מה נשתנה הפסח הזה? שזכרנו אשכרה הפעם בזמן שנה אחר שנה לעשות את סקר "מה נשתנה"! כל הכבוד לנו.
למי שלא בטוח מה עושים כאן, הנה העסק בקצרה: יש כאן 30 סרטים, תבחרו את ה-3 האהובים עליכם, יאללה בלגן. למי שצריך ריענון, אלה הן תוצאות הסקרים הקודמים.
למי שמעוניין לראות מי היה למעלה ומי למטה בסקר המקורי, אתם יכולים להיכנס לקישור – אבל אנחנו נתייחס לשינויים רק אחרי התוצאות של הסקר הזה. כן אתייחס בקצרה למי שנכנס – "ניצוד" (שעד כה ההתייחסות היחידה אליו באתר היא במסגרת פרויקט הימד"ב), "פיץ' פרפקט" (שגדל לממדי זיכיון מאז פעם אחרונה שנפגשנו איתו) ו"השופט דראד" (שסתם הרבה אנשים אוהבים באתר) ומי שיצא – "חיות הדרום הפראי", "זה בוודאי המקום" ו-"על אחריותכם בלבד", שכבודם במקומם מונח (ספציפית "זה בוודאי המקום"), ובכל זאת יש חשש מסוים שאף אחד לא ינצל את הקול שלו להצביע דווקא להם.
כתמיד יש כל מיני סרטים שאתם יכולים להתרעם למה הם לא פה, אבל זה בגלל שהם בסקר של 2013 בכלל (נניח, "ג'אנגו ללא מעצורים" או "לינקולן"). ובכל זאת, אם הסרט האהוב עליכם נפל בקרב ולא הגיע – השמיעו את זכויותיו בתגובות, כרגיל.
יאללה צאו להצביע.
גדלתי כבר בת מצווה - מהו הסרט הטוב ביותר של שנת 2012?
- הנוקמים (14%, 104 קולות)
- לופר (8%, 59 קולות)
- עלייתו של האביר האפל (8%, 59 קולות)
- ממלכת אור הירח (7%, 52 קולות)
- ראלף ההורס (6%, 44 קולות)
- רחוב ג'אמפ 21ֿֿֿ (6%, 42 קולות)
- סקייפול (5%, 37 קולות)
- הפשיטה (4%, 33 קולות)
- כרוניקה בזמן אמת (4%, 30 קולות)
- בקתת הפחד (4%, 26 קולות)
- המאסטר (3%, 25 קולות)
- כמה טוב להיות פרח קיר (3%, 23 קולות)
- משחקי הרעב (2%, 18 קולות)
- הוגו (2%, 16 קולות)
- מחוברים לחיים (2%, 16 קולות)
- ניצוד (2%, 15 קולות)
- חייבים לדבר על קווין (2%, 14 קולות)
- פיץ' פרפקט (2%, 14 קולות)
- הארטיסט (2%, 13 קולות)
- חיי פיי (2%, 13 קולות)
- ההוביט: מסע בלתי צפוי (2%, 13 קולות)
- השופט דראד (1%, 11 קולות)
- פרידה (1%, 10 קולות)
- אמיצה (1%, 9 קולות)
- היו זמנים באנטוליה (1%, 8 קולות)
- פארנורמן (1%, 8 קולות)
- למלא את החלל (1%, 7 קולות)
- בושה (1%, 6 קולות)
- נערה עם קעקוע דרקון (1%, 5 קולות)
- טד (1%, 5 קולות)
מס' מצביעים: 302
Loading ...
פרידה
צפיתי בו ממש לראשונה השנה במסגרת השלמת קלאסיקות קולנועיות, ואפילו לצד כמה מהסרטים הטובים בהיסטוריה הוא מתבלט לטובה. זה סרט יוצא דופן כי יש לו את כל המאפיינים של סרט ארט-האוס מהורהר ועצוב, אבל הוא בנוי מבחינה עלילתית כמו סרט מתח בלשי, וזה תופס אותך ממש לא מוכן. מעבר לזה המשחק הוא ריאליסטי להדהים, במיוחד של הדמות הראשית. אני מת על הערת שוליים, אבל לגמרי מבין את הזכייה של פרידה באוסקר.
