ביום שני הבא התחרות הגדולה תתחיל: הסינמונדיאל, גביע העולם בקולנוע. חודש של קרבות אחד-על-אחד מבין המוחות הגדולים ביותר שעובדים בבימוי סרטים בימינו. על התחרות וחוקיה נפרט רגע לפני שהתחרויות יתחילו, אבל אין סיבה לא להכיר את המתמודדים מראש, ואולי אפילו להשלים סרט אחד או שניים שלהם לפני שכל הטירוף יתחיל.
אז איך נבחרו המשתתפים?
מטרת הסינמונדיאל היא לבחור את הבמאי העכשווי הפופולרי ביותר. כדי לעמוד בתנאי הסף של כניסה לתחרות, על במאים לעמוד בשני תנאים: במאי חייב להיות בעל רפרטואר של שלושה סרטים לפחות (לא סרטים קצרים ולא טלוויזיה), ואחד מהם היה צריך לצאת בהפצה רחבה (כלומר, לא רק בפסטיבלי קולנוע) מאז הסינמונדיאל האחרון. מבין הבמאים הכשירים, השיקול בבחירת 32 המתחרים היה הפוטנציאל שלהם בתחרות המודדת את הפופולריות בקרב גולשי עין הדג. לשם כך נשקלו התוצאות שלהם בתולדות סקרי סיכום השנה של עין הדג, כמו גם הישגיהם בתחומים אחרים, כמו פרסי אוסקר וציונים ב-IMDb.
מה השתנה מאז פעם שעברה?
החלפנו יותר מחצי מהבמאים המתמודדים. לצד 16 שמות גדולים שיחזרו למגרש הפעם (מתוכם 10 בפעם השלישית ברציפות, 3 שממשיכים איתו מהפעם שעברה ו-3 שלא העפילו אל הסינמונדיאל הקודם אבל היו ב-2014), 16 במאים חדשים יבואו לטעון לכתר שכולם אומרים שמכור לנולאן, רק שכבר פעמיים שהוא מפסיד אותו.
אז בלי עוד הקדמות, להלן המתמודדים בבתים א' עד ד'.
גאי ריצ'י
גאי ריצ'י בשלושה סרטים: לוק סטוק ושני קנים מעשנים, סנאץ', שרלוק הולמס
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: אלאדין, הג'נטלמנים, שומר טינה
ציטוט: "אני אוהב מוות. אני מעריץ מאוד גדול של זה."
גאי ריצ'י – מהמצטיין במקצה חקייני טרנטינו, דרך הבחור שהתחתן עם מדונה ועשה את אחד הסרטים הגרועים בעולם, עובר דרך ההוא שהפך את שרלוק הולמס לכוכב אקשן ועד מה שזה לא יהיה שהוא עושה היום. המוניטין של ריצ'י, אין ספק, עלה וירד, אבל בסופו של דבר, כשמסתכלים על הבחור, הוא די המשיך בשלו: לעשות סרטים מבדרים לילדים ולמבוגרים. אפילו את העריכה המהירה והאגרסיבית שלו הוא למד לזנוח עם השנים.
כך שכיום, ריצ'י הוא כבר לא ההוא שעומד בצל של טרנטינו או מדונה או בנדיקט קאמברבץ', אלא במאי בלוקבאסטרים בפני עצמו. וכשבוחנים את הסרטים שהוא ביים, מדובר בפילמוגרפיה מרשימה למדי.
ג'יימס גאן
ג'יימס גאן בשלושה סרטים: סופר, שומרי הגלקסיה, יחידת המתאבדים
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: יחידת המתאבדים (2021)
ציטוט: "אחד הדברים שמניעים אותי בלספר סיפורים זה למצוא את היופי בערימה גדולה של כיעור."
שני הסרטים הראשונים של גאן, "חלקלק" (Slither) ו"סופר", אכזבו בקופות אבל מצאו אהבה אצל הקהל. הכל השתנה כשבתחילת העשור הקודם מארוול גייסו אותו לביים את "שומרי הגלקסיה", סרט מוזר למראה שכלל דמויות שהצופה הממוצע לא שמע עליהן, כמו דביבון עצבני ועץ מדבר שמסוגל להגיד רק את השם שלו.
אבל גאן הצליח לגרום לקהל להתאהב בחבורה המוזרה הזאת, ברמה שמארוול ביקשו ממנו עוד שניים (וחצי) כאלה. בין לבין הם פיטרו אותו בגלל שטות, נאלצו לראות את המתחרים בדי.סי. חוטפים אותו, החזירו אותו לחיקם ואז ראו אותו הופך לראש האויבים שלהם.
האחים כהן
האחים כהן בשלושה סרטים: ביג ליבובסקי, ארץ קשוחה, ברטון פינק
מאז הסינמונדיאל הקודם עשו את: הבלדה על באסטר סקראגס
ציטוט: "אני אוהב את הוליווד כמו שהיא, למען האמת. לא הייתי משנה בה דבר. אני אוהב שהיא במרחק 3,000 מייל מאיפה שאני חי."
האם זהו הסינמונדיאל האחרון של האחים כהן (זוכי הסינמונדיאל האחרון)? קשה לדעת, אך נראה שכן. כבר עכשיו הם נכנסו בקושי בזכות באסטר סקראגס. מאז, האחים נהפכו ל"האח", ואחד הלך לעשות את מקבת' בשחור לבן והשני הלך לעשות סרט תיעודי על ג'רי לי לואיס. האם עד 2026 יספיקו להשלים ולחזור עם עוד קלאסיקה? לא יודע. הנבואה ניתנה לשוטים, אותן דמויות שהאחים כהן אוהבים יותר מכול.
