הגיע הזמן. הסקר חוגג בר מצווה, זו השנה ה-13 שבה גולשי האתר בוחרים את הנבחרים בסוף כל שנה. 626 אנשים דירגו את הסרטים שהם אהבו, ואלה שהם לא, מתוך רשימת כל הסרטים שהופצו בארץ השנה, ועוד כמה שלא הופצו. עשרת הסרטים שקיבלו את הדירוג המשוקלל הגבוה ביותר, מבין כל 276 הסרטים שהשתתפו בסקר, עומדים עכשיו לבחירתכם. ובכן –
סרט השנה של עין הדג לשנת 2013:
- כח משיכה (27%, 329 קולות)
- ג'אנגו ללא מעצורים (17%, 211 קולות)
- מי מפחד מהזאב הרע (13%, 158 קולות)
- משחקי הרעב: התלקחות (8%, 102 קולות)
- ענן אטלס (8%, 101 קולות)
- אופטימיות היא שם המשחק (7%, 90 קולות)
- סוף העולם (7%, 87 קולות)
- פסיפיק רים (5%, 65 קולות)
- ארגו (3%, 37 קולות)
- לפני חצות (3%, 35 קולות)
מס' מצביעים: 1,222
העשיריה הגדולה מוצגת כאן על פי סדר הקרנתם הרשמית הראשונה בארץ. הסרטים המדורגים אחריהם ברשימה הם:
11. קפטן פיליפס
12. ההוביט: מפלתו של סמאוג
13. אסירים
14. לשבור את הקרח
15. בית לחם
16. כוננות עם שחר
17. איירון מן 3
18. יסמין הכחולה
19. כנס העתידנים
20. העולם על פי דנקן
21. פרנסס הא
22. מחפשים את שוגרמן
23. בית ספר למפלצות
24. סוף.
25. דון ג'ון
26. בלאקפיש
27. שומרי הסף
28. שש פעמים
29. תור: העולם האפל
30. מנועים קדושים
אז, עוד כמה מספרים על הטבלה השנה:
כמו בכל שנה, סרטים שיצאו בסוף השבוע האחרון של השנה הקודמת (כשאנחנו היינו עסוקים בסיכום 2012) מסופחים לשנה הנוכחית. והשנה זה משמעותי במיוחד: לא סרט אחד אלא שניים שיצאו ב-27.12.2012 נכנסו לעשיריה הגדולה – "ענן אטלס", ו"אופטימיות היא שם המשחק". שבוע אחד לאחר מכן – השבוע הראשון של 2013 – יצא "ארגו", ושבועיים מאוחר יותר – "ג'אנגו ללא מעצורים". ארבעה מבין עשרת הסרטים הנבחרים יצאו כשהשנה עוד לא היתה בת חודש.
הסרט שהכי הרבה אנשים דירגו, לטוב או לרע, הוא "ג'אנגו ללא מעצורים": הוא קיבל דירוגים מיותר מ-500 איש, מתוך 626 מדרגי הסקר. במקום השני, "אופטימיות היא שם המשחק". כמובן, העובדה ששניהם יצאו סמוך לתחילת השנה ולקהל היה הרבה מאוד זמן לצפות בהם, סייעה להם לצבור דירוגים.
"ג'אנגו" הוא הסרט הרביעי של קוונטין טרנטינו שנכנס לעשיריות השנתיות (אותו המספר כמו גור ורבינסקי וסטיבן ספילברג; פחות מכריסטופר נולאן ופיטר ג'קסון). אלפונסו קוארון ("כח משיכה") הכניס סרט שלישי לעשיריות, גיירמו דל טורו ("פסיפיק רים") ואדגר רייט ("סוף העולם") – סרט שני. עבור כל יתר הבמאים בעשיריה זו הפעם הראשונה.
"ההוביט: מפלתו של סמאוג" הוא הפעם הראשונה שבה סרט של פיטר ג'קסון על פי טולקין לא נכנס לעשיריה המובילה.
לעומת זאת, "משחקי הרעב: התלקחות" נכנס לעשיריה, אחרי שהסרט הקודם בסדרה לא עשה זאת – "משחקי הרעב" הראשון דורג רק במקום ה-11.
העשיריה שלכם השנה כוללת את זוכי האוסקר לסרט הטוב ביותר, לשחקנית ולשחקן המשנה.
מבין 276 הסרטים הכשירים, היה רק אחד שלא קיבל אף קול, לטוב או לרע ("הכלוב המוזהב"). 210 סרטים דורגו על ידי עשרה אנשים לפחות; 57 סרטים דורגו על ידי מאה אנשים לפחות. 144 סרטים שונים נכללו בחמישיה הגדולה של אדם אחד לפחות, לעומת 129 בסקר של השנה שעברה. שנה מוצלחת במיוחד, או מדרגים עם טעם רחב במיוחד?
העובדה שהוא לא הוקרן מסחרית בבתי הקולנוע בארץ לא הפריעה ל"סוף העולם" להיכנס אל העשיריה הגדולה. זה בסך הכל הסרט השני בתולדות הסקרים שלנו שעושה את זה, אחרי "מר שועל המהולל" ב-2010. ברשימת 30 הגדולים יש עוד שני סרטים שלא הוקרנו בארץ, שניהם תיעודיים: "מחפשים את שוגרמן" ו"בלאקפיש". ואגב: בתוספת "שומרי הסף", נדמה לי שהרשימה כוללת מספר שיא של סרטים תיעודיים השנה.
הסקר לא נועד למצוא את הסרט הגרוע של השנה, אבל כמה נתונים מעניינים בתחום: הסרט שקיבל הכי הרבה דירוגי "לא אהבתי" הוא "איש הפלדה" (ואחריו "ארץ אוז"), אבל בסיכום הדירוגים – החיוביים מינוס השליליים – הסרט שמקבל את הציון הנמוך ביותר הוא "מת לחיות ביום טוב" (ואחריו "הנגאובר 3"). ארבעה סרטים – "הנגאובר", "ביום טוב", "לדפוק התמחות" ו"בלינג רינג" – הגיעו להישג המרשים הבא: כל אחד מהם דורג על ידי 100 אנשים לפחות – ולא דורג בחמישיה הגדולה של אף אחד. "משחקי למות מרעב" הוא הסרט שדורג על ידי המספר הרב ביותר של אנשים מבלי שאף אחד מהם ייתן לו ציון גבוה יותר מ"ככה-ככה".
ומצד שני: "לשבור את הקרח" הוא הסרט היחיד שדורג על ידי יותר מ-100 אנשים, בלי לקבל אפילו דירוג "לא אהבתי" אחד.
אם אתם רוצים להתבשם בעוד סטטיסטיקות והשוואות לעבר, אתם מוזמנים לעמוד ההיסטוריה של סיכומי השנה של עין הדג – ובו תמצאו לינקים לכל 12 השנים הקודמות של הסקר, ועוד.
הסקר יישאר פתוח עד יום חמישי, 9.1, בחצות. ויום לאחר מכן – סקר הופעת השנה 2013.
סיכום 2013 בעין הדג:
סקר סרט השנה
סקר הופעת השנה
דג הזהב, חלק ראשון
דג הזהב, חלק שני
דג הזהב, חלק שלישי
20 הדקות הגדולות של השנה
פישקאסט: 2013 עם אהרון קשלס
ההיסטוריה של סיכומי השנה באתר
וואו, עשירייה, אמממ, מפתיעה משהו.
ראיתי רק 7 סרטים מתוכה. את "ענן אטלס" לא יצא לי לתפוס, דחיתי את הצפייה שלי ב"משחקי הרעב: התלקחות" כ"כ הרבה פעמים שבסוף פספסתי אותו (אולי הטעות הכי גדולה שלי בתחום הקולנוע בזמן האחרון) ואת "לפני חצ"… רגע מה? הסרט הזה… בעשירייה? וואט? אמממ, אני לא מזלזל או משהו, אני הרי לא ראיתי אותו אז אין לי זכות לחוות עליו דעה. אבל וואלה? הוא הגיע לסקר? זה… ממש מפתיע. אותי לפחות. היית בטוח שאם כבר סרט שממש לא קיבל הייפ באתר אבל דווקא כיכב מאוד בתגובות של סקר המוקמות יגיע לעשירייה – אז זה יהיה "העולם על פי דנקן".
אז עכשיו, מבין הסרטים שראיתי – "ג'אנגו" היה פגום אך מהנה וכך גם "ארגו", "אופטימיות" היה בעל חצי ראשון נהדר שדי הרס לעצמו בחצי השני. "פסיפיק רים" היה כיף לא נורמלי ומושקע בהרבה מאוד רמות. "סוף העולם" היה סרט אדיר בכל הקשור לעלילה ודמויות ובימוי, שזה הרי כל מה שסרט טוב צריך שיהיה בו… הבעיה היא שכולם התלהבו מהפאן הקומי בו ואני לא הצלחתי להבין למה הסרט הזה לא כ"כ מצחיק אותי (יש שיגידו שזה כי ראיתי את זה לבד בבית וקומדיות צריך לראות עם חברים, אבל עובדה שאת מקבילו האמריקני "סוף." ראיתי באותה סיטואציה וצחקתי ממנו הרבה יותר).