רגע
שכחתם את הלורקס, שהוא ליטרלי הסרט הכי טוב של 2012
מודה ששכחתי: לכמה סרטים ניתן להצביע?
(ל"ת)
שלושה.
(ל"ת)
כמו כן, זו היתה חתיכת שנה מוצלחת, וואו.
(ל"ת)
וביתר פירוט:
הצבעתי ל-"כרוניקה בזמן אמת" ו-"לופר", שני סרטים שהראו שאפשר לעשות גיבורי על/מד"ב מתסריט מקורי, בלי לעבד שום ספר/קומיקס/משחק וידאו וזה יוצא נהדר. "כרוניקה" הוא עדיין, בפער ניכר, סרט יותר טוב מרוב סרטי גיבורי העל שיצאו בעקבותיו ולמען האמת גם מרוב אלה שיצאו לפניו. חבל שהבמאי שלו התדרדר לדרעק והתסריטאי שלו התדרדר להיות דושבאג.
מצד שני… הצבעתי גם ל-"הנוקמים". נכון, עברו הרבה מאוד שנים וסרטים מאז, אבל לפני שבמרוול התחילו לעוף על עצמם עם כל הקונספט של היקום הקולנועי, "הנוקמים" אשכרה הרגיש כמו משהו מרענן וחדש באיחוד של כל הגיבורים מהסרטים הקודמים לקבוצה אחת, לא ממש מתפקדת. וידון הביא לכאן את כל הניסיון שלו בתיבה שנונה, קצבית, עם בימוי אקשן מהשורה הראשונה. חבל שאחר כך הוא התדרדר לדרעק. וללהיות דושבאג.
עוד סרטים טובים שהייתי מצביע אליהם אם הייתי יכול להצביע ליותר משלושה: ראלף ההורס – אחד מסרטי האנימציה היותר מקסימים של העשור ההוא, היתה לי התלבטות בינו לבין "הנוקמים"; בקתת הפחד (מטופש אבל כיפי, גם כאן התסריט של וידון סיפק את הסחורה); הוגו (מקסים. מה אתם יודעים, סקורסזה יכול לביים גם סרט ילדים); מחוברים לחיים (לא יודע אם הגיע לו להיות הסרט הלא-דובר-אנגלית המצליח ביותר בכל הזמנים, אבל אנושי וסימפטי מאוד); והארטיסט (לא יודע אם הגיע לו אוסקר, אבל אנושי וסימפטי מאוד).
פחות טובים, ועדיין שווים צפיה: עלייתי של האביר האפל (מתחיל ומסתיים טוב, אבל האמצע – עם הגניחות המשונות של כריסטיאן בייל והמסע הרוחני שהוא עובר עם אורי גבריאל בתפקיד המאסטר יודה רע ומביך), משחקי הרעב (ג'ניפר לורנס נהדרת וממש תפורה על התפקיד, אבל יותר מדי דברים בסרט הזה מרגישים כמו חלטורה), פארנורמן (פחות טוב מסרטים אחרים של לייקה), אמיצה (פחות טוב מסרטים אחרים של פיקסאר).
לא אהבתי: סקייפול (סיקוונס פתיחה אדיר, ההמשך נסחב, גורר רגליים, שום סצנה לא מתחברת לזו שבאה אחריה והכל מאוד משעמם בדיוק כמו – ותסלחו לי, כן? – בערך 99 אחוז מהסרטים בסדרה הזאת), נערה עם קעקוע דרקון (הסרט שאתו פינצ'ר הוכיח שבשנת 2012 הוא עדיין הבמאי המבטיח של שנת 1995).
אני חושב שאפשר לומר
ש2012 הייתה השנה האחרונה שבה השם של ווידון היה הבטחה למשהו טוב.