לא טמבלים יש לציין, אלא שוטים – אנשים שחושבים שהם יודעים איך משהו יתפתח, רק כדי לגלות איך הם יצרו מפלצת שאין להם עכשיו דרך לעצור. אנשים שחושבים שהכול במרחק החלטה נכונה אחת מלהסתדר, אבל לא יודעים שהם כבר אבודים מזמן. ובכל זאת, אבל אין ספק שהם יוצרים ממקום של אהדה, אהבה וסימפטיה לאותם אנשים אבודים שרק רוצים קצת יותר. ובמקצה הזה, אין אף אחד שיודע להתחרות בהם.
קוונטין טרנטינו
קוונטין טרנטינו בשלושה סרטים: ספרות זולה, להרוג את ביל, ממזרים חסרי כבוד
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: היו זמנים בהוליווד
ציטוט: "יש רק רשימה אחת יותר מהודרת מרשימת הבמאים שזכו בדקל הזהב, וזאת רשימת הבמאים שלא זכו בדקל הזהב."
האם זה הסינמונדיאל האחרון של טרנטינו? לכאורה, אין סיבה. טרנטינו בחור צעיר, נמרץ, והוא עצמו הבטיח לנו 10 סרטים (בספירה השבורה שלו) והוא רק בתשיעי שלו. ובכל זאת, מאז "היו זמנים", נראה שהוא מצא עניין בעיקר בספרים ובילדיו. כל הכבוד לו, ולמה לא – ובכל זאת ממנצח של הסינמונדיאל אפשר לקוות שלא ישאיר אותנו יתומים. הבמאי שעד היום אנשים מנסים לחקות, או לכל הפחות לחקות את איך שהוא מחקה אחרים, היוצר שמשכתב את ההיסטוריה ומחלוצי תיאוריית "היקום הקולנועי", החנון הכי גדול אי פעם ככל שזה נוגע לקולנוע – זה יפנה את מקומו? כי תקשיב, קוונטין, אנחנו לא עורכים פה סופרידיאל ב-2026.
אלפונסו קווארון
אלפונסו קוארון בשלושה סרטים: נסיכה קטנה, ואת אמא שלך גם, הילדים של מחר
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: רומא
ציטוט: "כשאנשים רואים עומק שלא התכוונת אליו בסרטים שהוא ממש מגניב, אתה פשוט אומר 'כן, זה היה עמוק'. מה אתה הולך להגיד? 'אני סתם טמבל עם מזל'?"
קוארון, בעשור האחרון, הפך לבמאי שעובד לאט, אבל כל סרט שלו הוא אירוע. אם "כוח משיכה" היה אירוע קולנועי ששבר קופות ועצר נשימה, "רומא" היה אירוע קולנועי מסוג אחר, כזה שפחות יועד למי שקיווה לשוטים ארוכים של סנדרה בולוק נאבקת בחלל ויותר למי שקיווה לשוטים ארוכים של שלוליות ספונג'ה.
זה לא זלזול, כמובן: "רומא" לא רק הפך לחלק מהתנועה החדשה של קולנוע שחור-לבן בעידננו, אלא גם לחוד החנית (אם כי רחוק מהראשון) של סרטי "במאים מצלמים את עברם וכולם זורקים עליהם פרסים". גם את הקרדיט על הנכונות של האקדמיה להעניק לסרט בינלאומי את הפרס לסרט הטוב ביותר ל"פרזיטים", אפשר למצוא בהפסד שלו ב-2019.
ואם קצב העבודה שלו איטי מדי עבורכם, מזל שיש לו פילמוגרפיה שלמה שרק מחכה שיגלו אותה בשנות האלפיים והתשעים. בין הסרטים היותר מוכרים ("הארי פוטר והאסיר מאזקבאן") ועד לאלה הפחות מוכרים (קוארון הכריז שאם יש סרט אחד שלו שהוא היה מציל משריפה, זה "נסיכה קטנה").
דני וילנב
דני וילנב בשלושה סרטים: אסירים, המפגש, בלייד ראנר 2049
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: חולית
ציטוט: "אני חושב שקולנוע הוא כלי שדרכו אנחנו חוקרים את הצללים שלנו."
כבר בסינמונדיאל הקודם וילנב הציב את עצמו כאיום רציני – במאי סרטי מד"ב רציניים מהסוג שבקושי עושים, ובטח לא ברצף שכזה. מאז, הוא בעיקר מתעסק בחולית – אבל בהתחשב בכך שרבים וטובים ניסו לעבד את הספר ונכשלו, ההישג שלו הוא הכול חוץ ממובן מאליו.
אז האם המצביעים יחכו ל"חולית 2" כדי להכתיר אותו למלך המד"ב החדש, או שמא כבר עכשיו הוא צבר לעצמו מספיק קילמוטרז'?
כריסטופר מק'קווארי
כריסטופר מק'קווארי בשלושה סרטים: ג'ק ריצ'ר, משימה בלתי אפשרית: אומת הנוכלים, משימה בלתי אפשרית: התרסקות
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: משימה בלתי אפשרית: התרסקות
ציטוט: "בתור במאי ותסריטאי אתה רק יוצר שלד של הדמויות, ואז לוקח שחקנים שימלאו את השאר."
את התהילה הראשונית שלו מק'קווארי צבר בכלל כשכתב את התסריט ל"חשוד המיידי", סרט שהוכרז מיד כקלאסיקה, וזיכה אותו בכל פרס אפשרי.