וזה משאיר אותי עם שני הסרטים היחידים בעשירייה שהיו בחמישייה שלי – "כוח משיכה" ו"מי מפחד מהזאב הרע". כן, לאחרונה אני חש יותר ויותר שיש סרט אחד* השנה שבכל זאת אהבתי יותר משניהם, אבל אלה עדיין יהיו שני המייצגים העיקריים של השנה הזאת עבורי. שתי חוויות קולנועיות מטורפות שהיממו אותי בכל צורה אפשרית. זה קרב קשה וצמוד, אבל בסופו של דבר, עד כמה שחבל לי למנוע עוד פרס מאהרון ונבות (אבל יש לי תחושה שהם יסתדרו גם בלעדיי) אני חושב שבזאב היו קצת יותר בעיות שהפריעו לי, וחוץ מזה, אתה תמיד תתחוור כשממולך נמצא סרט שהוא הישג קולנועי בקנה מידה הרבה יותר גדול. במילים אחרות, את הכבוד המפוקפק של סרט השנה שלי בסקר הזה לוקח "כח משיכה". עוד לפני 3 שנים ידעתי שאני הולך לכתוב את המשפט הזה.
* אז אם הזכרתי אותו כבר – רד, אפשר לשאול האם "טינופת" קיבל עוד הצבעה כלשהי חוץ משלי?
"לפני חצות" בעשיריה!
אין לך מושג כמה שזה משמח אותי: היו לי רגשות אשם נוראיים בקשר לסרט הזה. נורא אהבתי אותו, רציתי לפרסם עליו ביקורת אבל הייתי צריך לעבוד עליה עוד קצת כי היא לא היתה טובה מספיק, דחיתי את זה, ומרוב דחיות הסרט כבר ירד מהאקרנים. יצא שהתעלמתי לגמרי מאחד הסרטים החביבים עלי השנה, אבל אני נורא שמח לראות שהקהל באתר לא מקשיב (רק) לי ויודע לבחור טוב גם כשאני לא.
(ולא, אתה לא היחיד שהצביע ל"טינופת").
(ל"ת)
כיף לשמוע :)
(ל"ת)
מלחמת הזומבים לא בשלושים הראשונים?
(ל"ת)
"מלחמת העולם Z" אפילו לא קרוב לשלושים הראשונים.
(ל"ת)
אתם לא מבינים כלום :)
(ל"ת)
Do the Wright thing
למרות שתי מועמדויות של ג'ניפר לורנס ואחת של טרנטינו, הקול שלי הולך ללא היסוס ל'סוף העולם'. ויש לי חלום! שיום אחד סרטים של אדגר רייט לא ישפטו ע"פ ארץ מוצאם אלא ע"פ טיב איכותם! ושאת כל סרטיו הבאים נזכה לראות בכל בתי הקולנוע של ארצנו.
שאלוהים יברך אתכם, יציל את המלכה ויסלח לריאן גוסלינג.
מש'א
(ל"ת)
אני נורא מצטער לומר את זה,
אבל ראבק, זה ממש לא נורא שסוף העולם לא הופץ בארץ. זה פשוט לא סרט שמתאים לקהל הרחב.
כבר ראינו מה קרה שסקוט פילגרים הוקרן בארץ. כולנו מסכימים על זה שהוא סרט נהדר אבל אי אפשר לדבר עליו בלי להזכיר עד כמה ההפצה שלו בארץ הייתה כישלון. מכל הבחינות.
ההקרנות של סוף העולם באוטופיה היו מספיקות (וזה דבר טוב קודם כל, שהיה איפה לצפות בו בארץ על מסך גדול) ופנו ישירות לאנשים שהיו אוהבים את הסרט בקולנוע וסיננו את אלה שאין סיבה שיראו אותו מלחתחילה.
אתה רומז שזה לא סוף העולם?
(ל"ת)
למעשה אני רומז שזה רחוק בטירוף מלהיות סוף העולם.
ועוד מילה למפיצים – אם אתם יכולים לא להפיץ את אנט-מן, זה יהיה נהדר. תודה.
ממש לא. כל סרטי מארוול בלי יוצא מהכלל רק בקולנוע:)
ממש לא. כל סרטי מארוול בלי יוצא מהכלל רק בקולנוע:)
ת'ור העולם האפל = סרט קומיקס השנה!
א. למה לא?
את "סקוט פילגרים" אני עוד יכול להבין. סרט גיקי עם רפרנסים גיקיים שבירור פונה לקהל יותר גיקי. אבל למה "הוט פאז" או "סוף העולם" לא פונים לקהל הרחב? אני כמעט בטוח שאם "סוף העולם" היה אותו סרט בדיוק אבל עם במאי ו / או שחקנים אמריקאים מוכרים הוא היה מופץ פה. באמת שאני לא רואה סיבה לגנוז אותו. לגבי ההפצה, אחת הסיבות העיקרות – אם לא ה' – לכישלון היא השם האדיוטי, שלא קשור לסרט אלא למפיצים שלא ידעו לזהות שם טוב אם הוא ימות מצחוק גורלי.
ב. לא כל סרט צריך בהכרח להתאים לקהל הרחב. "החגיגה של פולט" לא נשמע לי כמו סרט שילדים או נערים ילכו לראות. כנ"ל לגבי "אוגוסט: מחוז אסייג'", "סיפור משפחתי" ועוד. למה שהם כן יופצו פה וזה לא? אולי הוא לא פונה לכל הגילאים, אבל אני כן מאמין שהוא ימצא פה קהל.
ועם כל הכבוד ל"אוטופיה", כמה הקרנות היו לסרט שם, 3-4? אני לא יודע בודאות, אבל נגיד שכל הקרנה שם הייתה מלאה. נראה לי שיש סיכוי טוב שיש יותר ממספר האנשים של 4 אולמות מלאים שרצו לראות את זה כי הם אוהבים את אדגר רייט או אחד השחקנים או שזה סתם נשמע להם מעניין. ואז או שלא נשאר להם מקום או שהם לא יכלו להגיע ל"אוטופיה" מסיבה כזו או אחרת ופספסו את זה. אז זהו, אין להם איך לראות, לפחות לא על מסך גדול, וזה בטח מבאס.
בוא נלך אחד אחד.
אם ל"סוף העולם" היה במאי אחר זה לא היה אותו סרט בכלל, וזה בדיוק מה שגורם לו לא להיות מתאים לקהל הרחב – אדגר רייט – הקצב, הדיאלוגים, ההומור… ועוד דברים שאדגר רייט מתמחה בהם ושונה בהם מה"מיינסטרים".
למעשה, השם שניתן לסקוט פילגרים התכוון להציל אותו. אולי אתה חושב שאנשים לא הלכו אליו בגלל השם "האקסים של החברה שלי", אבל ההפך הוא הנכון. את רוב הקהל המועט של הסרט בקולנוע הוא קיבל מאנשים שחשבו שהוא קומדיה רומנטית וקיבלו עוגה לפרצוף. האולמות היו ריקים לחלוטין אם הוא היה מופץ תחת השם "סקוט פילגרים נגד העולם".
זה שאתה לא אוהב סרטים כמו "החגיגה של פולט", "אוגוסט: מחוז אסייג'" ו-"סיפור משפחתי" לא אומר שאין להם קהל גדול. ההקרנה שאני הייתי בה של "אוגוסט: מחוז אסייג'" הייתה מלאה עד אפס מקום ובאחד האולמות הגדולים של יס פלאנט חיפה. ולא, לדעתי סוף העולם לא היה מתקרב למספר האנשים שהולכים לראות את הסרטים האלו.
לגבי זה שהיו מעט הקרנות באוטופיה… אין הרבה מה לעשות, פסטיבל הוא לא בית קולנוע.
באותה מידה שאתה אומר את זה על הסרט הזה אפשר להגיד את זה על כל סרט אחר שהוקרן באוטופיה. סליחה, על כל סרט שהוקרן בכל פסטיבל כלשהו.
החצי הראשון זה הנחות שלך בלבד
מאיפה לך שהאולמות היו ריקים? אני מאוד רוצה להאמין שאנשים מספיק חכמים כדי לא ללכת לסרט ע"פ השם שלו בלבד, ואני די בטוח שהרבה מהם קראו קודם תקציר או ראו את הטריילר. לכן לי דווקא נראה שלא מעט מהאנשים שהלכו אליו ידעו טוב מאוד למה הם מגיעים. סליחה, אבל לדעתי להגיד שאם היו משאירים את השם המקורי האולמות היו ריקים זו שטות מוחלטת. וגם שוב, אמרתי, "סקוט פילגרים" יותר גיקי מטרילוגיית "דם וגלידה", אז אי אפשר להשוות.