אני חושב שזה דווקא 2021 עם The Nevers
שהחצי הראשון של העונה היה מצויין אלא שאז נחשפו כל התנהגויות העבר שלו והוא נעלם (והסדרה לא הצליחה להמשיך להיות איכותית בחצי השני בלעדיו ובוטלה גם, בצדק)
ראיתי רק את הפרק הראשון
יתכן שהסיפור משתפר בהמשך, אבל לפי הפרק הזה, גם אם מתעלמים מכל מה שנודע על האיש והתנהגותו, הוא לגמרי איבד את הטאץ'.
טוב, אני לא אמליץ לך להמשיך ולצפות כי באמת אין סיבה
אבל המשך ה(החצי הראשון של ה)עונה כן טוב. לא פיירפליי טוב, אבל נקודת פתיחה מספיק טובה וכיפית בשביל לקוות שזה יתפתח ויפרח בעונה השנייה.
ואז החצי השני של העונה הגיעה ועזוב.
מה קרה בחצי השני?
יותר מדי דמויות נשארו בחיים?
בעיקר המון חרטטת
דמויות משנות אופי פתאום, דברים לא סבירים בעליל קורים כי ככה וסיום עונה שבמקום להיות מותח היה פשוט משעמם.
אבל כן, גם יותר מדי דמויות נשארו בחיים
נכון
כלומר, אם לדייק, גם כשיצא "עידן אולטרון" הוא עדיין היה הבטחה למשהו כזה, רק שההבטחה הזאת, אפעס, לא ממש התממשה.
(לא חשבתי ש-"עידן אולטרון" היה האסון שהרבה אנשים עשו ממנו, הכישרון של וידון בהחלט ניכר שם בהמון מקומות. רק שבהמון מקומות אחרים זה לא הרגיש כאילו הוא – או מישהו אחר לצורך העניין – ביים שם סרט. פשוט כל המעורבים לקחו הפסקה מאוד ארוכה ואמרו לאנשי האפקטים הדיגיטליים "תעשו מה בראש שלכם ותקראו לנו כשתסיימו").
חיבבתי את mr right
¯\_(ツ)_/¯
אני הייתי מצביע לsafety not guaranteed
הצבעתי רק ל2
הצבעת מחאה
אולי זאת ההקרנה שארגנו לו,
אבל נראה שעין הדג זה המקום היחיד בעולם פחות או יותר שבו ל"כרוניקה בזמן אמת" יש את המעמד שיש לו. לא שלא בצדק, כן? זה עדיין סרט חד פעמי.
הנוקמים
זה הסרט שגרם לי להחשף לעין הדג לראשונה.
בהתחלה קראתי את הביקורת של הנוקמים, אחר כך חיפשתי את הביקורות של סרטי מארוול האחרים, ואחר כך הבנתי שפשוט מעניין פה וקראתי את *כל* הביקורות שנכתבו מאז קום האתר (לא את כל הפוסטים, אבל כן את כל הביקורות). אז זה אחלה סקר לכבוד חגיגות הבת מצווה שלי באתר.
סיפור דומה אצלי
רק עם סקייפול. איזו שנה נהדרת.
להגנת 'עלייתו של האביר האפל'
אין דבר צפוי יותר מהנפילה של עלייתו, ולחלוטין בצדק. הזכייה שלו במקום הראשון בסקר המקורי היא תוצאה של הייפ זמני, שביבי זוהר שעוד נשרו עליו מהסרט הקודם והצליחו לדחוף אותו קדימה.
אני לחלוטין מסכים שהוא לא סרט שנה, 2012 או כל שנה שהיא. אבל כן רוצה לטעון שמגיע לו קרדיט גדול יותר מסרט גיבורי על סטנדרטי.
אחד הדברים שמפריעים לי מאוד בסרטי גיבורי על הוא כמה הם לא מצליחים בשום פנים ואופן לסדוק את הדמויות שלהם. מבחינה עובדתית הגיבורים יכולים להיפצע, להפסיד בקרב, לאבד את הכוחות שלהם או אפילו למות, ואני עדיין לא מרגיש שבירה של המעטה הסינטטי-דביק שמכסה אותם. שאני דואג להם. שהם נמצאים בבעייה עמוקה ואמתית ולא כזו שניתן לפתור בהינף אצבע.