ולמרות שכנראה היה יכול לעשות קריירה מכובדת רק כתסריטאי, מק'קווארי פנה ישר לאחר מכן לבימוי ("דרך האקדח"), אבל הקריירה שלו ככל הנראה לא הייתה נראית כמו שהיא לולא אחד: טום קרוז. הפרויקט המשותף הראשון שלהם היה "מבצע ואלקירי" (שאותו מק'קווארי רק כתב), אבל אחרי שמק'קווארי ביים את קרוז ב"ג'ק ריצ'ר", נראה שנקשר גורלם יחדיו: בעשור שמאז הוא עבד – הן כתסריטאי והן כבמאי – רק על סרטים של טום קרוז (טוב, ו"ג'ק צייד הענקים" אי אז ב-2013). הוא עזר בכתיבת שניים מהלהיטים הכי אהודים של קרוז בעשור ("קצה המחר", "אהבה בשחקים: מאווריק"), ועשה את מה שלא ידענו שאפשר לעשות: אחרי ארבעה סרטים בסדרת "משימה בלתי אפשרית" שכל אחד בוים על ידי מישהו אחר, נראה שמק'קווארי הפך לבמאי הקבוע של הסדרה. השניים הראשונים שביים, "אומת הנוכלים" ו"התרסקות", סיפקו כמה מסצנות האקשן המוצלחות והמבדרות של העשור הקודם, ונותר לנו רק לראות איזה עוד דברים הוא מתכנן לנו עם שני ההמשכים שיצאו בשנים הבאות. אם טום קרוז הוא כוכב האקשן ההוליוודי הגדול האחרון – כזה שמשקיע בתסריטים ובפעלולים – הרי שלמק'קווארי יש לא מעט מהקרדיט על כך.
שיין בלאק
שיין בלאק בשלושה סרטים: קיס קיס באנג באנג, איירון מן 3, בלשים בע"מ
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: הטורף
ציטוט: "אני לא בעסק כדי לפוצץ מסוקים או אתרים מפורסמים. אני בסדר גמור עם להיות שלב אחד מתחת לשובר קופות."
שיין בלאק פעיל בהוליווד עוד משנות השמונים, ואני לא מדבר רק על התפקיד שלו ב"טורף". מי שגדלו בשנות השמונים כנראה ראו לפחות אחד מהסרטים שכתב, כמו "נשק קטלני", "בכוננות מתמדת" ו"אחרון גיבורי הפעולה".
עבודת הבימוי הראשונה שלו היא "קיס קיס באנג באנג" השנון והמוצלח מ-2005. כמעט עשור לאחר מכן הוא יתאחד עם רוברט דאוני ג'וניור ב"איירון מן 3". אם היה נכנס לסינמונדיאל האחרון, מצבו של בלאק היה מאיר פנים כי זה היה אחרי יקיר המבקרים "בלשים בע"מ". אבל בלאק מגיע לכאן אחרי "הטורף" שלו, שהתקבל פחות טוב, בלשון המעטה. האם זה ישפיע על גורלו או שתזכרו לו את הסרטים היותר מוצלחים?
אדגר רייט
אדגר רייט בשלושה סרטים: שוטרים לוהטים, סקוט פילגרים נגד העולם, בייבי דרייבר
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: אתמול בלילה בסוהו, האחים ספארקס
ציטוט: "או שאתה אוהב את 'ספיינל טאפ' או שלא שווה לדבר איתך."
אדגר רייט נמצא, ככל הנראה, באחד הצמתים היותר קריטיים בחייו. מבמאי גיקים של קומדיות ז'אנרים, הוא מנסה להבין – יחד עם הקהל – האם הוא מוצלח באותה מידה גם בז'אנרים רציניים יותר: סרטי מכוניות, אימה ואפילו סרטים תיעודיים. עד כה, זה לא לחלוטין עובד לו, אבל בהחלט יכול להיות שרייט במרחק סרט אחד שהוא גם להיט מיינסטרים עצום וגם להיט גיקים כדי להזניק את עצמו לליגת העל של הבמאים.
אלכס גרלנד
אלכס גרלנד בשלושה סרטים: אקס מאכינה, העולם שאחרי: הכחדה, רדופה
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: רדופה
ציטוט: "כשאני יושב לכתוב תסריט, אני לא מתכנן לכתוב תסריט, אני מתכנן ליצור סרט. התסריט הוא רק שלב בדרך לשם."
גם אלכס גרלנד התחיל את דרכו בתור תסריטאי, עם קרדיטים כמו "28 ימים אחרי", "השופט דראד", "לעולם אל תעזוב אותי" ו"שמש" (סרט המד"ב, לא הסיטקום הישראלי). אבל גם גרלנד החליט שנמאס לו, אז הוא הלך ועשה את מה שזכה לאהדת המבקרים והקהל והגיע לעשיריית הגמר אצלנו ב-2015, ואף הגדיל והפתיע וקטף באוסקר את פרס האפקטים (ובואו נודה על האמת – האוסקר שאלישיה ויקאנדר קיבלה? זה היה תכלס על הסרט הזה).
אחר כך עשה את "העולם שאחרי: הכחדה" וממש לפני כמה חודשים עבר את תנאי הסף של כניסה לטורניר עם "רדופה". בין שלושת הסרטים האלה, גרלנד מתגלה כיוצר בלתי מתפשר שלא עושה לא לעצמו ולא לקהל שלו חיים קלים – בין אם בזכות סצנות אימתיות קשות לצפייה, ובין אם בגלל סופים שלא תמיד ניתן להבין בצפייה ראשונה. בעולם שבו כל יוצר שעושה סרט מד"ב צריך לקבל השוואות לא מחמיאות ל"מראה שחורה", גרלנד מראה למראה הזאת מאיפה משתין הסייבורג שישמיד את האנושות.