זה בכלל לא קשור לדעתי האישית. אתה לא יכול להגיד שכל סרט שמופץ פונה לכלל הקהל. גם האולם שראיתי בו את "חלום אמריקאי" לפני כמה ימים היה מלא עד אפס מקום, אבל רוב האנשים היו אלה שעברו את משבר אמצע החיים.זה לא אומר שהסרט הספציפי הזה פונה רק לקהל הזה, אבל להגיד "האולם היה מלא" לא בהכרח אומר שהוא פונה לכולם.
לא האשמתי את אוטופיה בהקרנות מועטות, ההפך, זו הייתה יוזמה מבורכת. אני אומר שרק חבל שזו הייתה "יוזמה" מלכתחילה. אם אפשר להפיץ פה 100 סרטי ג'אנקנימציה או סרטי אקשן סוג ז' או סרטים מקצוות נידחים של העולם, אז בטח שאפשר להפיץ גם את זה. אני לא חי באשליות שזה יהיה שובר קופות היסטרי, אבל גם לא חסרים סרטים אחרים שמופצים פה רק כדי שיעלמו מהאקרנים אחרי חודש. אבל רבאק, לפחות שינסו, כי אני חושב שבהחלט יגיעו אנשים.
כן? הם סיננו רק את אלה שאין סיבה שיראו את הסרט?
כי אני מאוד אוהב את הסרטים של אדגר רייט, אבל לא באמת הולך לפסטיבלי קולנוע. יש אנשים כאלה.
אבל בסופו של דבר כן ראית את הסרט, אני מניח.
אז אתה ממש לא האוכלוסיה שהתכוונתי אליה.
הייתי צריך להוריד אותו מהאינטרנט ולראות אותו בסלון.
לא בדיוק חוויה קולנועית גדולה מהחיים.
גם אני, כמו (ככל הנראה) עוד רבים לפני ואחרי,
מצביע לגרביטי. "הזאב הרע" היה אחד הסרטים הכי חשובים שיצאו שנה שעברה, ו"ג'אנגו" ברגע האחרון נדחק לחמישייה שלי והיה הסרט שראיתי הכי הרבה פעמים בקולנוע מאז "ממזרים חסרי כבוד" (אני חש שיש כאן דפוס כלשהו), ו"אופטימיות" היה אחת הקומדיות הרומנטיות היותר טובות של השנים האחרונות וארוסתי לעתיד כיכבה בו, אבל גרביטי הוא הסרט היחיד השנה שאני לא יכול להצביע בו על שום דקה מיותרת. הסרט הכי טוב של 2013.
פסיפיק רים?!?
באמת?
בכל אופן – השנה אין בכלל שאלה – מגיע לגרביטי לנצח…
'לפני חצות'. כמובן :)
(ל"ת)
עד כמה הוגן, לדעתכם
להצביע כאשר ראיתי רק 4 סרטים מהעשירייה (וחלקים ניכרים מפסיפיק רים)? במידה ואחליט להצביע זה יהיה לגרביטי.
הצבעתי לפסיפיק רים
פשוט כי זה הסרט שבלי ספק הכי נהנתי ממנו השנה.
עצוב אבל
ראיתי רק שניים מהעשירייה.
עובדה זו מהווה כתב אישום חמור נגד הפסקת הפצת הסקרינרים.
מישהו צריך לתת את הדין.
משמח אותי ש"ההוביט: חמדנותו של ג'קסון" לא בעשיריה.
אי אפשר לראות את יומני ההפקה של ההוביט
ולהגיד שפיטר ג'קסון מונע מחמדנות. הוא אולי מונע מהרצון להאריך כמה שיותר את השהייה שלו בארץ התיכונה, אבל רואים בפירוש שהוא נהנה מהעבודה שלו.
מישהו שלא איכפת לו ממה שהוא עושה נראה כמו ג'ורג' לוקאס בזמן ההפקה של "אימת הפאנטום".
http://www.youtube.com/watch?v=j8sBsnYNucM
אני מתנצל
בזמן שדרגתי שכחתי כי צפיתי ב"הכלוב המוזהב" כך שהוא הפסיד את ההזדמנות להיות מדורג (הייתי אבל כנראה מדרג אותו כ"ככה ככה")
פעם ראשונה שזה קורה לי.
אני מרגיש שאין לי זכות להצביע. פשוט לא ראיתי השנה סרטים.
הנה מה שראיתי מהרשימה: ג'גנגו (בסדר), זאב הרע (בסדר), פסיפיק רים (צפייה ראשונה כיף. שנייה בסדר) וארגו.
ארגו הוא הסרט היחיד שאני יכול להגיד שבאמת אהבתי. וזה לא כי הוא יצירת מופת או משהו-עד לסקר כמעט שכחתי שראיתי אותו בכלל. פשוט אם כל הסרטים האחרים עשויים טוב מבחינות מסויימות ורע מבחינות אחרות, והתוצאה הסופית היא "בסדר"-ארגו עשוי בסדר מכל הבחינות והתוצאה הסופית טובה. מבחינתי, 2013 הייתה שנה פרווה כל כך שזה כבר עצוב.
וכמו שאמרתי, זה לגמרי אשמתי. מה שבאמת עצוב זה הסרטים שלא ראיתי: "סוף העולם", "אופטימיות" ופאקינג "כוח המשיכה". שתיים נחשבים אדירים, אחד סתם שינה את פני הקולנוע או משהו. כנראה שזו הייתה שנה מדהימה, אבל אני לא יודע את זה.
בקיצור, אני מנוע מלהצביע. ציון בינוני ל-2013, ציון נכשל לי :(
באמת שאני לא מאמין
זו השנה הכי לא מסכימה שלי איתכם אי פעם, אפילו סרט אחד שהיה בחמישה שלי לא הגיעה לעשרייה, טוב בעצם רק אחד, כוח משיכה, אבל חוץ ממנו.
שימו לב לשני דברים, אחד-זו השנה הראשונה שמשתתף סרט אנימציה מכובד(ולא מכוניות לדוגמא) והוא לא נכנס לעשרייה.
שתיים-לשבור את הקרח הוא הסרט השני שלא קיבל לא אהבתי.
בכל מקרה מעצבנת אותי העשרייה הזו, ממש לא אהבתי, אבל איש איש באומנותו יחיה.
בקשר ל"לשבור את הקרח" - לא מדויק
"צעצוע של סיפור 3" הוא הסרט היחיד עד היום שהגיע לעשיריה המובילה בלי שיקבל אפילו דירוג "לא אהבתי" אחד. "לשבור את הקרח" גם הוא לא קיבל אף דירוג "לא אהבתי", אבל הוא לא נכנס לעשיריה המובילה.
יש עוד סרטים רבים אחרים שלא קיבלו אף דירוג "לא אהבתי", אבל זאת לא חוכמה גדולה – רובם פשוט דורגו על ידי מעט מאוד אנשים. ההישג של "צעצוע" ו"קרח" הוא שצפו בהם ודירגו אותם הרבה אנשים, ובכל זאת לא נמצא אפילו אחד שנתן להם דירוג שלילי.
צודק, הוא לא הגיע , אך כן דורג על ידי 100 שזה הישג יפה, זה שהוא לא נכנס לעשרייה זו בערך ההפתעה הכי גדולה מבחינתי בתחרות הפעם
קשה לא לאהוב את לשבור את הקרח.
סרט יפהפייפה שמחזיר את דיסני לתקופת האושר (ועושר..).
ועכשיו הוא גרף עוד שיא. לראשונה שסרט אנימציה של דיסני עוקף את פיקסאר בהכנסות בארה"ב. בפאעם הראשונה.
ואני מקווה שנראה זאת שוב ושוב.
אל תשכח שלפני פיקסאר היו הרבה סרטי דיסני טובים שהכניסו יותר מפיקסאר, וגם אני די בטוח שבשנת 95 שצעצוע של סיפור 1 יצא דיסני עשו יותר או מבאג לייף
למה להיות די בטוח אם אפשר לבדוק?:
והתשובה היא לא. גם "פוקהונטס" (שיצא באותה שנה עם "צעצוע של סיפור") וגם "מולאן" (שיצא במקביל ל"באג לייף") הכניסו פחות מהסרטים של פיקסאר.
לגמרי לא נכון
פיקסאר עשו את הסרטים של פיקסאר. דיסני הפיצו ושיווקו אותם. כך עד 2006, כשהחברות למעשה התאחדו.
הרעיון היה של פיקסאר, השיטה של פיקסאר, השאר של דיסני, כמו שאמרת וכמו שאמרתי, והכי חשוב הכסף דוגרי הגיע ברובו לדיסני
הרעיון היה של פיקסאר,
ההפקה כולה של פיקסאר, ההפצה של דיסני, הכסף התחלק 50-50, זכויות היוצרים וההמשכים נשארו אצל דיסני.