באטמן של כריסטיאן בייל הוא מהדמויות השנואות עליי. לקח לי זמן להבין שאני דווקא חושב שבייל שחקן ממש טוב, אבל שונא את התפקידים הכבדים שלו, ובייחוד את הבאטמן. למרות זאת, היו מקרים מעטים שבהם הרגשתי רחמים על גיבור-על כמו שהרגשתי עליו בעלייתו. אובדן 'כוח העל' שלו – הכסף, הציוד והמעמד, וכל מה שבא אחר כך, הרגיש אמיתי ומדכא במיוחד. ולמען האמת, הוא אפילו לא מצליח לשחזר את הכוח שלו עד לסיום הסרט. דווקא בגלל שזו זווית ריאליסטית שסרטי גיבורי-על בקושי מצליחים להגיע אליה, גם אחריי ההצפה הגדולה של השנים האחרונות, אני מעריך את היכולת ליצור את התחושה הזו עוד יותר למפרע.
יש מעט מאוד סרטי גיבורי על שעשו את זה מאז. אף אחד מה-MCU, לטעמי. הדוגמה היחידה שאני זוכר היא לוגאן. כמובן, עלייתו לא טוב כמו לוגאן, אבל יש מעט מאוד סרטי גיבורי על שכן.
שנה מעולה, בחירה קשה
ראלף ההורס הוא כנראה סרט דיסני האהוב עליי מעשרים השנים האחרונות. מסרים מפתיעים, גיבור ייחודי ומעורר אמפתיה, עולם כיפי וססגוני, תסריט מהודק מאוד, מערכת יחסים מקסימה בין ראלף לוונלופי ורגע שיא מרגש.
ממלכת אור ירח כנראה האנרדסון האהוב עליי. נגיש יותר לכאלו שכמוני פחות מתחברים לסנגון האנדרסוני, קסום ומרגש.
את הפשיטה השלמתי לאחרונה והתפוצץ לי המוח. בדרך כלל סצינות אקשן עשויות טוב לא מדברות אליי, למעשה – אני בקושי שם לב אליהן, ותשומת ליבי מופנית רק למפרע מאנשים אחרים. ב'הפשיטה' היה ברור לי שוב ושוב שיש כאן רמה שפשוט לא ראיתי. וואו אחד גדול וארוך, שמחפה על כך שאין בסרט עוד שום דבר אחר.
דעתי על המאסטר לא מגובשת לחלוטין, אבל קשה להתכחש לכך שהוא סרט חזק מאוד, שמשאיר רושם עז.
ויש את ג'אמפ סטריט 21 שהוא כיף טהור, ואת בקתת הפחד ונערה עם קעקוע דרקון. ויש את כרוניקה בזמן אמת, ניצוד, ואת.. פרידה המעולה? וואו, פשוט שנה עם יבול מטורף.
בפינת הפחות התחברתי להייפ: סקייפול טוב, אבל לא כמו שעושים ממנו. הנוקמים פ'סדר כזה, ייקח למארוול עוד ניסיון אחד לפני שהם יוציאו סרט נוקמים באמת טוב. למלא את החלל גרוע, מצטער.
היי למלא את החלל הוא לא רע בכלל
נועה קולר נהדרצת למרות/בזכות זה שהיא משחקת דמות שבספק קצת (?) אנוכית ספק קצת(?) התחרפנה אבל בהחשב בחוסר ההצלחה החירפון מובן. לא סרט השנה שלי אבל טוב מאוד בכללי. בנוגע לסרטי הנוקמים מצטער הכי טובים הם 2 ו 3 זהו וגם אז הם לא בין הטובים ביותר (אולי 3 מתקרב לזה)
נועה קולר לא משחקת בלמלא את החלל
(ל"ת)
כנראה שהוא התבלבל בין למלא את החלל ללעבור את הקיר
לשניהם שמות דומית ושניהם בוימו ע״י אותה במאית.