מרטין סקורסזה
מרטין סקורסזה בשלושה סרטים: נהג מונית, החבר'ה הטובים, עידן התמימות
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: האירי
ציטוט: "כל חיי היו סרטים ודת. זהו, שום דבר חוץ מזה."
מרטין סקורסזה הפתיע רבים כשהוא כפכף את טרנטינו בשלב רבע הגמר בסינמונדיאל הקודם, אבל זה רק הגיוני. מדובר במי שהוא אביו ואימו של כל מה שהופך את טרנטינו לטרנטינו. בין אם אלה הגנגסטרים המגניבים, האהבה לקולנוע או הפטפטנות הבלתי נגמרת (ויעיד כל מי שהשתתף בשיחה שסקורסזה ניהל עם תלמידי אוניברסיטת תל אביב שבה במהלך שעה שלמה הוא הצליח לענות על שאלה אחת, וזהו).
אם בסינמונדיאלים הקודמים סקורסזה רץ על הטיקט של סקורסזה שיודע לעשות גם דברים שהם לא גנגסטרים, הפעם הוא חוזר למגרש הביתי עם האפוס הבלתי נגמר (מילולית. יש בתי קולנוע שעדיין מקרינים אותו) שהוא "האירי", שהצליח לארגן מפגש פסגה משולש של ג'ו פשי, אל פאצ'ינו ורוברט דה נירו.
סם מנדז
סם מנדז בשלושה סרטים: אמריקן ביוטי, סקייפול, 1917
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: 1917
ציטוט: "תתחברו לילד בן ה-12 שבתוככם. הוא היה ילד מעניין."
שישה במאים, בתולדות ההיסטוריה של האוסקר, זכו באוסקר על סרטם הראשון. שניים מהם היו שחקנים (קווין קוסטנר ורוברט רדפורד), אז זה לא נחשב. שניים מהם נעלמו, פלוס מינוס, לאחר מכן. אחד מהם הוא ג'יימס ברוקס, אחד האנשים הכי משפיעים בתעשייה האמריקאית. האחרון הוא סם מנדז, במאי שהיה נראה ש"אמריקן ביוטי" הוא בעיקר סערה מושלמת שהוא הצליח ללכוד בבקבוק, עד שחזר לבריטניה מולדתו בשביל לביים את מה שעדיין נחשב בידי רבים לסרט ג'יימס בונד הטוב ביותר.
כמובן, באוסקרים ג'יימס בונד מתאים בעיקר לשירים (אם כי "סקייפול" כן היה הסרט הראשון שאשכרה זכה בקטגוריה), אז מנדז היה צריך לחכות לסרט הבא שלו כדי לחזור לחיקה ולהוכיח שהוא לא אנקדוטה בתולדות הקולנוע, אלא מאמר שלם, ו"1917" היה חזרה מפוארת, וכזאת שמראה שליטה קולנועית מפוארת מצד במאי שנחשב בעיקר לכזה שחזק בענייני הדרמה. בהמשך השנה הוא יחזור עם "אימפריית האור", אבל עד אז כולנו נוכל להמשיך להתפעל מהשוט(ים) הארוך(ים) שגרם למלחמת העולם הראשונה להיראות קצת כמו משחק מחשב אחד ארוך – אבל בקטע הטוב ביותר שיכול להיות.
ג'ורדן פיל
ג'ורדן פיל בשלושה סרטים: תברח, אנחנו, אין מצב
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: אנחנו, אין מצב
ציטוט: "אני חושב שהומור ואימה הם שתי דרכים להתמודד עם המשבר הקיומי של לדעת שיום אחד החיים יסתיימו ואין לנו מושג מה קורה אחר כך."
ככל הנראה, אנחנו היקום היחיד בכל המולטיוורס שבו ג'ורדן פיל הפך לג'ורדן פיל, במאי זוכה אוסקר. בכל יקום אחר, פיל ממשיך להיות חלק מהצמד הקומי המוצלח קי ופיל, יחד עם קיגן מייקל קי, כמו שהוא עשה בסרט "קיאנו".
אלא שהניצנים ליוצר האימה המחונן היו עוד בסדרת המערכונים של השניים, ובסרט הפריצה שלו ("תברח") פיל הוכיח שהוא יותר מטיירול סמוצ'י וואלס. מאז, הוא משתכלל כיוצר, מנסה דברים חדשים, ועדיין עומד בראש סצנת האימה האמריקאית החדשה עם ההישג הנדיר של סרט אימה (או מתח, אל תהיו נודניקים) שזוכה באוסקר לתסריט הטוב ביותר.
גרטה גרוויג
גרטה גרוויג בשלושה סרטים: לילות וסופי שבוע, ליידי בירד, נשים קטנות
מאז הסינמונדיאל הקודם עשתה את: נשים קטנות
ציטוט: "הרבה מכתיבה זה כמו לאפות עוגה. אני לא יכולה להגיד לך איפה נמצא הסוכר."
גרטה גרוויג הגיעה בדיוק בזמן הנכון.
זה לא נאמר כדי לזלזל בה – הכישרון העצום של גרוויג היה מיתרגם לסרטים נהדרים בכל עת שהיא. אבל בעוד שיוצרות נהדרות בעבר ראו את הסרטים שלהם נדחקים לשוליים ונהפכים למשהו שמבקרים וחובבי קולנוע נשבעים אצל החברים שלהם שבאמת כדאי לבדוק את הסרט הזה, ב-2017, כשהיא יצרה את הסרט השני שלה (והראשון לבדה), העולם נתן לעצמו כאפת תיקון נצרכת שדרשה תשומת לב ליוצרות בהוליווד, ולא רק ליוצרים. וכך "ליידי בירד" הראה שגרוויג היא הרבה יותר מרק שחקנית (או תסריטאית), אלא מישהי שיודעת ליצור ברגישות, בחוכמה, ובהומור את אחד מסרטי ההתבגרות שהפכו בחמש השנים הקצרות מאז שיצא לנקודת השוואה עבור כל סרט התבגרות שיצא אחריו.