באמת שהתחרות קשה השנה
אולי זה בגלל שאין אף סרט שממש ברור שיזכה כמו בשנה שעברה. אין אף סרט של נולאן או סרט טולקיני ראוי. השניים שהכי מתקרבים לזה הם כוח המשיכה ומשחקי הרעב. התחרות לדעתי תהיה בין שניהם. אני עדיין מתלבט ביניהם (מצד שני לא ראיתי מי מפחד הזאב הרע אז אני בטח לא יודע כלום).
אז למי להצביע?
ל"אופטימיות" הטוב אך הנשכח מהר? ל"ענן אטלס" המעניין אך היומרני? ל"ארגו" האוסקרי? ל"ג'אנגו" הבינוני? ל"לפני חצות" האנושי והקטן? "פסיפיק רים" הבומבסטי שהוא לא יותר מסתם פיצוצים? "הזאב הרע" הישראלי והמותח? "סוף העולם" המצחיק אך החלש בטרילוגיה? "כח משיכה" המרשים והמדובר? "משחקי הרעב" הכיפי מותח ועשוי היטב?
כל כך הרבה שאלות ללא תשובה…ראיתי את כל הסרטים, חלקם בינוניים בעיניי. זה כרגע קרב בין "לפני חצות", "כוח משיכה" ו"משחקי הרעב". אבל נדמה שהייתה שנה חלשה אם ככה הסקר נראה…או שהטעם שלי השתנה ממש.
לאאאא!!! איפה דנקן?!
הוא לגמרי סרט השנה שלי, בשנה שהייתה, בשבילי לפחות, די מבאסת. כלומר, לא ראיתי הרבה הרבה סרטים שאני כנראה אוהב ואני ממש צריך להשלים (עולים לי כרגע לראש: כחול הוא הצבע החם ביותר, מנועים קדושים, לשבור את הקרח, שש פעמים, מחפשים את שוגר מן ועוד ועוד), אבל ראיתי את רוב הסרטים מהעשירייה וחלק גדול מהם לא היה ה"וואו" שחיכיתי לו.
"הזאב הרע", הייתה חווית צפייה מצוינת, מבחינה טכנית הוא היה אדיר ואפקטיבי, מבחינת התסריט הרגשתי שהוא מאוד ריקני. זה הפריע לי יותר אחרי שנגמר הסרט, כנראה בגלל הסוף שממש עצבן אותי, אבל ככל שחשבתי עליו יותר וההייפ כלפיו התעצם אהבתי אותו פחות. אחרי הכול אני חושב שנתתי לו "אהבתי", אבל לא היה לי ספק שלא אכניס אותו לחמישייה שלי. ב"דג'אנגו" צפיתי שוב לאחרונה, והיה א. הרבה פחות מתיש משזכרתי ו-ב. הרבה פחות מהנה משזכרתי. כל הסצינות שזכרתי לפני כן שנהנתי בהן בצורה בלתי חוקית היו הרבה יותר קצרות מאיך שזכרתי אותן, וחבל, כי זה לא שכמוהן הסרט היה נורא קצר. ועדיין, סרט מאוד מאוד מגניב, גם אם מאוד בעייתי. את "ארגו" ממש לא אהבתי. כנראה כי צפיתי בו בטלויזייה ולא בקולנוע, אבל מבחינה של מתח הוא לא עשה לי כלום, ומכל בחינה אחרת, לא הרגשתי שהוא אפילו מנסה לעשות משהו. ב"אופטימיות" צפיתי בפעם הראשונה בקולנוע, וזכרתי ממנו שאה, כן, היה אחלה סרט. אבל צפיתי בו שוב לפני כמה זמן ושכחתי כמה נהדר זה היה. גם אם הוא שינה את הסגנון שלו באמצע הסרט, הוא עשה את זה בצורה מספיק חלקה בשביל שאני עדיין אהנה וזה לא יפריע לי. "סוף העולם" היתה אחת מחוויות הצפייה הכי מוצלחות שהיו לי השנה, שילוב של סרט אדיר, קהל טוב, ואווירת אייקון-אוטופיה נהדרת באופן כללי, אבל אני רוצה לראות אותו פעם שנייה בשביל שאני אוהב אותו יותר, כי לא הרגשתי שהוא ממש מבריק כמו שראיתי שכותבים עליו. "התלקחות" היה מצוין עד המשחקים ואז ירד בצורה משמעותית, "כח משיכה" היה מצוין, אבל גם קצת התאכזבתי כי יצא שגם עם האיימקס והתלת-מימד, טוב, לא עפתי. "פסיפיק רים" היה אדיראדיראדיר, ולמרות האולם המעפן רציתי לבעוט בכיסא לפני מרוב האדירות שקורית על המסך ואני בטוח שברוב הסרט היה לי חיוך מטומטם על הפנים, בזכות האקשן ובניית העולם והאווירה-הרצינית-אך-עדיין-קלילה.
אני בינתיים לא אצביע כי אני צריך להשלים את "ענן אטלס" ו"לפני חצות" (ולפניו את "זריחה" ו"שקיעה"), אבל אני חושב שבינתיים הסרט שאני הכי אוהב מהשמינייה הוא "פסיפיק רים", למרות שזה אולי ישתנה כשאצפה ב"סוף העולם" וב"גרביטי" שוב. המשך יבוא.
"עץ או פלי?" "עץ" ... "אני שונא כשזה קורה"
ראיתי 8 מתוך 10 הסרטים (את "לפני חצות" הייתי משלים אם היה לי זמן וכוח לראות את הקודמים לו בטרילוגיה, ו"ענן אטלס" היה נראה לי כמו הסרט הכי מעייף בעולם עוד בטריילר), והיחיד שמקבל אצלי דירוג "אדיר" הוא מי מפחד מהזאב הרע (וכן, זו גם הבחירה שלי. אחת החוויות הכי כיפיות שהיו לי בקולנוע). גם סוף העולם (עלילה מעולה, חבל שהוא לא קצת יותר מצחיק) ואופטימיות (הקומדיה הרומנטית הכי טובה שראיתי) נכנסים לטופ 3. ג'אנגו מדגדג אותם (הכי חלש שראיתי של טרנטינו – ייאמר שלא ראיתי את חסין מוות וג'קי בראון – אבל עדיין, טרנטינו).
לגבי כל השאר:
פסיפיק רים- סרט קלישאתי ודבילי.
כוח משיכה – עשוי היטב אבל ממש לא זעזע את עולמי.
ארגו- סרט קלאסי, פשוט, צפוי. אין בו שום דבר שמצדיק אוסקר.
משחקי הרעב – אמנם מהנה, אבל הרעיון הבסיסי שלו עדיין ילדותי והוא הרבה יותר מדי דרמטי.
בכל אופן, שנה חלשה לקולנוע. העשיריות של שנים קודמות הרבה יותר מרשימות.
רשימה מפתיעה ומעניינת
לפני חצות בעשיריה? ואו. הוא באמת לא זכה לתשומת לב כאן וזה מאוד מפתיע. את לפני השקיעה ולפני הזריחה אהבתי, אז להשלים את לפני חצות זה באמת עניין של זמן.
מהעשיריה ראיתי את ארגו, אופטימיות, משחקי הרעב, כח משיכה ופסיפיק רים. השלושה הראשונים היו בחמישיה שלי ופירטתי עליהם בדף המוקדמות.
כח משיכה פחות עבד אצלי כי משום מה רוב הסרט היה לי מטושטש, בעיות בפוקוס עם התלת. אולי זה המשקפים-על-המשקפים, אולי הראיה שלי נחלשה בזמן האחרון, אבל אין ספק שזה השפיע. אבל הוא כן מספר סיפור פשוט ויעיל, בסך הכל נהנתי.
פסיפיק רים הוא בסדר, כזה. לא התלהבתי ואפילו מצאתי את עצמי משתעממת קלות במערכה האחרונה. הבנזוג לעומת זאת נהנה מאוד.
קולי הלך לאופטימיות.
את ג'אנגו ואת הזאב הרע אני לא מתכננת לראות – הם ללא שום ספק אלימים מידי בשבילי.
את ענן אטלס, לפני חצות וסוף העולם אני מתכננת להשלים, כנראה ב2014.
ראיתי שבעה מתוך העשרה
כשבחוץ יש את משחקי הרעב, פסיפיק רים ומי מפחד מהזאב הרע, שאני רוצה לראות באופן נואש. יש מצב להקרנה סופר דופר מיוחדת או משהו?
בכל אופן, ההתלבטות שלי היא בין אופטימיות, ג׳אנגו וחצות. את לפני חצות קשה לי לראות בתור סרט אחד. כל שלושת הסרטים בסדרה בפני עצמם טובים, אבל ביחד הם פשוט יצירת מופת קטנה ומעולה.
אם הייתי צריך להחליט בין ג׳אנגו לאופטימיות כרגע הייתי הולך על השני, אבל אני אחכה עם זה לצפייה החוזרת.