*דומים
(ל"ת)
נכון סליחה
למלא את החלל הוא גם סרט טוב רק שכחתי ממנו לגמרי ככול הנראה בגלל שהוא מאוד מדכא דורש צפייה נוספת
התקשורת האלמנטרית של עלייתו הופכת אותו ליצירה מיוחדת במינה
דבר בסיסי מאוד בטכניקה הסיפורית הוא שהנבל הוא, בהרבה מובנים, התת מודע של הגיבור. לא בהכרח ברמה מודעת. כלומר, בכך שהיוצר מתכוון מלכתכילה ליצור דמות נבלית שתהיה מתאימה לתת המודע של הגיבור – אלא שזה משהו שנעשה באופן טבעי, בלתי מורגש – שכן הנבל חייב להיות מין ראי הפוך של הגיבור, והתכונות והפעולות שהוא מבצע צריכות להזין באופן אקטיבי ואגרסיבי את הנטיות הפסיכולוגיות של הגיבור עצמו. בצורה הזאת אנחנו נקבל את הדינמיקות המעניינות והנכונות ביותר. ובכן, נולאן לא פועל ללא מודעות. הוא אמן מודע ביותר. ולכן הוא עוצמתי כל כך.
בעלייתו זכינו לחזות בביטוי המושלם והיפהפה ביותר של האגרסיה הנבלית ההכרחית והטבעית הזו. הרעיון של הנבל ושל הקליקה שלו, אשר מתעוררים מן המרתפים התת קרקעיים של העיר הענקית, מתוך פרצי הביוב שלה, מן המנהרות הנטושות שלה, מעלה – ביום אחד, להשתלט על פני השטח הקרקעיים של העיר, כאנלוגיה ויזואלית לכוח האופל אשר פורץ מן המעמקים ההפוכים של נשמתו של הגיבור, להתערבב, להתגושש, ו, ובכן, לעשות את מה שסיפורים עושים וזה: להתמזג בסופו של דבר; זו הנקודה בה פילוסופיה וסיפוריות הופכים לאחד, בצורה שהיא מהותנית, אלמנטרית, וחזקה ביותר. בצורה שרק כריסטופר נולאן יודע לעשות.
אחח "היו זמנים באנטוליה"
זוכר שתקלתי בהמלצה בעין הדג, צפיתי, וסבלתי מכל רגע באחד השיעמומונים הגדולים שראיתי אי פעם.
וזה עוד על נושא כל כך מעניין כמו רצח ומז"פ.
לגמרי
אמרתי שאני חייב לראות סרט אחד לפחות של ceylan
הקשקוש הזה גמל אותי מהצורך לראות עוד סרטים שלו. כי הוא לא היה רק משעמם מאד , הוא גם רע ונעשה בחוסר כשרון בולט
שנה עם הרבה העומק אבל בלי שיאים גבוהים מדי
הצבעתי לפשיטה. נכנסתי לסרט הזה במקרה לגמרי בפסטיבל ירושלים בלי לדעת במה מדובר וזאת הייתה בהחלט חוויה חד פעמית.
הפשיטה כלול בינהם
חוץ מ 5 סצנות אקשן יוצאות מן הכלל מדובר בסרט אקשן סביר ומתפקד ותו לא.
איזו שנה איזו שנה
ראיתי 25 סרטים מהרשימה, ומבינהם אהבתי ממש את רובם, ההוביט ועליותו של מראש לא היו כאלה מדהימים וכמה טוב להיות פרח קיר היה חמוד ולא באמת שרד מבחנתי.![!:)!](<a rel="nofollow" href="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif"/><img src="https://www.fisheye.co.il/wp-includes/images/smilies/1_happy.gif" alt="" width="" height="" />)
אז איך בוחרים מ22 סרטים רק 3?
לא באמת אני שואלת, אין לי מושג, יש כל כך הרבה שיקולים, כל הסרטים האלה טובים ומוצלחים וראויים להערכה, יש מצב שאעדיף לא להצביע
בטוחיים שאפשר לסמן רק שלושה?
"ראלף ההורס" – סרט מעולה. דיסני עושים פיקסאר יותר טוב מפיקסאר. במיוחד בשנה הזו. נושא מוכר ואהוב עלי, עולם כיפי ויצירתי ודמויות טובות ומעניינות.