כש"נשים קטנות" שלה יצא, היא כבר הייתה בליגה אחרת. לא יוצרת אינדי שמספרת סיפורים קטנים, אלא יוצרת שמתכתבת עם ומפרקת את אחת מיצירות הספרות הגדולות של כל הזמנים, באופן שבו זמנית חוגג אותה אך גם מבקש למצוא בה דברים שלא היו יכולים להיות שם בזמן אמת. לא במאית שיודעת רק לביים משהו קטן ומינורי בדירה של חבר שלה, אלא מישהי שיודעת לביים דרמה תקופתית מלאה בשמלות, בקתות, וצילומי נוף.
וכשהיא הכריזה על "ברבי" כסרטה הבא? טוב, אנחנו עוד לא יודעים מה התוצאה. אבל רק יוצרת כמו גרוויג יכולה לגרום לכל העולם לתהות למה הם מחכים יותר – האפוס החדש של נולאן או סרט על זיכיון בובות – ולומר לעצמם בלב שיש אפשרות שהם יבדקו את הסרט על הבובה קודם.
פדרו אלמודובר
פדרו אלמודובר בשלושה סרטים: קשור אותי! אהוב אותי!, הכל אודות אמא, דבר אליה
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: כאב ותהילה, אמהות מקבילות
ציטוט: "לפעמים נדמה לי שהמציאות קיימת כדי לספק לי חומרים לסרט הבא."
הימצאותו של אלמודובר פה מראה שתמיד מוקדם מדי לקבור במאים. אם בסינמונדיאל הקודם הוא היה הבחור שכן, נו, בעבר הוא היה גדול עם "דבר אליה" או "חינוך רע" אבל הימים האלה הלכו עברו ונשארנו רק עם דרמות פסדר כמו "חולייטה" – בארבע השנים האחרונות הוא הפציץ עם "כאב ותהילה" (מרחק נגיעה מעשיריות הסרטים וההופעות של עין הדג) ו"אמהות מקבילות" (שהצליח להיות מועמד לשני פרסי אוסקר בלי שספרד שלחה אותו להיות הנציג שלה) שהראו שהבמאי הספרדי עוד בשיאו. ובעידן שבו נראה שהוליווד הופכת להיות דיסני – מפחדת מכל מה שיכול להתפרש כמיני מדי – טוב שנשמור את אחד היוצרים היותר קינקיים שלנו בשיא כוחו. האם זה יעזור לו הפעם, בניגוד לסינמונדיאל של 2014, אז סיים עם 0 נקודות? נחיה ונראה.
פול תומאס אנדרסון
פול תומאס אנדרסון בשלושה סרטים: מגנוליה, זה ייגמר בדם, המאסטר
מאז הסינמונדיאל הקודם עשה את: ליקריץ פיצה
ציטוט: "אוי, איך אני שונא כשבמאים אמורים להסביר את הסרטים שלהם."
בפעם שעברה שהצגנו פה את פול תומאס אנדרסון, דיברנו על כך שלמרות שהכל מסכימים שמדובר בקולנוען מוכשר – נראה שנוצר ריחוק גדול יותר ויותר בינו ובין הקהל ההדיוט שסתם רוצה להיכנס לסרט ליהנות ולא לבהות בשוטים ארוכים מדי ומסתוריים מדי.
שמע אנדרסון את התלונה, והלך ויצר את "ליקריץ פיצה", אחד הסרטים היותר חמודים, קלילים ונוחים שלו מאז… אולי מאז אי פעם. האם הצד הקליל יותר של אנדרסון יקדם אותו בסינמונדיאל הקרוב? האם הוא בכלל צריך את זה, או שמא הוא קנה לעצמו מעריצים חדשים בארבעת השנים האחרונות? נגלה במגרש.
מחר: בתים ה' עד ח'. שבוע הבא: הסינמונדיאל.
ואו ואו איזה כיף
הסינמונדיאל הוא אירוע כל כך כייפי ואני ממש שמח שאנחנו מתחילים.
יש לי משהו להגיד על שני במאים שנחשבים גדולים פה-טרנטינו והאחים כהן,ֶ גם אם לוקחים את הטווח שלי של 10 שנים אחרונות אין להם סרט שהוא באמת טוב לדעתי . ואני מקוןה שאנשי האתר יתנו להם את המקום הראוי להם שזה מקיסמום מקום 3 בביתם (:
*יש מונדיאל בקרוב אני מבין(?).
*כהן וטרנטינו באותו בית אז מקומות 3-4 (:
(ל"ת)
אני אוהב כדורגל, אבל יש לי כל כך תחושת גועל מהמונדיאל הנוכחי
שנראה שהסינמונדיאל זה הטורניר העיקרי שאעקוב אחריו בחודש הקרוב
שאלה שאלתית
קודם כל, תענוג על הפרוייקט, מחכה ומצפה.
שנית, אני שם לב שרוב הבמאים ברשימה הוציאו ב-4 השנים וחצי האחרונות 1-2 סרטים.
האם יש סמאח או פוטנציאל סמאח שמוציא סרטים בקצב גבוה יותר? או שההיגיון מחייב שתעבוד על כל סרט 300 שנה כמו טרנס מאליק?