מאוד קשה לי להשוות בין לפני חצות לשאר הסרטים, הם פשוט כל כך שונים. אולי גם לו מגיעה צפייה שנייה. קשים חייו של המשתמש העינדגי.
האמת שאני ממש מרוצה מהעשירייה
ראיתי 6 מתוך 10, ונכנסו 3 מתוך החמישייה הסופית שלי (ענן אטלס, ארגו, לפני חצות), את כוח משיכה, סוף העולם ומי מפחד מהזאב אני מתה לראות, ואם לדבר בכנות, הייתי כל כך קרובה ללהכניס את משחקי הרעב2 במקום ההוביט2. מה שכן, באמת שכואב לי על דנקן. הוא לא סרט השנה בשום היבט, אבל לדעתי הוא צריך להיות בקטגוריית "חביב הקהל" או "הפתעת השנה" או משהו.
עם כל חיבתי לארגו שהיה הסרט הכי מותח בכל הזמנים ביחס לסוף הכי צפוי בכל הזמנים (חוץ מטיטאניק), הקרב האמיתי הוא בין "ענן אטלס" שגרם לי להתמוגג מולו על כל אחד ואחד מששת הז'אנרים והתקופות שהכיל בתוכו במשך 3 שעות (לא כולל פרסומות)… לעומת "לפני חצות", סיום (?) הטרילוגיה המופתית והכה-אנושית של שלושת התסריטאים/יוצרים המבריקים (ביניהם השחקנים איתן הוק וג'ולי דלפי).
השיקולים שלי: (למי שאין כוח דלגו לפסקה האחרונה…)
לפני חצות – אז אומנם "לפני חצות" הוא לא החביב עליי בטרילוגיה ובגילי הלא מתקדם קשה להאשים אותי על חוסר ההזדהות המוחלט דווקא עם החלק האחרון…בו הגיבורים בני 40 בערך, עם בעיות של בני 40. אבל קשה לי לא לשפוט אותו יחד עם השניים שקדמו לו. כמות הכישרון, הדיאולוגים הנפלאים, המשחק הכל כך אמיתי וכל כך מצמרר לפעמים, הריאליסטיות של מה זו מערכת יחסים ומה זו אהבה, היכולת המופלאה לגרום לי להסתכל על שני אנשים מדברים על…שטויות לפעמים, ועדיין לרצות לשמוע מהם עוד ועוד. שלא נדבר על זה שמדובר בסרטים כל כך קצרים שעדיין מכילים בתוכם עולם ומלואו.
ענן אטלס – שישה ז'אנרים פזורים על שש תקופות שונות. מלא שחקנים נפלאים ומוכשרים שמתחלפים בכל תקופה. הרבה דיונים פילוסופיים על גלגול נשמות ואהבה, והאם אפשר לתקן, והאם כדאי למות למען מטרה, ואידאלים וערכים, והמלחמה למען החלש שמשתנה בכל תקופה, הדיכוי, וזה שאולי הכל בעצם אותו דבר, הבעיות אותן בעיות…רק הדמויות מתחלפות. כל הפאזל המופרע והמפוזר הזה מתחבר בצורה רופפת מאוד והחלקים לא תמיד מתאימים זה לזה…אבל כשהולכים טיפה אחורה ומסתכלים על המכלול – קשה לא להעריך את היופי שמתקבל מכל הבלאגן הזה. הכל עמוק ומעורר מחשבה, ויומרני, ולעיתים מזעזע, וקטעי האקשן נפלאים, והמון רגעים מרגשים…וקשה לא לחשוב עליו כשיוצאים ממנו.
אז…זה לחלוטין תיקו. מצד שני, מאז ענן אטלס עברה שנה…והוא קצת יצא לי מהראש…לעומת הטרילוגיה שאני חוזרת אליה כל הזמן…לא זוכרת אפילו כמה פעמים ראיתי הכל שוב ושוב מרוב שראיתי את זה כל כך הרבה. אז אני בוחרת ב"לפני חצות".
אבל היי, וואו, רגע,
לא סיפרת לנו מה גולשי הדג חושבים על ספרינג ברייקרס(;
האמת היא שבממוצע, הם לא חושבים עליו שום דבר מיוחד
רובם פשוט לא ראו אותו. הוא קיבל די הרבה הצבעות "לא אהבתי", כמה הצבעות "בחמישיה שלי" וכמה באמצע, מה שממקם אותו בסך הכל במקום לא מאוד מעניין באמצע הטבלה.
להבנתי, רובם לא ראו את השיט שלו.
(ל"ת)
אחרי התלבטות קלה
בין "משחקי הרעב" ל"כוח משיכה" הצבעתי לכוח משיכה.
ראיתי 6 מתוך 10 סרטים, וכרגע אין לי כוונה להשלים את האחרים. ללא ספק מדובר ברשימה מגוונת.
ז'אנגו: אמרתי הכל בדף הביקורת – הכי חלש של טרנטינו בשנים האחרונות (או בכלל? אבל אני חריגה כי אהבתי את ג'קי בראון). נחמד, אבל מלא בקיטש ולא מספיק סצינות אקשן טובות.
הזאב: אהבתי את הסרט וכך גם הצבעתי לו בסקר, אבל שם זה נגמר. לא מצאתי אותו גאוני ואני חושבת שאם הוא היה דובר אנגלית ההתלהבות סביבו היתה קטנה באופן משמעותי. תסריט ריקני, דמויות שאי אפשר לחבב ומה שנשאר זה תצוגות משחק מרשימות.
ארגו: אהבתי אותו מאוד וזכור לי שנהנתי ונשארתי במתח לכל אורכו, אבל גם כאן מדובר בסיפור חלש.
אופטימיות: נראה לי שדירגתי אותו ככה-ככה, והסיבה היחידה לכך היא ג'ניפר לורנס. כל אחת אחרת היתה מקבלת ממני "לא אהבתי" עבור הסרט הזה. אחד ה"WTF" של השנה הזאת מבחינתי.
משחקי הרעב: אוקי, אולי הוא קצת ילדותי בקיצוניות שלו, אבל הוא כל כך כייפי! אחד משני הסרטים היחידים פה בעשיריה שנכנסו לחמישיה שלי (יותר נכון לרביעיה).
כוח משיכה: סנדרה בולוק היא לא ג'.ל אבל היא מעולה, והחיבה שלי אליה הלכה והתגברה עוד מ"עצבניות אש". ג'ורג' קלוני הוא ג'ורג' קלוני שזה תמיד טוב, אבל חווית הצפיה בסרט הזה היא ללא ספק אחד הרגעים הגדולים שחוויתי בקולנוע השנה, ולכן הקול שלי הולך אליו.
קל מידי
העכבר שלי זז אוטומטית ל"סוף העולם", לא באמת הייתי צריך לשקול את התחרות.
כתבתי / אמרתי / זימרתי זאת כבר כמה פעמים אבל שווה להגיד את זה שוב:
אילו היה סוף העולם קומדיה מצויינת – דיינו
אילו היה סוף העולם סרט אקשן נהדר – דיינו
אילו היה סיפור נוקב וכואב על התבגרות – דיינו
אילו היה משל מטה -טקסטואלי על מפגש בין תרבות הפופ האמריקאית למציאות הבריטית – דיינו
אילולא היה כל אלו וגם סרט מד"ב חסר מורא – דיינו, דיינו, דיינו.
אבל האם יש בו דיון ביחסי אבות ובנים בחברה האמריקאית?
(ל"ת)
בוודאי!
כמו כל הסרטים ב"טרילוגיית הקורנטו" סוף העולם מפגיש בין ז'אנר קולנועי המזוהה עם תרבות הפופ האמריקאית (זומבים, צמד שוטרים, פלישת חייזרים) עם ה"עולם הקטן" של החברה האנגלית. במשוואה הזו מובן שאנגליה היא האב בעוד אמריקה, לנצח המושבה הצעירה, משחקת את תפקיד הבן: האב מנסה לחקות את טעמו של הבן במטרה להתקרב אליו אך מאחר והוא שייך לדור אחר, לעולם אחר בעצם, התוצאה היא מעט מביכה.
הרעיון הזה שמניע את כל הטרילוגיה מקבל הדגש בסוף העולם עת גארי (אמריקה), הילד הנצחי, מוצא עצמו תקוע בין אחיו המבוגרים (קרי אומות אירופה) וצריך להחליט האם הוא מעוניין להמשיך ולנסות להנהיג את החבורה (העולם המערבי) ככוח בעל כוונות טובות שמביא להרס בחוסר זהירותו, או שמא הוא מעוניין להמשיך בדרכו שלו תוך כדי ידיעה שיהיה נאמן לערכיו אף על פי שהוא עשוי להביא חורבן על כלל העולם.
…. אני יודע שאני אמור לכתוב תזה על קורט ביוזיאק עכשיו אבל לא בא לי.
