוואן (שדורס את התחרות עם 8/9. ברנדן גליסון היחיד שנשאר עומד), ושחקנית משנה הוא דווקא מקום שבו המבקרים לא חושבים בראש אחד ומפרגנים לקרי קונדון ("רוחות אינישרין"), ג'אנל מונה ("רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית"), דולי דה לאון ("משולש העצבות"), הונג צ'או ("הלווייתן"), וקיקי פאלמר ("אין מצב").

בתסריט "רוחות אינישרין" מוביל על "הכול בכל מקום" (5/9 לעומת 3/9), ותסריט מעובד הוא כרגע בוננזה פתוחה עם אזכורים ל"תעלומה יוונית", "עצמות והכול", "נשים מדברות", ו"אחרי יאנג". בסרט הזר, "אי אה" מוביל עם 3/9, אך "RRR", "החלטה לעזוב", ו"במערב אין כל חדש" מאחוריו. בסרטי האנימציה "פינוקיו" של דל טורו מנצח כרגע עם 6/9, ו"מרסל הקונכייה" זוכה לשני אזכורים ו"אדומה אש" לאזכור אחד.

כאמור, עוד הרבה ארגונים כאלה לפנינו וממש לא נתפנה לעדכן על כולם – בעיקר כי החשיבות שלהם מועטה. הם יכולים, אם הם מאוגדים, להעלות מועמד לא צפוי לנוכחות ולסדר לו מועמדות (ואכן, מצבו של קי היי קוואן נראה טוב בנושא הזה), אבל בכל הנוגע לזכיות בין המבקרים ובין האוסקר כמעט ואין הסכמה. ויש לומר – וטוב שכך.


הבאים בתור הם מכון הסרטים האמריקאיים (AFI) ומועצת הביקורת הלאומית (NBR) שפרסמו עשיריות. מכון הסרטים האמריקאיים מוגבל לסרטים אמריקאיים, מה שמסביר למה הוא נתן "פרס מיוחד" ל"אינישרין" האירי. נכניס לקלחת גם את פרסי הלווין, פרסי איגוד המבקרים של הוליווד ופרסי בחירת המבקרים שפחות חשובים לאו דווקא בגלל בחירות כאלה ואחרות ויותר בגלל היעדר בחירות – כשיש לך עשרה מועמדים לבימוי ו-14 מועמדים לפרס הסרט (בשתי קטגוריות, ועדיין), אתה פשוט מנסה לשחק אותה "על בטוח" כדי שלא תסטה רחוק מדי מהטעמים של האוסקר. אם וכאשר מישהו מהפרסים האלה יגדל טעם או עניין, נדווח עליהם בנפרד.

אצל חמשת הארגונים הסרטים הבאים מופיעים בכל פרסי הסרט: "אווטאר: דרכם של המים", "הכול בכל מקום בבת אחת", "רוחות אינישרין", "הפייבלמנים", "אהבה בשחקים: מאווריק", ו"נשים מדברות". שום דבר לא סופי עד שהוא סופי, אבל מתגבש שאלו הם ששת המקומות הראשונים במירוץ לאוסקר. אחריהם, עם ארבעה אזכורים, יש את "המנצחת", "אלביס", ו"RRR". זה תשע סרטים, ובהנחה שהאוסקרים באמת יסכימו עם ההנחה הזאת (מה שלא ברור בכלל. זאת רשימה שכוללת שני המשכים בלוקבאסטרים, סרט בוליוודי, וסרט מולטיוורס גס ביותר. דיברנו כבר על כמה עונת האוסקרים הזאת מוזרה?), זה משאיר את המאבק על המקום העשירי (לכאורה) בין "לוחמת" ו"רצח כתוב היטב: תעלומה יוונית", שכרגע השיגו שלושה אזכורים כל אחד.

יש עוד פרסים לרוב הארגונים הללו, אבל כאמור זה קצת פחות חוכמה כשבכל קטגוריה אתה תוקע את כל מי שאפשר.

ובכל זאת, אם יש מפסידים עד כה, אלה הסרטים הבינלאומיים (דוגמת "במערב" או "בארדו") או המצוירים (דוגמת "פינוקיו"), שקיוו להיכנס לעשיריות שכאלה ובינתיים לא שפר מזלם. גם "אימפריית האור" של סם מנדז בינתיים נראה כבלתי רלוונטי, אם כי סביר מאוד שהוא ישיג לעצמו מועמדות צילום לכל הפחות.


ונסיים בגלובוס הזהב. לא כי הם הפרסים הכי טובים, אלא כי מכיוון שהצבעתי להם השנה, הם הפכו לפרסים שאני הרבה יותר מושקע בהם רגשית. ספציפית, לאחר פרסום המועמדויות, רגשות של "אוף די מה, באמת???" אם אי פעם התאכזבתם מול רשימת מועמדים של טקס כלשהו, נסו לדמיין את האכזבה הזאת כשהצבעתם עבורו וגיליתם כמה מעט הקול שלכם השפיע.

בכל מקרה, מתוך ששת הסרטים שהופיעו בכל עשירייה עד כה, חמישה המשיכו לגלובוס הזהב ("נשים מדברות" נפל), ואליהם הצטרפו "המנצחת", "בבילון", "משולש העצבות", "תעלומה יוונית", ו"אלביס". מה שזה אומר, עבורי, זה ששלושה מהסרטים שהכי פחות אהבתי השנה ("אווטאר", "משולש העצבות" ו"בבילון") מועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר.

החדשות הטובות הן ששניים מהסרטים שיותר אהבתי – "רוחות אינישרין" ו"הכול בכל מקום בבת אחת" – מובילים במועמדויות (ל"אינישרין" יש 8 מועמדויות, שזה פסיכי) וזה ש"אינו-הו" הצליח להשיג איכשהו מועמדות לפרס האנימציה, מה שהופך את גלובוס הזהב לטקס הכי מגניב בשכונה לעומת כל הפרסים האפסים שנותנים ל"פינוקיו", שהוא אולי יותר טוב ממנו, אבל הוא בטח לא יותר פסיכי ממנו.

מתבקש לדבר על המועמדים למשחק גם כפי שהם משתקפים מהמידע הדל שיש לנו, אבל נראה לי שזה עדיין לחלוטין בשלב ה"הכול יכול להיות". אם בכל זאת צריך לתקצר בזריזות, נראה לי שאפשר לדבר על התחרות בשלל הקטגוריות כ:
שחקן ראשי – קולין פארל ("רוחות אינישרין"), אוסטין באטלר ("אלביס"), ביל ניי ("לחיות"), וברנדן פרייז'ר ("הלווייתן") נראים בטוחים, והשאלה היא על המקום החמישי.
שחקנית ראשית – נראה שהקרב הוא בין מישל יאו וקייט בלנשט כרגע, מה שמבטיח להן מועמדויות. לגבי ניצחון אני לא בטוח. דניאל דדוויילר ("סיפורו של אמט טיל") נראית כמקום שלישי בטוח עד כה.
שחקן משנה – קי היי קוואן וברנדן גליסן, כאמור. חוץ מהם קצת קשה לדבר בביטחון עדיין.
שחקנית משנה – עזבו, בוא נחכה רגע.

הדברים הבאים המעניינים שאמורים לקרות הם פרסום רשימות השורטליסט ב-21 בחודש של האוסקר בשלל קטגוריות, ואז הפרץ הבא של גילדות ועניינים הוא רק עמוק בינואר.