יש לא מעט במאים עם קצב עבודה רצחני
אבל הם היוצא מן הכלל (דני וילנב בפעם הקודמת, נניח, הוציא 5 סרטים ב-5 שנים. ספילברג הוציא 3). וודי אלן, לכשעוד היה סמאח – היה בדיוק אחד שכזה. בנוסף, שווה לציין שיש לא מעט במאים שבגלל ההזזה לעונת הפרסים בה סרטים כן יוצאים-לא יוצאים, הם בעצם עם סרט "רוח" שרודף את הסרטים שהוציאו. "רשמית", רצח כתוב היטב 2 יוצא אחרי הסינמונדיאל. פרקטית, הוא יוצא במהלכו. כנ"ל ספילברג.
בנוסף, ספציפית הפעם – הקורונה בהחלט שיבשה תוכניות של לא מעט אנשים.
האם טקאשי מיקה נחשב 'סמאח'?
(ל"ת)
ובהנחה סבירה ששפילברג יגיע לשלב בסינמודיאל עד שסרטו החדש יצא
אז יהיה לנו קל ״אפקט שרק״
שסיכוי סביר שגם אני אצביע לו למרות שהוא לא הוציא שממש אהבתי מאז 2012.
האם הגיוני להחשיב את החדש או לא?
זה כמו שחקן צעיר שמגיע למונדיאל פעם ראשונה ומפתיע כמה הוא תותח?
מה רע? לפחות ספילברג, אחד מגדולי הבמאים אי פעם, אולי יצליח לשפר את המעמד שלו בסינמונדיאל ואולי אפילו להגיע לגמר
אם אני לא טועה, הוא אף פעם לא הגיע אפילו לחצי גמר.
וחוץ מזה, בהתחשב בכך שכל התחרות היא על הסרטים היחסית אחרונים של הבמאים, לא נראה לי שזה אמור להיות בעייה.
אחרי הכל, אי אפשר להוציא מהתחרות במאים שבדיוק עכשיו מוציאים סרט, כשם שאי אפשר להוציא מסקר סוף השנה את סרטי דצמבר או מסקרי עשור את סרטי השנה האחרונה של העשור.
לא רע ולא בעיה
אני רק תוהה
כמה הסרט החדש נכנס בזמן(להבדיל מדצמבר לסרטי סוף שנה פה זה נכנס ממש באמצע התחרות).
כמה לתת חשיבות לסרט אחד שאני אוהב בשנים האחרונות לעומת כמה סרטים של וינלב נניח.
אישית אין לי בעיה שהוא יזכה, בהחלט במאי גדול וראוי , אני רק תוהה כמה ״מגיע״ לו הפעם.
ובטח לא להוציא אותו , הוא עומד בכל החוקים , זה מאה אחוז מגיע לו להיות בתחרות
(ל"ת)
אני כשלעצמי הולך כנראה להצביע גם לבמאים שראיתי ואהבתי רק סרט אחד שלהם
גרטה גרוויג, למשל, ביימה רק שלושה סרטים ומתוכם ראיתי רק את נשים קטנות, אבל מאחר ונשים קטנות זה באמת סרט טוב אני לא רואה בעייה להצביע לה רק על סמך הסרט הזה.
כנ״ל עם דני וילנב שראיתי רק את חולית שלו, אבל יכול בהחלט להיות שרק על סמך הסרט המיוחד הזה אני אצביע לו (כמובן שבשני המקרים זה תלוי מול מי הם יתמודדו).
ככה זה לפחות אצלי, אין לי מושג איך זה אצלך.
יש לי מכלול של סיבות בהן אני מצביע
אבל אם נניח יש מישהו עם סרט אחד שמאוד אהבתי מול מישהו עם 10 סרטים שאני מאוד לא אהבתי כן המישהו הראשון יזכה.
זה לא מה שהתכוונתי אני בסהכ אמרתי האם סרטים שהגיעו לאחר תחילת התחרות צריכים להיחשב.
אפשר להניח שלספילברג יש לכל הפחות 2-3 זכיות
בסינמונדיאלים שהתקיימו ביקום מקביל, והתחילו בשנות ה-70
בהחלט זה מאה אחוז
(ל"ת)
בבקשה בבקשה תגידו לי שבבתים ה׳ עד ח׳ יש לפחות במאי אנימציה אחד
כי אני חושש שאנחנו לקראת סינמונדיאל ללא אף במאי אנימציה.
עולם האנימציה הוא חלק חשוב ומשמעותי מהקולנוע ויש לא מעט במאי אנימציה שמגיע להם להיות פה, אז קשה לי להאמין שאפשר לבחור 32 במאים ולא להכניס אף במאי אנימציה.
בשעתו הזכרתי פה שמות של כמה וכמה במאיי אנימציה שעומדים בקריטריונים (כמו טום מור, פיט דוקטר או מאמורו הוסודה) ויהיה מצער מאוד לגלות שאף אחד מהם (או מישהו אחר מעולם האנימציה) לא הצליח להיכנס.
כאן בעין הדג אין כמעט שנה בלי לפחות סרט אנימציה אחד בעשיריה של סרט השנה, כאשר אפילו בעשיריות של סקרי עשורים נמצאים הרבה פעמים סרטי אנימציה.
כך שאני חושב שאם המטרה היא למצוא את הבמאי המצליח בקהילת עין הדג, התחרות צריכה להכיל גם במאיי אנימציה.