מזל שהצבעתי לסוף העולם לפני שקראתי את זה
כי אם בטעות הייתי מצביע לסרט אחר (והתלבטתי לגבי הזאב הרע וסילבר ליינינג) אז אחרי האנליזה הזו בטח הייתי מצטער על הטעות שלי.
בחירת השנה שלי למרות שמדובר בהצבעה חסרת סיכוי יחסית לסרט שלא הוקרן מסחרית בארץ. אבל מי היה מאמין שבשנה שבה יוצאים במקביל סרט של האחים וושאבסקי וסרט של טרנטינו, את סצינת הקרב הכי טובה דווקא כאן?
אני חייב לציין שדווקא את סקוט פילגרים לא סבלתי כל כך, אבל נראה שאדגר ווייט למד דבר או שניים על כוריאוגרפיה של קרבות.
אני מקווה שלא לקחו אותי ברצינות
כלומר, הקטע של תרבות הפופ האמריקאית פוגשת את אנגליה הוא די ברור (זה לא סאב טקסט זה ה-טקסט)…. אבל את הקטע עם האבות והבנים כתבתי בשתי דקות, אחרי 24 שעות על הרגליים – זה לא בדיוק תוצר של מחשבה רציונאלית.
הייתי צריך להמר על כסף
בתחילת הסקר הימרתי על עשיריית הגמר (ורד הכריח אותי להמר גם על העשירייה השניה). הצלחתי לנחש 9/10, כאשר הג'וקר שלי נכנס (הידד לרובוטים!) ודון ג'ון היה הפשלה היחידה שלי, הנחתי שתשומת הלב של ענן אטלס לא תשרוד מרחק של שנה.
מה שכן, טוב שלא שמתי כסף, כי בעשירייה השניה ניחשתי רק 4 סרטים. לפחות צדקתי בתקדים בו פיטר ג'קסון לראשונה יהיה מחוץ לעשירייה. ציפיתי לעומת זאת שלינקולן ועלובי החיים ישאירו חותם יותר רציני על הקהל. למרבה הפתעתי קפטן פיליפס טיפס מאוד גבוה ברשימות, על אף הביקורת הפושרת יחסית. טעות, טועים, טעינו…
מכאן, נותר לי רק לאחל בהצלחה לסוף העולם בקרב (האבוד מראש) על המרוץ בגמר. זה אולי נראה בלתי אפשרי, אבל זה גם מה שאמרו על לעשות את המייל המוזהב.
באמת הופתעתי ש'עלובי החיים' לא נכנס אפילו ל-30 הגדולים...
(ל"ת)
הוא דווקא היה מאוד קרוב
הוא התנדנד על סף ה-30 במשך רוב הסקר, ובסופו של דבר נפל החוצה. אבל אני לגמרי מבין את זה: זה סרט טוב מבחינות אחרות ודפוק לחלוטין מבחינות אחרות. צריך לסלוח לו על הרבה דברים כדי לכלול אותו בחמישיה.
אז אם כבר,הימוריי לעשירייה של המשחק
לורנס (אופטימיות)
וולץ
גראד
בלנשט
דלפי
רוקוול
בולוק
לורנס (משחקי הרעב)
דהקפריו (ג'אנגו)
הג'וקר: בנדיקט ( ההוביט)
תחליף את סיימון פג בבנדיקט וזה בערך הניחוש שלי.
(ל"ת)
אה, וטום הנקס במקום דלפי.
(ל"ת)
עם כל הכבוד לקמברבץ', השנה הוא לא התבלט במיוחד
הוא שיחק נהדר כרגיל, אבל בכל הסרטים שלו השנה הוא נאלץ לעבוד עם תסריטים בינוניים, שגררו את איכות ההופעה שלו כלפי מטה.
אוי, איזה דיביל אני.
רק עכשיו שמתי לב שהוא לא כתב את סיימון פג בכלל ושאני התבלבלתי כשרציתי בעצם לכתוב "תחליף את בנדיקט בפג".
אני טיפה סקפטי לגבי רוקוול, דיקפריו (אין ממש קונזנצוס לגביו כמו במקרה של וולץ וקצת קשה להאמין ששתי הופעות מאותו סרט ייתפסו מקום בעשירייה בשנה כה עמוסה בהופעות טובות) ודלפי (חשיפה מועטה באופן יחסי, אני יותר מאשמח להתבדות). מעולם לא ראיתי את קמברבץ' משחק כך שאין לי דעה לגביו (עד כמה לא גיקי אני וצריך לאסור על אנשים כמוני כניסה לאתר הזה?).
ההערכה שלי: 1. אדל אקסרקופולוס (אני בדרך כלל משתדל לא לערב טעם אישי אבל זה יהיה עוול ממש רציני אם היא תשאר מחוץ לעשירייה) 2. סנדרה בולוק 3. קייט בלאנשט 4. צחי גראד 5. אן האתווי 6. כריסטוף וולץ 7. ג'ניפר לורנס (1) 8. ג'ניפר לורנס (2) 9. דניאל דיי-לואיס/סם רוקוול (למרות הכל) וג'יימס "אליין" פרנקו על תקן הג'וקר. כן, אני חוזה שלראשונה בתולדות סקרי הופעת השנה בעין הדג יהיה רוב נשי.
אני ממש מקווה שפרנקו ייכנס
אבל אני גם ריאליסטי – לא מספיק אנשים ראו אותו, ומבין אלו שכן הרוב לא אהבו את הסרט ( מה שאומר שגם אם הם אהבו את ההופעה, הם לא יבחרו בה)
לגבי אדל שם-ארוך, לא יודע, לא ראיתי תרועות גדולות הנושאות את שמה, ונראה לי שתקן "יקירת סרטי האינדי" תיקח הפעם ז'ולי דלפי [ עוד ביסוס: לפני חצות בעשירייה, לעומת "כחול הוא הקומקום הכחול לא רגע זה לא השם הסרט ביותר" שאפילו לא ב30. אותה סיבה שאני חושב שהיא גם נשארת במקום הנקס]
אן התאווי במקום ליאונרדו זה אפשרי דווקא. דניאל דיי לואיס – לא רואה את זה קורה, אבל אולי זאת דעתי על ההופעה ( מנומנמת וחסרת מעוף) שמונעת ממני לראות את זה.
השמינייה של : וולץ, ג'ניפר כפול 2, דלפי, בולוק, בלנשט, גראד ורוקוול נראים לי הכי בטוחים, ובמקומות התחתונים מתקוטטים פג, בנדיקט, הנקס וליאו.
גם אצלי פרנקו הוא יותר משאלת לב מאשר ניחוש אבל עדיין, כניסה שלו היא ריאלית.
אתה כמובן צודק לגבי הפער בין "כחול" ל"לפני חצות", אבל אני גם חושב שיש הבדל בין המקרים. דלפי היא רק עוד נדבך במארג השמיימי שנקרא "לפני חצות". ההופעה של אקסקופולוס היא משהו שגדול יותר מהסרט עצמו. אני גם נוטה לתת קרדיט לרוב הדומם במקרה הזה.
אני אפנה את הדיון למחוזות הסטטיסטיקה האהובה
הסיכוי של שחקן להיות מועמד אם הסרט שלו לא היה בשלושים 7% ( איזה כיף זה לעבוד עם נתונים שסכומם מאה)
הסיכוי של שחקן להיות מועמד אם הסרט שלו מ11-30 34%
הסיכוי של שחקן להיות מועמד אם הסרט שלו בעשירייה 59%
הכי מעט שחקנים שהיו מסרטים מהעשירייה – 4 ( 2012) הכי הרבה – 8 (2011)
הכי הרבה שהיו ממקומות 11 -20 -5 (2012), הכי מעט – 2 (2011)
הכי הרבה שלא היו בשלושים הסרטים -2 (2006) , הכי מעט – 0 ( 2004,2008,2010,2011)
מתוך השבעה שלא היו ב30: 5 מועמדים לאוסקר, 4 לאוסקר של שנה שעברה. מתחרה לאוסקר שלא קיבלה מועמדת ( שרליז ת'רון, תקועה) וסשה ברון כהן אחד.
כלומר: בממוצע יהיו כנראה חמישה מועמדים מהחמישיה לפחות ( בולוק, לורנס כפול שתיים , גראד, וולץ)
ושתיים מהשלושים ( בלנשט, רוקוול)
מה שמשאיר שלושה מקומות פנויים. אפשר לחלק אחד לכל קטגוריה ( ליאו/דלפי/פג, הנקס/בנדיקט, אדל/פרנקו).
בהנחה וזה יקרה – אני חושב שאדל תגבור על פרנקו ולא רואה סיכויים גבוהים ששניהם יכנסו יחדיו ( קרה פעם אחת, אבל עם שתי הופעות שהיו מועמדות לאוסקר ולכן קיבלו תשומת לב. לאדל יש את תשומת הלב הזאת – לפרנקו חסר אותה). אני חושב שאו שבנדיקט יגבור על הנקס או ששתיהם יפלו ושתיים משלישיית דלפי/פג/ליאו יכנסו במקומם.