"בקתת הפחד" – הסרט שהפך את כל מה שאני יודע על סרטי אימה ושכנע אותי לנסות אותם. הצלחה אדירה מלאה בהברקות מההתחלה ועד הסיום ואני ממליץ עליו גם (ובמיוחד) לכל מי שלא אוהב סרטי אימה.
"הנוקמים" – אין מה להגיד. הפרוייקט הגדול של מארוול מגיע לשיא שלא יחזור עד "סוף המשחק". לכל דמות יש רגעים לזרוח בנפרד וביחד. אולי הם כן יודעים מה הם עושים, החבר'ה האלה.
יודע שזה לא באמת חלק גדול מהאתר
ושפיצול הקולות עושה את שלו
ובכל זאת – המאסטר בעשיריה? הופתעתי.
סרט אפקטיבי שבנוי טוב
לא יותר מזה, אבל בהשוואה למה שמתחתיו זה מקום סביר להיות בו. אם כבר סרט שלא צריך להיות כל כך גבוהה זה הפשיטה, גם אז זה לא כל כך נורא סרט טוב בסה"כ
אני חושב שבזמן אמת
היתה בין השאר גם הרבה אכזבה שנוצרה בגלל תיאום ציפיות. בזמן אמת קיבלו את הרושם שהסרט עומד לנתח ולהעמיק בתופעה של כתות, וזה לא קרה.
כיום כבר יותר שופטים אותו כמו שהוא, והגיוני מאוד שהוא מצליח לייצר לו קהל מעריצים.
המאסטר...
המאסטר היה הסרט היחיד שצפיתי בו, שבו הקהל ממש שמח כשהסרט הסתיים, כי החוויה היתה סבל. כשעלו כותרות הסיום, מישהי סיננה "סוף סוף" וכולם פרצו בצחוק ומחאו כפיים בהסכמה. (זה היה בפסטיבל הסרטים בחיפה אם זכרוני וגו')
זה דיי מכוון
זה גם סבל לדמות הראשית, תהליך על כלום. לא מצדיק את זה בכל מקרה
אפשר להוריד קול אחד ל״ניצוד״
הצבעתי פעמיים. בפעם הראשונה לא שמתי לב שאפשר לשים שלוש אפשרויות אז נתתי את הקול לסרט הטוב ביותר של השנה.
בפעם השניה הוספתי את סקייפול ואת ,מחוברים לחיים״
אחלה שנה
הטופ 5 שלי כאן הם הפשיטה, לופר, בקתת הפחד, סקייפול וג'אמפ 21, מתוכם הצבעתי לשלושת הראשונים (לא סתם בחרתי ב"בקתת הפחד" בזמנו כסרט העשור).
חוץ מזה יש פה עוד סרטים מוצלחים (בושה, כרוניקה בזמן אמת, דראד, פרידה) וכמה שלא אהבתי בכלל ואני לא מבין את ההתלהבות מהם עד היום (קווין, פרח קיר).
מסכים של"עלייתו של האביר האפל" היה קצת אפקט שרק, ובצפייה חוזרת לאחר מכן פחות התלהבתי ממנו. מצד שני, אי אפשר לשכוח חוויה כמו לצפות בו עם קהל עינדגי שצועקים יחדיו "דשא דשא באסה באסה" על המסך.
יום אחד אשלים את מחוברים לחיים, הארטיסט ולמלא את החלל.
הזדמנות נוספת להמליץ על ניצוד
לדעתי הסרט הטוב ברשימה, ונראה שהרבה אנשים עדיין לא ראו אותו.
מה שכן, בהתחשב בביקורת שהייתה על נושא הסרט עוד בשנת 2012, כנראה שהיום הוא יהיה סדין אדום ללא מעט אנשים.
מוזר, הנחתי שאני בוחרת במיינסטרים ומסתבר שלא
את הנוקמים אני לא רואה ומעולם לא הצלחתי לראות, אז לא. לופר היה אחלה סרט, וכל פעם שאני רואה אותו אני חושבת "וואו, זה ממש סרט סבבה" אבל אני לא מצליחה להתרגש ממנו בצורה אפית וזכירה. יש שם עוד כמה סרטים כאלו ברשימה, שענו להגדרה של סבבה אבל זהו.