אני איתך ולדעתי זה יקרה ומחר נגלה שיש במאי אנימיצה אחד
ואמנם הייתי רוצה שזה יהיה דון הול, אבל ברור לי שהכי מגיע לדוקטור(ואני מהמר שזה יהיה הוא)- נשמה שלו הגיע לטופ 10 וגם זכה באוסקר והקול בראש זכה בעין הדג ובאוסקר.
למעשה, כל ארבעת סרטיו של פיט דוקטר היו בעשיריית הגמר בסקר סוף השנה כאן
כך שמבחינת האתר פה, וגם בכללי, פיט הוא שם דבר ואם הוא יהיה בתחרות יש מצב שגם יתקדם כמה שלבים בצורה טובה.
אני לא רואה הרבה סיכויים שדון הול יכנס, בעיקר בהתחשב בזה שהסרט שעשה מאז הסינמונדיאל הקודם לא ממש התקבל טוב פה באתר (מצד שני, עוד רגע יוצא סרטו הבא ואולי הוא ישפר את מעמדו. אבל בכל מקרה, נראה לי שזה לא רלוונטי לסינמונדיאל הזה).
באמת תכל׳ס לדוקטר יש הכי הרבה סיכויים להכנס לסינמונדיאל ואם הוא לא יכנס זה באמת יהיה מאוד תמוה.
אתה צודק אבל אמרתי כמה רחוק אלך מבחינת שנים וזה, אבל כן אין ספק שהןא במאי מתאים לכניסה לתחרות ללא קשר אגב לאנימציה או לא
(ל"ת)
לא הבנתי על סמך מה שיין בלאק נמצא פה
הוא היחיד פה שהסרט שהוא הוציא בארבע שנים מאז הסינמונדיאל האחרון נקטל בביקורות. אני מסתכל על הדירוגים של חמשת סרטיו באתרים שונים (ראיתי רק את 'אירון מן 3') ולא מוצא את האחד שבזכותו מגיע לו להיות בין 30 הבמאים העכשוויים הטובים ביותר. אפשר הסבר?
(גם את האחים כהן וסקורסזה קצת מוזר לראות, אבל אני אולי יכול להבין את השיקול של הפילמוגרפיה המוקדמת שלהם, אם אתאמץ, אבל אז אני כבר לא מבין מה התחרות באה למדוד בדיוק).
האחים כהן אולי אבל סרקסוזי? עשה את האירי. שזה פה ובעולם לכבוד
(ל"ת)
שיין בלאק בולט כאן כמו מרטין סקורסזה בישיבה במשרדי מארוול.
(ל"ת)
שזכה לכבוד*
וכן אני מסכים ששיין בלאק פחות מתאים .
אבל אני לא יודע מי היה יכול להחליף אותו , אני לא מתיימר לדעת פשוט
השאלה "על מה מצביעים כשמצביעים לסינמונדיאל"
עולה לא פעם.
התשובה היא שאין תשובה.
זה לא תחרות של הסרטים האחרונים של כל במאי – אחרת היינו פשוט קוראים לזה סרטיאדה או משהו ועושים את זה. מדי פעם יוצר מוכשר מפשל בסרט אחד, אבל כולם יודעים – או חושבים שהם יודעים – שיש לו מספיק אשראי בשביל לכפר על זה בסרט הבא.
זה לא תחרות של כל הפילמוגרפיה של כל במאי – השאלה היא מי הבמאי הכי גדול היום, לא בשנות התשעים ולא בשנות השמונים. אם במאי כלשהו מפשל זמן רב, זה אמור לעלות לו בנקודות.
זה לא תחרות פופולריות – זאת השאלה מי הבמאי היותר טוב.
לעולם לא הולכת להיות רשימה מושלמת של במאים – לכל במאי שנכנס או יוצא יש יתרונות וחסרונות. במידה ובלאק באמת קוריוז ולא ברור מה הוא עושה פה, אז נועיל ונדיח אותו ללא ניקוד (כמו שקרה ללא מעט יוצרים, מוערכים יותר ופחות, לאורך השנים בסינמונדיאל). למה הוא פה? כי אני מאמין בו. כי הוא שרד את תהליך הסינון המאוד מייגע שנעשה. כי "בלשים בע"מ". כי לא חשבתי שיש במאים אחרים שבבירור צריכים להיות פה במקומו.
כמו כן – סקורסזה??? תיזהר, ג'ימי הופה יבוא ויצרח עלייך בביתך.
מוקדם מדי להימורים?
אני אוהב תחרויות מהסוג הזה. וכשזה קשור לקולנוע ועוד עם הקהילה הקולנועית האהובה עליי אז אפשר לאמר שאני מתרגש לקראת התחרות כמעט כמו שאני מתרגש לקראת המונדיאל בכדורגל אם לא יותר.
משום מה התפספסו לי הסינמונדיאלים הקודמים (היו רק שניים, נכון?). אולי הצבעתי באיזה סקר פה וסקר שם במהלכם אבל לרוב לא הייתי מעורב ולא ממש עקבתי אחריהם. לא זוכר למה וזה קצת מוזר לי. בכל אופן, שום תחרות לא שלמה בלי שלב ההימורים לפני שהיא מתחילה:
בית א'
יעפילו לשמינית: האחים כהן וטרנטינו (אני לא חושב ש-"שומר טינה' ו-'יחידת המתאבדים' הן מה שיגרום לזוכי הסינמונדיאל של 2014 ו-2018 לא לעלות משלב הבתים).
הייתי רוצה שיעלו: טרנטינו וגאי ריצ'י (כי האחים כהן לא עשו סרט ממש טוב מאז 'לוין דייויס' לפני תשע שנים וגם ככה אני לא המעריץ הכי גדול שלהם. גאי ריצ'י מנגד מפציץ מבחינה כמותית לאחרונה כשרק 'המלך ארתור' הצליח לאכזב).