בהנחה שלא ייכנסו אדל או פרנקו – אני חושב שדלפי/דיקפריו/פג הם הכי בטוחים, אם בנדיקט שנושף בעקבותיהם.
יאייי סטטיסטיקה!
(ל"ת)
הסיכוי הפוך
הסיכוי של סרט מהעשירייה להיות עם שחקן מועמד הוא 59% ולא כמו שכתבת- הסיכוי של שחקן להיות מועמד נמוך בהרבה כי בכל סרט יש הרבה שחקנים שלא מועמדים.
אכן, יש צדק בדברייך.
(ל"ת)
הנקס/בנדיקט נשמע כמו מתכון לארוחת בוקר
( נוראי, וגם בדיחת קרש. לא לצעוק! אני אלך לבד לעמוד בפינה)
אן הת'וואי הייתה אחת מתצוגות המשחק היותר מוערכות של 2012,
אבל אני לא בטוח שההערכה הזאת החזיקה שנה שלמה, במיוחד, כאמור, כשמדובר בשנה עם שתיים וחצי ג'ניפר לורנס, שני סרטים ישראליים (לפחות) עם כמה תצוגות משחק חזקות מאוד, מופע סולו של בולוק וסרט אנסמבל חדש של טרנטינו. אני חושב שהופעה כפולה של לורנס בסקר היא משהו בטוח, כמו גם בולוק, וולץ וגראד – בנוגע לבלאנשט, אקסרשופולוס ודיי-לואיס אני קצת יותר סקפטי.
אתם כולכם הולכים על ההימורים הקלים מדי.
ניחושים לעשירית הופעות השנה של 2014, גו!
יאללה.
חואקין פניקס
ליאונרדו דיקפריו
מייקל פסבנדר (על אקס מן)
פיט דינקלג' (על אקס מן)
אנדי סרקיס
ג'ניפר לורנס (על משחקי הרעב)
אממ, טוב, זה כל מה שיש לי.
אני אומר שיהיה עוד ג'ניפר לורנס כפולה.
על חלום אמריקאי ומשחקי הרעב.
אני אלך צעד מופרך אחד קדימה
ואהמר על מועמדות מרובעת של לורנס (על אקס-מן וסרנה). בחיי, הבחורה לוהטת יותר מג'וני דפ בתקופת השיא שלו. עכשיו נותר לי להשלים עוד שישייה.
אוקיי, סליחה שאני חוזר לפה, אבל עוד אחת -
סטיב קארל, על "Foxcatcher" של בנט מילר. אם הטריילר הוא אינדיקציה כלשהי, זאת יכולה להיות הופעה מגדירת קריירה בשביל הבחור. וככל שאני חושב על זה, פסיכופת בהחלט יושב עליו מצויין.
עם קצת מזל
רוזמנוד פייק ב-Gone Girl.
7/10
גם שנאוצר וגם מוק (בערך, הוא רשם 11) עקפו אותי עם 8/10. הימורים זה לא הקטע שלי.
בנוגע לסטטיסטיקה – 6 מתוך עשיריית הסרטים
2 מתוך 11-30
ו2 מסרטים שלא היו ב30 בכלל .
וגם לינקולן
(ל"ת)
כנ"ל
(ל"ת)
אני מאוד אוהב את הרשימה הזאת.
כאילו, אני אישית ראיתי רק שישה סרטים מתוכה (שלושה מהם מהחמישייה שלי, אחד מהם סומן בתור "לא אהבתי"), אבל האיזון בה שבין סרטי אקשן קיציים ופופולריים ("פסיפיק רים", "התקלחות"), סרטי גיקים ("סוף העולם") סרטי איכות קטנים ("לפני חצות", "אופטימיות היא שם המשחק"), אפוסים שאפתניים ("כח משיכה", "ענן אטלס"), ומה שביניהם ("הזאב הרע", "ארגו", "ג'נגו") מאוד מרשים. יפה!
קצת נתונים
גם השנה, העשירייה שומרת על התאמה עם ימד"ב ועם העגבניות.
ימד"ב – ממוצע של 7.8 לעשירייה הזאת, זהה לממוצע של 120 הסרטים הקודמים בסקרי עין הדג לדורותיהם.
רוטן טומייטוז – 87% טריות בממוצע, לעומת 85.7% של 120 הסרטים הקודמים בסקרים, זה לא הבדל משמעותי.
על פי ימד"ב – פסיפיק רים ו"סוף העולם" הם הפחות טובים כאן, אם כי עדיין ראויים למדי עם 7.1, הסרט הטוב ביותר הוא ג'נגו עם 8.5 ואחריו "כוח משיכה" עם 8.4
על פי העגבניות – כל העשירייה טרייה. אבל "ענן אטלס" קצת פחות מכולם עם 66% טריות. מובילים את הרשימה, "לפני חצות" עם 98% ו"כוח משיכה" עם 97%
בשקלול, שני המדדים נראה שכוח משיכה הוא הטוב מבין העשירייה (פעמיים במקום השני). וכפי שכתבתי כבר במוקדמות זה נו בריינר לחלוטין שהוא יזכה גם כאן.
טעות חלקית
זה בערך תיקו בין ״כוח משיכה״ ל״לפני חצות״ בשקלול. ״לפני חצות״ מקום 1 ברוטן טומטוז ומקום 3 בימד״ב, אז זה מקום 2 משוקלל גם כן. וזו היתה בערך הדילמה שלי גם כן, אם להודות באמת – האם להצביע לסרט הטוב ביותר ברשימה שברור שהולך לקחת את הסקר בזה בסיבוב, או האם להצביע לקסם הקולנועי הפחות פופולרי מבין שניהם שלא בצדק, ״לפני חצות״. הצבעתי ל״לפני״. צפו בסרט הזה, אנשים. הצבעתי כדי שזה יעלה את המודעות באתר ותצפו בסרט ובטרילוגיה הנפלאה הזו.
ואגב, אני כבר עכשיו מתחיל לעשות קמפיין גם ל״יסמין הכחולה״
תראו את הסרט הנהדר הזה, כדי שבשבוע הבא לא אהיה מבואס מהתוצאה הצפויה של ג׳ניפר לורנס זוכה בכל סקר ״שחקן השנה של עין הדג״ אפשרי מכאן ועד לשנת 2020. יש שחקנים טובים ונהדרים חוץ מג׳ניפר המעולה בפני עצמה (היא גנבה שוב את ההצגה ב״חלום אמריקאי״, אוף!), כמו למשל קייט בלאנשט ב״יסמין הכחולה״, ברדלי קופר, יו ג׳קמן, טום קרוז…
האמת היא שזה הסרט היחיד שטרם ראיתי ברשימה
אבל ראיתי את שני החלקים הקודמים. הראשון היה קסום ונפלא, אבל השני למען האמת לא כל כך.
בפעם הראשונה בתולדות הסרטים האלה, אף לא אחד מסרטי העשיריה
הוא סרט השנה שלי (כנראה שאני מתלבט בין 'בית לחם' לבין 'לינקולן'). ברור שמבחינה טכנית כח משיכה רוקד מעל ומתחת ומצדדי הקבר של כל הסרטים האחרים בעודו סובב במסלול היקפי לחמישה כיוונים שונים בו זמנית, אבל מעבר להישג הטכני המדהים, הוא רחוק מלהיות *הסרט* הטוב ביותר שראיתי השנה.
אני מניח שהעובדה שראיתי רק ארבעה מתוך הסרטים בעשיריה הראשונה (ועוד אחד אראה השבוע אבל טרם ראיתי) גם היא משחקת תפקיד…
על בית לחם
לגמרי סרט השנה שלי, ולא מובן מאליו לומר את זה על סרט שיצאתי ממנו כל כך עצובה ובוכיה.
אני מופתע מהאהבה שנרכשה לג'אנגו
וקשה לי להחליט אם לדעתי היא מוצדקת. מצד אחד הוא הסרט הכי חלש של טרנטינו (נזהרתי מלצפות בפרויקט גריידהאוס כדי לא להרוס שניים מהבמאים החביבים עליי) ולכן בגלל שהוא לא היה יצרית מופת חד פעמית הוא הסרט הכי מאכזב שראיתי השנה. מצד שני, הוא יותר טוב מרוב הסרטים שראיתי במהלך השנה האחרונה (בכל זאת טרנטינו הוא טרטינו).
ובלי קשר, הסרט שבחרתי בסקר הוא "מי מפחד מהזאב הרע", בהתחשב בעובדה ששני הסרטים שחולקים אצלי מקום ראשון לא נכנסו ("שש פעמים" שלא באמת ציפיתי שהוא ייכנס ו"העולם על פי דנקן" שהייתי בטוח שיכנס) הלכתי על המקום השלישי.