אז הלכתי למי שבעיני הכי מגיע להם: האביר האפל היה הגרוע בטרילוגיה, אבל עדיין היה סרט מלהיב מאוד לצפיה, וחלק מטרילוגיה שבעיני היא טובה ולא רק הייפ. אותו כנ"ל למשחקי הרעב, מאוד מעריכה את הסיפור, אמנם הסרט הראשון עשוי בצורה בינונית משהו, אבל עלילתית זה אחלה סיפור- וכמי שלא קראה את הספרים, נותר לי רק להביע הערכה רבה למפעל הסרטים, ובראשם הסרט הפותח שבשונה מהבאים והיפים יותר- היו לו התחלה, אמצע וסוף.
והסרט השלישי שלי יותר אישי- פראנורמן, שהוא אחד הסרטים הכי מפוספסים של לייקה. הוא סרט מעולה, כמו רוב הסרטים של לייקה, ותאכלס, הייתי נותנת לו מקום ראשון, אע"פ שכרגע לא ברור שהוא בכלל יכנס להצבעה. למי שלא צפו בו ולכן לא השכילו להצביע לו, סרט נפלא שמאחד בין סיפור ממש מקסים על קבלת השונה, וסרט זומבים לייט (כלומר הוא לא מאוד מפחיד, אבל יש בו לא מעט אלמנטים מפחידים ויזואלית- למשל לא לילדים קטנים). הדמויות בסרט מעוצבות לעילא, דיספרופורציונליות בצורה מרהיבה שמעבירה באופן מאוד אורגני כל כך הרבה מידע עליהן. אוף, איזה סרט כייפי, הייתי צופה בו עכשיו שוב אם היה איפה.
לראשונה בתולדות הסקרים: הדחה של נולאן מהמקום הראשון
בכל הנוגע לנולאן, עד כה הסקרים האלו הולידו שתי תוצאות: או שהמקום הראשון של נולאן שמר על עצמו, או שנולאן ניצח מתמודד עבר (ב-2005 ו-2007). ועכשיו, ב-2012, לראשונה נולאן היה במקום הראשון… אבל בסקר החוזר מודח ממנו.
האם זה אי-אמון בנולאן? בבאטמן? ספציפית בסרט השלישי? או פשוט שאין מה לעשות – "הנוקמים" גדל לממדים בלתי נתפסים בעוד "עלייתו של האביר האפל" נשאר, ובכן, קטן יותר.
כנראה שילוב של השניים – אחרת קשה להסביר איך "לופר" גם הגיע למקום השני.
ובכל זאת, השלישייה הראשונה נשארת השלישייה הראשונה. שינויים יותר דרסטיים קורים אחריה: ממקום הרביעי, "כרוניקה" נופל למקום התשיעי, ו"בקתת הפחד" יורד ממקום שביעי לעשירי. אבל הנפילה הכואבת יותר היא של "הוגו" שנופל מהעשירייה למקום 14 וההתרסקות של "ההוביט" ממקום שישי למקום ה-21.
"ממלכת אור הירח" דווקא זוכה לשדרוג למקום רביעי (מהמקום החמישי), "ראלף ההורס" קופץ למקום השישי מהמקום העשירי, ו"סקייפול" עולה ממקום תשיעי לשביעי. מי שהרוויחו על חשבון "ההוביט" ו"הוגו" היו "רחוב ג'אמפ 21" (שהיה קרוב גם אז במקום 12), ו"הפשיטה" (שקפץ ממקום 22).
אף אחד מהסרטים שהכנסנו לא עשה גלים, ובדיעבד אולי כן היינו צריכים להיפטר מ"טד".
הסקר יהיה פתוח עוד כמה שעות אז אולי יהיו כמה שינויים להודעה הזאת, אבל בסך הכל שנה שכיף לחזור ולראות מה השתנה בה.