בית ב'
יעפילו לשמינית: קווארון שגם אם 'רומא' שלו יועד לקהל נישתי מסוים הוא עדיין לא פגע בהערכה שיש לבמאי פה באקווריום ו-דני וילנו שמעמדו רק התחזק בעקבות 'חולית'. כריסטופר מק'קארי ושיין בלאק הם תוספת נחמדה לתחרות אבל גם הכבוד בלהשתתף הוא קצת יותר מדי בשבילם.
הייתי רוצה שיעלו: קווארון ודניס וילנו שכל אחד מהם ביים בארבעת השנים האחרונות את הסרט שלו שהכי אהבתי ('רומא' ו-'חולית').
בית ג'
יעפילו לשמינית: קשוח. אני אומר שאדגר רייט על סמך זה שממש אוהבים אותו פה באתר (ו-'סוהו' התקבל די סבבה פה בתגובות) וסקורסזה על סמך הביצועים שלו בסינמונדיאלים הקודמים.
הייתי רוצה שיעפילו: יכול להיות שזה אפקט שרק שמדבר אבל אני ממש רוצה שגארלנד יעלה לשמינית. רק לפני כמה ימים ראיתי את 'רדופה' ואני לא מצליח לראות סרט אחר מאז כי אני לא רוצה להוציא את הטעם שהוא השאיר לי בפה. וכמובן 'אקס מאכינה' המופלא רק מחזק את מעמד הבמאי. את סרטו השני לא ראיתי אבל אשלים בקרוב. הבמאי השני שאבחר בו יהיה כנראה סם מנדז. לסקורסזה יש המון יצירות שאני אוהב אבל אני עדיין מחכה ליצירה הזאת שתעיף לי את המוח (לא אומר שהוא לא עשה אותה. פשוט יש לי הרבה מה להשלים). והוא גם לא כותב את התסריטים שלו, מה שמוריד לו כמה נקודות בעיניי (בהנחה והתחרות היא בין 'יוצרי סרטים' יותר מאשר 'במאים', וככה נראלי אני מעדיף להסתכל עליה).
בית ד'
יעפילו לשמינית: הבית הכי קשה עד כה. אני אלך על ג'ורדן פיל על סמך פופולאריות ועל תומס אנדרסון.
הייתי רוצה שיעפילו: אלמודובר שרק על סמך 'כאב ותהילה' מגיע לו ללכת רחוק. אבל כשמוסיפים את שאר הפילמוגרפיה שלו לדעתי מגיע לו להיות בגמר. הבחירה השנייה שלי היא אולי תומס אנדרסון שלמרות שיצאתי מאוד מאוכזב מ-'חוטים נסתרים' ו-'ליקריץ' פיצה' אני עדיין חושב שהדברים שכן עבדו בהם מתעלים על כל מה שגרטה גרוויג עשתה אי פעם. יש מצב שאשנה את דעתי ואבחר בג'ורדן פיל אחרי שאשלים את 'אנחנו'.
יאללה נזרום איתך גם לי בא להמר
בית א'
יעפילו לשמינית: האחים כהן וטרנטינו- אני מסכים איתך שיעלו אותם בגלל העבר שלהם אבל אני לא חושב שמגיע להם לעלות
הייתי רוצה שיעלו: וגאי ריצ'י וגאן- גם בגיימס גאן אני לא מתלהב אבל מה בדיוק עשו השניים האחרים שיותר טוב ממנו ? היו זמנים הגרוע ? האחים כהן לא עשו שום סרט מרשים העשור האחרון לצערי (אולי בתוך דוווין לאויס )
בית ב'
יעפילו לשמינית: קווארון ו-דני וילנו שהם מאוד חזקים פה באתר – אני לא אתפלא אם וילנב יגיע לרבע הגמר או החצי .
כריסטופר מק'קארי- במאי טוב דווקא לדעתי אבל נראה שהוא נשאר באקשן ולא מגיע לו להתקדם מעבר. ושיין בלאק אני איתך אם לא יקבל הצבעה אחת אפילו אני לא אופתע מאוד .
הייתי רוצה שיעלו: קווארון ודניס וילנב קל.
בית ג'
יעפילו לשמינית: סקורסזה בטוח עולה- לדעתי יכול לזכות אבל חצי יש לו . האירי רק חיזק אותו, חבל שרוצחי פרחי הקיר לא עולה בזמן התחרות אולי היה מקבל קצת ירוק משרק.
גם על השני אלך איתך אבל לא אתפלא אם גרלנד יעלה.
הייתי רוצה שיעפילו: אדגר רייט וסקורסזה .
*בחייאת תראה יותר סרטים שלו – השתולים, הזאב, החברה הטובים, מלך הקומדיה, צבע הכסף – רק אלו מספיק כדי שהמוח שלך יעוף וזה רק חצי ממה שיש לו להציע שמעיף מוחות.
בית ד'- בית שאותי לא מעניין בכלל ואני לא יודע אם אצביע בו- לדעתי יעלו מי שאמרת אבל אני לא אתפלא אם אלדמובר יעשה צרות.
*אם תעשה אותו דבר לחצי השני של בתים אז אענה גם שמה.
**למרות שאנחנו זהים במי אנחנו חושבים אנחנו מעט שונים במי אנחנו רוצים אז יש עניין
אם מצביעים לבמאים על סמך סרטיהם האחרונים
האם במקרה של הכהנים אתם (הגולשים) הולכים להחשיב גם את הסרטים שהם עשו בנפרד? (למרות שאני בספק שמישהו ראה את הסרט על ג'רי לי לואיס).