עשיריית השנה שלי (אם כבר אני מכניס כמה נושאים לא קשורים לתגובה למה להפסיק):
1/2- "שש פעמים" ו"העולם על פי דנקן" (שני סרטי נוער כל כך שונים אבל שניהם הרגישו כאילו אי אפשר להפריד אותם)
3-"מי מפחד מהזאב הרע"
4-"פסיפיק רים"
5- בשר תותחים (בעזרת השם ייצא שנה הבאה אבל בינתיים הוא אחד מחמשת סרטי השנה שלי)
6- עלובי החיים
7- מעבר לגבעות (ותודה לסריטה על הפרויקט הנהדר של סרטים מחוץ לזרם)
8-כוננות עם שחר
9- ג'אנגו
10- כנס העתידנים
אם לעוד יש רשימת עשרת/חמשת/מאתיים סרטי השנה, תפרסמו גם,
באופן מפתיע מאוד
מסתמן ש"מי מפחד מהזאב הרע" לא יהיה סרט השנה של "עין הדג". למה מפתיע? כי אני חושב שהשרשורים שנוצרו על הסרט הם הענקיים ביותר שקראתי באתר מאז שהגעתי לכאן. אישית, אני חושב שזה אחלה סרט אבל היו כאלה שעפו עליו יתר על המידה לדעתי. הו וול.
ראיתי רק 6 סרטים מהעשירייה הסופית, בחרתי ב"כח משיכה" ואני מתכוון להשלים עוד 3 סרטים מהעשיריה מתישהו ("סוף העולם" הוא לא אחד מהם). יאללה, נראה מי יהיו המועמדים בקטגוריות המשחק.
למה כח משיכה?
גילוי נאות – ראיתי רק ארבעה סרטים מתוך עשיריית הגמר.
אז למה כח משיכה הוא סרט השנה?
היו סרטים שריגשו אותי יותר, היו סרטים שסחפו אותי יותר, שמתחו יותר.
אבל כל הסרטים האלה היו מצויינים, במסגרת כללי המשחק.
ההרגשה שיש לי אחרי צפייה שנייה בכח משיכה זה שהסרט הזה יוצא מעבר לכללי המשחק הרגילים –
שחקנית אחת סוחבת אותו כמעט לבד, והוא פשוט מדהים. מדהים.
אם להצביע על סצנה מרגשת בנוסף למראות עוצרי הנשימה, זו סצנת הכלבים.
פשוט אי אפשר שלא לבחור בסרט הזה לסרט השנה.
הוא פשוט מדהים.
סליחה, כבר אמרתי מדהים? טוב נו, עוד פעם אחת לא תזיק – מדהים.
ענן אטלס, בלי (הרבה) התלבטות
לא יודע אם זה הסרט שהכי אהבתי השנה, אבל זה בהחלט הסרט שהשפיע עלי יותר מכולם: בכל דקה ודקה ממנו הרגשתי שאני צופה במשהו מיוחד, וצריך (לדעתי) יותר מצפייה אחת כדי להעריך את טיב הסרט. הלוואי ויותר אפוסים מהסוג הזה יווצרו בשנים הבאות.
לגבי השאר:
ארגו: מותחן משובח ומשוחק נפלא, אך בצפייה שניה ואילך המתח הולך לאיבוד וכך גם חלק גדול מהקסם.
ג'אנגו: רחוק מלהיות כתם בקריירה המצליחה של דטרנטינו (ה-ד' שקטה), אך הסרט ארוך מדי.
הזאב הרע: בהחלט הסרט הישראלי הטוב של השנה, אבל המוח המעוות שלי רגיל לדברים גבוליים יותר.
משחקי הרעב: ג'ניפר לורנס היא נהדרת בלה בלה בלה והסרט טוב יותר מזה הראשון (לא רע בהתחשב בזה שבספרים זה הפוך). אבל לא מבין כיצד זה נחשב לאחד הסרטים הטובים של השנה.
אופטימיות זה שם המשחק: עבר זמן רב מאז שצפיתי בו, לא זוכר ממנו הרבה חוץ מג'ניפר לורנס בטייץ.
סוף העולם: זה הסרט האחר שהתלבטתי אם לתת לו את קולי, כלומר מבחינתי זה הסרט הכמעט הכי טוב של השנה.
פסיפיק רים: אני חושב שאם הייתי צופה בו על מסך גדול הייתי נותן לו את המקום הראשון, לצערי לא יצא לי ליהנות מהפריבילגיה. אבל אחל'ה סרט.
לבושתי הרבה עוד לא צפיתי ב-"כח משיכה" (וניסיתי, בחיי שניסיתי. אין דבר מתסכל יותר מאשר חברים שרוצים ללכת לסרט אחר).
את "לפני חצות" לא הכרתי לפני הסקר הזה, אבל בהחלט אשים עליו (ועל הסרטים הקודמים) עין.
הא. אז בכלל לא הצבעתי לסרט השנה שלי במוקדמות.
כי ראיתי אותו רק אתמול, והוא באמת סרט שכמוהו לא ראיתי עדיין. עוזר גם שרק שני סרטים אחרים בסקר ראיתי, אבל יש מצב שגם אם הייתי צופה השנה בכל מה שרציתי לראות, כוח משיכה עדיין היה הסרט הכי טוב שראיתי השנה.
מישהו יודע מתי הסקר נסגר?
(ל"ת)
כתוב בסוף הכתבה,
"הסקר יישאר פתוח עד יום חמישי, 9.1, בחצות."
כבר אפשר להכריז על המנצח של שנת 2014 (25 דצמבר 2013) בעצימת עיניים, ללא ספק הסרט הכי טוב של העשור כנראה, על החיים האמתיים ובניגוד למעומדים הוא ללא פגמים כלל! עם עלילה מדויקת מבוססת סיפור אמיתי. "הזאב מוול סטריט" מרטין סקורזסה באדירותו! לכו לראות אל תפספסו!
אתה בטוח שלא התבלבלת עם 'ג'לי טרזן'?
(ל"ת)
אני חושב שעדיף לעשות את ההצבעה כך:
כוח משיכהVS כל שאר הסרטים שאהבתם השנה. כך יהיה קרב צמוד באמת ולא יהיו פיצולי קולות במחנה אנטי כוח משיכה.
הרשימה הזאת משאירה אותי די אדיש
כלומר, יש כמה סרטים שאני פחות אוהב ויותר אוהב אבל אף אחד מהם לא ממש דוחק לי להצביע לו.
"ענן אטלס" הוא קלסטרפאק של סרט למרות שיש בו בהחלט אלמנטים טובים
שלישיית " מי מפחד מכוח משיכה ללא מעצורים" סובלים מהערכת יתר מוגזמת בטירוף, למרות שהם בהחלט סרטים טובים או לפחות מהנים.
"פסיפיק רים" השתפר בשעתו השנייה אבל ממש לא מספיק כדי שאני אתלהב ממנו, או אחשוב שהוא ממש סרט טוב או כיפי בצורה חרגה.
"ארגו" ו"אופטימיות" סובלים מזה שעברה שנה ודי נעלמה ההתלהבות שלי כלפיהם .
הכי קרובים זה "לפני חצות" – אך אני חושב שכתור סרט עצמאי הוא עובד פחות טוב מאשר חלק מטרילוגיה, וזה מוריד לו נקודות. ו"משחקי הרעב 2" אבל גם בו יש בעיות והוא בהחלט לא הסרט הטוב של השנה.
אז הקול שלי הולך לסוף העולם – גם הוא היה מעט מאכזב, אבל זאת הצבעה שלי מעתיד – אני בטוח שכשאני אצפה פה פעם שנייה ( ואני בטוח שאני אצפה בו פעם שנייה) אני אהנה ממנו הרבה יותר, והוא בקלות ילהיב אותי להצביע לו. אז זאת הצבעה בשבילך, אני העתידי.
למרות שהקול שלי הלך ל"כח", אני די שמח בשביל "ענן אטלס".
הוא היה סרט חצי-חצי כזה, הדעות לא היו גורפות לטובתו. היו מעטים שנהנו לגמרי, היו שהעריכו מאוד וציינו את חסרונותיו, היו ששנאו. לראות שמשהו שאפתני ופורץ גבולות כזה הגיע בכל זאת למקום החמישי (ועל חודו של קול פספס את המקום הרביעי בו שהה לא מעט לפני כן), זה ממש נחמד. והוא אפילו עקף את "אופטימיות", שזכה לקונצנזוס רחב.
היי תראו - יש לכם עלים קטנים בצד!
okok4 שלח לי את המודעה הזאת שהופיעה היום ב"גלריה". כבוד! גם לסרט!
מה שצריך עכשיו לעשות,
הוא לארגן כל שנה אירוע שבו איגוד גולשי עין הדג מעניק פרסים. בלוויית נאומים של מי שאהב את הסרט (או לא אהב, בהתאם לקטגוריה). יש לי חשד סביר שזה יהיה טקס הרבה יותר מעניין מרוב טקסי הענקת הפרסים.